מרכז רקמן ועמותת בת מלך מנהלות קמפיין לקבלת משמורת לאישה אלימה שהיכתה את ילדיה ובעלה באכזריות בלתי נתפסת "אני רוצה שהילד שלי יחזור חי" – צפו בסרטונים ותראו למי מרכז רקמן נותן סיוע

מרכז רקמן ועמותת בת מלך, נותנים הגנה לנשים שמתעללות בילדיהן חסרי הישע, הן אלה שעומדות מאחורי הקמפיין המתוקשר של בתיה מזרחי, המתעללת והמכה את ילדיה וגם את בעלה: "אני רוצה שהילד שלי יחזור חי". הגברים נדרשים להיזהר ממכון רקמן ועמותת בת מלך. הערב היה צריך להיות משודר בחדשות ערוץ 1 כתבה על מסע הדמוניזציה אותו עורכת בתיה מזרחי, אלא שהגברת באמצעות מרכז רקמן ועמותת בת מלך, הוציאו צו איסור פרסום לערוץ 1, מלפרסם את היותה אלימה.

זו הלקוחה שמקבלת הגנה ממרכז רקמן ועמותת בת מלך:

צובתיה מזרחי, הוציאה צו איסור פרסום לערוץ 1 בטענה שהפרסום "יחשוף את הילד שלה". באופן מקומם, מזרחי מפרה את צו איסור הפרסום שהיא עצמה דרשה, כאשר מיהרה לחגוג את ביטול השידור בערוץ 1, שבו היו נחשפים מעלליה ובדיותיה. למזרחי יש תפיסה משונה מאוד, לגבי עיקרון פומביות הפרסום. הגברת יצאה בקמפיין מחריד נגד בעלה לשעבר, הכולל שקרים, בדיות, ועלילות שווא נגדו, כאילו מדובר באדם שישב בכלא על זריקת רימון, בעוד שהאמת היא, שלרועי כהן, היה עסק לממכר מכוניות (הדבר מצויין בתסקיר פקידת הסעד). מכונית שנמכרה לעבריין, לא בוצעה העברת הרישום של הרכב במשרד הרישוי על שמו של הקונה, ועל כן רועי נחשד שהרכב של העבריין שהיה רשום על שמו, שימש לביצוע פעילות חבלנית. רועי כהן זוכה מעבירה זו. כפי שתראו מיד גם למטה, הוא גם זוכה מתלונות הכזב שהגישה נגדו בתיה מזרחי.

אלא שמזרחי, פנתה לתקשורת, לעיתון ידיעות אחרונות, הידוע בחוסר אמינותו, כשפרסמו כתבה כוזבת כשהם יודעים שהיא כזו, שכן החומר המוצג בכתבה זו ואף יותר מכך נמסר לידיהם: "אני רוצה שהילד שלי יחזור חי" האם ישב בעבר בכלא על זרית רימון. הוא מסוכן, מזהירה האם שנמלטה ממנו למעון לנשים מוכות".

מרגע שהבינה בתיה מזרחי, שהשקרים שלה הולכים להיחשף בטלויזיה, בחדשות בשעת הפריים-טיים בערוץ 1, מיהרה לפנות לבית הדין הרבני, להוציא צו האוסר את פרסום השידור. אב בית הדין נענה לבקשה, שהיא בהחלט יוצאת דופן. אחרי הכל, בתיה מזרחי, היא זו שפרסמה בידיעת בית הדין בכל מדיה תקשורתית קיימת את תמונות הילד שלה עם בעלה, כשהיא מציגה אותו כעבריין נמלט החוטף ילד.

אז למה אנחנו מפרסמים את הכתבה ואת הצו? כי תנחשו מי הפרה את הצו הזה. נכון, בתיה מזרחי. הגברת העלתה (26.5.16) לפייסבוק שלה פוסט: "בעקבות הקמפיין השקרי של לורי שם טוב המסייעת לאב העבריין ולעו"ד שלו, הוצא צו איסור פרסום".

כדי שלא יהיה ספק, בתיה מזרחי, לא הסירה את הסרטון על הבן שלה מהפייסבוק, גם לא את התמונות של הגרוש שלה עם בנה מהפייסבוק וכל הכתבות המכפישות, כולל צווי בית הדין הרבני, שניתנו בדלתיים סגורות מופיעות בעמוד ההזוי שלה. אז מה, גברת בתיה מזרחי, איסור פרסום חל רק כאשר זה משרת אותך? ופומביות הדיון קיימת רק כאשר היא מתאימה לך?

https://www.facebook.com/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%99-1537421496561056/?fref=ts

כדי שתבינו במי מדובר? תסקיר פקידת סעד המליץ על דרכי התערבות טיפולית לשיפור התקשורת בין ההורים על ידי "הפניה של האם לטיפול במרכז למניעת אלימות – במקום מגוריה". הדברים מדברים בעד עצמם. טיפול בתיה מזרחי לא מקבלת. היא משליכה את התנהגותה האלימה על האבא, ומאשימה אותו שהוא זה שנוהג באלימות.

מסמכים0003 בתיה מזרחי מפנה את הקוראים שלה ל"עבר הפלילי" של האבא בדף השקרי של הפייסבוק שלה. תלונות השווא שהגישה נגד בעלה נסגרו מחוסר אשמה פלילית, והיא הודתה במשטרה, כי שיקרה בהגשת תלונות כוזבות, כשהעלילה על רועי שאנס אותה, מהסיבה שבעלה רצה להתגרש ממנה.

"ש. אני מבין שאת כאן כי את רוצה לבטל את התלונה?

ת. כן.

ש. למה?

ת. כי שיקרתי.

ש. האם זה נכון ששיקרת בכך שאמרת שרועי קילל אותך והשמיץ אותך?

ת. כן.

ש. האם זה נכון ששיקרת כך שאמרת שרועי הוריד לך את החצאית בכוח ונגע בחזה שלך  ללא הסכמתך?

ת. שיקרתי.

ש. אז למה בעצם שיקרת?

ת. אמרתי כבר שלוש פעמים הוא איים שהוא יתגרש ממני.

ש. בגלל שהוא רצה להתגרש שירת?

ת. כן כדי שהוא יפחד להתגרש.

ש. האם האמוציות היו כל כך חזקות שלא חשבת על שום דבר ובאת והפללת אותו כך ועוד בשבת?

ת. כן.

ש. האם שיקרת בכך שכל האיומים שאמרת שהוא אמר הם לא נכונים כגון: "אני אשבור לך את הפנים", "אני אגמור עלייך", "לא ימצאו את הגופה שלה"?

ת. כן שיקרתי.

ש. את מתכוונת לחזור לאלעד?

ת. לא אני חוזרת להורים שלי.

ש. האם פעם רועי הרביץ לך מתי שהוא בזמן היכרותכם עד היום?

ת. לא. מעולם הוא לא הרים עלי יד.

ש. לגבי זה שאמרת שהוא עשה תנועה שהוא בא והוריד את המכנסיים ואמר לך "בואי תמצצי לי זה היה שקר"?

ת. שקר.

בסיום עדותה של בתיה על חזרתה מתלונת הכזב היא מסכמת: "בדיתי את הכל מליבי. אני מצטערת על כך שגזלתי את זמנה של משטרת ישראל לא אחזור על זה". המשטרה סלחה לה. אחרי הכל מדובר בשנת 2009, ואז תקנה 2.5 הגנה על השקרנית בתיה מזרחי ולא נקטו נגדה שום סנקציה על הגשת תלונה כוזבת.

מסמכים0001 מסמכים0002

בסרטון כאן, תוכלו לראות שבתיה מזרחי מפליאה מכותיה גם על בעלה רועי:

לאישה זו, העביר בית הדין הרבני את משמורת הילדים הקטנים של האבא, שהינו אב למופת.

תיאורלאורך כל קריאת התסקיר, לא עולה מילה אחת, על אלימות של האבא כלפי האמא או כלפי הילדים. נהפוך הוא! בחלק נוסף בתסקיר פקידת הסעד עולה, כי לאמא קושי להינתק מהילדה והיא גורמת לקטינה בעיות אכילה. האם  לא קיבלה את המלצות התסקיר שהתקבלו כפסק דין על ידי בית הדין הרבני, והחלה תוקפת מחזית אחרת. האבא הטוב לדבריה, הפך באחד, לאב מזניח, מכה ומתעלל והיא פנתה אל רשויות הרווחה, במקום מגוריה החדשים, וטענה כי האבא "מכה אותה". פקידת הסעד דיווחה לבית המשפט: "ההחלטה לקחת את הילדים היתה של בתיה (האם), איסוף הילדים נעשה על פי שיקול דעתה ובאופן עצמאי." בתיה מזרחי חטפה את הילדים שהיו במשמורת משותפת בניגוד לצו בית הדין הרבני, ועל כן הועברה משמורת הילדים שהיתה משותפת למשמורת בידי האב.

בסופו של יום, השיגה בתיה מזרחי את מטרתה. ילדים בריאים, אשר טופלו היטב ובמסירות על ידי האבא רועי כהן, נחטפו למקלט לנשים מוכות, שם הילדים הוכו על ידי ילדים אחרים, והקטין xxx בשיחה מוקלטת עם אביו רועי כהן, התחנן אל האבא "אבא מרביצים לי, בוא תיקח אותי". ילדים בני 4.5 ושנתיים, הוצאו בניגוד לכל דין ובניגוד מוחלט לטובת הילדים, מבית אביהם. בית הדין הרבני, ראה את התנהגותה של האישה בחומרה רבה, והעביר את משמורת הילדים לידי האב כשהוא מצווה על משרד הרווחה להוציא את הילדים לאלתר מהמקלט אליו ברחה בתיה מזרחי, שלא הייתה מוכה כלל וכלל, ולהעבירם לידי האבא.

כאן, כבר נכנסו ארגוני הנשים האיומות, מרכז רקמן ועמותת בת מלך, והחלו לאיים על בית הדין הרבני, והתוצאה היא, שהרבנים שיודעים היטב, כי האבא הוא טוב וראוי לגדל את ילדיו, הוציאו החלטה במעמד צד אחד המורה, לאבא להחזיר את הילד לידי האם. הילד, כפי שראיתם בסרטונים, לא מוכן לחזור לידי האם האלימה שלא קיבלה טיפול כפי שהומלץ לה על ידי שירותי הרווחה.

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי שקרנית סדרתית הוציאה דיווח שקרי לבית המשפט בתמיכת היועצת המשפטית לממשלה עו״ד קשת יונה פיינברג תנ"ז 39130-10-15

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, שקרנית פתולוגית. הנ"ל ביצעה כליאת שווא של קטינה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים הדסה בירושלים. עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, נשכר על ידי האבא הביא לשחרור בתו מאשפוז כפוי. בעקבות התערבותו של עו"ד יוסי נקר, הורה בית המשפט לפסיכי' לשחרר לאלתר את הקטינה. קיאנסקי, במקום לשחרר לחופשי את הקטינה לחופשי, ניסתה לתפור לילדה תיק פסיכיאטרי שקרי, כשהיא מלעיטה את הילדה בכדורים פסיכיאטריים ללא צורך, לגרום להתמכרותה לכדורים, למנוע מהילדה לצאת לחופשי ולהביע דעתה החופשית.

בימים אלה, מכין התחקירן והעיתונאי מוטי לייבל, תחקיר מקיף נגד הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, בתיק אחר, שאיננו קשור לתיק זה. מהתחקיר עולה כי מדובר בשקרנית פתולוגית, שהעידה עדות שקר בבית המשפט, נתפסה על כך ולכן חוות הדעת שלה נפסלה. התחקיר יפורסם על ידי התחקירן לייבל, בימים הקרובים.

בתיק בו מייצג המומחה עו"ד יוסי נקר, הייתה אמורה קיאנסקי, להעיד בבית המשפט, בעניינה של הקטינה שנכלאה כליאת שווא, אלא שקיאנסקי, הוציאה דיווח שקרי לבית המשפט, בו כתבה "בית החולים מנהל תביעה נגדו (עו"ד יוסי נקר) בימים אלו. לפיכך, הצוות ואנוכי מבקשים לא להעיד, ואם יש שאלות או הבהרות נשמח לענות עליהן בכתב".

הנה התוכן המלא של הצהרתה השקרית של ד"ר אלה קיאנסקי לבית המשפט. הנ"ל משקרת שהוגשה תביעה נגד עו"ד יוסי נקר, כשהיא טוענת בשקר שהוא עמד מאחורי "אלימות מילולית בוטה והשמצות שקריות נרחבות ברשת האינטרנט". האם הפסיכיאטרית השקרנית תועמד לדין על מסירת הצהרה כוזבת? איפה עוד היא מתחזה ומשקרת? למי עוד היא כותבת שקרים? שופטי ישראל כמובן מאמינים לכל מילה שקרית שלה, כי היא מביאה להם פרנסה.

אלה קיאנסקי פסיכיאטרית שקרנית מהגיהנום

עו"ד יוסי נקר, פרסם ביום 18/5/16 סטטוס בפייסבוק: "הסיפור שלי עם ד״ר אלה קיאנסקי הופך מעניין יותר ויותר. נציגת היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד קשת יונה פיינברג, בת של שופט, הגישה בקשה למנוע את עדות ד״ר אלה קיאנסקי בטענה שזו הגישה נגדי תביעת דיבה וד״ר קיאנסקי לא רוצה להיחקר על ידי.  העניין הוא שמאז 11.4.16 לא הגיעה לידי כל תביעה".

מתברר שאלה קיאנסקי, משוטטת באינטרנט ובולשת אחר הסטטוסים של עו"ד יוסי נקר (לא יותר פשוט להציע חברות או להירשם כעוקבת?!), חרדה ל"שמה הטוב". הנ"ל חושבת שאם תכתוב לבית המשפט שהכפישו את השם שלה על עבודתה, יוסרו הפרסומים החושפים קלונה.

 עוד

 יום למחרת, 19.5.16 פרסם עו"ד יוסי נקר, פוסט נוסף בעמוד הפייסבוק המתוקשר שלו, בו כתב: "עוד מעלילות ד״ר אלה קיאנסקי ובאת כח היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד קשת יונה פיינברג. כשד״ר קיאנסקי ו/או היועץ המשפטי לממשלה משקרים זה תמיד בתום לב".

 תגובה

מתברר, כי אלה קיאנסקי, לא מסוגלת לעמוד מאחורי חוות הדעת השקרית והמופרכת שהוציאה לבית המשפט, והיא מחפשת כל דרך לחמוק מחקירה נגדית של מומחה חוק ונוער טיפול והשגחה ומומחה בדיני משפחה ועוד, עו"ד יוסי נקר.

בתיק זה, השקרים של משרד הרווחה בתמיכת הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, שברו שיאים חדשים של מרמה, הונאה ושקרים, וכל זאת כדי לסחור בקטינה, להוציא אותה מביתה ללא צורך, ולמנוע ממנה לגור עם אביה.

קישורים:

הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי שכרה שירותי הבריון אורן טננבוים לאיים על עו"ד יוסי נקר בגלל חילוץ מוצלח מאשפוז כפוי של בת 11 תנ"ז 39130-10-15

אלה קיאנסקי פסיכיאטרית שקרנית פתולוגית

מנותקים / חורצי הגורלות "ועדות ההחלטה" של משרד הרווחה הן הגוף שמחליט אם להוציא ילדים מבתיהם למוסדות, לאומנה או לאימוץ. אנשי המקצוע המשתתפים בוועדות מספרים על ליקויים קשים בפעילותן – כולל רמיסת זכויותיהם של ההורים והחלטות שרירותיות, שמתקבלות עוד לפני הדיון / תחקיר נעמה לנסקי

מנותקים / תחקיר נעמה לנסקי, http://www.israelhayom.co.il/article/382689

"ועדות ההחלטה" של משרד הרווחה הן הגוף שמחליט אם להוציא ילדים מבתיהם למוסדות, לאומנה או לאימוץ. אבל אנשי מקצוע המשתתפים בוועדות מספרים על ליקויים קשים בפעילותן – כולל רמיסת זכויותיהם של ההורים והחלטות שרירותיות, שמתקבלות עוד לפני הדיון.

מנותקים – פשעי משרד הרווחה בוועדות החלטה נגד משפחות וילדים, תחקיר נעמה לנסקי "ישראל היום", קובץ pdf

כשהדר התבוננה לרגע בכפות ידיה, היא ראתה שהן מדממות. "במשך 40 דקות נשכתי שפתיים וקפצתי אגרופים חזק חזק, עד שהציפורניים חתכו לי בבשר. אמרתי לעצמי, תחזיקי את עצמך, תנשמי, תשתפי פעולה, תראי להם שאת בן אדם רציני. אל תתפרצי".

"ישבתי מול ועדה של עשרה אנשים. הכרתי מתוכם רק שתי עובדות סוציאליות. כל השאר היו אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא זוכרת שבכלל פגשתי אותם. הם בקושי הסתכלו לי בעיניים כשדיברו על הילדה שלי ועלי. התלבטו בינם לבין עצמם אם אני מספיק טובה לגדל אותה והעבירו ביניהם כל מיני דפים".

על הוועדה הודיעו לה שלושה ימים לפני כן. העובדת הסוציאלית התקשרה ואמרה לה לבוא לפגישה שבה "תהיה חשיבה מה הכי טוב לילדה".

"כבר הרבה זמן אני מפחדת שרוצים לקחת לי אותה. בשלושת הימים האלה נכנסתי לשיתוק, לא הצלחתי לחשוב. רק נדבקתי לילדה, ולא עזבתי אותה. היא היתה בת שנתיים, כל מה שיש לי בחיים.

"לוועדה הגעתי לבד. רק אחר כך הבנתי איזו טעות עשיתי, שלא היה איתי מישהו שמבין בעניינים האלה. הם דיברו שם על זה שכדאי להוציא את הילדה מהבית למשפחת אומנה. אמרו שזה לטובתה, רק עד שאני 'אעמוד על הרגליים'.

"ואני, כל מה שרציתי לעשות הוא לקפוץ מהכיסא ולצרוח, 'אלה החיים שלי! אתם מדברים על התינוקת שלי! אולי תיתנו לי להבין מה קורה? אולי תאפשרו לי להגיד מה דעתי? מה אני, קישוט? למה אני יושבת פה אם אתם מדברים ביניכם ולא מתייחסים אלי בכלל?' אבל שתקתי. הרגשתי מושפלת ושתקתי".

היא בת 29. אם חד־הורית מצפון הארץ, מובטלת, חסרת עורף משפחתי. לגדל את התינוקת הקטנה שלה היה קשה, בעיקר מבחינה כלכלית, אבל גם כוחותיה הנפשיים היו מוגבלים. הדר (שמה בדוי מכוח החוק, כמו יתר השמות של הורי הקטינים בכתבה) פנתה ללשכת הרווחה כדי לקבל סיוע בגידול התינוקת, ובתוך כמה חודשים מצאה את עצמה יושבת במעמד הזה, "חסרת אונים ומבולבלת. לא זאת העזרה שחשבתי שאקבל".

הוועדה שהדר מתארת היא "הוועדה לתכנון טיפול והערכה", שמכונה גם "ועדת החלטה". היא מכונסת בכל פעם ששירותי הרווחה שוקלים להוציא ילד מחזקת הוריו, ומשתתפים בה גורמי רווחה, ובדרך כלל גם נציגים ממשרדי החינוך והבריאות, כמו מורה או אחות טיפת חלב. גם הילדים שבהם מדובר אמורים להיות נוכחים, בהתאם לגילם וליכולותיהם; אבל מידת ההשתתפות של הילדים מעטה ופחותה בהרבה מזאת של ההורים, שגם עליה אין הקפדה.

בכל שנה מתכנסות לפחות 40 אלף ועדות החלטה, במסגרת לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. ההחלטות שמתקבלות בהן הרות גורל – החל מהוצאת ילדים מחזקת הוריהם למוסד או למשפחת אומנה ועד להעברתם לאימוץ להמשך חייהם. לאחר ביצוע ההחלטה מתכנסות הוועדות מדי פעם לצורכי מעקב.

אלא שלדברי אנשי מקצוע הלוקחים חלק בוועדות, מדובר בהליך לקוי מיסודו: מוטה, לא שוויוני ורומס זכויות של הורים וילדים.

"זאת חוויה אלימה, אין לי מילה אחרת", אומר י', עובד סוציאלי שלקח חלק בעשרות ועדות החלטה.

הוא בעל תואר שני בעבודה סוציאלית וזה שבע שנים עובד במסגרות שונות במערכת הרווחה, שמטעמן הוא נשלח לוועדות.

"לעולם אזכור את ועדת ההחלטה הראשונה שהשתתפתי בה. הייתי המום ומטולטל. הרגשתי שמזלזלים באמא שישבה שם, שמתייחסים אליה כמו אל ילדה קטנה, ושאנחנו לא באמת עושים את העבודה שלשמה התכנסנו. מאז אני עֵד להרבה מצבים, שמבהירים לי שקורה פה משהו מאוד שגוי.

"בוועדה אמורה להיות חשיבה של גורמי המקצוע, בשיתוף ההורים, מה יעלה בגורל הילדים. אבל בהרבה מקרים הוועדות האלו הן רק מראית עין של דיון. לא פעם, מחליטים על הדברים מראש, עוד לפני שהוועדה מתכנסת ופוגשת את ההורה. אפילו הדו"ח יכול להיות מוכן מראש בהתאם, ואז ההורה מגיע לסיטואציה, שנוגעת לילדים שלו, ואין לו בעצם שליטה עליה. אני רואה הורים יוצאים מהוועדות האלה חבולים. הם מרגישים, ובצדק, שלא ראו ולא שמעו אותם".

במקרה של הדר הסתיימה הוועדה בהמלצה להעביר את בתה, שהיתה אז בת שנתיים, למשפחת אומנה. בית המשפט אימץ את ההמלצה, כפי שקורה בחלק מכריע מהמקרים.

מאז חלפו שנתיים. הדר פוגשת את בתה למשך שעה בשבוע, במקום ציבורי ביישוב שבו מתגוררת משפחת האומנה. פעם בשבועיים באה בתה הביתה למשך סוף השבוע. "מבהירים לי שהילדה תחזור, אולי בקרוב", מספרת הדר. "בינתיים החיים שלי לא הפכו ליותר קלים. לא קיבלתי שום סיוע כדי 'לעמוד על הרגליים', ומה שהכי קשה לי זה שהבת שלי גדלה בבית של אחרים. אני לא קמה כל בוקר והולכת לישון כל לילה כשהילדה היחידה שלי לידי".

 1

 נכון לסוף שנת 2014 הוגדרו כ־366 אלף קטינים בישראל כ"ילדים בסיכון". כל אחד מהם עשוי להיות מוצא מרשות הוריו, זמנית או לצמיתות. 63 אחוזים מהילדים בסיכון באים ממצב כלכלי קשה.

למחציתם יש לפחות הורה אחד מובטל. כשליש הם ממשפחות מהגרים, בעיקר מאתיופיה וממדינות בריה"מ לשעבר. שליש מהם גדלים אצל הורה יחיד, בדרך כלל אם חד־הורית.

גורמי הרווחה רשאים להתערב בתא המשפחתי במקרים שבהם יש חשש בעיניהם להתעללות או להזנחה של ילדים. אלא שבאופן מדהים, לב ההליך – ועדות ההחלטה – מעולם לא הוסדר כולו בחוק או בתקנות. הוא נסמך ברובו על נהלים פנימיים שרוכזו ב"תקנון לעבודה סוציאלית" (תע"ס): מסמך ישן בן 21 שנים, שגם בו לא מקפידים לדבוק.

יתר על כן, התע"ס אינו מחייב פורמלית את הנציגים בוועדה שאינם נמנים עם גורמי הרווחה. כל זאת, למרות שכבר יותר מ־14 שנים שורה ארוכה של ועדות חיצוניות ופנימיות של משרד הרווחה, כמו גם מבקר המדינה, המליצו ואף דרשו להסדיר את הפעילות בחקיקה.

האגודה לזכויות האזרח פנתה למשרד הרווחה בדרישות נשנות להסדיר את פעילות הוועדות "ולמנוע את המשך הפגיעה בזכותם של בני המשפחה והקטינים להליך הוגן", אולם ללא הועיל. בקרוב, לראשונה, יידרש בג"ץ להכריע בנושא.

"בוועדות הללו מתקיים ההליך המנהלי הפגום ביותר שנתקלתי בו מימיי", אומרת עו"ד משכית בנדל, ראש תחום הזכות לקיום בכבוד ורווחה באגודה לזכויות האזרח, מנסחת העתירה לבג"צ. "מתקבלות שם החלטות גורליות לגבי אוכלוסייה מאוד מוחלשת, תוך כדי הפרת הזכויות הכי בסיסיות – כמו הזכות לייצוג והזכות לעיון בחומרים לפני הוועדה ואחריה.

"אין אפשרות ממשית לערער על החלטת הוועדה. אם הורה מרגיש שההליך היה לא הוגן כלפיו, או אם נעשו טעויות, אין לו מה לעשות. כשהדברים מגיעים לבית משפט לענייני משפחה או לבית משפט לנוער, מצאנו שהם בדרך כלל מאמצים את החלטת הוועדה. וחשוב לזכור שמדובר באוכלוסיות מאוד מוחלשות, שאין להן בהכרח האמצעים לפנות לבית משפט.

"יש בוועדות דיונים שמתקיימים בלי ההורים והילדים, כי על פי הנהלים, אין חובה כזאת, רק המלצה. אז לפעמים לא מזמנים בכלל את ההורים, ולפעמים מנהלים חלק מהדיון בזמן שההורים נמצאים מחוץ לחדר, ועוד דוגמאות מקוממות.

"הכל נסמך על הנחיות פנימיות מהדרג המנהלי הכי נמוך, שאין מה להשוות בינן לבין חוק או תקנות, מבחינת רמת המחויבות להן. כלומר, אפשר לחרוג מהן, אפשר לשנות אותן, אין סנקציות משמעותיות שאפשר להטיל אם הן לא נאכפות.

"למשל, אם הורה לא יוזמן לדיון שנוגע לגורל ילדיו, זה לא יפחית מתוקף ההחלטה שהתקבלה. אם, לעומת זאת, היה חוק שקובע שחובה לזמן את ההורה, והוא לא זומן, הרי שזו עבירה על החוק.

"מצאנו שלא רק שההנחיות של תע"ס לא מקוימות במלואן, אלא שיש בהן גם בעיות קשות. למשל, לא כתוב בכלל איך יש לקבל את ההחלטה, מה עושים כשיש דעת מיעוט, כמה מחברי הוועדה צריכים לתמוך בהחלטה כדי שתתקבל. הכל נזיל ותלוי בהרכב הוועדה ובלשכת הרווחה המסוימת שבה זה קורה. ואלו החלטות שהן לעיתים בלתי הפיכות ויכולות להסתיים באימוץ.

"יש כאן פגיעה בזכויות אדם וגם פעולה בחוסר סמכות. רשות מנהלית לא יכולה לפעול בלי חוק או לפחות תקנות, שמסמיכות אותה, כשעל הכף מוטלות זכויות אדם, כמו הזכות לחיי משפחה וזכותו של ילד לגדול במחיצת הוריו. אלה זכויות חוקתיות, שאי אפשר לפגוע בהן באמצעות החלטה מנהלית.

"רק לפני שלושה חודשים עבר חוק האומנה, שבמסגרתו הוסדר חוקית חלק קטן מפעילות הוועדות, שנוגע למשפחות האומנה ומתייחס לזכויות הילדים והורי האומנה. חסרה בו התייחסות להורים הביולוגיים, ובכל מקרה, כ־80 אחוזים מההוצאות החוץ־ביתיות הן לפנימיות, כך שהחוק הזה לא רלוונטי לגביהן".

2 3ועדת ההחלטה נפתחת בדרך כלל בסקירת הסיבות לכינוסה, שכוללות פירוט על הרקע של המשפחה ותפקודה, כולל הצגת פגמים וכשלים בעיני גורמי הרווחה, וגם חשיפת מידע אישי, אינטימי ואף קשה דוגמת פגיעות מיניות, אלימות וסכסוכים משפחתיים. על פי עדויות של גורמים מקצועיים ושל הורים שהשתתפו בוועדות, במקרים רבים לא נערכות התייעצות פתוחה או חשיבה טיפולית, בוודאי לא כאלו המשתפות את ההורים ומאפשרות להם להשפיע באופן ממשי.

"ההורה נכנס לחדר מלא באנשים שלכאורה יודעים יותר טוב ממנו מה נכון", אומר י'. "כל אחד מציג את עצמו, שם ותפקיד, ואז העובדת הסוציאלית של המשפחה מקריאה דו"ח שנוגע לחוסר התפקוד של ההורים, ומתאר מצבים קשים או נושאים שיש עליהם מחלוקת עם ההורים. למשל, שהבית מלוכלך ולילדים יש כינים".

"זה קשה מאוד לאדם אחד לעמוד מול הרכב רחב שיש לו יכולת השפעה אדירה על החיים שלך", אומרת ש', עובדת סוציאלית ותיקה, שהשתתפה בעשרות ועדות החלטה. "הבדידות הזאת משתקת. גם אני, אדם עם כוח, הייתי מתקפלת ומאבדת את המילים בסיטואציה כזאת. במיוחד אם היו דנים בנושאים כמו האם להוציא את הילדים שלי מהבית, או האם להחזיר לי אותם אחרי שנים.

"יש לשכות רווחה שהדיונים בהן מפרים, מעמיקים, מכבדים את ההורים, ויש לשכות שלא קורה בהן כלום, למעט פרוצדורה שסופה ידוע. הדברים בנויים כך שלא מתאפשר מקום אמיתי להורה להיות שותף לתהליכים. הורה מגיע ולא באמת יכול להביע את דעתו, לחשוב במשותף. הוא נמצא תחת זכוכית מגדלת של כל הגוורדיה של האנשים הזרים שיושבים מולו, והוא לא יכול לפתוח את ליבו מולם. במקרה הטוב, הוא מכיר שם רק את העובדת הסוציאלית של המשפחה.

"יש תחושה שלא משנה איך יגיבו ההורים, זה יהיה לא בסדר. אם יכעסו ויצעקו, המשמעות היא שהם 'בהתנגדות'. אם יבחרו בגישה פשרנית, הם ייתפסו ככאלה שלא נלחמים מספיק. כל אלה יכולים להשפיע לרעה על המלצת הוועדה.

4"בוועדות שאני משתתפת בהן, אני מאוד מקפידה להגיד להורים משהו על הילדים שלהם. למשל, לומר לאמא, 'את יודעת, יש לך ילדה מקסימה'.

אחרי שאני אומרת משהו כזה, ההורים מתחילים מייד לבכות. כי באמת, בלא מעט מקרים אף אחד לא טורח לדבר איתם, לראות אותם באמת, להתייחס אליהם ישירות. והם מתגעגעים לילדים שלהם, רוצים את הילדים שלהם, אוהבים אותם. הדיון מתנהל במשך כשעה ולהורה ניתנת זכות הדיבור רק בסוף. אם במהלך הדיון הוא יזרוק הערה או יגיב, יגידו לו, 'כשיגיע תורך תדבר'. קשה מאוד לדבר בסוף הליך כזה. ההורים כל כך פגועים, שהם מדברים מתוך כעס וכאב.

"יש מקרה שקרה לפני מספר שנים ומהדהד לי עד היום. כשהגיע תורה של האמא לדבר בוועדה, היא ירדה על הברכיים ופשוט התחננה על חייה ועל חיי הילד שלה, שהיה במשפחת אומנה ורצו שיעבור לאימוץ. אמא עם עבר קשה ללא ספק, שהגיעה לוועדה לבדה, וכל מה שנותר לה לעשות הוא לרדת על הברכיים ולהתחנן.

היא אמרה, 'אני אעשה כל מה שאתם רוצים – רק אל תוציאו את הילד שלי לאימוץ'.

בסופו של דבר, הילד לא הועבר באותו שלב לאימוץ, אבל כעבור זמן זה נעשה".

חשוב לש' לומר שהיא מתנגדת למתקפות על העובדים הסוציאליים ולהתייחסות אליהם כאל "חוטפי ילדים". "אני לא מקבלת בונוס כספי על כל ילד שאני מטפלת בו. להפך, כל ילד שמוצא מהבית מוסיף לעומס העבודה שקיים ממילא. יש הרבה עובדים סוציאליים שמנסים לעשות את המירב בתוך המערכת, למען המשפחות האלה, ומעל לכל, למען הילדים. אבל אני לא מסוגלת לשתוק עוד לנוכח הדברים שאני רואה בוועדות".

5מורין (29), אם לילד בן 4, השתתפה בוועדה לפני כחודש. בגלל סכסוך גירושים מר בינה לבין האב וקשיים רגשיים וחברתיים שנצפו בגן הילדים, הוגדר בנה כילד בסיכון, וגורמי הרווחה העלו את האפשרות שיוּצא מהבית.

"ישבתי שם כאילו אני בובה שאמורה לתת את ההסכמה שלה להחלטת הוועדה ולשתוק", היא מתארת. "כאילו זה לא הילד שלי. כאילו אני לא באמת רלוונטית. יותר הטיחו בי האשמות מאשר נתנו לי הסברים".

את ההודעה על קיום הדיון קיבלה, לדבריה, בהתראה של יום וחצי. "התסקירים של העובדת הסוציאלית לא הגיעו אלי, ולא ידעתי מה בדיוק יכלול הדיון. הכרתי שלושה אנשים מתוך העשרה שהשתתפו בוועדה – את המפקח המחוזי ושתי פקידות סעד. כלומר, שורה של אנשים שרובם לא מכירים אותי, אבל מכירים אחד את השני ועובדים אחד עם השני. אז מה שקוּל הקול שלי מולם, בהשוואה לפקידת סעד, קולגה שלהם, שחושבת שאני אמא לא מתפקדת?

"הדיון נמשך כשעה וחצי, ורק בעשר הדקות האחרונות נתנו לי את זכות הדיבור, וגם אז קטעו אותי. אמרו לי, 'את מתבלבלת', או 'את מוציאה דברים מהקשרם'.

לא הרגשתי שביטאתי את עצמי בכלל, ולכן לא הייתי מוכנה לחתום שאני מסכימה להמלצות שלהם.

כשיצאתי, לא נתנו לי שום פרוטוקול או סיכום. שום דבר".

ועדת סילמן, שבחנה במהלך תקופה ממושכת את מדיניות משרד הרווחה בנושא הוצאת ילדים למסגרות חוץ־ביתיות, ושהגישה את מסקנותיה בפברואר 2014, ציינה את חשיבות "ההקפדה על הכנה מסודרת של ההורים ושל הילדים לקראת דיוני הוועדות וקיום דיונים שלהורים ולילדים תפקיד מרכזי בהם. יש להקפיד שבכל שלבי הדיון קולם של ההורים וקולם של הילדים יישמע. יש להקפיד שההורים יישאלו בנוגע לדאגות העיקריות שלהם, הקשיים של המשפחה ושל הילדים על פי תפיסתם, ועל הכוחות שהם מרגישים שיש להם ולילדיהם – לפני הצגת הדאגות על ידי אנשי המקצוע. כמו כן, בבניית תוכנית הטיפול יש להקפיד לשאול את ההורים ואת הילדים מהי העזרה שהם זקוקים לה – לפני הצגת חלופות הטיפול על ידי אנשי המקצוע".

אלא שעל פי העדויות, ההמלצות של משרד הרווחה עצמו רחוקות מלהיות מיושמות. י' מספר על אחת מהוועדות שבהן השתתף: "רק עשר דקות לפני שהוועדה התחילה, העובדת הסוציאלית של המשפחה קראה לאמא את הדו"ח שלה, שנכתב על בסיס הדיווחים של אנשי המקצוע. זה היה דו"ח נוראי, דברים שקשה לשמוע. מאשימים את האמא בהמון דברים, ומייד אחר כך היא נכנסת לוועדה וכל הקהל הזה יושב שם, והיא אמורה לתפקד ולדבר לעניין.

"השתתפתי בעבר בוועדה שבה נכחה סבתא ממוצא אתיופי, דוברת אמהרית, שבכלל לא הבינה עברית. אמנם היתה שם מתורגמנית, אבל דיברו על אפשרות של הכרזה על הנכד כ'קטין נזקק', מה שמאפשר לרשויות הרווחה מרחב פעולה גדול מאוד והופך את ההוצאה מהבית לקלה הרבה יותר.

"היה ברור לכולם שהסבתא לא מבינה בכלל מה המשמעות של כל זה. היא רק אמרה שהיא רוצה מאוד לטפל בנכד שלה ושהיא אוהבת אותו. כשביקשתי שיסבירו לה במה מדובר, פקידת הסעד אמרה לי, 'אני לא אתחיל להסביר לה עכשיו, אין לנו זמן לזה. אני אזמין אותם לשיחה כשאכתוב את התסקיר, ואז אסביר לה הכל'.

"בסוף, הוועדה המליצה על נזקקוּת. הסבתא יצאה בלי להבין מהן ההחלטות שהתקבלו בה, כי לא היה מספיק זמן בשבילה. רק בבית המשפט הוסברה לה המשמעות, וזאת כבר היתה נקודה מתקדמת מדי בתהליך. הילד הוצא לאומנה. אני שואל את עצמי איך היא היתה פועלת אם היתה מבינה מהי נזקקוּת ברגע שהנושא עלה".

ה', עובדת סוציאלית שהשתתפה בכ־100 ועדות החלטה, מסרה בתצהיר שצורף לעתירה לבג"ץ כי "במרבית המקרים אין הכנה של ההורים לקראת הוועדה, והם לא תמיד יודעים מה הולך לקרות שם". היא מספרת שהורים יכולים לגלות בוועדה כי על הפרק עומד לא פחות מאימוץ הילד או הילדה שלהם.

"היה לי מקרה של אמא שאני חושבת שלא הבינה מה בדיוק הולך לקרות בוועדה. אחת העובדות הסוציאליות הציגה את עצמה כנציגת השירות למען הילד, אבל לא אמרה את המילה 'אימוץ'. כשהגענו לדבר על אפשרות של אימוץ (הילד שהה באותה עת אצל משפחת אומנה; נ"ל), האמא ממש התפרקה ובכתה. היא אמנם שמעה בעבר על האפשרות הזו מהעובדת הסוציאלית של השירות למען הילד, שהיתה בתפקיד לפני הנוכחית, אבל בגלל שהן התחלפו, היא לא הבינה שבעצם שתיהן באותו תפקיד ואחראיות לאפשרות הזו. רק לקראת הסוף הנושא עלה פתאום, ללא הכנה מקדימה, ובאופן טבעי היה לה ממש קשה לשמוע את זה".

מעדויות שונות מתברר שלא פעם החלטות בוועדות מתקבלות מראש, מה שמעקר את מהותן ומטיל סימן שאלה גדול על מידת ההסכמה החופשית שיש למשפחות בדיונים.

עו"ד ורדה שטיינברג, מומחית חוק ונוער טיפול והשגחה "רוב ועדות ההחלטה, כמעט הכל סגור מראש"

"מניסיוני, אין לי ספק שברוב המקרים, כמעט הכל סגור מראש", אומרת עו"ד ורדה שטיינברג, שמייצגת הורים בהליכים הקשורים להוצאה מהבית, ושנכחה בעשרות ועדות החלטה.

"השבוע הייתי בשתי ועדות, בשתי ערים שונות. יושבות ראש הוועדות באו עם ההחלטות, "המלצות", כפי שהן מכנות אותן לדיון כשהן מודפסות ומוכנות. לא היו שום התלבטות ושום התייעצות. אמרו: זה מה שהחלטנו. אין פה 'תכנון טיפול והערכה', יש פה החלטה. זה הליך מיותר, בזבוז של כסף. משחק בכאילו. בעיניי, דברים צריכים להתנהל בבתי משפט וזהו.

"אני מייצגת כיום סבתא, שמבקשת לשמש משפחת אומנה לנכדה בן השנה וחצי, משום שבתה, אמו של התינוק, סובלת מפיגור קל. במקרה הזה התקיימה לפני חמישה חודשים ועדת החלטה, ומייד למחרת הילד נלקח לאומנה. ככה, מהיום למחר. כל התשתית היתה מוכנה וערוכה מראש. התינוק הזה סומן.

"אני מרגישה שבלא מעט מקרים, מה שקורה בוועדות הוא מעין מצג שווא. אבל גם אם לא – מהן היכולות של המשפחה להתמודד כראוי אם מודיעים לה על הדיון יום־יומיים מראש ולא מאפשרים לה להיערך? אם עורך הדין מקבל את החומר רק בתחילת הדיון, או יום לפניו, איך אפשר להגיב לטענות?"

את לא יכולה לבקש את החומר יותר זמן מראש?

"אני יכולה ואני מבקשת, אבל בדרך כלל לא נותנים לי, או מקשים עלי מאוד. יש פעמים שבהן אני מקבלת רק חלק מהחומר. יש לשכות שמגדילות לעשות: הן נותנות לי את התסקיר רק במהלך הדיון בוועדה, ואסור לי לצאת איתו מחוץ לחדר".

גם ש' נתקלה בתופעה. "הרבה פעמים את מגיעה לוועדה ומרגישה שלמעשה כבר התקבלה החלטה, ודיון אמיתי לא מתקיים. הלך הרוח של הדברים הוא לכיוון מאוד ברור, והיכולת של ההורה לשנות משהו אינה משמעותית.

"יש שוני גדול בין הלשכות ביישובים שונים, וזאת בעיה בפני עצמה. התנהלות הוועדה היא שרירותית ונקבעת על ידי מנהל מחלקת הרווחה או מרַכזי הוועדות. במקומות מסוימים בארץ בולט שהכל כמעט קבוע מראש, הוועדות הן סוג של חותמת גומי, משהו שצריך לעשות מבחינה פרוצדורלית. אני שומעת הורים שאומרים אחד לשני, 'אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, תעבור לעיר אחרת'. אלה דברים שאסור שיקרו.

"יש מקרים שבהם מתקיימת חשיבה משותפת, אבל ככלל, זה מפגש שעושים אחת לשנה, ולכל הצדדים ברור איך זה ייגמר – המשך סידור האומנה לילד. לא באמת עוצרים ואומרים, 'רגע, חמש שנים אנחנו מקבלים את אותה החלטה'.

"היו פעמים שבהן דרשו ממני לכתוב דו"ח עם המלצות בכיוון הברור שעליו הוחלט. כלומר, השתדלו ליישר קו אחיד מראש בין הגורמים שלוקחים חלק בוועדה. לא פעם נתקלתי במצבים שבהם מרכז הוועדה או פקידת הסעד ביקשו ממני לשנות המלצות או לכתוב דברים ברוח אחרת ממה שכתבתי במקור, כדי להשיג את האחידות הזאת.

"למשל, היו מקרים שבהם רציתי שלילד האומנה יהיה קשר עם הוריו הביולוגיים. האמנתי שזה נכון ושזה אפשרי, אבל הכיוון של הרכב הוועדה היה העברת הילד לאימוץ. אני התנגדתי לזה. לפני הוועדה ניסו לשכנע אותי שלא אגיד את דעתי בפני ההורים.

"אני נשארתי בעמדתי, וכמוני גם עמיתות שלי, אבל הכוונה המערכתית היא ברורה: הרבה פעמים יש רצון לסגור את הדברים לפני הוועדה, כדי שלא יתקיים דיון אמיתי. לייצר חזית אחידה וחתומה מול ההורים".

חבר בוועדה יכול להתנגד להחלטה שלה?

"אני יכולה להתנגד, אבל בתור עובדת סוציאלית, שהיא לא פקידת הסעד או מנהלת הוועדה, אין הרבה מה לעשות עם ההתנגדות שלי".

הורה יכול לערער על החלטה של הוועדה?

"אפשר לפנות לבית משפט, אבל הוא בוחן את החוקיות של ההחלטה, הוא לא מוסמך להתערב בהחלטות המקצועיות. כך יוצא שאתה יכול לערער על דו"ח חניה ולא יכול לערער על הוצאת ילד מהבית.

"יצא לי לראות לא מעט מקרים שבהם פקידת הסעד ניסתה לנטרל מראש את התנגדות ההורים להחלטה שעומדת להתקבל. למשל, לפני שמתכנסת הוועדה ואפילו לפני דיון בבית המשפט, אומרים להורה: תסכים להחלטות שלנו, ובתמורה נגדיל את מספר הביקורים של הילד, נאפשר עוד פגישות איתו.

"בכלל, כדאי להורים שהוציאו להם את הילדים מהבית להיות הכי בסדר עם כל מי שאחראי לגורלו של הילד, כי זה יכול בקלות להיראות אחרת. כן, יש פה גורם של איום. בעיקר לקראת כינוס הוועדות.

"היה מקרה שבו הוציאו לאמא שני ילדים מהבית. עם אחד הילדים היתה סיטואציה מורכבת, ופקידת הסעד איימה להפסיק את הביקורים אצל הילד השני, כדי שהאמא תשתף איתה פעולה. אני לא איפשרתי את זה. את לא יכולה לאיים על הפסקת הביקורים אצל ילד שבכלל לא קשור לסיטואציה שהתפתחה עם אחיו".

שתיים מהמלצותיה הבולטות של ועדת סילמן היו הקמת נציבות תלונות ציבור, שתדון בהחלטות הוועדות, והבטחת ייצוג משפטי להורים בוועדות שדנות בהוצאת ילדים מהבית. לחברי הוועדה היה ברור שמדובר למעשה בפורום משפטי, ולכן חובה להבטיח ייצוג של ההורים, אפילו במימון המדינה, אם אין להם אמצעים לכך. הוועדה אף נקבה בעלות משוערת של 17 מיליון שקלים לשם מימוש ההמלצה. שתי ההמלצות לא קוימו בשטח.

 עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער טיפול והשגחה "קורה לא מעט שמונעים ממני לדבר בוועדות"

"קורה לא מעט שמונעים ממני לדבר בוועדות", מספר עו"ד יוסי נקר, שמייצג ילדים והורים מול מערכת הרווחה זה יותר מעשור. "בדרך כלל ההורים יגיעו לא מיוצגים. או בגלל שאין להם אמצעים לממן עו"ד, או בגלל שהם מיודעים על הוועדה בהתראה קצרה מאוד ולא מספיקים להיערך. וכשכבר מגיעים עם ייצוג, מצפים מעורך הדין להיות על תקן ידיד, שיושב בשקט".

נקר מציג הקלטה של דיון בוועדת החלטה, שנערכה בלשכת הרווחה בפתח תקווה. בהקלטה נשמע בבירור כי מנהלת הוועדה מבהירה לנקר שהוא אינו יכול לייצג את ההורים בתוך הוועדה, ושאם הוא מעוניין להיות נוכח, 'אתה צריך לשבת ולשתוק. פה זה לא בית משפט'".

לאחר ויכוח ממושך, וחרף בקשות ההורים לאפשר לנקר לייצגם, הוועדה פוזרה והדיון לא התקיים.

"יש ועדות שבהן אתה צריך להילחם על זכות הכניסה שלך", הוא אומר. "נכון להיום, אין הסדרה של ייצוג המשפחות. מצפצפים עלינו גם בהקשר הזה".

"זה פשוט לא חוקי", אומרת עו"ד משכית בנדל. "אין ספק שמדובר בפורום מעין־שיפוטי. כמו בית משפט קטן, שדן במחלוקת בין הרשות המנהלית לאזרח, ולכן חשוב שיהיו בו זכויות ייצוג וזכויות ערר. בוועדות ההחלטה שתי הזכויות האלה לא מתממשות, ולכן אנחנו פונים לבג"ץ".

"מוכרחים לווסת את הכוח של הוועדות האלו", מדגיש י'. "לאפשר בהן מקום לחשיבה ולטיפול. להורים האלה ולילדים שלהם מגיע יותר. וגם לנו, כעובדים סוציאליים שהגיעו למקצוע הזה מתוך רצון ואמונה, מגיע יותר".

6

אזהרת עו"ס נוכלת ובזויה אולי זמיר-דוידוביץ לשכת רווחה קרית מלאכי רוצה להעביר ילד מאמא יהודיה טובה וכשירה לאבא ערבי שלא רוצה לגדל אותו

אולי זמיר דוידוביץ, היא עו"ס לסדרי דין בלשכת רווחה קרית-מלאכי. את הנכדים שלה הזקנה הפנסיונרית מגדלת באושר רב, אבל מאמא אחרת היא מונעת אושר ואת הזכות לגדל את הבן שלה, ללא שום סיבה. למה? אולי דוידוביץ, זקנה קנאית מקומטת, החליטה שאם האמא היהודיה ילדה ילד מאבא ערבי, אז יש להעניש אותה, ולמנוע ממנה לגדל את הבן, נימול, שגדל במשפחה יהודית לכל דבר ועניין.

עו"ס דוידוביץ קיבלה מינוי מבית המשפט לטפל בתיק משמורת שהגישה האמא על בנה. האם, ללא רבב, כשירה, עובדת, במשך תקופה ארוכה עברה הדרכה הורית, כפי שהמליצו לה במשרד הרווחה, למרות שלא הייתה זקוקה לה, הכל כדי להשאיר את בנה במשמורתה.

האב, ערבי החי עם מישהי ארעית, אדם חסר אחריות וחסר מוסר, סירב לעבור הדרכה הורית ולשתף פעולה עם כל הליך טיפולי שהוצע על ידי משרד הרווחה. האבא אינו משלם מזונות על בנו.

עו"ס דוידוביץ, החליטה כי המשמורת על הילד תועבר לאבא, למרות שהאבא עצמו לא מעוניין במשמורת, והודיע לעו"ס, כי מי שתטפל בילד תהיה אחת מאותן חברות שיהיו לו באותה עת.

עו"ס דוידוביץ לא ביצעה ביקור בית, לא בדקה מי בת הזוג של הערבי, והחליטה בדעת מיעוט במהלך ועדת טיפול של משרד הרווחה, כי המשמורת תועבר לידי האב. עוד אמרה העו"ס, כי היא שולחת את ההורים לבצע בדיקת מסוגלות הורית אצל מכון שלם, כשהבדיקה תמומן על ידי הרווחה, והיא זו שתעביר לבודק (מרדכי שרי) את החומרים. מדובר בוועדה שתוצאותיה ידועות מראש, לרעת האם, שכן מכון שלם הוא מכון המקבל את כספו ממשרד הרווחה, והבודקים שלו ידועים בחוסר אמינותם. ראו כתבות: ד"ר מרדכי שרי עבריין מין קובע מסוגלות הורית מטעם משרד הרווחה; מכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה; מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית; פיני פישלר, עו"ד – מכון שלם איפשר לעובדת לא מוסמכת לתת טיפול פסיכותרפויטי – תבעתי וזכיתי; מכון שלם ביצע טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה – כך קבע בית משפט מחוזי ת"א; מכון שלם ראשון לציון לבדיקת מסוגלות הורית

החלטתה של דוידוביץ, ניתנה כאמור בדעת יחיד שלה. כל העו"ס שנכחו בוועדה, תמכו באמא הראויה והמשקיעה, כשהם מציינים את הדוחות החיוביים של גן הילדים ושל העו"ס המבצעת הדרכה הורית לאמא, והתנגדו בתוקף להעברת המשמורת לידי האב. יתרה מכך, אחת העו"סיות, מיד בתום ועדת הטיפול, כתבה מכתב התפטרות שייכנס לתוקפו ביום 01/07/2016, אם תועבר משמורת הקטין לידי האב, כשהיא מציינת: "אני לא אעבוד במקום שאני יודעת שגרם עוול לאמא ובנה". בנוסף, ציינה אותה העו"ס שהודיעה על התפטרותה, שדוידוביץ מחוייבת לבצע בדיקת מסוגלות הורית לבת הזוג של האבא, דבר שהיא לא עשתה.

כמה חבל שעובדת סוציאלית באושה אחת, זקנה בלה שמסרבת לצאת לפנסיה למרות שעברה את גיל הפרישה לפני שנים ארוכות, פועלת ממניעים הזרים לטובת הילד ובנה, מוציאה שם רע על לשכת רווחה שלמה, כשלא איכפת לה מהנזק שייגרם לילד ואימו בשל החלטתה חסרת הבסיס שתגרום לתוצאות הרות אסון.

ללשכת רווחה קרית מלאכי, מגיעים כל התשבוחות, על שגילו נכונות לסייע לאמא נגד העו"ס שמונתה על ידי בית המשפט. זה לא מובן מאליו.

בתמונה: עו"ס אולי זמיר דוידוביץ זקנה רקובה שמסרבת לצאת לפנסיה וגורמת להרס וחורבן המשפחה

אולי דוידוביץ זמיר עוס זקנה בהמה רקובה להרס המשפחה

שר הרווחים חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים. רשות ניירות ערך חושדת: כץ קיבל מידע מיועצו של קובי מימון בנוגע למיזוג בין חברות נצבא ואיירפורט סיטי, קנה מניות ורשם רווח בלתי חוקי

איתמר לוין /http://www.news1.co.il/Archive/001-D-379003-00.html

רשות ניירות ערך חושדת כי שר הרווחה חיים כץ, גרף רווח כספי משמעותי תוך שימוש בלתי חוקי במידע פנים על עסקיו של מקורבו קובי מימון.

הרשות עצרה (יום ג', 17.5.16) את מוטי בן אריה, המשמש מאז 1999 כיועץ פיננסי לחברות נצבא ואיירפורט סיטי, שבבעלות מימון. החשדות כלפיו מתייחסים להודעתן של שתי החברות ביולי שעבר על כוונתן להתמזג, תוך רכישת מניות הציבור בנצבא בפרמיה של 23% מעל לשערן בבורסה באותה עת.

על-פי החשד, בן-אריה ידע על המהלך לפני שנמסר עליו, רכש מניות נצבא והעביר אותן לצד ג', וכך גרף רווח של 290,000 שקל תוך שימוש במידע פנים. אותו צד ג', ששמו לא נמסר לבית המשפט, מקיים "קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים" עם בן-אריה, וגם הוא רכש מניות נצבא לעצמו בהתבסס על מידע הפנים – טוענת הרשות. אותו צד ג' הוא כץ המקורב מזה שנים למימון.
בעבר אף רכש כץ, בצורה שלא הועלו כנגדה חשדות, מניות בחברת ישראמקו של מימון. אף בעסקה זו רשם רווחים נאים.

בדיון בבית משפט השלום בתל אביב כפר בן-אריה בחשדות המיוחסים לו. בהסכמת הצדדים, שחרר אותו השופט עמית יריב בערבות של מיליון שקל.

מ"י 36200-05-16, מדינת ישראל נ' מוטי בן-אריה, קובץ pdf

רשות ניירות ערך מחלקת חקירות מודיעין בקרת מסחר, נספח לבקשה לשחרור בתנאים מגבילים מרדכי בן אריה, קובץ pdf

מ"י 36200-05-16, מדינת ישראל נ' מוטי בן-אריה

מ"י 36200-05-16, מדינת ישראל נ' מוטי בן-אריה

1 2

השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים

קרן מרציאנו, http://reshet.tv/News_n/heb/news/Economics/Economics/articlenews,210812/

ברשות לניירות ערך חוקרים חשד ששר הרווחה קיבל מידע פנימי על חברות בבעלות איש העסקים קובי מימון וניצל את המידע כדי לקנות מניות ולגרוף רווחים של מאות אלפי שקלים. השר כץ נחקר אתמול באזהרה במשך שלוש שעות

חיים כץ שר הרווחים

שר הרווחה חיים כץ (ליכוד) נחקר על ידי הרשות לניירות ערך בחשד שעשה שימוש במידע פנימי לצורך רווח כספי. יחד עימו נחקר גם היועץ הפיננסי מרדכי בן אריה. כץ נחקר אתמול המשך שלוש שעות במשרדי הרשות. בעקבות כך הוא לא זומן לחקירה נוספת ולא נעצר. שמו של כץ נאסר בתחילה לפרסום, אך נעתר לבקשת חדשות 2 לחשוף את זהותו.

על-פי החשד, בן אריה רכש את מניות חברת נצבא, לה הוא נותן שירותי ייעוץ, טרם פרסום דיווח אודות מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, שגם לה הוא מייעץ. הוא אף העביר את המידע לכץ, שרכש את מניות נצבא טרם הדיווח לבורסה, כחוק. החשדות נוגעים ליולי 2015, תקופה בה כץ כבר כיהן בתפקיד שר. כץ רכש מניות ביותר ממיליון שקלים, ובימים שלאחר העברת הדיווח לבורסה, עלתה המניה ב-23%.

על-פי החשד, בעקבות פעילות אסורה זו גרפו החשודים, בן אריה והשר כץ, רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290 אלף שקלים. בן אריה, הידוע כמקורב לאיש העסקים קובי מימון, הובא היום (שלישי) לבית המשפט ושוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים.

קובי מימון, ארכיון (אוראל כהן)

קובי מימון, ארכיון (אוראל כהן)

איש העסקים קובי מימון הוא חבר קרוב גם של שר האוצר משה כחלון, ועל פי הפרסומים הוא מחזיק חלקים בחברת ישראמקו, שיש לה אחזקות במאגר הגז תמר.

איש העסקים קובי מימון הוא חבר קרוב גם של שר האוצר משה כחלון, ועל פי הפרסומים הוא מחזיק חלקים בחברת ישראמקו, שיש לה אחזקות במאגר הגז תמר.

השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים

תומר גנון, כלכליסט, ועמרי אפרים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4804244,00.html

שר הרווחה חיים כץ, שהונו מוערך בעשרות מיליוני שקלים, חשוד בעבירה פלילית חמורה – שימוש במידע פנים לגריפת רווחים.

 במסגרת חקירת עסקת מיזוג בין החברות נצבא ואיירפורט סיטי מחודש יולי 2015, רשות ניירות ערך עצרה וחקרה היום (ג') באזהרה את השר חיים כץ ואת מוטי (מרדכי) בן ארי, יועץ פיננסי של החברות מאז 1999 ומקורב לאיש העסקים קובי מימון, בחשד שרכשו מניות נצבא על סמך מידע פנים מוקדם טרם הדיווח עליה.

על פי החשד, בן ארי העביר בנוסף את המידע לכץ, אשר נמצא איתו בקשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים, אשר רכש גם הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, כך החשד, השניים גרפו רווחים כספיים של כ-290 אלף שקלים. שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, שחרר את בן ארי בתנאים מגבילים תוך הפקדת ערבות בנקאית של מיליון שקל.

הונו של כץ מוערך בעשרות מיליוני שקלים, בהם אחזקות משמעותיות בחברת חיפושי הנפט והגז ישראמקו. בשל כך, כץ סירב להצביע בכנסת בעניין מתווה הגז שמקדמת הממשלה. בעבר חקרה רשות ניירות ערך אם כץ רכש את תעודות ההשתתפות בישראמקו בהתבסס על מידע פנים, אבל חקירתה לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד וכץ נוקה ממנו.

המיזוג שהקפיץ את שער המניה

על פי הבקשה לשחרורו של בן ארי, המיוצג על ידי עוה"ד ארז הראל וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות', ב-5.7.15 פרסמו נצבא ואיירפורט סיטי דיווח מיידי שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם לפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, אשר תרכוש את כל המניות המוחזקות בידי הציבור במחיר המשקף פרמיה של כ-23% על שווי מניות נצבא ערב פרסום הדיווח.

על פי ממצאי חקירת הרשות, בבוקר אותו יום, בשעה 09:19, דיווחה נצבא לבורסה על אישור וחתימה על הסכם המיזוג. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ני"ע של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם. בן ארי, כך החשד, היה חשוף מתוקף תפקידו וקשריו עם החברה למידע הפנים.

מהממצאים עולה כי בן ארי רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי וחרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן, ואף העביר כאמור את המידע לשר כץ. חשודים ומעורבים נוספים נחקרו ברשות בקשר לפרשה זו.

מקורביו של כץ מסרו היום בתגובה לחשדות כי הם "בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה בימים הקרובים". בסביבתו השר אמרו עוד כי הוא לא הצטייד בעו"ד וכי כץ מאמין בחפותו ושיתף פעולה באופן מלא עם החוקרים.

שר הרווחה חיים כץ נחקר בחשד שהרוויח מאות אלפי שקלים דרך שימוש במידע פנים בבורסה

עו"ד שחר בוקוולד עוזרת משפטית של השופט שמאי בקר הוציאה מסמך רשמי שקרי של המדינה בו נכתב בכזב כי החשוד (שמאי בקר) נעדר מדיון משום שהוא "חולה"

כולם יודעים שהפרקליטות תופרת תיקים. כולם יודעים שפרקליטי המדינה משקרים ומטייחים. כולם יודעים שתרבות השקר היא נר לרגלי הפרקליטות והצלחה נמדדת בכמות הפללות השווא והרשעות השווא. כולם גם יודעים שאין כל מנגנון ביקורת על פרקליטי השקר. גם על עובדות סוציאליות אין מנגנון ביקורת וגם על עובדות מערכת המשפט אין שום ביקורת. כששופטים מזייפים לא קורה להם כלום ולא מעמידים אותם לדין. ראו: ורדה אלשייך, הילה כהן, לימור מרגולין יחידי, מרים קראוס ועוד. כשאזרח עושה זאת, זה מניב נגדו כתב אישום ומאסר ממושך.

במקרה שבענייננו, עו"ד שחר בוקוולד עוזרתו המשפטית של השופט שמאי בקר חתמה על "הודעות מזכירות" שקריות בעליל בכל התיקים בהם עסק השופט שמאי בקר, והודיעה כי הוא "חולה".  אין ספק שעו"ד שחר בוקוולד ביצעה עבירה פלילית בעצמה כאשר חתמה על הודעות שקריות, ביודעה כי השופט עצור וכל זאת כאשר סמל מדינת ישראל מתנוסס על המסמכים. במקרה זה יש להעמיד את שחר בוקוולד לדין על זיוף מסמכי בית משפט, ועל ביזוי סמל המדינה, שכן כעת עובדי המדינה יוצאים שקרנים, מוכנים ומזומנים לשקר ולטייח. הנה דוגמא למסמך שקרי שיצא מבית המשפט השלום בת"א, מטעמה של שחר בוקוולד, האחראית על מלאכת הפצת שקרים של מערכת המשפט.

עו"ד שחר בוקוולד – מכרה נשמתה לשטן. עובדת עבור מערכת משפט עליה נכתב כל השנים שהיא מושחתת. כעת היא מושחתת בעצמה ותפקידה למרק את פשעיו של שופט שהרשיע חפים מפשע.

שחר בווקוולד חתומה על מסמך שקרי

שחר בווקוולד חתומה על מסמך שקרי.

קיראו את הכתבה של אלי סניור  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4804200,00.html Ynet

השקר וההסתרה: הותר לפרסום – השופט שמאי בקר חשוד בפלילים

גילויים חדשים בפרשה שהוסתרה מהציבור ונחשפה ב-ynet: בית המשפט התיר לפרסום כי חקירה פלילית נפתחה נגד שופט בגין חשדות חמורים. במסמך רשמי של המדינה נומק בכזב כי החשוד נעדר מדיון משום שהוא "חולה"

חשיפת ynet הבוקר (יום ג') על ההסתרה מצד מערכת המשפט בנוגע לבכיר החשוד – מאלצת את המשטרה להתיר היום חלק מהפרטים לפרסום: בית המשפט התיר אחר הצהריים לפרסם כי במרכז הפרשה עומדת חקירה פלילית שנפתחה נגד שופט, בגין חשדות חמורים.

החשדות הוסתרו מעין הציבור עד חשיפת ynet הבוקר. התרת הפרסום אושרה בעקבות בקשה של המשטרה לצמצם את צו איסור הפרסום הגורף החל על הפרשה.

על פי המידע שהגיע לידי ynet, נגד השופט נפתחה חקירה במשטרה. החקירה הוסתרה מהציבור ובמשך שבועות ארוכים לא דווח עליה. בתום החקירה הועבר התיק לפרקליטות, ועדיין לא נמסרה החלטה לגביו.

בעקבות הבדיקה אולץ השופט לצאת לחופשה כפויה. אלא שגם חבריו לעבודה לא זכו לשמוע את הסיבה האמיתית לכך. גם חקירת המשטרה התנהלה תחת איפול כבד ורק מעטים מאוד ידעו עליה.

"יש פה אווירה של טיוח הפרשה, וניסיון עיקש לסגור את התיק מהר ובשקט. אם היה מדובר באזרח רגיל – שאינו חלק ממערכת המשפט – הוא היה מזמן במעצר", אמר בכיר באחד מגופי אכיפת החוק.

ממסמכים שהגיעו לידי ynet (ואחד מהם מופיע כאן למעלה) עולה כי המערכת דאגה להסתיר מהציבור את הסיבה האמיתית להיעדרות – ואף באמצעות שקר. בדיון שאמור היה להתקיים ובגלל היעדרות של האישיות הבכירה בוטל, הונפק מסמך רשמי ובו נכתב כי הדיון נדחה בגלל "מחלה" של השופט.

השופט שמאי בקר הוא האישיות הבכירה שנעצר בגין חפינת שדיה של בתו נשוי לבת של השופטת ריבה ניב מרב ניר בקר מגישת התלונה בשם בתה

מי אמר שלשופטים בישראל יש דם סמוק יותר? מי אמר שלשופטים מגיע מסלול VIP בנתב"ג כדי שלא יפגשו את פשוטי העם? מי אמר ששופטים סוררים מקבלים יחס מועדף, וצא"פים אוטומטיים? הנה צא"פ אוטומטי שהוצא ע"י השופטת עינת רון, אשר מטפלת במעצרו של השופט שמאי בקר, שחפן את שדיה הנעריים של ביתו בת ה 14, ונגע לה באיברים מוצנעים לשם ביזוייה ופורקנו האישי. את החקירה נגדו מנהלת הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף, אשר מופיעה אצלו באופן תדיר, בפיקוח על היחידה לחקירות הונאה מרכז.

השופט שמאי בקר נעצר בתאריך 19/4/2016. בפני כבוד השופטת עינת רון בראשל"צ התייצב רס"ב אמיר מאי טנא, ודרש צו איסור פרסום עד ליום 23/8/2016. השופטת עינת רון נעתרה לבקשה והוציאה צא"פ ל- 4 חודשים. הצו ניתן ללא שם החשוד.

בינתיים עו"ד שחר בוקוולד עוזרתו המשפטית של השופט שמאי בקר חתמה על "הודעות מזכירות" שקריות בעליל בכל התיקים בהם עסק השופט שמאי בקר, והודיעה כי הוא "חולה".  אין ספק שעו"ד שחר בוקוולד ביצעה עבירה פלילית בעצמה כאשר חתמה על הודעות שקריות, ביודעה כי השופט עצור וכל זאת כאשר סמל מדינת ישראל מתנוסס על המסמכים. במקרה זה יש להעמיד את שחר בוקוולד לדין על זיוף מסמכי בית משפט, ועל ביזוי סמל המדינה, שכן כעת עובדי המדינה יוצאים שקרנים, מוכנים ומזומנים לשקר ולטייח. הנה דוגמא למסמך שקרי שיצא מבית המשפט השלום בת"א, מטעמה של שחר בוקוולד.

שמאי בקר נשוי למרב ניר בתה של השופטת ריבה ניב שהגישה נגדו תלונה על אונס הנכדה ומעשים מגונים. בינתיים שמאי מושעה עד לסיום החקירה

ריבה ניבקרדיט להדלפה הראשונית יש לתת  לאלי סניור מ- Ynet שהפיץ כי ישנה "פרשה החמורה שבמערכת המשפט מנסים להסתיר". ממידע שהגיע ל-ynet עולה כי אישיות בכירה במערכת המשפט נמצאת בחופשה זה כמה שבועות בשל פרשה שמוסתרת מהציבור. האיש היה קשור לפרשות שעוררו הד ציבורי: "נעלם ביום אחד. המציאו סיפור שיצא לחופשה ביוזמתו".

לדברי אלי סניור, אישיות משפטית בכירה שמאי בקר, עומדת בלב פרשה שמסעירה את מערכת המשפט – ויש מי שדואג שהציבור לא ידע עליה. על פי מידע שהגיע ל-ynet, אותה אישיות שמאי בקר נמצאת זה כמה שבועות בחופשה כפויה בנסיבות חמורות לכאורה, שמוסתרות מהציבור.  למרות הניסיונות במקום עבודתו של האדם להסתיר את הנסיבות האמיתיות להיעדרותו, הפרטים עברו מפה לאוזן. מתברר כי גם גורמים בכירים מאוד נוספים שלא קשורים למערכת המשפט מעורים בפרטי הפרשה, וגם הם מעדיפים בשלב זה שלא להביא אותה לידיעת הציבור. נראה כי בתקופה הקרובה לא יהיה מנוס מקבלת החלטות בעניין מצד המערכת המשפטית.

פרטי הפרשה המלאים ידועים בשלב זה לבכירים במקום עבודתו של האיש, ובינתיים הם מחכים לתשובות בנוגע לעתידה בזמן שחומרים רבים נעמים על שולחנו ללא טיפול.
האיש עצמו, שמאי בקר, שנחשב לאהוד ומקובל בקרב עמיתיו לעבודה, היה קשור לפרשות שעוררו הד ציבורי ומוכר כמקצוען מהשורה הראשונה.  אחד מחבריו לעבודה סיפר: "האיש נעלם פתאום ביום אחד, ניסו להמציא פה איזה סיפור שזו חופשה שיזם בעצמו, אבל זה היה מצוץ מהאצבע כי הוא לא אמר לנו שום דבר לפני על כוונתו לצאת לחופש".

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4804050,00.html

לא ברור מדוע אלי סניור לא מפרסם מיהו השופט. מדובר בביזיון גדול לעולם העיתונות בישראל. עיתונאים כבר אינם יכולים לדווח על האמת בזמן אמת. כולם מפחדים מתביעות לשון הרע ומכתבי אישום של הפרקליטות על העלבת שופטים וביזוי מערכת המשפט. כך מאלחשת  העיתונות את הציבור להאמין שאין שום דבר רקוב בממלכת ישראל.

כמו כן, אלי סניור איננו מספר שהשופט שמאי בקר כבר מזמן עלה על רשימת החיסול של פרקליטי המדינה, שכן הוא בדרך כלל נוזף בהם, ואפילו מזכה לפעמים. זה מאוד מכעיס את הפרקליטות (ואת שדולת הנשים) ולכן היה ברור שהוא על הכוונת של מחלקת תפירת התיקים בראשות שירה שקדי לייטרסדורף.

רק לאחרונה התייצבה הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף אצל השופט שמאי בקר, בכתב אישום הזוי שהגישה נגד העיתונאית לורי שם טוב על חשיפת מעללי מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן.  שמאי בקר שידע שראש מחלקת תפירת התיקים בכבודה ובעמצה מתייצבת בפניו, נאלץ בעל כורחו להרשיע את לורי שם טוב, כעיתונאית, בגין פגיעה בזכות לפרטיות של מושא הכתבה, יוסי סילמן. לא הייתה לו ברירה, שכן אם לא היה מרשיע, היה נתפר נגדו תיק. מה ששמאי בקר לא ידע זה שמאחורי גב, הכינו לו תיק עסיסי של מישוש וחיפצון איברי המין של ביתו בת ה- 14.  גזר הדין בעניינה של לורי שם טוב נדחה, כביכול בשל "מחלה", אולם זוהי הנקמה משמיים של לורי שם טוב, בשופט שהרשיע ללא בסיס וללא תשתית עובדתית, ואשר פגע בחופש העיתונות. יצויין שגם שופטות אחרות אשר פגעו בלורי שם טוב, כמו רות חנוך מבית המשפט לנוער שחטפה לה את הילדים למרכז חירום, חטפה עונש משמיים, ונפלה מהמיטה בתוך אנייה באלסקה ושברה את כל הצלעות. נראה שמשמיים דואגים לנקום את נקמת ילדיה של לורי שם טוב שהוצאו מחזקתה.

דוגמא למסמך שקרי שיצא מבית המשפט השלום בת"א, מטעמה של שחר בוקוולד.

ההודעה שהוצאההשופט שמאי בקר נולד בשנת 1969 בישראל. בשנת 1987 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. עד לשנת 1991 שירת כקצין בצה"ל בחיל נשים. ב-1995 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב עם תוצאות לא מזהירות, והתמחה בבית המשפט המחוזי תל אביב, אצל השופטת ורדה אלשיך, מי שלימדה אותו ששופטים הם מורמים מעם ומגיע להם מסלול VIP. בשנים 1996 עד 2010 שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובשנת 2000 שימש כעוזר היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה.   בשנת 2006 סיים בקושי רב לימודי תואר מוסמך במינהל ציבורי באוניברסיטת HARVARD. עם שובו מלימודיו בארה"ב, שימש כאוסף חומר בוועדת וינוגרד, לבדיקת המערכה בצפון. באוגוסט 2010 מונה לכהונת שופט בתי משפט השלום במחוז תל אביב.  מאז הוא נודע ב"קשיחות מיותרת ופוגענית".

כך כתבו עליו:  "הרטוריקה של השופט בקר אחידה: לרבות מהחלטותיו הוא משווה נימת עלבון כמעט אישי מהתנהגותו של הנאשם, מהאמון שכביכול ניתן בו והופר. הוא מקפיד לשדר לשומעיו שהוא רואה בהפרת תנאי המעצר כסטירת לחי למערכת, כעדות לאופי עברייני, אפילו למבנה אישיות, כהפרה של האמון האישי שניתן בהם, כפגיעה מתמשכת מצידם בשלטון החוק". כך בדיוק מתנהגים יוצאי הפרקליטות כאשר הם ממונים לשופטים:  הם רואים באזרחים כזבל אדם ושצריך להכניס את כל המדינה לבתי סוהר.

נכתב עליו ש"אי-אפשר לטעות בשופט שמאי בקר על עברו כפרקליט. באולמו שוררים רוח שלטון החוק, הסדר הציבורי והמשמעת. מסמסי הסלולאריים, קוראי העיתונים, אוכלי המסטיקים, מרשרשי השקיות, המסתודדים למיניהם והרוכנים לעבר עורכי דינם – נקראים לסדר, ננזפים ואף מוצאים מהאולם.  השופט בקר רואה פעולת מיסמוס חרישית בקצה האולם, בלא כל קול. הוא עוצר את הדיון, כמו גסטפו, מסתכל במבט צבאי מצומצם לעבר היושב באולם, מגביה את המצח, ומורה למפריע להפסיק. אחרי פעמיים-שלוש הוא גם מוציא מהאולם. ניכר שהשליטה באולם הדיונים חשובה לבית המשפט.

בעת בה הוא מקפיד על טוהר וסדר אולמו, נדרש השופט בקר לשפוט בעניינם של מפרי מעצרי בית. מדובר בנאשמים שנעצרו עד תום ההליכים ומעצרם הומר בשחרור לבית, בליווי פיקוח צמוד ושלל תנאי מעצר בית וערבויות. ההחלטה המקורית על מעצר הבית ניתנה על-ידי שופט אחר, ובימים שביקרנו באולם השופט בקר בבית משפט השלום בתל אביב הופיעו בפניו אלו שנתפסו בהפרת מעצר בית. דומה שתוכן תיקיו הקרין אף על האווירה באולם – שקט וסדר נדרשים בבית פנימי זה, בשם אכיפת רעיון מעצר הבית.

במקרה הראשון, התבקשה דווקא חלופת מעצר בית לעצוּר, חולה סכיזופרניה צעיר, היות שאסירים אחרים מכים ומתנכלים לו. הוא נעצר בשל חטיפת ארנק, ובעברו חמש הרשעות קודמות. אמו הקשישה של הנאשם, אישה מוכת יום שמנסה לשמור על כבודה ובאה לבית המשפט במיטב בגדיה הפשוטים, מתעקשת להתקרב לבנה ולחבקו, ולהוסיף שהם מתחייבים לשלומו בבית. השופט מורה לה בנוקשות להתרחק מבנה הנאשם, קוטע אותה ולא מאפשר לה לדבר, לא אליו ולא לבנה. "מצבו הנפשי אינו מהפשוטים", מכתיב השופט את החלטתו: "חוות דעת פסיכיאטרית קבעה שהוא כשיר לעמוד לדין, שירות המבחן קבע שחלק משמעותי ממצבו הוא בשל יחסיו הסבוכים עם הוריו. בהיעדר חלופה רלוונטית ובהיותו אלים, ייוותר בכלא. אודה לשב"ס אם יוכל לבחון את השמתו באגף מתאים". לאמא שביקשה להוסיף מילה אמר: "עוד מילה אני מביא את המשמר ומוציאך החוצה".

שלל נימוקי עורכי דינם של מפרי מעצר הבית ססגוני במיוחד. כולם יצאו רק לרגע, רק במקרה, רק לרופא, רק בפעם הראשונה, רק נצפו בטעות במקום אחר. אחד רק ירד להתקנת גז, השני רק קיבל את פני כלביו שחזרו מטיול, לשלישי המשגיחה התעכבה ולכן יצא בלא ליווי, כמובן, כדי לבדוק ששלומה בסדר. היושב באולם מבין עד כמה החופש שלו שברירי, עד כמה כל מעשה נצפה, מבוקר ומפוקח. עד כמה יציאה למכולת להביא חלב אינה טריוויאלית. עד כמה חופש התנועה הוא עניין נזיל. ובידי השופט בקר הסמכות לשלול אף חופש חלקי זה.

באחד התיקים נצפה עצור בית כשהוא מפר את המעצר ומסתובב ברחוב עם כלביו. לטענת עורך דינו, הוא קיבל את פניהם מטיול, לפי הסדרי ראיה שנעשו לגבי כלבים אלו(!), ולא יצא איתם לטיול. כתב האישום הוא בשל נגיעה באף של בחורה תוך קנטור בן זוגה ותקיפתו. הנאשם זועק שהוא כבר שלושה חודשים במעצר בית. השופט נחרץ ברטוריקה שלו: "חסד עשה בית המשפט עם הנאשם כששיחרר אותו". בית המשפט מחלט חלק מהערבות, דורש השלמתה והחלפת המשגיחה, ומקשה את תנאי מעצר הבית. אבל בלא קשר לתוכן החלטותיו, משתמש השופט בשפה קשה בתיאורם של אנשים אלו.

המדינה בנסיבות אלו תמיד תיחשב כהגונה, או כדברי השופט: "המדינה בהגינותה הגיעה להסכמה עם ההגנה על שעת התאווררות יומית בליווי ובפיקוח צמוד. הנאשם מעל באמון שניתן בו". הנאשם בהליכים אלו מובא אוטומטית כעבריין מועד משהפר את מעצר הבית, אף בלא קשר לחומרתן המהותית של העבירות הראשוניות. וככה, עם הפרה של מעצר בית, מכניסים עוד אנשים ל"מעגל העבריינות".

הרטוריקה של השופט בקר אחידה: לרבות מהחלטותיו הוא משווה נימת עלבון כמעט אישי מהתנהגותו של הנאשם, מהאמון שכביכול ניתן בו והופר.  הוא מקפיד לשדר לשומעיו שהוא רואה בהפרת תנאי המעצר כסטירת לחי למערכת, כעדות לאופי עברייני, אפילו למבנה אישיות, כהפרה של האמון האישי שניתן בהם, כפגיעה מתמשכת מצידם בשלטון החוק. בדבריו לא חס על הסנגורים: "מה נסגר עם מרשך, הוא שם קצוץ על החוק?". באחת ההחלטות הכתיב לפרוטוקול שבית המשפט אינו "כבשה תמימה", ואם הנאשם נתפס רק פעמיים כמי שהפר את מעצר הבית, ודאי היו פעמים נוספות בהן לא נתפס.

כנראה שבכלא מכינים לשופט שמאי בקר דרגש צמוד לשופט מנצרת שכתב שירים ארוטים פדופילים, ומישש את כל בנות המשפחה הצעירות שלו.

השופט שמאי בקר הוא האישיות הבכירה שנעצר בגין חפינת שדיה של בתו נשוי לבת של השופטת ריבה ניב

מי אמר שלשופטים בישראל יש דם סמוק יותר? מי אמר שלשופטים מגיע מסלול VIP בנתב"ג כדי שלא יפגשו את פשוטי העם? מי אמר ששופטים סוררים מקבלים יחס מועדף, וצא"פים אוטומטיים? הנה צא"פ אוטומטי שהוצא ע"י השופטת עינת רון, אשר מטפלת במעצרו של השופט שמאי בקר, שחפן את שדיה הילדותיים של בתו, ונגע לה באיברים מוצנעים לשם ביזוייה ופורקנו האישי. את החקירה נגדו מנהלת הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף, אשר מופיעה אצלו באופן תדיר, בפיקוח על היחידה לחקירות הונאה מרכז.

השופט שמאי בקר נעצר בתאריך 19/4/2016. בפני כבוד השופטת עינת רון בראשל"צ התייצב רס"ב אמיר מאי טנא, ודרש צו איסור פרסום עד ליום 23/8/2016. השופטת עינת רון נעתרה לבקשה והוציאה צא"פ ל- 4 חודשים. הצו ניתן ללא שם החשוד.

בינתיים עו"ד שחר בוקוולד עוזרתו המשפטית של השופט שמאי בקר חתמה על "הודעות מזכירות" שקריות בעליל בכל התיקים בהם עסק השופט שמאי בקר, והודיעה כי הוא "חולה".  אין ספק שעו"ד שחר בוקוולד ביצעה עבירה פלילית בעצמה כאשר חתמה על הודעות שקריות, ביודעה כי השופט עצור וכל זאת כאשר סמל מדינת ישראל מתנוסס על המסמכים. במקרה זה יש להעמיד את שחר בוקוולד לדין על זיוף מסמכי בית משפט, ועל ביזוי סמל המדינה, שכן כעת עובדי המדינה יוצאים שקרנים, מוכנים ומזומנים לשקר ולטייח. הנה דוגמא למסמך שקרי שיצא מבית המשפט השלום בת"א, מטעמה של שחר בוקוולד.

שמאי בקר נשוי למרב ניר בתה של השופטת ריבה ניב

ריבה ניבקרדיט להדלפה הראשונית יש לתת  לאלי סניור מ- Ynet שהפיץ כי ישנה "פרשה החמורה שבמערכת המשפט מנסים להסתיר". ממידע שהגיע ל-ynet עולה כי אישיות בכירה במערכת המשפט נמצאת בחופשה זה כמה שבועות בשל פרשה שמוסתרת מהציבור. האיש היה קשור לפרשות שעוררו הד ציבורי: "נעלם ביום אחד. המציאו סיפור שיצא לחופשה ביוזמתו".

לדברי אלי סניור, אישיות משפטית בכירה שמאי בקר, עומדת בלב פרשה שמסעירה את מערכת המשפט – ויש מי שדואג שהציבור לא ידע עליה. על פי מידע שהגיע ל-ynet, אותה אישיות שמאי בקר נמצאת זה כמה שבועות בחופשה כפויה בנסיבות חמורות לכאורה, שמוסתרות מהציבור.  למרות הניסיונות במקום עבודתו של האדם להסתיר את הנסיבות האמיתיות להיעדרותו, הפרטים עברו מפה לאוזן. מתברר כי גם גורמים בכירים מאוד נוספים שלא קשורים למערכת המשפט מעורים בפרטי הפרשה, וגם הם מעדיפים בשלב זה שלא להביא אותה לידיעת הציבור. נראה כי בתקופה הקרובה לא יהיה מנוס מקבלת החלטות בעניין מצד המערכת המשפטית.

פרטי הפרשה המלאים ידועים בשלב זה לבכירים במקום עבודתו של האיש, ובינתיים הם מחכים לתשובות בנוגע לעתידה בזמן שחומרים רבים נעמים על שולחנו ללא טיפול.
האיש עצמו, שמאי בקר, שנחשב לאהוד ומקובל בקרב עמיתיו לעבודה, היה קשור לפרשות שעוררו הד ציבורי ומוכר כמקצוען מהשורה הראשונה.  אחד מחבריו לעבודה סיפר: "האיש נעלם פתאום ביום אחד, ניסו להמציא פה איזה סיפור שזו חופשה שיזם בעצמו, אבל זה היה מצוץ מהאצבע כי הוא לא אמר לנו שום דבר לפני על כוונתו לצאת לחופש".

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4804050,00.html

לא ברור מדוע אלי סניור לא מפרסם מיהו השופט. מדובר בביזיון גדול לעולם העיתונות בישראל. עיתונאים כבר אינם יכולים לדווח על האמת בזמן אמת. כולם מפחדים מתביעות לשון הרע ומכתבי אישום של הפרקליטות על העלבת שופטים וביזוי מערכת המשפט. כך מאלחשת  העיתונות את הציבור להאמין שאין שום דבר רקוב בממלכת ישראל.

כמו כן, אלי סניור איננו מספר שהשופט שמאי בקר כבר מזמן עלה על רשימת החיסול של פרקליטי המדינה, שכן הוא בדרך כלל נוזף בהם, ואפילו מזכה לפעמים. זה מאוד מכעיס את הפרקליטות (ואת שדולת הנשים) ולכן היה ברור שהוא על הכוונת של מחלקת תפירת התיקים בראשות שירה שקדי לייטרסדורף.

רק לאחרונה התייצבה הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף אצל השופט שמאי בקר, בכתב אישום הזוי שהגישה נגד העיתונאית לורי שם טוב על חשיפת מעללי מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן.  שמאי בקר שידע שראש מחלקת תפירת התיקים בכבודה ובעמצה מתייצבת בפניו, נאלץ בעל כורחו להרשיע את לורי שם טוב, כעיתונאית, בגין פגיעה בזכות לפרטיות של מושא הכתבה, יוסי סילמן. לא הייתה לו ברירה, שכן אם לא היה מרשיע, היה נתפר נגדו תיק. מה ששמאי בקר לא ידע זה שמאחורי גב, הכינו לו תיק עסיסי של מישוש וחיפצון איברי המין של בתו.  גזר הדין בעניינה של לורי שם טוב נדחה, כביכול בשל "מחלה", אולם זוהי הנקמה משמיים של לורי שם טוב, בשופט שהרשיע ללא בסיס וללא תשתית עובדתית, ואשר פגע בחופש העיתונות. יצויין שגם שופטות אחרות אשר פגעו בלורי שם טוב, כמו רות חנוך מבית המשפט לנוער שחטפה לה את הילדים למרכז חירום, חטפה עונש משמיים, ונפלה מהמיטה בתוך אנייה באלסקה ושברה את כל הצלעות. נראה שמשמיים דואגים לנקום את נקמת ילדיה של לורי שם טוב שהוצאו מחזקתה.

דוגמא למסמך שקרי שיצא מבית המשפט השלום בת"א, מטעמה של שחר בוקוולד.

ההודעה שהוצאההשופט שמאי בקר נולד בשנת 1969 בישראל. בשנת 1987 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. עד לשנת 1991 שירת כקצין בצה"ל בחיל נשים. ב-1995 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב עם תוצאות לא מזהירות, והתמחה בבית המשפט המחוזי תל אביב, אצל השופטת ורדה אלשיך, מי שלימדה אותו ששופטים הם מורמים מעם ומגיע להם מסלול VIP. בשנים 1996 עד 2010 שימש כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובשנת 2000 שימש כעוזר היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה.   בשנת 2006 סיים בקושי רב לימודי תואר מוסמך במינהל ציבורי באוניברסיטת HARVARD. עם שובו מלימודיו בארה"ב, שימש כאוסף חומר בוועדת וינוגרד, לבדיקת המערכה בצפון. באוגוסט 2010 מונה לכהונת שופט בתי משפט השלום במחוז תל אביב.  מאז הוא נודע ב"קשיחות מיותרת ופוגענית".

כך כתבו עליו:  "הרטוריקה של השופט בקר אחידה: לרבות מהחלטותיו הוא משווה נימת עלבון כמעט אישי מהתנהגותו של הנאשם, מהאמון שכביכול ניתן בו והופר. הוא מקפיד לשדר לשומעיו שהוא רואה בהפרת תנאי המעצר כסטירת לחי למערכת, כעדות לאופי עברייני, אפילו למבנה אישיות, כהפרה של האמון האישי שניתן בהם, כפגיעה מתמשכת מצידם בשלטון החוק". כך בדיוק מתנהגים יוצאי הפרקליטות כאשר הם ממונים לשופטים:  הם רואים באזרחים כזבל אדם ושצריך להכניס את כל המדינה לבתי סוהר.

נכתב עליו ש"אי-אפשר לטעות בשופט שמאי בקר על עברו כפרקליט. באולמו שוררים רוח שלטון החוק, הסדר הציבורי והמשמעת. מסמסי הסלולאריים, קוראי העיתונים, אוכלי המסטיקים, מרשרשי השקיות, המסתודדים למיניהם והרוכנים לעבר עורכי דינם – נקראים לסדר, ננזפים ואף מוצאים מהאולם.  השופט בקר רואה פעולת מיסמוס חרישית בקצה האולם, בלא כל קול. הוא עוצר את הדיון, כמו גסטפו, מסתכל במבט צבאי מצומצם לעבר היושב באולם, מגביה את המצח, ומורה למפריע להפסיק. אחרי פעמיים-שלוש הוא גם מוציא מהאולם. ניכר שהשליטה באולם הדיונים חשובה לבית המשפט.

בעת בה הוא מקפיד על טוהר וסדר אולמו, נדרש השופט בקר לשפוט בעניינם של מפרי מעצרי בית. מדובר בנאשמים שנעצרו עד תום ההליכים ומעצרם הומר בשחרור לבית, בליווי פיקוח צמוד ושלל תנאי מעצר בית וערבויות. ההחלטה המקורית על מעצר הבית ניתנה על-ידי שופט אחר, ובימים שביקרנו באולם השופט בקר בבית משפט השלום בתל אביב הופיעו בפניו אלו שנתפסו בהפרת מעצר בית. דומה שתוכן תיקיו הקרין אף על האווירה באולם – שקט וסדר נדרשים בבית פנימי זה, בשם אכיפת רעיון מעצר הבית.

במקרה הראשון, התבקשה דווקא חלופת מעצר בית לעצוּר, חולה סכיזופרניה צעיר, היות שאסירים אחרים מכים ומתנכלים לו. הוא נעצר בשל חטיפת ארנק, ובעברו חמש הרשעות קודמות. אמו הקשישה של הנאשם, אישה מוכת יום שמנסה לשמור על כבודה ובאה לבית המשפט במיטב בגדיה הפשוטים, מתעקשת להתקרב לבנה ולחבקו, ולהוסיף שהם מתחייבים לשלומו בבית. השופט מורה לה בנוקשות להתרחק מבנה הנאשם, קוטע אותה ולא מאפשר לה לדבר, לא אליו ולא לבנה. "מצבו הנפשי אינו מהפשוטים", מכתיב השופט את החלטתו: "חוות דעת פסיכיאטרית קבעה שהוא כשיר לעמוד לדין, שירות המבחן קבע שחלק משמעותי ממצבו הוא בשל יחסיו הסבוכים עם הוריו. בהיעדר חלופה רלוונטית ובהיותו אלים, ייוותר בכלא. אודה לשב"ס אם יוכל לבחון את השמתו באגף מתאים". לאמא שביקשה להוסיף מילה אמר: "עוד מילה אני מביא את המשמר ומוציאך החוצה".

שלל נימוקי עורכי דינם של מפרי מעצר הבית ססגוני במיוחד. כולם יצאו רק לרגע, רק במקרה, רק לרופא, רק בפעם הראשונה, רק נצפו בטעות במקום אחר. אחד רק ירד להתקנת גז, השני רק קיבל את פני כלביו שחזרו מטיול, לשלישי המשגיחה התעכבה ולכן יצא בלא ליווי, כמובן, כדי לבדוק ששלומה בסדר. היושב באולם מבין עד כמה החופש שלו שברירי, עד כמה כל מעשה נצפה, מבוקר ומפוקח. עד כמה יציאה למכולת להביא חלב אינה טריוויאלית. עד כמה חופש התנועה הוא עניין נזיל. ובידי השופט בקר הסמכות לשלול אף חופש חלקי זה.

באחד התיקים נצפה עצור בית כשהוא מפר את המעצר ומסתובב ברחוב עם כלביו. לטענת עורך דינו, הוא קיבל את פניהם מטיול, לפי הסדרי ראיה שנעשו לגבי כלבים אלו(!), ולא יצא איתם לטיול. כתב האישום הוא בשל נגיעה באף של בחורה תוך קנטור בן זוגה ותקיפתו. הנאשם זועק שהוא כבר שלושה חודשים במעצר בית. השופט נחרץ ברטוריקה שלו: "חסד עשה בית המשפט עם הנאשם כששיחרר אותו". בית המשפט מחלט חלק מהערבות, דורש השלמתה והחלפת המשגיחה, ומקשה את תנאי מעצר הבית. אבל בלא קשר לתוכן החלטותיו, משתמש השופט בשפה קשה בתיאורם של אנשים אלו.

המדינה בנסיבות אלו תמיד תיחשב כהגונה, או כדברי השופט: "המדינה בהגינותה הגיעה להסכמה עם ההגנה על שעת התאווררות יומית בליווי ובפיקוח צמוד. הנאשם מעל באמון שניתן בו". הנאשם בהליכים אלו מובא אוטומטית כעבריין מועד משהפר את מעצר הבית, אף בלא קשר לחומרתן המהותית של העבירות הראשוניות. וככה, עם הפרה של מעצר בית, מכניסים עוד אנשים ל"מעגל העבריינות".

הרטוריקה של השופט בקר אחידה: לרבות מהחלטותיו הוא משווה נימת עלבון כמעט אישי מהתנהגותו של הנאשם, מהאמון שכביכול ניתן בו והופר.  הוא מקפיד לשדר לשומעיו שהוא רואה בהפרת תנאי המעצר כסטירת לחי למערכת, כעדות לאופי עברייני, אפילו למבנה אישיות, כהפרה של האמון האישי שניתן בהם, כפגיעה מתמשכת מצידם בשלטון החוק. בדבריו לא חס על הסנגורים: "מה נסגר עם מרשך, הוא שם קצוץ על החוק?". באחת ההחלטות הכתיב לפרוטוקול שבית המשפט אינו "כבשה תמימה", ואם הנאשם נתפס רק פעמיים כמי שהפר את מעצר הבית, ודאי היו פעמים נוספות בהן לא נתפס.

כנראה שבכלא מכינים לשופט שמאי בקר דרגש צמוד לשופט מנצרת שכתב שירים ארוטים פדופילים, ומישש את כל בנות המשפחה הצעירות שלו.

הוסטל רענן ברחוב שבזי 19 רעננה ממית את המטופלים שלו – התאבד בתליה חוסה הנמצא תחת השגחה של משרד הרווחה

משרד הרווחה ממית את המטופלים שלו. התאבד בתליה חוסה, שנמצא תחת השגחה של משרד הרווחה בהוסטל רענן הנמצא בבעלות ידיים פרטיות של חברת א.ג. דיור רעננה בע"מ, לאחר שהוזנח וספג התעללות מהמטפלים בהוסטל.

מוסדות הרווחה, נכשלו בהגנה על החוסה במקום לדאוג לרווחת החוסה והתפתחותו התקינה, הם דאגו להורדת עלות החזקתו במוסד תוך הפקרתו להזנחה והתעללות, והתוצאה לא איחרה לבוא. החוסה התאבד בתליה. איש לא היה שם להציל אותו.

למרות שההוסטל נמצא תחת חסות משרד הרווחה ובידיים פרטיות, המועסקים בו הם מתנדבים ארעיים ומתחלפים תדיר, חסרי ניסיון המבצעים ניסויים על גב החוסים.

בניגוד לתגובתה האלימה והבריונית של צפרא דוויק וצמד מרעיה נגד באי כוחם של נפגעי משרד הרווחה, הפעם מילאה החבורה את פיה מים, נוכח התאבדותו של החוסה, כדי לא לפגוע בתעשיית הפשע של הסחר בילדים, חוסים וקשישים.

הוסטל רענן ממית את המטופלים שלו

הוסטל רענן ממית את המטופלים שלו. תמונה: אתר הוסטל רענן.

כמה אירוני, מרוב "טיפולים", המטופלים מתאבדים.

ככה ייעשה למי שמשרד הרווחה "חפץ ביקרו": דוד גולן וצפרא דוויק באו לקלל ויצאו מברכים – שלחו בתפוצה עצומה מכתב הסתה והכפשה נגד עורך דין מומחה לדיני משפחה

מוחם הקודח של צפעוני הרווחה צפרא דוויק ויח"צנה המענטז דוד גולן, החליטו להתלבש על עו"ד xxx, בשל הצלחותיו להחזיר ילדים הבייתה.

לאחר שעורך דין זה קרא לשירותי הרווחה "שירותי מנגלה", הוחלט להכפיש את שמו באמצעות הפצה מסיבית של תלונה ילדותית מטעמה של צפרא דוויק ללשכת עורכי הדין, ובקיצור, לכל מוקדי הצפע של הרווחה בערים השונות ברחבי הארץ.

מה שלא הבינו שני הפסיכים דוויק-גולן, שבכך הם רק מאדירים את שמו של העורך דין, עושים לו יחסי ציבור, גם בקרב הלקוחות שמחפשות עורכי דין שיודעים להילחם כמו שצריך, וגם בקרב פקידות הסעד שמעתה ואילך מוזהרות לא להתעסק עם אותו עורך דין, כי ברור מאליו שהוא ינצח והן יכשלו.

מי שיצא להגנתו של העורך דין, הוא המתמחה הראוי לכל שבח משה ליפל, פרקליטות מחוז מרכז, שהיה מכותב למייל.

במייל מטעמו ציין את מה שכל נפגעי הרווחה טוענים מזה שנים: משרד הרווחה מבצע ביוש "שיימינג" להורים, מכפיש אותם בפרהסיה, לא שומר על פרטיותם, לוקח מהם את הילדים בהכפשות נוראיות, והכי חשוב: משרד הרווחה לא קשוב ללקוחות שלו.

המכתב של צפרא דוויק הוא חלק בלתי נפרד ממערכת רווחה בריונית ודורסנית כלפי האזרחים המוחלשים. הם חוטפים ילדים ומאשימים את ההורים "בהתעללות", כשקולם של ההורים אינו מגיע. צפרא דוויק חרצה את דינו של העורך דין במשפט שדה בצורה מופרעת, בהתקף פסיכוטי, מבלי לבדוק או לברר תגובתו והפיצה בפני אלפי עובדים סוציאליים ומכותבים אחרים, כי עורך דין זה כינה את חברותיה פקידות SS. מדובר בהסתה פרועה של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים נגד עורך דין, אשר חלילה עובד סוציאלי חמום מוח או קרוב משפחה שלו, עלול לפגוע באותו עורך דין או במי מבני משפחתו.

צפרא דוויק מתנהגת בצורה פושעת סדרתית שבה היא מסיתה נגד כל מי שאינו חושב כמוה או עומד בדרכה, או מי שהיא חושבת שעומד בדרכה, בצורה פושעת ופרועה. צפרא דוויק היא זו שמפרה את סעיף 22 ללשכת עורכי הדין, כשהיא מנסה למנוע מעורך דין לייצג את לקוחותיו בצורה חוקית. התקיפה של צפרא דוויק כלפי עורך דין מייצג מעידה על השתוללות חסרת רסן של העובדים הסוציאליים, המנסים בכל מחיר למנוע ייצוג משפטי מנפגעי משרד הרווחה, כדי שיוכלו לסחור בילדיהם.

העורך דין הלין בפוסט קצר וכואב מטעמו:

"ככה פקידות ה SS של משרד הרווחה מודיעות לאב שלא רואה מזה 6 חודשים את הילדה שלו למה הוא יצטרך להמתין עוד שבועיים.

את יום השואה הזה אני מחרים אני במופגן הולך ללכת בזמן צפירה כמחאה על השואה שמעבירה מדינת ישראל הורים רבים כל כך.

אוי לצביעות מדינת ישראל בנתה פה מערך טיפולי שלא היה מבייש את מנגלה .. סחר בילדים וניסויים בהורים וילדים החל ממרכזי קשר ותוכניות טיפול והדרכה הורית. .

ואיפה בית המשפט? בדיוק איפה שהיה בית המשפט של נירנברג. מחריש!!"

הפוסטלהלן חלק ממכתב עו"ד משה ליפל פרקליטות מחוז מרכז לכל המכותבים אליהם שלחה צפרא דוויק את המייל המכפיש:

"בכל הכבוד לעו"סית הדגולה הגברת צפרא דוויק, המעשה אשר עשתה במשלוח מכתב תלונה עם העתק לכל העובדים הסוציאליים הוא מעשה נלוז שלא יעשה, ייתכן שאף גובל בפלילים – וייתכן והיא תהא חשופה לתביעת נזיקין. מכתב תלונה – שולחים לוועדת האתיקה וממתינים טיפולה, ולא שולחים לכל העו"סים במדינה.

….

כשקשה להתמודד עם מה שהוא מעלה בפוסט, תוקפים אותו על הסתה, הסיפור נשוא הפוסט שלו הוא קשה וכואב ובמקום להתמודד עם הטענה לגופה, מתמודדים עם הכותב או עם הדרך שבה בחר או הודיע לציבור שיבחר להביע את מחאתו.

איני רוצה להעלות על מחשבתי את הרעיון שמא הגב' ספרא חישבה לעשות הון פרסומי להאדרת שמה כמי שדואגת לעובדים הסוציאליים, על חשבונו של נפגע, שבסופו של יום, נפגע מהשירות של מערכת הרווחה.

לו חפצה הגב' דוויק באמת בבירור תלונתה הייתה ממתינה לתוצאות הבירור, ולא ממהרת לפרסם את התלונה בתפוצת נאט"ו, כדי להאדיר את שמה. משלא המתינה, הרי שהיא נקטה באותם דרכים לא כשרות עליהם היא מלינה. דרך השיימינג והביזוי אינה דרכם של העובדים הסוציאליים.

אני מקווה שהיא תמצא את הדרך להתנצל ולפצות את העורך דין נשוא מכתבה".

שימו לב לפרסום הבריוני והאלים של דוד גולן, ארלט מויאל, עו"ס בריונית ומסוכנת לציבור, ידועה בתור מתעללת באוכלוסיה המוחלשת בבני-ברק, ושולה מנחם, ספקית הילדים למוסדות הרווחה באיזור הצפון, מפיצים את מכתב השיטנה לגורמים נוספים.

ארלט מויאל מנהלת רווחה בבני-ברק הפיצה את מכתה השיטנה, כשהיא כותבת "נא להפיץ לכולם". זה מעיד על החשיבה המעוותת של העובדים הסוציאליים ומעיד על הגישה האנטי סוציאלית כלפי לקוחות משרד הרווחה.

דוד גולן הפנה את מכתב השיטנה לשולה מנחם וכתב "אודה לך אם תוכלי להפיץ מכתב הרצ"ב ללשכת עורכי הדין לכלל המנהלים".

לעורך דין כמובן לא ניתן פתחון פה או יכולת להגיב כלל. בוצע פרסום מגמתי, תוך גידוף והכפשת העורך דין, דברים שאין להם שחר. כל שנותר לעורך דין הוא לספוג ולהבליג. התלונה הוגשה מתוך מטרה אחת: לאפשר במה לבריונית צפרא דוויק לגדף ולקלס, מבלי שיש לה כוונה כלשהי, להמתין לתשובת וועדת האתיקה.

תרבות השיימיניג של משרד הרווחה במיטבה.

המכתב המכפיש מצורף בזה.

1 2 3 4 5 6

7  8 9

צפרא דוויק

חופש העיתונות בישראל בסכנה: 10 עיתונאים פלסטינים ניצודו כמו ארנבות ומוחזקים בכלא הישראלי

מדינת ישראל מחזיקה 10 עיתונאים ועיתונאיות פלסטינים בכלא בישראל. כותרת מחרידה זו ב"הארץ" אמורה להחריד את כל מי שהדמוקרטיה היא בנשמת אפו.  מה חטאם של העיתונאים הפלסטינים? מה הוא כלי הנשק שלהם? המקלדת בה הם כותבים? מה אשמים העיתונאים הפלסטינים בכך שהם מדווחים על חדשות שהן לא פופולריות בעיני המשטר הישראלי? אז אביחי מנדלבליט קם בבוקר קורא כתבה של איזה עיתונאי פלסטיני שלא מוצאת חן בעיניו, ואז הוא שולח את צה"ל לעצור את העיתונאי? אילת שקד מתעוררת בבוקר שותה קפה, מביאים לה כתבה של עיתונאית פלסטינית, נגיד סמאח דוויק, אז היא שולחת לה את צה"ל לעצור אותה?

איזה טירוף אוחז את המוסמכים להחליט החלטות כאלה בממשל הישראלי, שהם מוכנים לדרוס את חופש העיתונות בקלות שכזו? הרי היום זה עיתונאים פלסטינים. מחר זה עיתונאים ישראלים. כן, מחר יבוא יומו של גדעון לוי, ומחרתיים יבוא יומה של עמירה הס. בעוד 3 ימים זה יגיע לכל אחד ואחת מאיתנו. יש לנו חדשות בשבילכם: זה כבר קורא גם לעיתונאים יהודים בתוך הקו הירוק, והכל בשיתוף פרקליטים שקרנים כמו שירה לייטרסדורף, או למשל בעידוד השופט שמאי בקר.

מישהו צריך לזעוק את זעקתם של העיתונאים הפלסטינים, גם אם מה שהם כותבים לא מוצא חן בעיני חמומי המוח מהימין הישראלי. עיתונות לא אמורה להיות "תכנית כבקשתך". עיתונאים לא אמורים ללקק לממשל. עיתונאים צריכים חופש פעולה. כתיבתם נבחנת במבחן הזמן. היום העיתונאים הללו שנואים, מחר הם יכולים לקבל פרס על הסקופים שהם מביאים.  עשרה עיתונאים פלסטינים מוחזקים בכלא בישראל – מדיני ביטחוני – הארץ.  עוד כתבות בנושא:  אימיילים חשפו מה חושב ראש ארגון הסברה על עיתונאית פלסטינית   שאלת שיתוף הפעולה בין הביטחון הפלסטיני לישראל מרחפת מעל מעצר עיתונאים בגדה ובעזה   דובר צה"ל סירב למסור למצ"ח תיעוד של תקיפת עיתונאי פלסטיני  

גם חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת בתוך הקו הירוק בסכנה: הדבק שמדביק את הפרקליטה המזוהמת שירה לייטרסדורף לשופט הצמא לדם אדם שמאי בקר

shira5

שירה שקדי לייטרסדורף – ציידת עיתונאים בשירות החונטה

הציבור הישראלי קורא את הכתבות האלה על מעצר עיתונאים פלסטינים בשוויון נפש, ולא מתרגש כי "אלה פלסטינים" וכי "אם השב"כ חושב שצריך לעצור, אנחנו מאמינים לשב"כ". אבל ההתנהגות הברוטלית הזו לא נעצרת בגבולות הקו הירוק.  זה קורה גם בתוך הקו הירוק,  וגם לעיתונאים יהודים וישראלים. כיום חופש הביטוי והעיתונות בישראל הפך מושג כה עמום, שדי בכך שמשהו לא מוצא חן בעייני מישהו והעיתונאים מוזמנים למשטרה, או מקבלים טלפון מאיים מאיזה חוקר באיזה משטרה, או שמוגשים נגדם כתבי אישום בעילות שונות ומטורללות.

copy-of-p-2793-300x225

התאומים של שירה שקדי לייטרסדורף מתוך הבלוג של האם לתאומים

כך למשל אחת הפרקליטות במחוז תל אביב, שירה שקדי-לייטרסדורף, עוסקת ברדיפה אחר עיתונאים ובלוגרים בתוך מדינת ישראל, מגישה כתבי אישום הזויים נגד עיתונאים תוך שהיא טוענת שהכתבות העיתונאיות מבוססות על "מידע גנוב" או שהכתבות העיתונאיות פוגעות בזכות לפרטיות של עובדי הציבור הסוררים או הבכירים במדינה שלוקחים שוחד, מרמים או מטים משפט וצדק. למרבה הצער, יש גם שופטים שמיישרים קו עם דרישות החונטה הישראלית, כמו השופט שמאי בקר, אשר בולע כמו צפרדע קרקרנית את ההבלים שמספקת לו הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף, הנועצת טלפיה בחפים מפשע. במקום לבטל את כתבי האישום המטורללים הללו, הוא מנהל משפט בקוצר רוח, לא מאפשר הגשת ראיות, ופשוט מרשיע. קיראו כאן את הגיגיה של הפרקליטה הרודפת עיתונאים:  התאומה שלא הייתי | שירה שקדי  וגם כאן:   הפרקליטה שירה שקדי לייטרסדורף מרעילה בפיה ברוח גבית של

בושה וחרפה: עשרה עיתונאים פלסטינים מוחזקים בכלא בישראל

http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2931942

כתבתו של ג'קי חורי:  לא פחות משישה מהם נתונים במעצר מינהלי. ברשות הפלסטינית טוענים כי מאז תחילת גל האלימות באוקטובר, ישראל רודפת עיתונאים. שב"כ: הפעילות שלהם קשורה בארגוני טרור

19 עיתונאים ואנשי תקשורת פלסטינים נעצרו בישראל מאז תחילת גל האלימות באוקטובר האחרון, ועשרה מהם עדיין מצויים מאחורי סורג ובריח. מבין אלה, לא פחות משישה נתונים במעצר מינהלי, כאשר אין להם כל אפשרות להגן על עצמם מפני המיוחס להם. ברשות הפלסטינית סבורים כי ישראל רודפת את העיתונאים כדי להטיל עליהם אימה. ואולם בשב"כ אומרים כי הסיבות למעצר אנשי התקשורת אינן בשל עיסוקם העיתונאי כי אם פעילות הקשורה לארגוני טרור.

בעקבות היקף המעצרים פנה בימים האחרונים האיגוד הפלסטיני לארגוני עיתונאים ברחבי העולם ולפדרציית העיתונאים האירופית כדי שיפעילו לחץ על ישראל לשחררם. "נעשה ניסיון להפוך את כל העיתונאים הפלסטינים למסיתים ולפגוע בכל מי שמביא את הסיפור הפלסטיני לדעת הקהל המקומית או לעולם", אמר ל"הארץ" מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, ד"ר מוחמד חליפה.

אחד העיתונאים שאליהם מתכוון חליפה הוא עומר נזאל, חבר איגוד העיתונאים הפלסטיני. ביום שבת לפני כשבוע וחצי יצא מביתו באל־בירה בדרכו לירדן, ממנה תכנן לטוס לכנס פדרציית העיתונאים האירופית בסרייבו. אבל עם הגיעו למעבר אלנבי הוא נעצר על ידי הרשויות הישראליות — ואתמול נשלח לשלושה וחצי חודשי מעצר מינהלי. הסיבה, כך הסבירו בשב"כ, אינה פעילותו העיתונאית כי אם "מעורבות בארגון טרור".

בשירות הביטחון הסבירו כי באחרונה מונה נזאל למנהל ערוץ הטלוויזיה המזוהה עם הג'יהאד האיסלאמי, "פלסטין אל־יום", וכי הוא מעורב בפעילות החזית העממית. ואולם, בסביבתו של העיתונאי הוותיק הרימו גבה ביחס לטענות אלה. אמרו שם כי כבר מזמן עזב את הערוץ וכי כיום הוא עובד כעיתונאי פרילנס המפרסם מאמרים ופרשנויות בכלי תקשורת שונים בגדה.

סנגורו של נזאל, עו"ד מחמוד חסאן, מארגון "אדמיר" הפלסטיני, אמר אתמול ל"הארץ" כי הוא משוכנע שסיבת המעצר האמיתית היא עבודתו העיתונאית — ואף רמז כי ייתכן שזה קשור למאמרים שפרסם באחרונה ובהם טען כי פעיל החזית העממית עומר נאיף זאיד, שמת בפברואר האחרון בבולגריה, חוסל על ידי ישראל. כמו כן האשים במאמריו את הרשות הפלסטינית שלא שמרה על ביטחונו של זאיד. "מדובר בעיתונאי דעתן שלא חושש להביע את עמדותיו", אמר חסאן. "ככל הנראה זה תרם למעצרו".

בסרייבו קיבלו את דבר מעצרו של נזאל בהפתעה גמורה. הן הפדרציה האירופית והן זו הבינלאומית פרסמו קריאות לשחרורו. "מזעזע אותי לשמוע שמשתתף בכנס לעיתונאים מכל רחבי אירופה נעצר על ידי הרשויות הישראליות ללא כל הסבר", כתב נשיא פדרציית העיתונאים הבינלאומית, ג'ים בומלה, בהודעה לתקשורת. "מאה הנציגים בכנס, המייצגים יותר מ–320 אלף עיתונאים ב–51 איגודי עיתונאים בכל רחבי אירופה דורשים את שחרור הקולגה שלהם מיד".

שבועיים לפני תחילת פרשת נזאל, נעצרה העיתונאית הירושלמית סמאח דוויק, שנגדה הוגש לפני כשבועיים כתב אישום על הסתה לאלימות ולטרור באמצעות חשבון הפייסבוק שלה, כמו גם דברי שבח ואהדה למבצעי פיגועים. "פיגוע הדקירה שביצע השהיד מוהנד חלבי", כתבה בפייסבוק לפי כתב האישום, "היה בשביל החבר שלו השהיד דיא אלתלאחמי. האינתיפאדה יצאה לדרך". במקרה אחר פרסמה תמונה של אנשים צוהלים לאחר פיגוע, ושיבחה את האדם שהיה אחראי לו וכינתה אותו "שיח הצעירים". דוויק, שמשפטה אמור להתחיל בתקופה הקרובה, מכחישה את המיוחס לה.

שני המעצרים האחרונים, של נאזל ודוויק, מתקשרים לשורת המעצרים האחרים שהיו בחודשים האחרונים. הבולט שבהם הוא של מוחמד אלקיק, שנשלח בנובמבר האחרון למעצר מינהלי בחשד שניסה לעודד אלימות בהתבטאויותיו. אלקיק, המשמש עיתונאי בערוץ סעודי ופובליציסט בתקשורת הפלסטינית, משך אליו את תשומת לב כשפתח בשביתת רעב שנמשכה שלושה חודשים והסתיימה בהבטחה לשחררו בסוף החודש הנוכחי.

"חופש הביטוי והבעת הדעה הפכו חומר למעצר עבור ישראל", אמרה ל"הארץ" העיתונאית הפלסטינית דיאלה ג'ווחיאן. ביום שישי האחרון היא קיימה יחד עמיתיה עצרת מחאה מול מטה הצלב האדום בשכונת שיח ג'ראח במזרח ירושלים. "העיתונאי הפלסטיני ממילא היה מוגבל מאוד בחופש העבודה והתנועה שלו", הוסיפה. "ועכשיו מגבילים עוד יותר".

עם העיתונאים הפלסטינים הנתונים במעצר מינהלי נמנים סאמי א־סאעי, תושב טול־כרם וכתב הערוץ המקומי אל־פג'ר, שנעצר לפני קרוב לחודשיים. על פי שב"כ, הוא ניהל דף פייסבוק המסית לפעילות טרור, משבח "שהידים" וקורא לביצוע פעולות נקמה ביהודים; מוסעב קפישה מחברון — עיתונאי פרילנס וסטודנט לתקשורת — החשוד בפעילות בחמאס ומעורבות בתא האוניברסיטאי של הארגון; מוחמד חסן קדומי, עיתונאי פרילנס מרמאללה, החשוד כי הוא פעיל בכיר בתא הסטודנטים המזוהה עם חמאס באוניברסיטת אבו דיס; ועלי אלעויווי, שדר בתחנת הרדיו "אראבעה" בחברון, שנחשד בחברות בתנועת חמאס. האחרון מצוי במעצר מינהלי כבר כחצי שנה וצפוי להשתחרר בקרוב.

מוסא א־שאער, החבר בהנהלת איגוד העיתונאים הפלסטיני, המכיר לא מעט מהעצורים, אמר ל"הארץ" כי מאז החל גל האלימות באוקטובר ישראל גם תקפה לא מעט תחנות שידור וערכה חיפושים באמצעי תקשורת, כדי להפחיד את העובדים בגופים אלה.

לדבריו, העיתונאים שנעצרו לא חוסכים ביקורת גם מהרשות הפלסטינית, אך מה שמעמיד אותם בסכנה הוא העובדה שלרובם אין גב של גוף תקשורת זר מאחוריהם: או שהם עצמאיים, או שהם עובדים עבור התקשורת המקומית. עיתונאים ומשפטנים ששוחחו עם "הארץ" לקחו את פרופיל העצורים צעד נוסף קדימה. לדבריהם, למרות הביקורת של גורמים ברשות, לרבות במשרד ההסברה ואגודת העיתונאים הפלסטינית, אין זה מקרה שרוב העצורים מזוהים עם חמאס או הג'יהאד האיסלאמי, או שמתנגדים לקו הפוליטי של המוקטעה.

בין אנשי התקשורת העצורים גם כאלה שהוגשו נגדם כתבי אישום. אחד מהם הוא סאמר אבו עיישה מירושלים, העצור מאז חודש ינואר האחרון. אבו עיישה, עיתונאי פרילנס, הורשע בשלל עבירות, ובהן תקיפת מתנחל, קריאה לצעירים להתגייס לאינתיפאדה והפרת צו הרחקה מירושלים. עתה הוא ממתין לשלב הטיעונים לעונש במשפטו שיתקיים באוקטובר. מקרה אחר שהסתיים בהרשעה הוא זה של מוג'אהד סעדי, כתב "פלסטין אל־יום", שהורשע במגע עם סוכן חמאס בעזה ונדון לשבעה חודשי מאסר.

אחד העצורים הטריים הוא חאזם נאסר, סטודנט לתקשורת משכם, שעבד בערוץ הטלוויזיה של המרכז האוניברסיטאי א-נג'אח בעיר. נאסר נעצר בחודש שעבר, ולדברי סנגורו סאלח איוב, מיוחסת לו העברת כספים מטעם חמאס למשפחות אסירים בגדה. בשב"כ הוסיפו כי נוסף להעברת כספי טרור התקבל מידע כי הוא מעורב בתכנון פעילות טרור ובקשר עם פעילי חמאס. אתמול הוארך מעצרו בשמונה ימים.

"המעצרים הם פועל יוצא של חשדות כבדים בדבר מעורבות בפעילות טרור", הדגישו בשב"כ. "אין דבר בין מעצרם לבין הטענה כי הינם עיתונאים".

עיתונאי פלסטיני המזוהה עם חמאס סבור, כי האבחנה בין פעילות עיתונאית לכזו בעלת אג'נדה אינה תמיד כה ברורה. "עיתונאים ואנשי תקשורת פלסטינים בדרך כלל מעורבים מאוד במה שקורה בסביבתם", אמר ל"הארץ". "לכן זה לא מקרי שבסיטואציה שבה הם נמצאים, אצל רבים מהם מיטשטש הקו בין עבודה עיתונאית לפעילות לאומנית". הוא מציין כי בישראל, בשעות משבר, "אנחנו רואים הרבה עיתונאים ופרשנים שהופכים להיות 'פטריוטים' ומסיתים נגד הפלסטינים, אבל אף אחד לא בא אתם חשבון".

לדבריו מצטרף גם ד"ר חליפה. "אחנו עוקבים אחרי פרסומים בישראל של עיתונאים ושל כלי תקשורת ויש שם ניסיון ברור להסית נגד הפלסטינים", הוא מציין. "אבל אבל אף אחד לא חושב לעצור עיתונאי ישראלי או למנוע ממנו סיקור או חופש תנועה".

אזהרת עו"ס נועה שטיינמץ מנהלת "מרכז יחד הקבוצה למשפחות עצמאיות (חד הוריות) גבעתיים" צדה ילדים להעביר אותם לפנימיות ומוסדות ויצ"ו

הציבור מוזהר מפני עו"ס נועה שטיינמץ אשר עובדת כעו"ס קהילתית בלשכת רווחה גבעתיים כמנהלת "מרכז יחד – המרכז למשפחות עצמאיות בגבעתיים".  עו"ס זו מתגוררת בבניין פאר בגבעתיים, מרוויחה בחודש 30,000 ש"ח ומתמחה בלנתק הורים מילדיהם.

עו"ס נועה שטיינמץ משתתפת קבועה בישיבת נחשי הצפע של צמרת פקידות הסעד לסדרי דין, מטעם איגוד העובדים הסוציאליים של ההסתדרות, שם יושבות העו"סיות וזוממות כיצד לחסל הורים, כיצד לחלוב את תקציב הרווחה, כיצד לשפר את מעמדן הנחות בציבור הישראלי, וכיצד לפעול על מנת לשפר את שכרן, תחת מצגת שווא שהן, הסתומות והנאלחות בארץ, זכאיות לתוספת שכר.

עו"ס  נועה שטיינמץ העובדת בפרויקט "יחד" מרכז ה"מתאים לאבות ואמהות העומדים בראש משפחה עצמאית (חד הוריים רווקים, גרושים, יחידניים מבחירה ועוד ללא הגבלת גיל הילדים)", אולם למעשה העו"ס שם כותבות דיווחים ותסקירים שקריים על הורים וילדיהם, כדי להוציא את הילדים ממשמורת ההורים, ולשלוח אותם לפנימיות ומוסדות הרווחה.

פקידות סעד ועובדות סוציאליות בעיר גבעתיים משליטות טרור וחוטפות ילדים. הציבור  נאנק תחת עול דיקטוטרת הקלגסית של אתי דור דוברובינסקי, ועד כה אף אחד במיינסטרים לא הרים את הכפפה ולחשוף את השחיתות.

נועה שטיינמץ הקימה באמצעות ויצ"ו "מרכז יחד – המרכז למשפחות עצמאיות", כשהיא מצהירה שהמטרה היא: "לתת מענה לצרכים היחודיים של המשפחות העצמאיות".

כפי שנראה עיריית גבעתיים באמצעות לשכת הרווחה הופכת את הציבור לנזקקים, ואחר כך מייצרת מראית עין של עזרה לנזקקים באמצעות "מרכז יחד". העיריה משסה באזרחיה עובדות סוציאליות אכזריות וברוטליות, שתולשות ילדים מאימהותיהן ואין מושיע.

משפחות חד הוריות בעיר גבעתיים נדרשות להיזהר ולא ליפול בפח של מרכז יחד. עובדות סוציאליות של ויצ"ו קיבלו הוראות לאכלס את הפנימיות של ויצ"ו, ולכן כל העיר הפכה לשדה צייד לילדים כדי להעביר אותם לפנימיות של ויצ"ו או אמונה. העו"סיות של גבעתיים מעודדות נשים להמציא עלילות שווא נגד הגברים שלהם ולהיכנס למקלטים לנשים מוכות. אחר כך הן חוטפות להן את הילדים לפנימיות.

קיראו כאן על עו"ס אתי דור דוברובינסקי: עו"ס מבחילה זו מזמנת הורים לוועדות שנועדו להוציא ילדים מהבית והיא מגרשת את עורכי הדין שבאים לעזור לאימהות המסכנות: עו"ס אתי דור דוברובינסקי בהמה ערלת לב פרצה לביתה של אם חד הורית כדי לצלם קקי שעשה כלב זקן לצורך חטיפת קטינה מאמה http://wp.me/pxMec-4lP

עירית גבעתיים ברוז'ורעירית גבעתיים ברוזור1

תלונה בנתל"ש על הרשם הרשלן אבי כהן (שלום ת"א) חתם על פסיקתא בחוסר סמכות ולא ביצע בדיקה מינימלית האם בוצעה מסירת כתב התביעה ת"א 621-02-16 העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל – חוה קליין

הוגשה תלונה בנציב תלונות הציבור על שופטים נגד הרשם הרשלן אבי כהן, ביהמ"ש שלום ת"א, חתם על פסיקתא מוכנה, בחוסר סמכות, כשלא ביצע בדיקה מינימלית האם בוצעה מסירה של כתב התביעה המופרך וההזוי לנתבעים.

להלן התלונה:

העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל, מומחים אוטודידקטיים לשיטות הפעולה של עובדות סוציאליות, משמשים מוקד לפעילות חברתית עקב סיקור אינטנסיבי של סיפורים אנושיים, בהם אנשי משרד הרווחה חטפו ילדים למוסדות ו/או ניכרו ילדים מהוריהם באמצעות תסקירי שקר ו/או ועדות רווחה שדינן חרוץ מראש.

סיקורי עבודה עיתונאיים של שם טוב ולייבל, מעוררים עניין בתקשורת, ומסתיימים בכתבות ענק בטלויזיה נגד משרד הרווחה ונגד שרלטנים המתפרנסים ממצוקות הורים שלוחמים להחזיר את ילדיהם הביתה.

את עו"ד קליין הכרנו  בשנת 2013, היא הציגה עצמה כמזדהה עם העבודה העיתונאית שלנו וביקשה שנפנה אליה לקוחות. היא הבטיחה שתפעל להחזיר ילדים חטופים הביתה להוריהם ושתפעל גם בכנסת ובלשכת עורכי הדין לשינוי חוק הסעד טיפול והשגחה, שהוא חוק ארכאי שהגיעה הזמן לשנותו.

לא ידענו שמטרתה של חוה קליין היא פרסום עצמי ושכל עניינה לפרסם את עצמה, ושיש לה בעיה חמורה של התמכרות לתאוות פרסום.

מוטי לייבל הפנה אליה לקוחות, אולם מהר מאוד שמע מהלקוחות שהיא גוזלת את כספם ומסרבת לתת עבודה בתמורה. הלקוחות המאוכזבים, הם אלה שפרסמו נגדה שהיא עשקה אותם, רימתה אותם ואף לא התייצבה לדיונים. הם אלה שפרסמו בפייסבוק תיעוד על היחסים שלהם עם עו"ד חוה קליין, כדי להזהיר את הציבור נגדה.

בגלובס, אכסניה בה עובד אמיר טיטונוביץ, בא כוחה של קליין ומפרסם שם כתבות לפאר את עצמו ואת עבודותיו במסווה של "סיקור עיתונאי" פרסם כתבה המכילה שקרים, רפש ומידע בלתי מבוסס על תביעה נגדנו. מעולם לא קיבלנו את כתב התביעה ומי שהפיצה את הכתבה בכל עמוד אפשרי בפייסבוק הייתה חוה קליין.

בכתבה נכתב שחוה קליין "משתרללת" עם יו"ר לשכת עוה"ד אפי נוה, למרות שלא לורי שם טוב ולא מוטי לייבל פרסמו אי פעם שלעו"ד חוה קליין יש רומן עם עו"ד אפי נוה, ומדובר במידע שמי שסיפקה אותו היא עו"ד חוה קליין בעצמה, כדי לפאר את עצמה כבעלת קשרים במסדרונות הלשכה.

מיד לאחר מכן, התראיינה קליין בתוכנית הרדיו אצל גבי גזית והציגה עצמה כמי שנפגעת משיימינג, לא מבוסס, תוך שטענה כי היא לא מכירה אותנו, והציגה עצמה כנפגעת אקראית של שיימינג סתמי, מבלי שהודתה כי היא זו שביקשה שיפנו אליה לקוחות, היא זו שהסתכסכה עם הלקוחות שהופנו אליה, והם לקוחותיה, אלה שפרסמו את החומרים נגדה על מה שהיא עשתה להם.

מדובר בהוכחה נוספת שקליין רודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, בבחינת כל פרסום הוא פרסום טוב, שכן היא יזמה הפרסום בגלובס, הפרסום אצל גבי גזית וכך העצימה בעצמה את מעגל המחפשים למעשיה ולרשלנות בה טיפלה בלקוחותיה.

חוה קליין גם התלוננה כי הופץ עליה לשון הרע בכך שפנתה לבית המשפט בשם מכון אותו פתחה, וביקשה להוציא צו מניעה נגד שידור כתבות בערוץ הילדים בטענה שהכתבות מיניות לטעמם של הילדים. היא קיבלה צו מניעה אצל כב' השופטת צ'רניאק, אולם מיד אחר כך צו המניעה בוטל. אלא שחוה קליין מיד פרסמה בכל הערוצים כי היא והמכון שלה "הצליחו" להוציא צו מניעה זמני, לעצור שידורים מיניים בערוץ הילדים. היא לא סיפרה לציבור שצו המניעה בוטל, שכן היה מופרך מיסודו. כל הסיפור הזה נועד למשוך כתבות, בהיותה של חוה קליין לוקה בתאוות פרסום, שזו התמכרות הדורשת טיפול.

העיתונאים המכירים את חוה קליין, הבינו שהתביעה לא נועדה להתנהל בבית משפט, אלא כדי לייצר פרסום לחוה קליין. התובעים גם לא ידעו באיזה בית משפט הוגשה התביעה, ואם בכלל יש כזה דבר המצאה משפטית של תביעה דרך דרך עיתון גלובס. העיתונאים חיכו בסבלנות להמצאת כתב התביעה לידיהם, כדי שידעו היכן להגיש כתב הגנה, אולם עד היום לא קיבלו כל המצאה בשום דרך.

העיתונאים שם טוב ולייבל, אנשים מפורסמים שלא מתחמקים ולא מסתתרים במחילות אפלות. בקלות ניתן לאתר אותם, למסור להם את כתב התביעה, אולם הדבר לא נעשה. כמו שחוה קליין ידעה לאתר את העיתונאים כשהתחננה שישלחו אליה לקוחות, כך יכלה לאתר אותם כדין למסור כתב תביעה כאשר "מסירה כדין" היא זו שקונה סמכות בבית המשפט ולא מסירה וירטואלית על גבי עיתון גלובס.

ואז, שוב התפרסמה באתר גלובס כתבה לפיה חוה קליין קיבלה פסק דין נגד העיתונאים. בכתבה היא הציגה את הדברים כאילו מדובר ב"נצחון מזהיר" והקורא הסביר הוטעה לחשוב שמדובר בנצחון לגופו של עניין, לאחר שימוע הוכחות וראיות בישיבה מסודרת בבית המשפט. הכתבה גם יחסה לרשם אמירות שבכלל לא נאמרו, שכן הוגשה לרשם פסיקתא מוכנה מראש לחתימה, כך שהרשם חתם עליה בחוסר סמכות, כלאחר יד, מבלי ששמע אי פעם את הגרסה הנגדית.

טיטונוביץ חתם את הכתבה תחת הביטוי העמום "שירות גלובס" כשברור שהוא הכותב עצמו.

גם כתבה זו מעידה שחוה קליין לוקה בתאוות פרסום, שכן הפרסום מטעה ושקרי. די בכך שטיטונוביץ כתב בגלובס "חוה קליין רוששה את הנתבעים". הרי קליין אפילו לא התחילה בהליכי הוצאה לפועל. הדרמטיזציה של אימרותיה, והתאווה שלה לכותרות מטילה צל כבד על אמינותה.

נכון שחוה קליין עורכת דין, ויתכן שרק בגלל כך הרשם הזדהה איתה ונעתר לבקשותיה, אולם לא היה מקום לעשות זאת במחיר של פגיעה בזכות הנתבעים ליומם בבית המשפט.

והכי חשוב, חוה קליין לא סבלה נזק. מי שרודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, מפיקה תועלת מעצם הפרסום ולאו דווקא נזק, שכן היא ממצבת עצמה כנושא לשיחה, זוכה לסימפטיה והופכת מפורסמת. הרבה מפורסמים הפיקו תועלת מרובה דווקא מסקנדלים בהם היו מעורבים.

אנו מלינים כי לרשם בית המשפט אין סמכות לדון ולהחליט בתביעות אזרחיות שסכום התביעה בהן עולה על 75,000 ש"ח http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_002.htm

לרשם אבי כהן לא הייתה סמכות לחתום על פסק דין בסך 800,000 ש"ח ובוודאי לא לדון בו, כך שהנתבעים פטורים מלמלא אחר פסק הדין.

בנוסף, הרשם לא בדק שהתובעת קליין, כלל לא ביצעה מסירה, לא צירפה תצהיר שליח, לא צירפה שום מסמך, שום כלום. היא כתבה פסיקתא ועליה ניתנה החלטה "כמבוקש". תגובה שהגישה לבית המשפט על בקשה לביטול פסק הדין, הוגשה ללא תצהיר.

לרשם אבי כהן, אין מקום במערכת המשפט. רשם רשלן שלא טורח לדעת מה הם סמכויותיו חתום על סכום מופרך, כשכלל לא התנהל דיון בבית המשפט.

תשובת לורי שם טוב, לתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, קובץ pdf

לורי שם טוב בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המצאה ובהעדר הגנה בניגוד לתקנות תקסד"א, קובץ pdf

לורי שם טוב, כתב הגנה בתביעה בתיק ת"א 621-02-16, קובץ pdf

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין והרשם אבי כהן חתום עליו בחוסר סמכות, קובץ pdf

הרשם הרשלן אבי כהן לא מבטל את פסק הדין ההזוי שנחתם על ידו, כשבפועל אין מנוס מכך, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003פסק הדין עליו חתום הרשם הרשלן אבי כהן

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשאין לו סמכות לחתום עליה

אזהרת רשם רשלן אבי כהן (שלום ת"א) לא מכיר את החוק חתם על פסק דין בסך 800,000 ש"ח כשסעיף 85 א' לחוק בתי המשפט קובע שרשם בכיר יכול לפסוק עד 75,000 ש"ח ת"א 621-02-16 העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל – חוה קליין

מניין צץ אבי כהן? על פי מידע אישי על שופטים, הוא עבד בחב' הביטוח הפניקס בין השנים 2003-2007 ובשנת 2007 החל לעבוד כרשם בביהמ"ש שלום ת"א, בינואר 2012 קודם מכוח הוותק לרשם בכיר.

כהן, אינו מכיר את התקסד"א ואינו מכיר את חוק בתי המשפט, הקובע בסעיף 85א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 קובע כי לרשם או רשם בכיר, אין סמכות לדון בתובענה אזרחית שסכום התביעה בה גבוה מסכום של 75,000 ש"ח:

85א. סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות

סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות (תיקון מס' 62) תשע"א-2011 (תיקון מס' 76) תשע"ד-2014

(א)  רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

אבי כהן, חתם על פסק דין שהוכן מראש על ידי חוה קליין בסך 800,000 ש"ח, כשלא הייתה לו סמכות לחתום וגם לא סמכות לדון בתביעה, כשהוא לא קיים דיון הוכחות, לא קיים סדרי דין, ולא ביצע בדיקה מינימלית: האם בוצעה מסירה בתיק של כתב תביעה לנתבעים. כהן, חתם על פתקית בפסק דין "כמבוקש". מדובר בבושה גדולה לרקורד המשפטי של הרשם. הוא חתם על פסק דין בניגוד לחוק ובניגוד להיגיון.

התובעת עו"ד חולת פרסום, הקימה מכון ועמותה לפרסום שמה, משאלו לא צלחו, החליטה לתבוע את העיתונאים אליהם התחננה שיפנו אליה לקוחות. את הפרסום על כתב התביעה היא ביצעה באתרי האינטרנט ובפייסבוק. כידוע, החוק אינו מתיר המצאת כתבי דין באמצעות אתרי האינטרנט ותביעות מנהלים בבית משפט ולא באתרי אינטרנט. את כתב התביעה קליין, לא המציאה לעיתונאים.

בפרסומים שביצעה לעצמה, מתקבל הרושם של עורכת דין מסוכנת המועלת באמון הלקוחות, המתקדמת דרך המיטה עם בעלי השפעה בלשכת עורכי הדין, כדי שיתנו לה לקיים ערבי עיון לקידום המכון שפתחה, ואלו עיקרי הפרסום שביצעה לעצמה:

מתוך הכתבה בגלובס אותה הפיצה חוה קליין בתקשורת:

"מכירים את עו"ד חוה קליין (ההדגשה במקור) שמפרסמת עצמה בכל חור ועם כל חור כמי שהצליחה להתנתק ממשפחתה הדוסית, וכיום היא אישה חילונית, זורמת שגם 'משתרללת' עם מי שצריך בלשכת עורכי הדין, כדי לפרסם עצמה?

לא מספיק שהיא שוכת עם 'א-XXX ועם י'-XXX' בלשכת עורכי הדין, היא עכשיו מנסה למצב עצמה כ'שומרת המוסר' וצנזורית הפוריטניות של ילדי ישראל" מי שלא הבין מי הוא 'א'XXX" הנזכר בציטוט כמי שעמו קליין מקיימת יחסי מין, יבין עתה שהמדובר בעוד נוה".

מתוך כתב ההגנה של העיתונאית לורי שם טוב:

  1. "התובעת חוה קליין, לא חששה להוציא דיבתה שלה רעה תוך התבטאויות קשות וחמורות כלפיה עצמה, וכעת היא טוענת כי הקוראים בבית צריכים להבין שא' הוא עו"ד אפי נוה. למותר לציין, כי הנתבעת ו/או הנתבע 2 מעולם לא פרסמו דברים אלו, והפעם הראשונה שהם נתקלו בפרסום זה, היה עת התובעת עצמה כתבה את הדברים על עצמה.

    מדובר בהוכחה נוספת שהתובעת רודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, בבחינת כל פרסום הוא פרסום טוב, שכן היא יזמה הפרסום בגלובס, והפרסום אצל גבי גזית, וכך העצימה בעצמה את מעגל המחפשים למעשיה ולרשלנות בה טיפלה בלקוחותיה.

    הכתבה גם ייחסה לבית משפט זה אמרות שבכלל לא נאמרו, שכן הוגשה לבית המשפט פסיקתא מוכנה מראש לחתימה, כך שבית המשפט חתם עליה כלאחר יד, על גבי פתקית, ומבלי ששמע אי פעם את הגרסה הנגדית.

    נוצר הרושם כי התובעת ובא כוחה מנהלים את התביעה באופן נמרץ בכלי התקשורת במקום בבית המשפט, וזאת החל מיום הגשת כתב התביעה וכלה במתן פסק הדין שניתן בהעדר הגנה".

התביעה לא התנהלה בבית המשפט: קליין לא המציאה את כתב התביעה לנתבעים. בחלוף חודש הגישה לרשם אבי כהן, בקשה למתן פסק דין אותו היא כתבה, והרשם שם חותמת "כמבוקש", ללא שהתקיים דיון כהלכתו, ללא שנקבעו ממצאים עובדתיים, וללא שהרשם בודק, האם בכלל בוצעה מסירה לנתבעים, והכי חמור, לרשם אין סמכות לחתום "כמבוקש", ואין סמכות לאשר פסק דין בסכום זה.

מרגע זה, החלה קליין לחרטט כיד הדמיון ולאלתר בתקשורת, כשהיא מייחסת לרשם דברים שלא אמר ולא נקבעו על ידו. לעיתונאים נודע, שניתן פסק דין נגדם דרך הפרסום בגלובס ומיד הגישו בקשה לביטול פסק הדין. אולם אבי כהן, שעל כל הבקשות של עו"ד קליין נתן החלטה בו ביום, על בקשת הנתבעים החליט לתת החלטה אחרי חג הפסח. למה? ההיגיון והחוק קובעים שאין ולא הייתה סמכות לרשם לחתום על תת פסק הדין. כיצד תשנה דחיית המועד למתן החלטה את העובדה שפסק דין של הרשם ניתנה בחוסר סמכות? האם  יצליח הרשם לשנות את החוק בחול המועד פסח המתיר לרשם לחתום על פסק דין שנכתב על ידי עורכת דין? האם הוא יוכל להכניס למערכת נט המשפט מסמכים שלא נמצאים בתוכה?

רשם שפוסק בלי להכיר את החוק, ובלי לדעת מה הם גבולותיו, מן הראוי שיתקדם הבייתה, לא לכהונת שופט. אוי ואבוי לעם ישראל אם כזה רשם רשלן יתמנה לשופט שלום.

חבל שמי שהפיל את הרשם אבי כהן, היא עורכת דין חוה קליין, שאת התרגילים המלוכלכים שלה ביצעה על עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, כשהיא מכפישה את שמו הטוב כמי ששוכב איתה כדי לקדם את המכון שלה, בעוד שטרם פרסומים אלו, לא תמצאו אפילו מילה אחת רעה בגנותו של עו"ד אפי נוה או אזכור שמו כמי ששוכב עם חוה קליין.

לקריאת המסמכים בקובץ PDF הקליקו על הקישורים:

תשובת לורי שם טוב, לתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, קובץ pdf

לורי שם טוב בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המצאה ובהעדר הגנה בניגוד לתקנות תקסד"א, קובץ pdf

לורי שם טוב, כתב הגנה בתביעה בתיק ת"א 621-02-16, קובץ pdf

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין והרשם אבי כהן חתום עליו בחוסר סמכות, קובץ pdf

הרשם הרשלן אבי כהן לא מבטל את פסק הדין ההזוי שנחתם על ידו, כשבפועל אין מנוס מכך, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003פסק הדין עליו חתום הרשם הרשלן אבי כהן

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

עו"ס אתי דור דוברובינסקי בהמה ערלת לב פרצה לביתה של אם חד הורית כדי לצלם קקי שעשה כלב זקן לצורך חטיפת קטינה מאמה

אתי דור דוברובינסקי בהמה מפוטמת ערלת לב תוצרת רומניה, שחבל שלא נשארה שם. מדובר באישיות פרימיטיבית, שמאוד שנואה על הורים וילדיהם, בעיקר אימהות אבל גם גברים בעיר גבעתיים. לאחרונה הבהמה, פרצה לדירתה של אמא מגבעתיים, ביחד עם שוטרי תחנת גבעתיים, כדי לצלם כלב זקן שמידי פעם לא שולט בצרכיו ועושה קקי על הרצפה.

אתי דור דוברובינסקי חוטפת ילדים ודוד גולן דובר החולי הסוציאלי

אתי דור דוברובינסקי חוטפת ילדים ודוד גולן דובר החולי הסוציאלי

אתי דור, המכונה בעיר גבעתיים "מלאך המוות של הילדים", החליטה להתנפל על האמא, המגדלת לבדה את ילדתה בת 13 שנים וכלב זקן הבא בימים. אתי דור, התפרצה לדירת האמא, כשהיא מצלמת את הכלב הקשיש עושה קקי על הרצפה, ואת התמונות היא מסרה לבית משפט, כשהיא משקרת וכותבת ברשעות "כל הבית מלא בקקי, על הילדה לצאת מחוץ לבית לצרכי אבחון". בית המשפט, אכן הוציא את הקטינה בצו חירום למוסד חירום ומשם נשלחה הקטינה לאשפוז פסיכיאטרי, שכן נטען שהילדה לא משתפת פעולה. במוסד הפסיכיאטרי סוממה הקטינה עם קשירות ותרופות, וכעבור תקופה ומאבק סיזיפי של האמא, הצליחה האם להחזיר את בתה הבייתה, תחת צו השגחה.

האמא סיפרה, כי הנזקים שגרמה אתי דור לילדה שלה, בלתי הפיכים. הילדה שתוארה, טרם חטיפתה על ידי המורה בבית הספר "ילדה מקסימה ושובת לב, המשתלבת במהרה בפעילות חברתית", הפכה לשבר כלי, כשהיא מבוהלת,  ונזקקת לכדורים פסיכיאטריים.

זהירות עוסית מגעילה נחתה בבית שלנוהאמא מתארת את החוויה הטראומטית שעברה הקטינה במוסד האשפוזי, כאירוע מחריד שגרם לשבר במשפחה וחוסר יכולת המשפחה להשתקם. מי שהחלישה את המשפחה זו עו"ס אתי דור דוברובינסקי, שפעלה בנבזיות, בנצלה את העובדה כי מערכת המשפט מתייחסת להורים כאל אוויר, משהו שלא קיים, ולכן כל בקשה של העו"ס מתקבלת "כמבוקש" בבית המשפט.

לאתי דור דוברובינסקי יש תסביכי גבר משל עצמה, שכן היא עצמה הביאה את בתה שי, בתרומה מבנק הזרע, כך שגם הבת שלה נחשבת לילדה בסיכון. נוסיף לכך את העובדה שאתי דור דוברובינסקי, היא אישה אלימה ובריונית התוקפת משפחות במצוקה והגענו למסקנה, כי אתי דור דוברובינסקי חסרת מסוגלות הורית לגדל את בתה שלה. הגיע הזמן שהזקנה דוברובינסקי תפרוש כבר לפנסיה, הנזקים שהיא גורמת לעיר גבעתיים, לא יכולים להימשך לאורך זמן.

תמונה

בתמונה: דוד גולן החולה הסוציאלי חברה הטוב של אתי דור דוברובינסקי

בתמונה: דוד גולן החולה הסוציאלי חברה הטוב של אתי דור דוברובינסקי

עו"ד חוה קליין הנוכלת הקימה עמותה לעשות כסף על חשבון המוחלשים בחברה הישראלית

איך מזהים עורכי דין נוכלים? כאשר עורך דין פותח עמותה ועושה את הפעולות שלו דרך עמותה, אז הוא הופך לנוכל, כי את אותם פעולות משפטיות הוא יכול לעשות דרך המקצוע שלו, ולא דרך עמותה.

עו"ד חוה קליין, צפתה בתחקיר של אמנון לוי על עמותות משרד הרווחה המגלגלות מיליוני שקלים על חשבון המוחלשים בחברה הישראלית, והחליטה שגם היא רוצה לקבל נתח מהתעשייה המגלגלת מיליוני שקלים על גב הילדים. לחוה קליין יש ניסיון רב בכך, היא שימשה יועצת משפטית של עמותת "ילדים בסיכוי", שם הרוויחה הון עתק על שקרים שדיווחה על הורים וילדיהם כשההמלצה הגורפת שלה, היא כי טובת הילד לגדול מחוץ לביתו.

מה עשתה חוה קליין? הקימה עמותה המתקראת "קרן הסיוע לטובת הילד והמשפחה (ע"ר)", כמובן שהמשפחה לא מקבלת שקל אחד, וכל הכספים נכנסים ישירות לחשבון הבנק של חוה קליין הנוכלת, המנהלת את העמותה דרך משרד עורכי הדין שלה, בניגוד לתקנות ועדת האתיקה.

הנוכלת חוה קליין פתחה עמותה לצורך סחר בילדים

הנוכלת חוה קליין פתחה עמותה לצורך סחר בילדים

צפו בכתבת התחקיר על עמותות הרווחה והסחר בילדים. עורכת דין חוה קליין היא חלק מהסחר בילדים באמצעות העמותה שהקימה.

מתוך הכתבה:

עו"ד יוסי נקר: היום, הקונגלומרט שמדינת ישראל בנתה סביב עמותות האומנה וסביב כל מה שנקרא "הוצאה חוץ ביתית", בלע את המערכת ואת הרצון להיטיב עם ילדים.

משרד הרווחה מתקצב בכל שנה ב- 1.3 מיליארד ₪ את כל נושא "ההשמה החוץ-ביתית", כלומר הוצאת ילדים מהבית.

כל ילד זה הרבה כסף. אם הוחלט שילד נמצא בסיכון מיידי, נהוג להוציא אותו בצו מיוחד למרכז חירום, שם העמותה שמפעילה את המרכז מקבלת 17,000 ₪ לילד בכל חודש.

בבית מעבר, שזה עוד סוג של תחנת מעבר לפני אומנה או לפני אימוץ, מתוקצב כל ילד בעד 10,000 ₪ בכל חודש.

פנימיות יקבלו בין 4,000 ל- 8,000 ₪ על כל ילד בכל חודש.

פרופ' אסתר הרצוג: הריבוי של המוסדות וסוגי המוסדות, כל הצורות האלה, הן הולכות ומתרבות. עוד מסגרות ועוד מסגרות ועוד מסגרות, זו באמת תעשייה, תעשייה שהולכת ומתפתחת ומתרחבת, והכול על גב הילדים והמשפחות שלהם.

רו"ח יעקב אליה, מומחה בבקרה על רשויות המדינה: לפני עשר שנים התקציב שהיה מיועד לילדים בסיכון, כולל החלק של חסות הנוער, 650 מיליון ₪, כלומר התקציב גדל פי שניים. זה לא ייאמן כי יסופר, פי שניים גדל.

חנה בית הלחמי: תראה, הנתון האחרון שאני שמעתי לפני כמה שנים היה שבהולנד ובישראל יש אותו מספר פנימיות, למשל. בהולנד יש פי שלושה תושבים.

מיליארד 300 מיליון ₪ בשנה משקיעים בפנימיות. תקציב שהכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות, סכום כסף אדיר.

כמה משקיעה המדינה בשיקום הילדים בתוך המשפחות שלהם? את השאלה הזו הפנינו לחוה לוי, מי שאחראית על נושא הוצאת ילדים מהבית במשרד הרווחה.

עו"ס חוה לוי: אני לא יודעת להגיד לך מספר מדויק. אם אתה רוצה, כשנעצור אז אני אבדוק ואני אתן לך מספר. מה שאתה צריך לבדוק זה אם מספר הילדים עלה או מספר הילדים הצטמצם. אתה בודק את התקציב.

עו"ס חוה לוי סוחרת בילדים נתפסה משקרת בתוכנית של אמנון לוי

עו"ס חוה לוי סוחרת בילדים נתפסה משקרת בתוכנית של אמנון לוי

משה הרוש: מספר הילדים, אני מדבר על מספר הילדים שלא מצטמצם. הוא תמיד נשאר סביב ה- 10,000 ילדים.

חוה לוי: לא. אתה עוד פעם תגיד 10,000 ואני אתן מספר אחר. המספר שאנחנו מדברים…

משה הרוש: את רוצה שאני אראה לך?

חוה לוי: כן.

משה הרוש: המועצה הלאומית לשלום הילד, בסדר? שנת 2014, סך הכל ילדים בהשמה חוץ ביתית, תראי למעלה. 10,750 ילדים מושמים בתוך 1,643 מסגרות.

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

משה הרוש: נתונים שלכם.

חוה לוי: זה לא הנתון שאני מכירה.

ביום שאחרי חוה לוי חוזרת עם תשובה, תקציב התוכנית "עם הפנים לקהילה" שנועדה לשקם ילדים במשפחה ולהיות מענה אטלטרנטיבי להוצאת הילדים מהבית הוא 50 מיליון ש"ח.

אם תרצו, זה כל הסיפור.

50 מיליון לתוכנית שנועדה לשקם את הילדים בבית.

מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית.

 50 מיליון ש"ח לשיקום הילדים בבית. מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית

50 מיליון ש"ח לשיקום הילדים בבית. מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית

גם אם נוסיף את כל התקציב של שירותים שניתנים לילדים ולנוער ולקהילה, תקציב שמגיע ל- 650 מיליון ש"ח, ורוב הגדול בכלל לא קשור לבעיות של הוצאת ילדים מהבית, נגיע רק למחצית הסכום, שהמדינה מקדישה להוצאת ילדים ממשפחותיהם והעברתם לפנימיות.

פרופ' אסתר הרצוג: ארגונים מנציחים את עצמם. ברגע שהם קיימים הם לא מוותרים. הם גם לא מוותרים על הילדים שאצלם. נגיד את זה במילים גסות, כל ראש זה כסף טוב. ברגע שקם ארגון, הוא כבר לא רוצה לוותר. מי מרוויח מכל זה? לא רק כל המערכת הזאת שעובדת בתוך זה, במידה רבה מרוויחים ראשי עמותות, מנהלי עמותות, שהם משתכרים מאוד יפה, יש להם משכורות מאוד מאוד טובות. בדקנו את עלות שכרם של מנהלי הפנימיות והעמותות שמטפלים בילדים שהוצאו מהוריהם.

מנהל עמותה אחת הרוויח למשל ב- 2014 מעל 600,000 ש"ח, מנהל שני הרוויח מעל 470,000 ש"ח לא כולל רכב צמוד בעלות של עוד 70,000 ש"ח.

שלישי הרוויח 400,000 ש"ח, רביעית הסתפקה רק ב- 323,000 ש"ח.

יכול להיות שאינטרסים כלכליים משפיעים לפעמים על הוצאת ילדים מהבית?

מנהל עמותה אחת הרוויח מעל 600 אלף ש"ח

מנהל עמותה אחת הרוויח מעל 600 אלף ש"ח

מנהל עמותה שני הרוויח מעל 470 אלף ש"ח לא כולל רכב צמוד בשווי 70 אלף ש"ח

מנהל עמותה שני הרוויח מעל 470 אלף ש"ח לא כולל רכב צמוד בשווי 70 אלף ש"ח

מנהל עמותה שלישי הרוויח 400 אלף ש"ח ורביעית הסתפקה רק ב- 323 אלף ש"ח

מנהל עמותה שלישי הרוויח 400 אלף ש"ח ורביעית הסתפקה רק ב- 323 אלף ש"ח

יכול להיות שאינטרסים כלכליים מחשפיעים לפעמים על הוצאת ילדים מהבית

הנוכל גדול סוחרי הילדים יואב אפלבוים, מנכ"ל עמותת כפר ילדים ונוער "אהבה" להתעללות וסימום ילדים: מי שטוען את זה נפל על הראש. שיספר לי מישהו החל ממר סילמן וכלה באחרוני הטוענים שיספר לי מה האלטרנטיבה למרכז החירום. הלוואי שנגיע למצב שבו אני אבוא ואמסור לך או למר סילמן את המפתחות ואני אומר, חבר'ה, החברה הישראלית בחזית החברתית, אחת החשובות ביותר, פתרה את הבעיה, ילדים לא צריכים יותר לצאת מהבית.

יואב אפלבוים גדול סוחרי הילדים מסמם ילדים לפרנסתו

יואב אפלבוים גדול סוחרי הילדים מסמם ילדים לפרנסתו

יוסי סילמן: אתה לא תמים, נכון? כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות, יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי. לא המצאנו את טבע האדם. יש פה גם לובי כלכלי. אותם מוסדות מפעילים לוביסט. זה הרבה כסף.

משה הרוש: איפה?

יוסי סילמן: בכנסת, חברי כנסת שצועקים למה לא ממלאים את הפנימיות. אני בתקופתי הגעתי למצב שהיה 80 אחוזי איוש. אתה יודע מה חטפתי על הראש? איך זה שהפנימיות לא מלאות? יש פה היבטים כלכליים שצריך להתמודד איתם.

משה הרוש: הפעילו עליך לחצים?

יוסי סילמן: בטח. מפעילים לחצים גם בעלי הפנימיות. אני הייתי שנוא נפשם של חלק מהם. כי אני קבעתי שזה המוצא האחרון.

בטח. מפעילים לחצים גם בעלי הפנימיות. אני הייתי שנוא נפשם של חלק מהם. כי אני קבעתי שזה המוצא האחרון.

משה הרוש: מתערבבים פה אינטרסים כלכליים עם שיקול מקצועי?

יוסי סילמן: מי רוצה להפסיד? אתה ראית בעל מעון או בעל פנימייה פרטית שרוצה להפסיד? לא, הוא רוצה להרוויח הרבה כסף.

עו"ס חוה לוי אחראית על יישום הוצאת ילדים מהבית ואספקת פרנסה למוסדות הרווחה: מודל העבודה שלנו הוא כזה שכל ילד שמוצא מהבית, הוא מוצא מהבית כי אין דרך אחרת לטפל בו, אלא אם כן נוציא אותו מהבית.

יוסי סילמן כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי

יוסי סילמן כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי

משה הרוש: יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, אומר: אפשר היה לצמצם בחצי את המספר הזה.

רו"ח יעקב אליה: משרד הרווחה הוא המשרד הכי מופרט בישראל. בממוצע 90 אחוז מהשירותים של משרד הרווחה ניתנים על ידי גורמים חוץ ממשלתיים. מדובר על סדר גודל של 3,000 גורמים חוץ ממשלתיים.

משה הרוש: עמותות, עניינים.

רו"ח יעקב אליה: הכל, הכל, גם חברות פרטיות וגם עמותות מכל הסוגים.

אמנון לוי: כדי להכניס את העניין לפרופורציה כדאי אולי להשוות את נושא הפרטת שירותי הרווחה להפרטת בתי הסוהר שהגיעה עד לבג"ץ. בנובמבר 2009, לאחר שהממשלה החליטה להפריט את בתי הסוהר, הורה בג"ץ לבטל את ההפרטה. השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון דאז, קבעה שיש חשש מובנה שאסירים יהפכו לאמצעי להפקת רווחים כספיים על ידי תאגיד פרטי שמנהל ומפעיל את בית הסוהר, ולפיכך עצם קיומו של מוסד שהוא כלא הפועל למטרות רווח, מבטא פגיעה בכבודם של האסירים כבני אדם.

אם ככה בית המשפט העליון מתייחס להפרטת שירותים לאסיר, נותר רק לדמיין מה הוא היה אומר על הפרטת שירותים למען הילד.

מצה ומרור הגדה לפסח 2016 עו"ד חוה קליין בת עמלק

הגדה לפסח 2016:

מעשה בבת עמלק, חוה קליין, אשר ישבה מסובין בבית לשכת עורכי הדין ופתחה רגליים. ויראה פרעה את רגליה, ויאמר "מה לכם הצחנה הזאת העולה מבין רגליה של חוה קליין?" ויבוא צלופחד בן בנו של אמיר טיטונוביץ ויאמר לו: "פרעה, הוד מלכותו, הבוקר פיסקתי את רגליה, ודחפתי זרגיג ושילמתי לה בתרי זוזי. אולי מחמת ערוותה כי הסריחה, ולא נמצא סבון בכל מצריים". ויאמר לו פרעה: "הו, טיטונוביץ, מה לך מה המעשים הללו, יען כי זרגיג לא ידגדג שם דבר. בשעות בין ערביים ליד הנילוס, שישה סודנים דחפו שם צינורות, ולא נודע כי בא אל קירבה".

ויאמר לו אמיר טיטונוביץ, "מַה נִּשְׁתַנה הַלַילה הַזה מִּכל הַלֵּילֹות? יען כי חובבת השתנות היא, חוה קליין, והשפריצו לה שפיכים בני עמנו, משפך הנילוס ועד הרי מואב". והמלך פרעה יאמר לו: "שבְָכל הַלֵּילֹות  אנּו משתינין  אפִילּו פַעַם  אחַת על חוה קליין, הַלַיְלה הַזה, הַלַיְלה הַזה שְׁתֵיּ י פעמִּים הישתנו עליה".

וישאל פרעה את בני ישראל, מי שכח קונדום בתוך הכוס של חוה קליין? ויעלה אחד מדרבנן ויאמר: "ותקענו ותקענו אותה בלי סוף, גם בפה, גם בכוס וגם פתחנו את יערות קנה הסוף, וחדרנו בעריסתה האחורית תריסר פעמים, ולא באה על סיפוקה. אני וכל צוות השוטרים בימ"ר תל אביב, ולא בא עליה מנוח, עד שיצאה בת קול ממנה, ויוציאנו אדוני משם ביד חזקה ובזרוע נטויה".

ותבוא חוה קליין בעיתון גלובס, ותתבכיין. "כנגד ארבעה זרגים דיברה התורה: חכם בא בזמן מזיין כמו שצריך ובחוכמתו יודע מתי לסגת. רשע בא ותוקע עד שהוא קורע לי את הגרון, תם בא ולא יודע שהסחורה משומשת, ושאינו יודע לשאול בא אלי מאחורה, אז אני לא רואה את הפה שלו כשהוא שואל.

ותעלוז בת עמלק חוה קליין ותפצח במחול. אחד מי יודע? אחד כוס שנפתח בגיל 10. שתיים מי יודע? שתי ציצים שהושתלו בסיליקון. שלוש מי יודע? שלוש חורים לשימוש נרחב: הפה, הכוס והתחת. ארבע מי יודע? ארבע אבות גמרו עלי בבת אחת.

ותעמוד חוה קליין בכיכר העיר למרגלות הנילוס ותמכור את סחורתה בתרי זוזי. ויבוא שונרא, אמיר טיטונוביץ וידחוף לה חוטרא בתוך ישבנה. ויבוא כלבא ויפרסם סחורתה בגלובס בתרי זוזים, ויקח את החוטרא שנדחף בישבנה, ויחד עם שונרא ידחוף לה בפה, והסחורה נמכרה בתרי זוזים.

ותפרסם חוה קליין פרסומיה בהגדה דמתקראת "גלובס" ויאמר אדוני הא לחמא עניא, דאכלו את הכוס של חוה קליין אבהתנא בארעא דמצריים. כל דכפין, ייתי וייכול וישפריץ לה בעפעפיים.  וכל דצריך ייתי ויפסח, ויגמור לה בפנים. השתא זיינו את חוה קליין אלפיים, לשנה הבאה בארעא דישראל יזיינו אותי חמשת אלפים. השתא סודנים, לשתא הבאה בני ניגריה. 

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים.

hava_sado

עו"ד חוה קליין והעבד הנרצע אמיר טיטונוביץ

עו"ד חוה קליין והעבד הנרצע אמיר טיטונוביץ

פק"ס נירה שניר לשכת רווחה טבריה הונתה ורימתה את בית המשפט כדי לסחור בתינוק לתעשיית האימוץ

הסיפור בענייננו אינו מקרה רגיל. מדובר בעובדת ששירתה את משרד הרווחה בנאמנות 39 שנים, כמטפלת בחוסים חסרי ישע. הסבתא פרשה מעבודתה כמטפלת בחוסים של משרד הרווחה בסוף חודש מרץ 2016. לפני 4 חודשים רשויות הרווחה בטבריה בהנהגת עו"ס נירה שניר, פעלו בהונאה ורמיה, לקחו בצו חירום תינוק נכדה של הסבתא, לאימוץ סגור, ללא סיבה. התינוק נחטף ממעון בו שהה, בלי לתת לאם ולסבתא אפשרות להיפרד ממנו.

האם אינה מתפקדת, אולם הסבתא, שגידלה את נכדה מיום היוולדו, ביקשה לאמץ את התינוק של בתה כשהיא טוענת שהיא גורם טיפולי מוסמך מטעם משרד הרווחה, עבדה בנאמנות מעל 30 שנה בשירות משרד הרווחה כמטפלת בחוסים חסרי ישע. על פי כל גורמי הרווחה, וכל מי שמכיר את הסבתא, מדובר באישה ללא רבב (ראו מכתבי משאבי אנוש ומשרד הרווחה על הסבתא בתחתית הפוסט), אשת טיפול מקצועית, אליה נהגו רשויות הרווחה השונות בארץ, להפנות קטינים ומטופלים חסרי ישע לידיה הנאמנות והמסורות.

רשויות הרווחה בטבריה, בניהולה של נירה שניר, הוציאה את התינוק בצו חירום לפני 4 חודשים, העבירו אותו לאומנה חסויה, למטרת אימוץ סגור, כשלבית המשפט דיווחה שניר: האם אינה מתפקדת, הסבתא לא מסוגלת לטפל בקטין, לסבתא אין את התנאים לגדל את הקטין, ועוד הכפשות פוגעניות, מעליבות ושקריות כלפי הסבתא.

בימים אלו, פנתה הסבתא לעו"ד ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק הנוער טיפול והשגחה, לצורך ייצוגה להשבת הנכד התינוק לביתה.

עו"ד שטיינברג, נדהמה לקרוא דברי בלע והכפשות שדיווחה פקידת הסעד מירה שניר, נגד הסבתא, שאין לה מסוגלות הורית לגדל את הנכד שלה, כששניר מכוונת ולוחצת על בית המשפט לאשר הוצאת התינוק לאימוץ סגור, לרווחתו וטובתו.

יודגש, רשויות הרווחה בטבריה, לא פעלו כלל, לשקם את האם או להציע לה עזרה בתוך הקהילה, כפי שמחייב חוק אימוץ, טרם שליחת תינוק לאימוץ סגור.

לדברי עו"ד שטיינברג, על התנהגות זו של רשויות הרווחה בטבריה, אמרה כב' השופטת בדימוס "נתקלתי במקרה אימוץ, שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים".

בחוה"מ פסח, יוגש על ידי עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, ערעור לביהמ"ש המחוזי בעניין הוצאת התינוק לאימוץ, כשהתנאים לאימוצו, לא בוררו לעומק, ולא נבדקו התנאים בהם חי התינוק טרם לקיחתו לאימוץ סגור.

מצ"ב מכתבים שכתבו רשויות הרווחה לסבתא, המביעים הערכה עמוקה לסבתא כמטפלת בחסרי ישע.

כך למשל, במכתב מיום 6/4/16 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים משאבי אנוש, כתבו לסבתא:

"xx היקרה,

הינך ניצבת בפני עידן חדש בחייך, בו את אוספת חוויותייך מהעבודה בשירות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ויוצא לדרכך.

עבודה שאינה ככל עבודה, אלא שליחות לשמה, בה יצקת תוכן מעולמך האישי והמקצועי ורישומייך ילוו את עמיתייך בשירות ימים רבים.

בשמי ובשם צוות עובדי אגף משאבי אנוש, אביע תודה על פעילותך וברכה שהפרק החדש יסב לך סיפוק, נחת, אושר ובריאות איתנה.

בברכה,

אוריה שבח

סגנית מנהל אגף א' משאבי אנוש

העתקים: מר אלמוג שרב, מנהל אגף א' משאבי אנוש

גב' רות הררי, מנהלת מעון נופים

גב' זהבה ברוך, אמרכלית מעון נופים

במכתב שכתבה הגב' רותי הררי מנהלת מעון נופים, פנימייה טיפולית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, במשרד הרווחה ביום 21/3/16, ציינה:

"לכל המעוניין,

גב' xxx ת"ז xxx

xxx עובדת כמטפלת במעון נופים, פנימייה טיפולית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

החלה לעבוד במעון ב- 9/77.

xxx ניחנת במסירות רבה ורוחב לב.

מאז הוצא נכדה מרשות ביתה והועבר למשפחה אומנת, היא נסערת מאוד וחסרת מנוחה.

ל- xxx בטחון מלא כי היא מסוגלת לטפל בנכד ולהעניק לו בית חם.

מצבה הכלכלי טוב והיא נחושה להשיבו לחיק המשפחה.

בסוף החודש תפרוש מהעבודה ותוכל להתפנות לטיפול בביתה ובנכד.

בברכה,

רותי הררי

מנהלת מעון נופים

ראו גם חוות דעת של מנהלת מעון פעוטות לאם ולסבתא מיום 4/4/2016:

"הנדון: חוות דעת xxxx (שם הקטין)

בתקופה אשר היה אצלי הילד xxxx במעון, התרשמתי מאוד לטובה מהאם והסבתא, הטיפול המסור של האם בילד כל בוקר מגיע בזמן, מקבל מה שצריך, אף פעם לא חסר ממנו כלום. כל מה שהמטפלות ביקשו בנוגע לילד, היו מקבלות למחרת.

תשלום לגן היה בזמן

בברכה,

בייבי פרינס

רשת מעונות למען שמו באהבה בע"מ

ברשותנו עשרות מכתבים מלאי הערכה לעבודתה של הסבתא עם קטינים חסרי ישע. התנהלותה של נירה שניר כמטפלת בתיק של הסבתא, מעבר להיותה שערורייתית, ממחישה את הדורסנות, הבריונות והשקרים של עובדי רווחה לצורכי סחר בילדים.

מכתב משרד הרווחה משאבי אנוש לסבתא עם הערכה רבה לפועלה

מכתב משרד הרווחה משאבי אנוש לסבתא עם הערכה רבה לפועלה

חוות דעת שכתבה הגננת לאם ולסבתא על הערכתה המלאה בטיפול בתינוק

חוות דעת שכתבה הגננת לאם ולסבתא על הערכתה המלאה בטיפול בתינוק

מכתב האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

מכתב האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

הפרקליטות נינזפה קשות על כתב אישום נקמני לאחר שהפסידה בתביעה אזרחית שהגישה נגדה שם-טוב ביהמ"ש זיכה אותה ת"פ 10078-01-15

הפסד צורב לפרקליטים הכשלוניים איציק אמיר, מיטל אדרי ושרון אדרי.

השופט ד"ר שאול אבינור ביהמ"ש שלום תל-אביב אומר על כתב אישום שהוגש נגד העיתונאית לורי שם טוב: מראית עין של התחשבנות בנאשמת / איתמר לוין, News1

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-378076-00.html?t=182500

המדינה הגישה כתב אישום היוצר מראית עין של מעין-התחשבנות, לאחר שהפסידה בתביעה אזרחית שהגישה נגדה אותה נאשמת על אותו אירוע. כך אומר (17.4.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

אבינור זיכה מחמת הספק ובשל הגנה מן הצדק את הבלוגרית לורי שם-טוב מאשמת הפרעה לעובד ציבור, בעקבות תקרית בה הייתה מעורבת בשולי דיון בבית המשפט למשפחה בתל אביב. המדינה טענה תחילה ששם-טוב תקפה מאבטחים של בית המשפט, אך לאחר שהפסידה בהליך האזרחי – תיקנה את האישום להפרעה לעובד ציבור.

התקרית התרחשה ב-18.5.14, כאשר עלה החשד – שהופרך – ולפיו שם-טוב הקליטה בניגוד לחוק את הדיון בנוגע לילדיה. חודש לאחר מכן הגישה שם-טוב תביעה קטנה נגד המדינה, בטענה שהושפלה בידי המאבטחים, וכעבור שלושה חודשים התקבלה התביעה והמדינה חויבה לפצותה ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל. המדינה ביקשה לערער למחוזי על פסק הדין, אך בנובמבר 2014 המליץ לה בית המשפט לשקול את עמדתה. המדינה סירבה לחזור בה מן הערעור, ובינואר 2015 הגישה את כתב האישום נגד שם-טוב. שבועיים לאחר מכן נדחתה בקשתה לערער והיא חויבה בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל.

אבינור קובע, כי המדינה לא הוכיחה את שתי טענותיה העובדתיות בנוגע להתנהלותה של שם-טוב מול המאבטחים. בניגוד לטענת המדינה, הוכח שהיא נותרה בבית המשפט למרות שביקשה לצאת ממנו, וזאת לאחר שהמאבטחת חסמה את דרכה. המאבטחת אומנם נשרטה באירוע בצורה שטחית מאוד, אבל אבינור אומר שהעובדה שהמדינה ויתרה על האישום בתקיפה והמשיכה לטעון לאותן עובדות באשמת הפרעה – היא תמוהה. אם שם-טוב שרטה את המאבטחת, הרי שהיא תקפה אותה; ואם לא הואשמה בתקיפה – לא ניתן להאשים אותה בהפרעה, סבור אבינור. מכל מקום, הוא קובע, נותר ספק סביר בדבר אחריותה של שם-טוב לשריטה.

אבינור מוסיף: "אין אפשרות להתעלם מכך שכתב האישום בתיק זה הוגש רק לאחר שניתן פסק דין נגד המדינה ואף לאחר שבית המשפט המחוזי המליץ למדינה לשקול בשנית את בקשתה למתן רשות ערעור עליו. מדובר אם כן באירוע שלגביו כבר קבעו בתי משפט אזרחיים – עובר להגשת כתב האישום – כי יש ממש בטרוניות הנאשמת נגד המדינה ואף פסקו לה פיצויים בגין כך. לפיכך, הגשת כתב האישום נגד הנאשמת על-ידי המדינה בגין אותו האירוע עצמו, בשלב מאוחר זה, עלולה ליצור מראית עין של מעין-התחשבנות, גם כאשר לא זו המציאות".

לדעת אבינור, בנסיבות כאלו יש להיזהר בהגשת כתבי אישום, בוודאי כאשר לא מדובר באירוע חמור ובאינטרס ציבורי רב במיצוי הדין לגביו.

השופט ד"ר שאול אבינור. תמונה: אתר השופטים

השופט ד"ר שאול אבינור. תמונה: אתר השופטים

לקריאת הכרעת הדין בקובץ pdf הקליקו כאן.

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017 Document-page-018 Document-page-019Document-page-020

עו"ד שחר שוורץ הלוקה בנפשו פיתח אובססיה כלפי עיתונאית ומבצע הטרדות טלפוניות ומשלוח סמס ללא הפוגה – מדוע הרשויות לא מאשפזים את שוורץ בכפיה?

לגבי שיקול הדעת של שחר שוורץ, שמסבך עצמו בתביעות המבזות אותו, ומתפרסם כמי שתובע את לקוחותיו, מי ירצה לשכור את שירותיו של שחר שוורץ, עורך דין מעורער בנפשו?

חשבנו לתת לקוראים סוג של הקדמה מיהו שחר שוורץ, אולם רשימת כתבות לגביו, תתן מענה מהימן במי מדובר. הכתבות מעוררות שאלות מעניינות לגבי כשירותו ושפיותו הנפשית של שחר שוורץ להסתובב חופשי בקירבת בני אדם.

בימים האחרונים, עו"ד שחר שוורץ מבצע מעקב אחר העיתונאית לורי שם טוב, ואף רשם עצמו כמנוי (בחינם) על האתר שלה: http://lory-shemtov.com

הינכם מוזמנים לקרוא מעט משפת הביבים של עו"ד שחר שוורץ, בהודעות סמס ובתגובות לאתר העיתונאי, ולשפוט בעצמכם האם לא ראוי שגורם מוסמך יאשפז את נפשו הצולעת? הטלפון שובש על ידי שחר שוורץ באמצעות אפקליקציה, זאת בנוסף למאות טלפונים מטרידים כלפי העיתונאית.

הודעת סמס ששלח עו"ד שחר שוורץ

הודעת סמס ששלח עו"ד שחר שוורץ המעורער בנפשו

תגובת עו"ד שחר שוורץ בשפת ביבים משתלחת

תגובת עו"ד שחר שוורץ בשפת ביבים משתלחת האופיינית לו וכמובן שכל הכתוב בה שקרים מתחילתם ועד סופם. שחרא שוורץ הוא פח אשפה מהלך על שניים.

והשוס, שחרא שוורץ הצטרף כעוקב אחר האתר העיתונאי של לורי שם טוב. רק חבל שהוא לא כשיר נפשית לקרוא מסמכים משפטיים.

האובססיה של שחר שוורץ אינה יודעת גבולות. הוא גם נרשם כמנוי (חינם) על האתר של העיתונאית לורי שם טוב

האובססיה של שחר שוורץ אינה יודעת גבולות. הוא גם נרשם כמנוי (חינם) על האתר של העיתונאית לורי שם טוב

אנו מפנים לאתר של עו"ד שחר שוורץ  – https://shaharshorz.wordpress.com

השופטת עפרה גיא השליכה את עו"ד שחר שוורץ המעורער בנפשו: "לעתיד יקפיד עו"ד שוורץ להגיש בקשות המתייחסות לגופו של הליך ולא לגופו של עו"ד ובוודאי שאינן כוללות פרטים חסויים על תיקים אחרים. הבקשה במתכונתה זו תוצא מהתיק"

עו"ד שחר שוורץ מייצג נשים וסופג ביקורת נוקבת מהשופט יהורם שקד על התנסחותו, מילים לא נאותות וביטויים פוגעניים והדריך אישה להסתיר מאות אלפי שקלים שקיבלה

עו"ד שחר שוורץ גבה 12,000 ש"ח לחצי שעת יעוץ מגבר שהגיע למשרדו והוחתם על הסכם שכר טרחה כשיום למחרת הודיע הגבר שהוא חוזר בו ולא מתגרש. שחר שוורץ פתח נגד הגבר תיק הוצל"פ 522525-04-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

הכרעת דין – ביהמ"ש שלום ראשון לציון שופטת שרית זמיר, ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נגד עו"ד שחר שוורץ, קובץ pdf

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה

הייתם שוכרים את שירותיו של עו"ד הלוקה בנפשו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

עו"ד עמיקם הדר סחטן ורמאי: דרש מאישה 10,000 ש"ח בתמורה להחזרת ילדיה שנלקחו לאימוץ לפני מספר שנים על ידי השירות למען הילד

תלונות רבות הושמעו באוזנינו על עו"ד עמיקם הדר. הוא עו"ד המייצג הורים מטעם האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים, ובנוסף משמש גם כאפוטרופוס לדין על קטינים מטעם הסיוע המשפטי. התלונות נגעו לדרישותיו מהורים שקיבלו את ייצוגו מטעם הסיוע המשפטי. מדובר בסיוע חינם, ללא תשלום, כשההנחיות הברורות של האגף לסיוע המשפטי לעורכי הדין המייצגים היא לא לדרוש תשלום מהמיוצגים ואסור למיוצגים להציע תשלום לעורך דין מטעם הסיוע המשפטי. עמיקם, דורש מהורים 25,000 ש"ח כדי להפוך את הסיוע המשפטי לפרטי, תוך מתן הבטחה שהוא יטפל בעניינם בצורה הולמת.

בשיחה שאתם שומעים, עו"ד עמיקם הדר, מבטיח לאמא שהוא יכול להחזיר לה את שני ילדיה שנלקחו לאימוץ סגור לפני מספר שנים, אם תשלם לו 10,000 ש"ח.

עו"ד עמיקם הדר מבצע מעשה נוכלות ורמיה כלפי אותה אם, ומשלה אותה כאילו ניתן לפתוח את תיק האימוץ, בעוד שאין סיכוי לכך.

עו"ד עמיקם הדר סוחט כספים מהורים. הוא מבטיח הבטחות שקריות, ומי שמאמין לעו"ד הדר, הוא פתי.

עו"ד עמיקם הדר פעל ברמייה ונוכלות כלפי אם שילדיה נשלחו לאימוץ

עו"ד עמיקם הדר פעל ברמייה ונוכלות כלפי אם שילדיה נשלחו לאימוץ

כל אמא / אבא שעו"ד עמיקם הדר ביקש ממנה תשלום תמורת ייצוג, כשהוא קיבל מינוי מהסיוע המשפטי, מתבקשת להשאיר לנו הודעה בתגובה. סודיות מובטחת לפונה.

המוטציה חוה קליין בשיתוף פעולה עם המוטציה השיפוטית ארז שני התסיסו ילדי פנימיה לתבוע אבא אלמן "שגנב כסף"

מה קורה כשמחברים 2 נוכלים לפסק דין אחד? תשובה: מוטציה. מדובר על המוטציה חוה קליין, אישיות פסיכוטית, נוכלת שמלקקת בימים אלה בארגוני הגברים כאילו היא רוצה לעזור לגברים לפגוש את הילדים שלהם באמצעות המכון לטובת הילד שהקימה. אבל המערכת קיבלה כתבת תדמית שהמוטציה חוה קליין פרסמה על הישג מפוקפק אצל השופט ארז שני, שהוא בעצמו מוטציה, איש מטורף חסר מעצורים, שכל עורכי הדין שונאים להופיע אצלו, למעט חוה קליין, שפיסקה לו רגליים, ולכן זוכה אצלו להטבות ויחס מועדף.

המקרה התפרסם באתר פרקליטים מקבוצת מאקו, אתר יחסי ציבור לעורכי דין בעלויות של מעל 10,000 ש"ח לכתבה. הכותרת הבומבסטית היא זה ש"אב גנב לילדיו את הירושה של אימם.  פורסם ב 11  בדצמבר 2013.

לאורך כל חיינו מלמדים אותנו לסמוך על הורינו, כי הם תמיד ידאגו לנו וישמרו עלינו. לצערנו יש לא מעט מקרים בהם הורים חושבים קודם על טובתם האישית, לפני שהם חושבים על ילדיהם.  שלושה אחים, בין הגילאים 14-18, תבעו את אבי המשפחה, לאחר שהאחרון לקח מהם במרמה 180 אלף ₪, שנותרו להם כירושה לאחר מות אימם. האב הכחיש בתחילה כי לקח את הכסף, אך לאחר מכן שינה מספר גרסאות. באחת הגרסאות הוא טען שהוא קיבל רק חלק מהכסף, כאשר בגרסא אחרת הוא טען כי קיבל את הכסף, אך רצה להשתמש בו בכדי לכסות את החובות של אשתו המנוחה.  כשהאחים הבינו שהאב לקח את כל הכסף שהותירה להם אימם, לעצמו, הם החליטו לתבוע אותו. בעצה אחת עם עורכות הדין, חוה קליין ואיריס אסיף, שכרו האחים את החוקר הפרטי עירד תמיר, אשר הביא ראיות רבות לגניבת האב.

האב ביקש מהבן הבכור למשוך את כל הכסף במזומן

האם המנוחה, שנפטרה בשנות הארבעים לחייה, השאירה אחריה שלושה ילדים, שנים מהם עוד קטינים, מתחת לגיל 18. המנוחה התגרשה מהאב כשש שנים טרם פטירתה, אך לטענת האב, הם המשיכו לחיות יחד כידועים בציבור גם לאחר הגירושים. עם פטירתה, עבר האב להתגורר בדירת המנוחה, יחד עם ילדיהם.  כעובדת מדינה, בוטחה המנוחה בביטוח חיים, כאשר שלושת ילדיה נרשמו כמוטבים בפוליסת הביטוח. עקב פטירתה היה זכאי כל אחד מהם לסכום של 60 אלף ש"ח ובסך הכל כ-180 אלף ש"ח.

הסכומים הללו הועברו לחשבון הבנק של הבן הבכור. "שני הסכומים נמשכו במזומן על ידי הבן הבכור, כיממה לאחר שנכנסו לחשבון", מסבירה עו"ד קליין. ילדי המנוחה טוענים, כי האב הוא שביקש את משיכת הכספים במזומן, ואף לקח לעצמו את הכספים מידי הבן הבכור מיד עם משיכתם.

האב לקח את הכספים ונטש את ילדיו

לדברי עו"ד חוה קליין, האב נטש את שני ילדיו הקטנים יותר, לאחר שקיבל לידיו את הכספים מבנו הבכור, כשהוא מתעלם מהעובדה שמדובר בקטינים.  כך, כשנה לאחר משיכת הכספים, ניתן על ידי בית המשפט צו אפוטרופסות, המעניק את אפוטרופסות הבן האמצעי לאחיו הבכור, שהיה אז חייל בן 19.

האב אמנם לקח את בנו הצעיר עמו, אך גם זה נזקק במהרה למינוי אפוטרופוס, שעה שהוכרז כקטין נזקק. זאת לאחר שאביו ניתק עמו קשר והוא עבר להתגורר בפנימיה ובאפוטרופסות עמותת "ילדים בסיכוי- המועצה לילד החוסה". "ניתן לראות באב כמי שנטל מידי ילדיו את הכספים השייכים להם, בגניבה ובזדון, תוך ניצול אמונו ותמימותו של הבן הבכור, ותוך הפקרתם לגורלם", טוענת עו"ד קליין.

א', הבן הבכור במשפחה, שכיום הוא חייל בצה"ל, סיפר על התנהלותו של אביו בפרשה: "מיד כשהופקד סכום הכסף הראשון בחשבון הבנק  שלי, אשר הועברו אלי בעקבות מותה של אמי, אבא דרש ממני להעביר לו מידית את כל הכסף. בנוסף, הוא איים עליי שאני ואחיי נזרק לרחוב, כי הוא צריך לשלם חובות שאמי השאירה. הייתי מבוהל מאוד, פחדתי שנגור ברחוב אז משכתי 60 אלף ש"ח ונתתי לו. אחר כך העברתי לו עוד פעמיים, סכום דומה, כשבסך הכל הועברו 160 אלף ש"ח. אבא הבטיח לי שהכסף ישמש לכיסוי החובות של אמא, אבל לתדהמתי זה לא קרה. הבנק הטיל עיקולים על הבית בגלל החוב שתפח וכמו כן, נוצר חוב גדול לעירייה. אחת מחברותיה של אמי סיפרה לי שהוא בכלל לא שילם את החובות. התקשרתי אליו והוא הבטיח לשלם אבל לא עשה את זה עד היום. אני עדיין בהלם ממה שקרה. הוא נטש אותי ואת אחיי וכשניסיתי לברר מדוע לא שילם את החובות הוא צעק עליי, קילל ואיים שאם אטריד אותו שוב, הוא יזרוק אותנו לרחוב. בדרכו האכזרית הוא לא רק הפקיר אותנו, אלא הוא גם הוסיף חטא על פשע ולא שילם את החובות של אמי, כפי שהבטיח. במקום זאת, הוא נסע לחו"ל ובזבז את הכסף על בילויים עם החברה החדשה שלו ואפילו לקח לנו את מכשירי הטלויזיה מהדירה".

אפוטרופוס אינו רשאי לקבל מתנות מילדיו הקטינים

האב טען, מנגד, שגירושיו מהמנוחה היו גירושים פיקטיביים, וכי הם היו ידועים בציבור. לדבריו, הוא עדיין פורע הלוואה של המנוחה בסך 50 אלף שקלים כחלק מחובותיה, על אף שאינו חייב לעשות כן. כמו כן, טען האב, כי אין לייחס אמינות לטענות בנו הבכור, שמנסה לנקום בו על כך שהוא מקיים קשרים רומנטיים עם אישה חדשה. לפי ראות עיניו של האב, הוא לא נטש את ילדיו, אלא הם אלה שמנעו ממנו את כניסתו לדירה.

גם בנוגע לכספים, גירסתו של האב מלאה בסתירות. בתחילה, טען שלא קיבל כספים מבנו הבכור. עם שינוי גרסתו החל לטעון שבכל מקרה התכוון הבן להעביר לידיו את הכספים. האב מסביר כי אם בנו העביר לו כספים, הרי ש הייתה זו זכותו לקבל את הכסף ולעשות בו כרצונו, שכן הייתה זו מתנה.

כבוד השופט ארז שני, הגיב על טענה זו של האב, בקובעו כי היא יכולה להוות רמז ראשון לכך שהכספים אכן מצאו דרכם לכיסו. "טענת האב, כי קיבל במתנה את כספי ילדיו ללא תנאי, וללא קשר מה יעשה בהם, אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם הדין".

גבר מכניס שטרות כסף לכיס

האב לא היה צריך לקחת את הכסף מילדיו, גם אם ניתן כמתנה
צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כמו כן, קבע השופט שני, כי אפוטרופוס אינו רשאי לקבל מתנות מילידיו הקטינים ולעשות בהם שימוש לתועלתו, אפילו אם מקור הכספים הוא בחיסכון שחסך לילדיו. לפיכך, הוא דחה את טענת האב, לפיה הוא רשאי היה לקבל את הכספים של ילדיו הקטנים, ולעשות בהם ככל העולה על רוחו.

לאחר משיכת הכספים האב איבד כל עניין בילדיו

השופט שני פסק, כי מצב בו מוסר הבן את הכספים לאביו, נוכח דרישתו התקיפה ולאור מצג על חובות המנוחה, שאם לא ישולמו אזי הוא ואחיו הקטנים יזרקו מן הבית – אינו מצב של "מסירת מתנה". "הכסף ניתן כדי להבטיח את מגורי הילדים בבית דרך סילוק החובות, ובהתאם לדרישה של האב, שהוא בבחינת ההורה האחרון שנותר לילדיו. ברור מאליו שהאב לא היה מצליח לקבל את הכספים, אלמלא היה מצופה ממנו להתנהג כהורה, כפי שבבירור לא נהג".

גם באשר לנטישת האב את בנו הקטן, נזף השופט שני באב. "בהגנתו טען האב כי עקב החובות הכבדים, הוא פנה לשירותי הרווחה על מנת למצוא מקום נוח לבן הקטן. למעשה מדובר במכבסת מילים, שאין בה אלא לכסות על הסרת אחריותו כאב. לאחר משיכת הכספים איבד האב כל עניין בילדיו כולם, והעובדה כי כל הכספים נמשכו בבת אחת מחשבון האח הבכור, מלמדת כי הופעלה עליו דרישה לעשות כך".

האב נטל את כספי ילדיו תוך מצג שווא

עורכת הדין חוה קליין

"האב ניצל את אמונות ותמימותו של בנו הבכור". עו"ד חוה קליין

בנוסף כבוד השופט שני קבע כי אין עוררין על כך שהאב היה שקוע בחובות כבדים לאחר שפוטר מעבודתו, והיה זקוק לכסף מזומן. נטישתו את ילדיו ואובדן האפוטרופסות שלו ללא מחאה, מרמזים על ניכור עמוק ועל אי אכפתיות מצדו כלפי ילדיו. "המנוחה שמרה על ביטוח חיים, שכל מטרתו היה סיוע לילדיה במקרה של פטירה. השארת הכספים בכיסו של האב, תוך שאינו דואג כלל לילדים, היא בגדר אבסורד. נטישתו את ילדיו היא מעשה שאין הדעת סובלת".

בפסק הדין הורה השופט שני לאב, להשיב לילדיו את הכספים שנטל מהם, בסך 180,000 ש"ח, בצמוד למדד ובתוספת הפרשי ריבית. בנוסף, חייב בית המשפט את האב בתשלום הוצאות המשפט של הילדים.

אזהרת נחש צפע: גרשון גרונפלד אפוטרופוס לסחר בילדים מאיים על עו"ד יוסי נקר המייצג הורים באמצעות תלונות שווא בוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: הורים מהללים את עו"ד יוסי נקר ועלי כותבים אנטיוכוס

הרובוט המשומן גרשון גרונפלד תוצרת גרמניה מודל 1942, מגיש תלונות סדרתיות נגד עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, בוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד. בלשכת עורכי הדין כבר התרגלו למכתבים היומיים שלו. הנ"ל עוסק יום-יום בליקוט הפרסומים של עו"ד יוסי נקר מכרטיס הפייסבוק שלו, והוא כבר הפכה לבדיחה נלעגת. הגיע הזמן שלשכת עוה"ד תטיל הוצאות אישיות נגד גרשון גרונפלד בגין כל תלונה מופרכת שהוא מגיש.

כל פרסום שמבצע עו"ד יוסי נקר, הקשורה להגנה על ילדים, שלא נראית לגרונפלד, מייד מוגשת תלונה. כל התלונות מוגשות בשטנץ זהה: "עו"ד יוסי נקר משתלח בי ובמערכת המשפט ומתבטא בסגנון מתלהם תוך איומים מרומזים… אני רואה בהתנהגותו ובסגנון התבטאותו של עוה"ד התנהגות שאינה הולמת ושאינה עומדת בקנה אחד עם התנהגות המצופה מעורך דין".

ראו קישורים כאן:

עו"ד יוסי נקר בדרך כלל מייצג הורים, שילדיהם נלקחו על ידי רשויות הרווחה וגרשון גרונפלד, מונה כאפוטרוס לדין על הילדים, מהם הוא ניזון על כל ילד 1,100 ש"ח תכפילו במאות הילדים עליהם קיבל גרונפלד מינוי ותקבלו סכום אסטרונומי אותו מרוויח גרשון גרונפלד מידי חודש ממדינת ישראל, בלי שהוא נוקף אצבע עבור מי מהילדים.

מבחינת גרשון גרונפלד, המינוי על ילדים צריך להיות עד שהם מגיעים לגיל 18 שנים, שכן הוא מרוויח עליהם משכורת חודשית והמטרה הסופית של עבודתו, היא לדפוק קופה שמנה על הילדים עליהם הוא ממונה. בנסיבות אלה, חובתו של עו"ד יוסי נקר, להתריע ולזעוק את זעקת ההורים שילדיהם הוצאו שלא כדין על ידי רשויות הרווחה, ועל הילדים ממונה גרשון גרונפלד, שרואה עצמו עובדת סוציאלית, ומבחינתו טובת הילד היא לגדול בפנימיות ומוסדות הרווחה עד גיל 18.

אותו גרשון גרונפלד חושב שהפרסומים של עו"ד יוסי נקר המדווח על התעללות בילדים במוסדות הרווחה, מפריעים לו ולחברותיו העו"סיות לעשות את עבודתם ולגרום לילדים לקבל כדורים פסיכיאטריים ולהשכיח מהם שיש להם הורים שאוהבים אותם.

במכתב תלונה מופרך במיוחד, מלין גרשון גרונפלד, שבגלל שעו"ד יוסי נקר, מפרסם בפייסבוק שלו פרסומים, אז הורים וילדיהם מהללים את עו"ד יוסי נקר, ואילו עליו כותבים שהוא אנטיוכוס.

קיראו את מכתב התלונה ואת תגובת עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, היחידי שמחזיר ילדים הביתה, ורואה לנגד עיניו, אך ורק את טובת הילדים.

תגובת עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער על התלונה הזדונית והשקרית של גרשון גרונפלד, כפי שפורסמה בפייסבוק, קובץ pdf (42) יוסי נקר – וזו תגובתי לתלונה החדשה של עו_ד ד_ר גרשון ב. גרונפלד.

תגובת עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער על התלונה של גרשון גרונפלד:

וזו תגובתי לתלונה החדשה של עו"ד ד"ר גרשון ב. גרונפלד

לכבוד
מר שאדי ג'ברין, עו"ד
פרקליט אתיקה – מחוז צפון
לשכת עורכי הדין מחוז הצפון
רח' 15-3002 ח'לת אלדיר
בניין סמיר אבו נסאר
נצרת 16000

ח.נ.,
הנדון: תגובה לתלונת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד- מספרכם 52/16

להלן תגובתי לתלונה נוספת של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, האפוטרופוס לדין האלמותי של הסיוע המשפטי בחיפה.

1. מדובר בתלונה נוספת של עורך דין ד"ר גרשון גרונפלד המנסה להשתמש בלשכת עורכי הדין ובי לקידום עיניניו בתביעותיו נגד צד ג' אחר אשר לטענת עו"ד ד"ר גרונפלד הוציא את דיבתו.

2. מדובר ברדיפה אישית של עו"ד גרונפלד.

3. חבל שעו"ד ד"ר גרונפלד לא מספר את הרקע לתלונתו.

4. תלונת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד היא חלק ממגמה כוללת של מערכת הרווחה ועוזריהם להשתיק ביקורת ציבורית מוצדקת על התנהלות מערכת הרווחה ועוזריה.

5. אין זו הפעם הראשונה שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד מתלונן נגדי כמי שחושף את העוולות נגד לקוחותיי.

6. עד כה כל בתי המשפט לא התיחסו, בלשון המעטה, לתלונותיו של עו"ד גרשון גרונפלד ויש רשימה ארוכה.

7. מה שמנסה עו"ד גרשון גרונפלד בתלונתו הוא להפחידני מהשמעת עמדתי לפיה מן הראוי שבהיותו בעל תפקיד ציבורי ובעניני אפוטרופוס לדין העובד עם הסיוע המשפטי הוא בעל תפקיד ציבורי לא אמור לכהן יותר מעשר שנים לפחות באותו התפקיד.

8. מן הראוי לרענן את השורות של האפוטרופסים לדין בעורכי דין חדשים.

9. עו"ד גרונפלד יודע את עמדתי זו אותה הבעתי אף בנוכחות כבוד השופטת עדנה בן לוי, לא פעם אחת.

10. אין בדברים שכתבתי משום זילות חבר למקצוע.

11. אדגיש שוב, עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד אינו רק חבר למקצוע אלא גם מי שנושא בתפקיד ציבורי. יש לי זכות לבקר מי שנושא בתפקיד ציבורי ואמשיך לבצע תפקידי המקצועי.

12. אציין ואדגיש כי במסגרת ההליכים בבית המשפט בעינינה של הקטינה X. עו"ד גרונפלד אינו עורך דין מייצג. זוהי סוגיה חשובה ביותר. הוא אינו אמור לזכות בהגנה של עו"ד מייצג על פי כללי האתיקה. איני רואה מקום בשלב זה של התלונה לפרט את עמדתי המשפטית בסוגיה זו.

13. מדובר באפוטרופוס לדין ואין חובה שאפוטרופוס לדין יהיה עורך דין.

14. אין אני אחראי על תגובות של אנשים אחרים ברשת הפייסבוק, גם אם התגובות נעשות בעקבות פרסום פוסטים שלי.

15. אין אני אחראי למה עושים אחרים מפרסמים כתוצאה מהפרסומים שלי.

16. אני אחראי רק למה שאני מפרסם.

לעצם התלונה

17. עסקינן בדברים שכתבתי בכתב ערעור לאחר שבדיון הוכחות הסתבר שהן פקידת הסעד XXX והן עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד הסתירו מבית המשפט לנוער בחיפה הקלטות של קטינה טרם הוצאה מביתה, כאשר בהקלטות עולה לטעמנו כי אין כל תוחלת לטענות הרווחה נגד ההורים (אנ מייצג את האם).

18. הסתבר כי כבר בסוף חודש יולי 2015 קיבל עו"ד ד"ר גרונפלד את ההקלטות אודות הקטינה שהוא האפוטרופוס לדין שלה אך לטענתו הוא לא טרח לפתוח את הקבצים ולצפות בהם. כך טען עו"ד ד"ר גרונפלד בבית המשפט לנוער.

19. לטעמי עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא אמר אמת בבית המשפט שעה שטען שלא פתח את הסרטונים/הקלטות ולא צפה בהם.

20. לטעמי לא סביר שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא שוחח עם פקידת הסעד XXX אודות הסרטונים שהעבירה לו בווטסאפ.

21. מן הראוי היה שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד הה מעמיד את הטלפון שלו לבדיקת מומחה.

22. וכי עו"ד "יקה" כמו עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא יצפה בסרטונים, במיוחד של ילדה שנטען לגביה כי חיבקה אותו.

23. הח"מ טוען באופן המפורש ביותר כי הרשלנות של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, לטענתו שלו, לא לצפות בסרטונים הקשורים לילדה בטיפולו במשך חודשים רבים היא כה חמורה עד כי היא מגיעה כדי "רשלנות זדונית".

24. ששני אנשים, עו"ד גרונפלד ועו"ס XXXXXX נמנעים במשך חודשים ארוכים להביא מידע שיש בידיהם לבית המשפט ולא לערכאה אחת אלא בשתי ערכאות (יצוין כי בבית המשפט המחוזי היו שני דיונים בשני תיקים שונים הנוגעים לעניין) אז מה זה בדיוק אם לא קשירת קשר לפחות על ידי עצימת עיניים.

25. יצוין כי לצורך קשירת קשר מספיקה עצימת עיניים ועו"ד ד"ר גרשון ב. גרונפלד עצם עיניים באופן שגרם נזק ראייתי עצום ללקוחה שלי ולבתה.

26. הכוונה בערעורי היתה למונח "רשלנות זדונית". עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד התרשל באופן זדוני כאשר לטענתו לא צפה בסרטונים/הקלטות של הקטינה.

27. לטעמי עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא אמר אמת לבית המשפט כאשר טען שלא צפה בסרטונים.

28. כל טענותיי נגד עו"ד גרונפלד נכונות ואני עומד עליהם.

29. מוצע לעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לעשות חשבון נפש במקום להתלונן נגדי.

30. למעלה מן הדרוש אציין כי ערעורי לבית המשפט המחוזי התקבל בניגוד לעמדת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, דבר המחזק את טענת ההתנהגות השערוריתית של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד.

31. לא מסרתי כל מסמך לאף אדם.

32. מי שרוצה לקחת את הפוסטים שלי ולפרסם שוב – זכותו ועל אחריותו.

33. אותי לא מעניין מה קורה עם פרסומיי שלי כל עוד פרסומיי שלי עומדים בקריטריונים.

34. אין תגובתי זו פוגעת בזכות מזכויותיי ואין בה כדי למצות את טענותיי.

בכבוד רב ובב"ח,

יוסי נקר, עו"ד

התלונה הזדונית והשקרית של גרשון גרונפלד:

גרשון גרונפלד האנטיוכוס של חיפה הגיש תלונה לוועדת האתיקה לשכת עורכי הדין נגד עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער שזוכה לאהדה בקרב הציבור, קובץ pdf

גרשון גרונפלד תמונה ראשונהגרשון גרונפלד2 גרשון גרונפלד3 גרשון גרונפלד4 גרשון גרונפלד5 גרשון גרונפלד6 גרשון גרונפלד7 גרשון גרונפלד8 גרשון גרונפלד9 גרשון גרונפלד10גרשון גרונפלד11 גרשון גרונפלד12 גרשון גרונפלד13 גרשון גרונפלד14

גרשון גרונפלד אזהרת נחש צפע מרוויח הון מסחר בילדים

רבקה מקייס ממשיכה להתעלל בהורים: הוציאה צו למערכת "זעקת האימהות" להסיר פרסום על חטיפת הילד פריאל הבן של חן כהן אותו מתעתדת לאמץ גלית נהב מרקיבץ תיק אימוץ 14893-11-15

הטרור בדלתיים סגורות מתגלה במלוא כיעורו, והפעם תודות לעו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, אנו מתוודעים לסיפור מחריד נוסף של חטיפת ילד מאמא טובה וכשירה לאימוץ. ושוב פעם, מדובר ברבקה מקייס, סגנית נשיאת בתי המשפט למשפחה בראשל"צ ופתח-תקווה. מדובר בפמינאצית מספר אחת בישראל, אשר התעללה בגברים ובגללה קמה תנועת האבות לפני עשור שנים. ראו: News1 | בלעדי: פרשת 'השופטת הנוקמת', משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס, החלטורות של השופטת רבקה מקייס‬‎ – YouTube

אין ספור הפגנות נערכו נגד רבקה מקייס, אין ספור תלונות, ומי שמגגל את שמה קורא סיפורי בלהות המתאימים לסוהרת מאושוויץ. בעברה כתבה מדריך לנשים כיצד להגיש תלונות שווא עם טקסטים מוכנים מראש: "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם שבעלך מבקש מין אוראלי", או "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם אני חוששת לחיי הוא איים עלי שאם לא אתן לו מין הוא ירביץ לי". כל התלונות נגדה נדחו על ידי הנתל"ש ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני. הגיבוי העלה לשופטת הזדונית רבקה מקייס את השתן לראש. וכך היא ממשיכה ומתעללת בעוד הורים וילדיהם.

במקרה שלפנינו, מדובר באמא יפהפיה חן כהן, ולה בן בשם פריאל. שירותי הרווחה גנבו לחן את הילד, שהוא כיום בן 7 שנים, ורוצים להעביר אותו לאימוץ אצל גלית נהב מרקיבץ. ראו בקישור:  אזהרה חמורה לציבור: גלית נהב מרקיבץ, עקרה בלה שהשחלות שלה לא מבייצות – מתכננת לברוח עם פריאל כהן הבן של חן כהן לחו"ל

אין שום סיבה, מדוע האמא חן כהן, לא תגדל את הבן שלה בעצמה. האמא עובדת, יש לה דירה ויש לה את כל התנאים לגדל את הילד שלה באופן אופטימלי.

בגלל מדיניות הדלתיים ההרמטיות, והרדיפה הפיסית של שירותי הרווחה לצוד ילדים לצורכי סחר בילדים לאימוץ, אומנה ופנימיות, סברה השופטת רבקה מקייס, שהיא תוכל לבצע פשעים בדלתיים סגורות ולא תהיה על כך ביקורת ציבורית. אלא שהיא טעתה. כיום, בעידן הסייבר, הדלתיים הסגורות נפתחות לרווחה ברשתות החברתיות בפייסבוק, טוויטר, לינקדאין ועוד, ונגמרו הימים של גרמניה, שהיו רוצחים משפחות ואחר כך טוענים "זה לטובתם".

המקרה של חן כהן הוא קטסטרופה של ממש. רבקה מקייס, החליטה לאשר את אימוץ הילד פריאל, למרות שהילד חוזר ואומר שהוא רוצה לגור עם אמא שלו חן, הוא מכיר את אמא שלו, אוהב אותה עד עמקי נשמתו, והאישה שרוצה לאמץ אותו, היא עקרה ואינה עומדת אפילו לא בתנאי אחד על פי החוק הישראלי, הקובע שמי שיכול לאמץ ילדים זה זוג הורים עד גיל מסויים. המאמצת היא רווקה זקנה, שאינה עומדת בדרישות החוק.

אז הסיפור של חן כהן, דלף לפייסבוק ולרשת, והמאמצת מתלבטת האם היא בכלל רוצה להמשיך בהליך האימוץ, שכן הילד פריאל, שונא את המאמצת שנאת מוות. היא מכוערת, מסריחה, נודף מפיה צחנת מוות בשל השיניים הרקובות שלה, היא מתוסבכת ופסיכית אמיתית. בשביל להשכיח מפריאל את אמא שלו, גלית מרקיבץ, מסממת את הילד בכדורים פסיכיאטריים נוראיים, שגרמו לילד בן 7 להגיע למשקל של כ- 50 ק"ג, משהו מזעזע.

רבקה מקייס קיימה דיון בעקבות הדרישה של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, ושם דרשה מעו"ד יוסי נקר, המייצג את האם, כי ידאג להסיר את הפרסומים בעניינה של חן כהן. כמה טיפשה יכולה להיות רבקה מקייס? ברגע שעו"ד יוסי נקר פנה לקבוצת הפייסבוק זעקת האימהות, מיד מפורסמת הבקשה של העו"ד המומחה, והנה היא מונחת לפניכם:

לכבוד:
מפעילי דף הפייסבוק "חייבים להחזיר לחן כהן את בנה הביתה"
באמצעות פייסבוק
לכבוד: מפעילי האתר "זעקת האמהות"
באמצעות דף הפייסבוק של האתר
לכבוד מפעילי דף הפייסבוק "מאומצים"
באמצעות פייסבוק
לכבוד עו"ד ורדה שטיינברג ברכה
בדואר אלקטרוני
לכבוד גב' לורי שם טוב
בדואר אלקטרוני
לכבוד מר מוטי לייבל
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' דינה עבט
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' אורית סמך
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' אתי אגיסון
באמצעות פייסבוק
א.ג.נ. הנדון: פרסומים בעניין חן כהן והקטין פריאל
בשם שולחתי, גב' חן (חנית) כהן, ובהתאם להחלטת בית משפט לעיניני משפחה מראשון לציון (כב' הש' (ס"נ) ר. מקייס) מיום 5.4.16 בתיק אימוץ 14893-11-15 (פסיקתא), הנני לפנות לכל אחד מכם כדלקמן:
1. ככל שקיימים באתרי האינטרנט ו/או דפי הפייסבוק שתחת שליטתכם פרסומים בעניין שולחתי, חן כהן, ו/או הקטין פריאל, לרבות כתבות, אזכורים, פוסטים, סרטונים ותמונות, הכוללים התייחסות מפורשת או מרומזת להליכים המתנהלים ו/או שהתנהלו בעניינו ו/או לעניין העברתו למשפחה אחרת ו/או התייחסות מפורשת או מרומזת לבני המשפחה המגדלת את הקטין, לרבות פרטים מזהים של מי מן הגורמים הנ"ל, מקום המצאם וכיוצ"ב, אבקש, בשם שולחתי הנ"ל, להסירם לאלתר.
2. ככל שבדעת מי מכם לפרסם פרסום כאמור אבקש בשם שולחתי ועל פי החלטת בית המשפט הנ"ל להימנע מפרסום כאמור.
3. אדגיש כי שולחתי נדרשת לפעול באופן נמרץ להסרת פרסומים בעניין הקטין הנ"ל, ומתוקף כך היא נדרשת לפנות בכתב אל כל אחד מכם, כאמור בפניה זו, וכן היא נדרשת למנוע פרסומים עתידיים.
4. אודה לכל אחד מכם מראש אם תאשרו את קבלת מכתבי זה שכן עליי ליתן אסמכתאות לפנייתי זו.
בברכה,
יוסי נקר, עו"ד
תגובת קבוצת זעקת האימהות:

07:45

זעקת האמהות
עו"ד יוסי נקר יקר ונכבד (ביותר!),
המערכת מוקירה ומעריכה ביותר את עבודתך המעולה למען זכויות ילדים והורים.
המערכת שמה זין על הטינופת רבקה מקייס, זוכת פרס ד"ר מנגלה לשנים 2006 – 2016 להתעללות במשפחה.
מדובר בפמינאצית מספר אחת בישראל, אשר התעללה בגברים ובגללה קמה תנועת האבות לפני עשור שנים. מי שמגגל את שמה קורא סיפורי בלהות המתאימים לסוהרת מאושוויץ.
בעברה כתבה מדריך לנשים כיצד להגיש תלונות שווא עם טקסטים מוכנים מראש: "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם שבעלך מבקש מין אוראלי", או "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם אני חוששת לחיי הוא איים עלי שאם לא אתן לו מין הוא ירביץ לי".
ובנימה אופטימית זו, נאחל לך הצלחה בכל התיקים שאתה מטפל ועוד תטפל, ושתמשיך להחזיר ילדים הביתה.
שלך בהערכה רבה,
מערכת זעקת האימהות

1 2 3בתמונה:  רבקה מקייס: החיוך שעל פניה הוא אותו החיוך שדר' מנגלה היה מחייך בעודו מתבשם מעצמו בסלקציות שעל הרמפות באושוויץ

Untitled

החלטת השופטת רבקה מקייס היא דוגמא להפקרות משפטית. במקום להשיב לאמא הכשירה חן כהן את הבן שלה ולהפסיק את העוול שנגרם לאמא, השופטת רבקה מקייס מעודדת את סחר הילדים לאימוץ, עושה טובות לחברותיה העו"סיות ואין לה שום בעיה להרוס חיים של קטין בן 7 שנים תוך פגיעה בנפשו הרכה של הילד שזה בלתי נסלח. והמערכת הרקובה שותקת כהרגלה, רואה את ההפקרות ושותקת. מה הפלא שהורים הבינו שכך אי אפשר להמשיך ויש לפרסם את הזוועות.

 נאחל לשופטת רבקה מקייס הארורה, שיום אחד תטעם מהמרורים והקלון שהיא עצמה ממיטה  יחד עם סוחרות הילדים במשרד הרווחה על ילדיה שלה.

פריאל רוצה את אמא שלו חן כהן

פריאל רוצה את אמא שלו חן כהן

בתמונה: חן כהן היפה אמא של פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה - פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה – פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה - פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה – פריאל

יעל שטרית היא מתלוננת השווא נגד הבכיר בש"ס אשר מדינה, עו"ד חוה קליין מייצגת נוכלת נימפומנית חרדית שנותבה לשופט ארז שני בזכות שיטת "קליין המענגת" תמ"ש 30423-12-15

על "סטלה המגמרת" שמעתם? עכשיו תשמעו על "קליין המענגת". על זה שעו"ד חוה קליין מענגת באיבריה את אפי נוה, כולכם שמעתם. יקירתו של אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, עוה"ד חוה קליין הגישה תביעת נזיקין על אונס שלא היה ולא נברא מטעם מעלילת שווא בשם יעל שטרית, שפיתתה את הבעל של אחותה לזיין לה את הצורה, וכשאחותה שנשואה לאשר מדינה כמעט קיבלה התמוטטות עצבים, וכמעט מתה, חוה קליין החליטה להוסיף שמן למדורה ולהתחיל לסחוט.

לסחטנית חוה קליין יש שיטות סחיטה מיומנות. היא רוצה לסחוט 4 מיליון ש"ח. היא יודעת איך לנתב תיקים אל השופט ארז שני, עוד חרמן שחוגג על הפות הפעור של חוה ליין. זה מה שנקרא "קליין המענגת". קליין טענה שיחסי משפחה בין אשר מדינה, והמתלוננת יעל שטרית מצדיקים הגשת תביעה בדלתיים סגורות. השופט ארז שני החליט לבזות את הגבר ולפרסם את שמו, כדי שחוה קליין תוכל לצאת לעיתונות.  אשר מדינה החליט לקחת את עוה"ד רון לוינטל אשר יעץ לו חד משמעית שאם ארז שני הורה לפרסם את שמו, אז זכותו לפרסם את שמה של המתלוננת, יעל שטרית, וזאת דרך תביעה בבית המשפט האזרחי, שדלתותיו פתוחות.

חוה קליין מתהדרת בהישגים שלה. אחרי שניסתה לסחוט 4,000,000 ש"ח, כתבה כך:

"אתמול (4 באפריל 2016) התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב׳ השופט גייפמן) לפרסם פרטים מתוך תיק בו מייצג משרדי בבית המשפט למשפחה בתל אביב (כב׳ השופט ארז שני), בתביעת נזיקין של נפגעת תקיפה מינית יעל שטרית (בתוך המשפחה!). 

השופטים קבעו כי זכות הציבור לדעת והאינטרס הציבורי, כאשר מדובר באיש ציבור שפגע במרשתי, עולה על שיקולים אחרים.

גופן ונפשן של נשים אינן הפקר, גם לא בתוך המשפחה, גם לא במגזר החרדי. הבחורה החרדית הזו שחייה נהרסו לאחר שנאנסה ונוצלה מינית ונפשית קשות על ידי קרוב משפחתה, חרדי גם הוא, אמיצה כל כך, ומתמודדת עם הליך משפטי לא פשוט, שיכול היה להימנע אלמלא הפוגע (לאחר שהודה והורשע בתקיפתה בהליך הפלילי המתנהל כנגדו!) היה מתעקש לנהל את ההליך בכפייתיות.

מזל שיש שופטים בתל אביב. מצ״ב כתבה בידיעות אחרונות, שהגישו לבית המשפט את הבקשה המורכבת לפרסם פרטים מתוך תיק המשפחה (שבמהותו לכתחילה מתנהל בדלתיים סגורות ואסור לפרסום, והשופטים גם בבית המשפט למשפחה וגם במחוזי נענו לבקשתם והתירו לפרסם)".

אלא שבכלל לא מדובר בעבירה בתוך המשפחה. מדובר בבעל ואשתו שעברו מסכת של רדיפה על ידי האחות של האישה שבה בגדו שבכלל התגוררה בעיר אחרת. היא זו שחידשה קשריה עם אחותה, והחלה לחזר אחרי אשר מדינה ואמרה לו כמה הוא יפה וחתיך, וכמה היא רוצה את הזין שלו בפה שלה, ובתחת שלה. לא פלא שחוה קליין שבעצמה משתמשת בפה, בפות ובתחת לתפוס בכירים כגון אפי נווה וארז שני, מוכנה לשקר שכאילו זו: "עבירה בתוך המשפחה". ממש בדיחה. תקראו את הודעות הסמס של הנוכלת יעל שטרית.

הסיפור החל כאשר יעל שטרית צעירה חרדית שהייתה מאוהבת בגיסה דרשה ממנו פיצוי של ארבעה מיליון שקל. לטענתה, במהלך מערכת יחסים רומנטית ביניהם שהתחילה לפני חמש שנים, כשהייתה בת 18, הוא אנס אותה פעמים רבות וביצע בה מעשים מגונים. כדי שהפרשה לא תיחשף הסכים מדינה ללכת לבוררות בבית־דין חשוב של העדה החרדית, ונקבע כי ישלם לה 400 אלף ש"ח פיצוי.

אשר מדינה ביקש את הפסיקה. היא הסכימה ובמקביל התלוננה במשטרה שהוא אנס אותה. המשטרה סיימה בינתיים את החקירה והעבירה את התיק להכרעת הפרקליטות. נוסף על כך התלוננה הצעירה במשטרה שהוא תקף אותה. הוא הועמד לדין בפני השופט שמאי בקר, הורשע וממתין לגזר דינו.

בתוך כך הגישה נגדו הצעירה תביעה בעניין האונס לכאורה לבית־המשפט לענייני משפחה באמצעות עוה"ד חוה קליין ושרי נוימן. בבקשה שהגישו "ידיעות אחרונות", על ידי פז מוזר ממשרד ליבליך־מוזר, התיר השופט ארז שני לפרסום את שמו של אשר מדינה וכן פרטים מהפרשה.

לפרשנותו של עו"ד רון לוינטל, מומחה לשון הרע, משתמעת מהפסיקה זכות הגנה עצמית לפרסם את שם המתלוננת.

מהתביעה עולה כי מערכת היחסים החלה כשהיא הייתה נערה והוא היה גבר חתיך, מושך וכריזמטי בעל מעמד בחברה החרדית. אשר מדינה גדול ממנה ב- 8 שנים. היא תיארה לעצמה שיש לו זין גדול, מפנק, ופורה ביותר. היא חשקה בזרעו. לדבריה, במשך חמש שנים "אנס" אותה וביצע בה מעשים מגונים. לטענתה, בעקבות כך "נהרסו" חייה, והיא אינה יכולה להקים משפחה, כל עוד לא קיבלה את כספי הסחיטה. ברור שאף גבר לא רוצה אותה והיא לא תינשא לעולם.  מקסימום תהפוך שפחת מין לחוה קליין עצמה, שעוד מעט ייגמרו לה הגברים שהיא מענגת.

פסיכולוגית שמטפלת ביעל שטרית כתבה שהיא "הסכימה עם מעשיו של מדינה תוך הפעלת מנגנוני ניתוק ואובדן ביטחון עצמי ומתוך אי־רצון לפגוע במשפחתה ובאשתו".

מדינה, המיוצג על ידי עו"ד אלקנה בישיץ אצל ארז שני, מאשר כי היה לו קשר עם הצעירה, אך טוען כי לא רק שהכל היה מרצונה אלא שהיא אף הייתה אובססיבית כלפיו, כי התרגלה לכך שהפה שלה בתוך הזין שלו, וקשה לה לחיות בלי זין בפה. את הטענות על אונס לכאורה הוא דוחה בתוקף.

הפרשה מעוררת הדים בעולם החרדי שכן מדינה מקורב לצמרת ש"ס. לפני כשנה ערך אירוע שאליו הגיעו ראשי התנועה. ראש הממשלה נתניהו שלח ברכה באמצעות וידאו.  יום לאחר ההחלטה להתיר את שמו לפרסום שלח מנכ"ל ש"ס למדינה הזמנה לשימוע לפני פיטורים. שלשום נמסר מש"ס כי מדינה הוא "בסך הכל עוזר למנהל הסיעה בכנסת והוא מהזוטרים בש"ס".

1212.jpg

כאשר שאלו את חוה קליין בפייסבוק האם מרשתה היא לא סתם עוד נוכלת סחטנית, ענתה חוה קליין:  חוה קליין עו״ד לדיני משפחה "ממש לא נכון. הנפגעת כל כך רצתה להמשיך בחייה ולהשתקם. אבל האדון מסרב באובססיביות לאפשר לה להשתקם. רוצה לראות אותה שוב ושוב בדיונים. מחפש סיבות להיפגש. האדון גם לא שילם את הבוררות ולכן הגיעה התביעה, בשלב מאוחר יותר".

22

קבלו את התביעה שהגיש עו"ד רון לוינטל בשם אשר מדינה בבית משפט השלום בראשל"צ בדלתיים פתוחות, אשר הופצה ע"י רון לוינטל לכל העולם ואחותו. כידוע לעו"ד רון לוינטל ולארז שני יש חשבון פתוח, בגלל שגרושתו של ארז שני הפעילה את לוינטל כדי להוציא ממנו כסף, ולוינטל הפסיד.

כתב תביעה – יעל שטרית תובעת 4 מיליון ש"ח מאשר מדינה, תמש 30423-12-15 שופט ארז שני ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א, קובץ pdf

כתב הגנה – אשר מדינה – יעל שיטרית – תמ"ש 30423-12-15 ביהמ"ש לענייני משפחה שופט ארז שני, קובץ pdf

כתב תביעה – אשר מדינה תובע את יעל שטרית תביעת לשון הרע בסך 400,000 ש"ח בביהמ"ש שלום בראשון לציון בדלתיים פתוחות, קובץ pdf

פרוטוקול דיון ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א שופט ארז שני מיום 15.3.16 תמ"ש 30423-12-15, קובץ pdf

החלטה ארז שני להתיר פרסום השם של אשר מדינה בלבד 30.3.16, קישור קובץ pdf

000100020003000400050006000700080009001000110012001300140015001600170018001900200021002200230024002500260027002800290030003100320033003400350036003700380039004000410042004300440045004600470048004900500051005200530054005500560057005800590060

חוה קליין

00010002000300040005

ועכשיו התרשמו מכמויות השקר וןהארס של חוה קליין, שהתחרמנה על ארז שני בכנס באילת בפומבי, ואחד כך פרשו לסוויטה.

00010002000300040005000600070008000900100011001200130014001500160017001800190020002100220023002400250026002700280029003000310032003300340035003600370038003900400041004200430044004500460047004800490050005100520053

וכעת כתב ההגנה של אשר מדינה:

0001000200030004000500060007000800090010001100120013001400150016001700180019002000210022002300240025002600270028002900300031

המעלילנית חוה קליין משבחת את עצמה בקבוצה א' זה אבא. הפסיכולוגית שלה והיועצים שלה תפרו חוות דעת שקרית והזויה נגד גבר נשוי:

אמיר שיפרמן - עוכרת דין חוה קליין היא מכוחותינו. איכס

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי משקרת ומפרה צו איסור פרסום שהיא דרשה. ציטטה בפייסבוק דברים שאמר עו"ד שלומי וינברג המייצג אותה ורימתה כאילו שהדברים נכתבו על ידי השופט גדעון גינת ע"א 46886-03-16

ליטל יעקובוביץ-דראי בנוסף להיותה גנבה, רמאית ונוכלת סדרתית, היא גם שקרנית ומאחזת עיניים מהסוג הנחות ביותר. 2 ערכאות קבעו שהיא ביצעה הונאה ומרמה כשסירבה להחזיר ללקוח שלה עופר בן-יעקב את כספו: אחת היא ערכאת בוררות מטעם לשכת עורכי הדין – בפסק דין שניתן ביום 23/3/2014, נפסק על ידי הבורר עו"ד אלי הלם, כי על עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, להשיב בפועל "כל סכום שגבתה בפועל מהתובע העולה על מחצית שכר הטרחה", ונפסק כי עליה לשלם הוצאות הבוררות ושכר טרחת עו"ד של התובע בן יעקב בסך 6,500 ש"ח.

על קביעה זו חזר השופט יאיר דלוגין וקבע שרימתה והתנהלה בחוסר תום לב ויש להגיש נגדה כתב אישום פלילי על מעשיה. קיראו בקישורים:

החלטת הבורר הקליקו כאן.

השופט יאיר דלוגין קבע: עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי רימתה לקוח, התנהלה בחוסר תום לב, ויש להגיש נגדה כתב אישום על מרמה – תא"מ 13738-06-13 ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב ;

עו"ד ליטל יעקובוBיץ דראי הגישה ערעור: "אני לא נוכלת, אני רק רמאית" – על הזכות להכפיש את מי שמכפיש ;

בערעור שהגישה עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי לביהמ"ש המחוזי, היא ידעה שתפסיד בערעור, ועל כן סיכמה עם ב"כ עופר בן יעקב, שהיא תוותר על הכסף שנפסק לזכותה בסך 10,000 ש"ח בפסק הדין של השופט דלוגין. בהודעה על הסכם פשרה בערעור, היא דרשה כי יינתן צו קבוע האוסר על פרסום פסק הדין של השופט יאיר דלוגין, על החלטות הביניים ושמות הצדדים. על כך ניתן פסק דין המקבל את הדרישות ההזויות שלה.

בפועל, ליטל יעקובוביץ-דראי, הפרה את צו איסור הפרסום אותו היא עצמה דרשה, ובשיא החוצפה היא ציטטה בכרטיס הפייסבוק שלה, חלק מפרוטוקול חסוי בו דיבר עו"ד שלומי וינברג המייצג אותה בהליכים, כאילו הדברים שעו"ד שלומי וינברג אמר, נאמרו על ידי השופט גדעון גינת. ראו:

ליטל יעקובוביץ דראיראו מי אמר את הדברים:

ליטל יעקובוביץ-דראי, גם שקרנית, גם גנבת, גם נוכלת, וגם רמאית וגם מפרה צווי איסור פרסום שהיא דרשה וגם משקרת את החברים שלה כאילו השופט גדעון גינת כתב דברים בעדה בעוד שמי שאמר את הדברים הללו היה עורך הדין שלומי וינברג

ליטל יעקובוביץ-דראי, גם שקרנית, גם גנבת, גם נוכלת, וגם רמאית וגם מפרה צווי איסור פרסום שהיא דרשה וגם משקרת את החברים שלה כאילו השופט גדעון גינת כתב דברים בעדה בעוד שמי שאמר את הדברים הללו היה עורך הדין שלומי וינברג

עו"ד יעקובוביץ-דראי הפרה איסור פרסום שניתן לבקשתה

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-377675-00.html

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום על פסק דין נגדה – ואז הפרה צו נוסף, שניתן לבקשתה, כאשר מיהרה לחגוג את ביטולו של אותו פסק דין

לעו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי יש תפיסה משונה מאוד, בלשון המעטה, לגבי עקרון פומביות הדיון ולגבי צווי איסור פרסום. הנה הסיפור.

לפני מספר שבועות ניתן פסק דין בתביעה שהגישה יעקובוביץ-דראי נגד לקוח לשעבר, ואשר כלל אמירות לא נעימות כלפיה. ההליך כולו – שאותו כאמור יזמה יעקובוביץ-דראי – נוהל בדלתיים פתוחות. אבל אחרי שניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מיהרה יעקובוביץ-דראי וביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאסור את פרסומו.

השופט גדעון גינת נענה לבקשה, שהיא בהחלט יוצאת דופן. ככלות הכל, קשה לזכור מתי אדם מן היישוב שאינו עורך דין, קיבל צו שכזה על פסק דין שאינו עוסק בצנעת הפרט, ושכאמור ניתן בהליך שהוא עצמו יזם.

יעקובוביץ-דראי הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בהמשך הסכימו היא והלקוח-לשעבר שבית המשפט המחוזי יקבל את הערעור וימחק את פסק דינו של בית משפט השלום. בדיון שהתקיים בפני השופט גינת, הוסכם אפילו שייקבע שהקביעות באותו פסק דין היו שגויות מיסודן. והיה שם עוד סעיף: "בית המשפט הנכבד יתן צו קבוע, האוסר על הצדדים לפרסם כל פרט אודות המחלוקת ביניהם נשוא פסק הדין [מספר התיק] ואודות ההליכים שהתקיימו ביניהם בתיק זה". כלומר: סוכם שגם פסק הדין בערעור יהיה אסור בפרסום.

אז למה אנחנו מפרסמים אותו? כי תנחשו מי הפר את הצו הזה. נכון, יעקובוביץ-דראי. הגברת העלתה (4.4.16) לפייסבוק שלה פוסט צוהל ושמח. אחרי שסיפרה על ערכיה הנעלים ועל המאבק שניהלה לשמירת שמה הטוב, היא הוסיפה: "היום לשמחתי תמה המערכה. הערעור שהגשתי התקבל (!!!) וביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק הדין שניתן בביהמ"ש השלום (!!!). אין לי אלא לצטט לכם מתוך מה שנכתב בפסק הדין: 'הקביעות המשפטיות והעובדתיות שנקבעו בפסק דינו של ביהמ"ש קמא הן שגויות ובטלות. לא דבק רבב במעשיה של המערערת".

כדי שלא יהיה ספק, יעקובוביץ-דראי צירפה לפוסט – בו ציטטה פסק דין שהיא עצמה ביקשה להטיל עליו צו איסור פרסום – צילום של כמה שורות מתוך פסק הדין. לא צריך ראייה טובה מדי כדי לראות, שמאחורי אותן שורות מופיעות האותיות האחרונות של המילים: "בדלתיים סגורות". אז מה, גברת יעקובוביץ-דראי, איסורי פרסום חלים רק כאשר הם משרתים אותך? ופומביות הדיון קיימת רק כאשר היא מתאימה לך?

ליטל יעקובוביץ דראי

ביהמ"ש מחוזי ת"א שופט גדעון גינת עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב – פסק דין, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011

האלכוהוליסט הרוסי עו"ד סרגיי (דוד) מורין פותח תיבת פנדורה למרשתו אירינה חייטוביץ שהורשעה בסחיטת לקוחה

שוק עריכת הדין מוצף בכל מיני ארחי פרחי שהולכים למכללות, משלמים כמה שקלים ומקבלים תואר עורך דין. הזבל שבזבל שבהם הופך לעובדים בשירות המדינה. אחר כך כשהם יוצאים לשוק החופשי, הם נהפכים קבצני תיקים, מקוששים לקוחות מפה ומשם, ומוכנים לכתוב מכתבי הפחדה תמורת 50 ש"ח לעמוד.  המערכת נתקלה בעו"ד שכזה, סרגיי מורין ממשרד נחמני, בר מורין מנתניה.

אותו סרגיי מורין עבד בשירות המדינה, כיום הוא מעיד על עצמו כמומחה למגדר, פמיניזם ועוד כל מיני התמחויות מפוקפקות. לטענתו, שימש תובע צבאי שהכניס נערים פלסטינים שזרקו אבנים למעצרים. אח"כ שימש יועץ זוטר לראש רשות התאגידים במשרד המשפטים, שם יעץ איך למלא טפסים עם שמות של בעלי מניות. שם שתה הרבה תה וקפה וגירבץ מהבוקר עד 14:00 כשהלך הבייתה. כיום הוא טוען שתחומי עניינו מגוונים: ייעוץ בליטיגציה בתחום הפלילי, ייעוץ וייצוג למשרדי ממשלה בתחומי אכיפה פלילית של פעילות מסחרית תקינה, לרבות אכיפת דיני התכנון והבנייה; במשפט מינהלי,  עבודה, עובדים זרים, צבא וביטחון, רגולציה של דיני התאגידים, קניין רוחני, עבירות כלכליות, עבירות מסים; הברחת טובין, חוקי רישוי, מרמה והפרת אמונים; עדויות מומחים, תעבורה, השתמטות משירות צבאי, שימוש בנשק, סמים, טוהר המידות, ותאונות אימונים.

בקיצור הנ"ל חושב שהוא איש אשכולות, ידו בכל ויד כל בו. עושה מכל הבא ליד. נוגע בכל דבר. ממש רשימת מכולות של התמחויות. בין התמחויותיו שהוא לא מעיד עליהן, כנראה הוא חושב שהוא מבין בלשון הרע, ודיני השתקת פרסומים SLAPP. נודע לנו שהנ"ל גבה מאחת, פושעת בשם אירנה חייטוביץ סכום של 50 ש"ח לעמוד, ובסך הכל 275 ש"ח עבור המכתב הבא, בו הוא מאיים על ערוצי תקשורת באינטרנט שהוא יתבע אותם, אם לא יורידו כתבה שמציגה את מרשתו, אירינה חייטוביץ באור שלילי.

נשאלת השאלה האם הנ"ל הועיל למרשתו? נתחיל בזה שהפרסומים על מעשיה הפליליים פורסמו בכלבוטק. כלבוטק הציגו אותה כנוכלת ורמאית. עד שכלבוטק מסכים להסתכן ולקחת על עצמו סיפור של נוכלות, הכתבה עוברת אין ספור אישורים של יועצים משפטיים. את הכתבה על אירינה חייטוביץ בכלבוטק הוא לא יכול להוריד. במקום זאת הוא פונה למי שמדווח על הכתבה בכלבוטק ומתחיל לאיים. אלא שעצם הפנייה היא עצמה אירוע חדשותי, ולכן זה מצדיק אייטם חדש. האם היה שווה לאירנה חייטוביץ להפעיל את שירותיו העלובים של סרגיי מורין לאיים בתביעות לשון הרע? היא זו שתחליט בעצמה, לאור העובדה שסרגיי מורין יצר כעת אייטם עיתונאי חדש, שרק מחזק במנוע החיפוש של גוגל את התוצאות הישנות, כי עצם הכתבה החדשה, מסמנת לגוגל שהסיפור עדיין חדשותי, ושעדיין יש בדברים ענין לציבור.

כך יוזנקו התוצאות הישנות לצמרת תוצאות החיפוש בגוגל, והלקוחה אירינה יצאה ושכרה בהפסדה. רצתה להשתיק פרשה, והולידה פרשה חדשה עם אייטם חדש וכותרות חדשות. כנראה יש עורכי דין טפשים שעדיין לא הבינו שהאיומים שלהם מסבים נזק ללקוחות שלהם, כי הם עצמם מעלים נשכחות באוב.  וכל זאת תמורת 275 ש"ח למכתב????   עלוב.  פטתי.

שימו לב גם לאיכות הטענות במכתב. עלבון לאינטלגנציה. סרגיי מורין טוען שבגלל שההליכים הפליליים נגד מרשתו הסתיימו באי הרשעה, הרי שאסור לציבור לפרסם את המידע על אי הרשעה. באיזה עולם חי הרוסי השתיין הזה? כמה וודקה סרגיי מורין שתה? פסיכיאטרית שעשקה וסחטה את הלקוחה שלה עומדת לדין פלילי. תיק פלילי מתנהל בדלתיים פתוחות. למי אכפת אם התיק הסתיים בהרשעה, אי הרשעה או בזיכוי? עצם העובדה שהיא הועמדה לדין זה חדשות וזה ראוי לפרסום. מה שתעשה חייטוביץ עם אי ההרשעה שקיבלה יועיל לה במלחמותיה מול הוועדה לרישוי פסיכיאטרים שלא ישללו לה את הרישיון, אבל לציבור מותר לדעת שהנ"ל סרחה, והועמדה לדין, ונמצאה אשמה, ללא הרשעה.  היא הרי לא זוכתה.

מלבד העובדה שיש נגד חייטוביץ כתבה בכלבוטק עם צילומים במצלמה סמוייה, והכרעת דין פלילית, מה בדיוק יעשה סרגיי מורין בבית המשפט??? יטען שנכון שמרשתו סחטה את הלקוחה שלה, אבל הפרשנות שניתנת לסחיטה לא מדוייקת? בדיחה. השופט יצחק לו בפנים. בינתיים הוא וחייטוביץ יצברו עוד ועוד כותרות. זה מה שינקה לחייטוביץ את השם הרע שלה? הרי שם טוב אין לה.

די משעשעת הייתה פסקת הסיום. אדון סרגיי מורין ניסח פסקה שלמה של התנצלות שעליה הוא מבקש לחתום. איך אפשר לחתום על מסמך כזה, כאשר כלבוטק עצמו הציג את חייטוביץ מאיימת וסוחטת לקוחה? איך אפשר בכלל לדעת שנגרם לחייטוביץ נזק, אם היא בכלל לא מפרטת איזה נזק נגרם לה? למה בכלל סרגיי מורין לא הולך אל המקור שפתח את קופת השרצים של אירינה חייטוביץ, לכלבוטק, ותובע אותם??? אידיוט? פדרסט? מי יודע?  לפחות נתנחם שחייטוביץ קיבלה את מה שמגיע לה.

1

000100020003000400050006

דניאל אמבש חף מפשע קמפיין הפרקליטות בערוץ 10 להפללת חף מפשע

דניאל אמבש נידון ל- 26 שנות מאסר על ניהול כת והתעללות בילדיו ונשותיו. ההרשעה בוססה על עדות אחת הנשים מתוך 6 נשים, ו- 4 מילדיו מתוך 17 הילדים שלו.

דניאל ניהל אורח חיים פוליאמורי , הנשים שלו הסכימו לכך, ונכנסו למערכת יחסים זו מתוך בחירה וילדו לו כולן יחדיו 17 ילדים.

מדינת ישראל נגד פוליאמוריה, אולם אין חוק האוסר על ריבוי נשים. אז איך עוקפים את החוק? לוקחים את הגבר ומלבישים עליו מעשי אונס, התעללות, הכאות ועוד.

הילדים נכלאו במוסדות הרווחה: הבנות נכלאו במוסד "רותם" בנגב לנערות עברייניות,  והילדים אושפזו אשפוזים פסיכיאטריים וגם הם נשלחו למוסד לנערים עבריינים, כשאומרים להם שאם לא יעידו נגד אבא שלהם שהוא אנס, הכה אותם והתעלל בהם, יאשימו אותם באונס והתעללות באחים שלהם.

אחת הקטינות בהיותה שוהה במוסד "רותם" לנערות עברייניות נכנסה להיריון מאב לא ידוע. הרווחה אמרה לה שאם היא רוצה להחזיק בילד שהרתה, עליה להעיד נגד אביה, והיא הסכימה.

מתוך 17 הילדים, 4 העידו נגד אביהם.

מתוך 6 הנשים, אישה אחת העידה נגד דניאל אמבש.

הילדים והנשים, חזרו בהם מאוחר יותר מעדותם זו, אולם שופטי המחוזי סירבו לקבל את החזרה מההודאה.

המשפחה פורקה לרסיסים, נגרם לנשים ולילדים נזק עצום, שכן הילדים במשמורת המדינה עברו הסתה וניכור הורי חמור נגד האבא והאימהות.

ביום שישי, שודר בערוץ 10 קמפיין הממומן כולו על ידי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) כדי להמשיך את מסע הדמוניזציה נגד דניאל אמבש.

דניאל אמבש הגיש ערעור שנדון בביהמ"ש העליון ובו ראיות חדשות המוכיחות את חפותו.

הפרקליטות כל כך חוששת מההליך החדש, שהיא הוציאה צו איסור פרסום לנשים לפרסם את הסיפור שלהם, אולם הרשתה לערוץ 10 ולכל מי שמשמיץ את דניאל אמבש לספר את הסיפור בהרחבה, כולל ללשכת עורכי הדין, לקיים כנס על כתות, שבו נשוא הכנס הוא דניאל אמבש ונשותיו, הכל גלוי בשמו המלא. אולם על הנשים נאסר להגות את שמו.

המהלך של פרקליטות המדינה מסוכן לכל אחד וממחיש בצורה מבהילה, כיצד ניתן לתפור תיק לכל אחד מאיתנו.

את הספר של נשות דניאל אמבש: "סיפורן של נשות דניאל אמבש – כאשר שש נשים החליטו להתחתן עם איש אחד", ניתן לקרוא בקישור: http://wp.me/pxMec-3yb

לילך רנן חוקרת משטרת ירושלים

לילך רנן חוקרת משטרת ירושלים

קישורים:

קראו לנו "שפחות", סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש שנידון ל- 26 שנות מאסר בכלא על לא עוול בכפו

תיעוד חקירת ילדים במשטרת ישראל החוקר רונן מזרחי מתנפל וצרחות ואלימות על קטין

שיטות משטרת ישראל לחקירת עדים החוקרת לילך רנן, קיללה נחקרת: "מזדיינת מלקקת חרא מתחתונים" את החקירה ניהלו לילך רנן, איציק לוי, אשר ליזמי ולילך רנן

שופט נוער שמעון לייבו נעלב מקומדיה סרטון סאטירי באינטרנט ודורש הסרתה

צינור לילה: נשות דניאל אמבש מעלות סרטונים סאטיריים על הרשעת בן זוגן שהורשע בשעבוד מנטלי

לשכת רווחה חיפה והאפוטרופוס גרשון גרונפלד ביקשו לצמצם מפגשים של קטינה במשפ' אומנה עם אמה הביולוגית. שופט המחוזי סארי ג'יוסי הרחיב המפגשים וציטט את דברי הילדה: "לאמא אני מתגעגעת אליך מאוד שאני אחזור אלייך בקרוב. אני הרי אוהבת אותך מכל האמהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות ותמיד אוהב אותך יותר מכוווולם…" עו"ד יוסי נקר ייצג את האם ענ"א 51223-02-16

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pWlBP-pz

"לאמא xx אני מתגעגעת אלייך מאוד, שאני אחזור אלייך בקרוב. אני אוהבת אותך מאוד. אני הרי אוהבת אותך מכל האימהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות. תמיד אוהב אותך יותר מכוווולם. את יפה מאוד, את מתוקה ואת תהיי אמא שלי ורק שלי".

מתוך פסק הדין של השופט סארי ג'יוסי, ביהמ"ש מחוזי חיפה, ענ"א 51223-02-16.

בתיק זה, ייצג עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער את האם שבתה הוצאה ממשמורתה לאחר שהתמכרה לסמים. השופטת עדנה בן לוי סברה בתיק  תנ"ז 13279-08-12, כי אין להרחיב את הסדרי הראיה בין האם לבתה ואין להגדיל זמן שיחות טלפון עם הילדה, עקב המלצות האפוטרופוס גרשון גרונפלד.

מדובר באם שבתה הוצאה ממשמורתה בסמוך ללידתה והועברה מאז מספר משפחות אומנה. בשנת 2011 הוחזרה הקטינה לאמה וניתן לה צו השגחה בקהילה. בפברואר 2014 הוצאה הקטינה ממשמורת האם בצו חירום, לאחר שהאם כפי הנראה עישנה סמים, והילדה נשלחה למשפחת קלט. בדצמבר 2014 ביהמ"ש לנוער העביר את הקטינה למשפחת אומנה. האם התמידה במפגשים השבועיים עם בתה, נגמלה מסמים, ועשתה הכל להחזיר את בתה למשמורתה. בדיקת דם לאיתור סמים שנערכה לאם, ללא שידעה עליה מראש, הראתה שהאם נקיה. בחודש נובמבר 2015 הגישה האם לביהמ"ש לנוער (שופטת עדנה בן לוי) באמצעות עו"ד יוסי נקר, בקשה לביטול הנזקקות ודרכי טיפול, ונקבע דיון הוכחות ליום 17/3/16. בנוסף, עו"ד יוסי נקר הגיש בקשה להרחבת מפגשים בין האם לבתה, כשהוא מבקש שהמפגשים יתקיימו מידי שבוע ושיחות הטלפון יתאפשרו בהיקף נרחב.

משרד הרווחה והאפוטרופוס גרשון גרונפלד התנגדו, וטענו כי הרחבת המפגשים "תסכן את התפתחותה של הילדה ויפגמו ביכולתה להתאקלם במשפחת האומנה השלישית". השופטת עדנה בן לוי הסכימה עם קביעות אלו, ועל כך הוגש ערעור למחוזי. עו"ד יוסי נקר טען בערעור כי בית המשפט לנוער לא ביסס את החלטתו על עובדות, אלא על הערכות לא מבוססות של הפק"ס. עוד טען עו"ד נקר, כי האם הביולוגית אינה אחראית על התרסקות משפחת האומנה הקודמת שהייתה לקטינה ואין קשר בין בירור העובדות בדיון ההוכחות לבין בקשת האם להרחבת המפגשים.

האפוטרופוס גרשון גרונפלד(מתפקד בפועל כפקיד סעד), טען כי טובת הילדה להישאר במשפחת אומנה ולא להרחיב הסדרי ראיה.

כבוד השופט סארי ג'יוסי, לאחר שבחן את העובדות קבע:

"הן לקטינה והן לאם רצונות משלהן, ואין זה מקרי כי רצונות אלה משיקים, כאשר שתיהן מעוניינות בקיום אותם מפגשים, בהעמקתם וגם בחזרה לחיים יחד. רצונות אלה יש לשמר ולטפח. הדברים אמורים במיוחד לאור איכותם של המפגשים המתקיימים בין המערערת לבין הקטינה. הקטינה נצפתה שמחה מאוד במהלך המפגשים, היא מצפה לקיומם, היא אוהבת את אמה ומצפה לחזור ולחיות במחיצתה.ניתן להבחין בקשר המיוחד והחם ובהרמוניה השוררת במפגשים בין האם לבין xx, והם מעניקים ל- xx ביטחון, שייכות וערך. על פי אותם דיווחים, המפגשים המלאים אהבה ומיטיבים עם הקטינה, וניתן לראות בתקופה האחרונה כי חל שיפור בתפקודה".

השופט ג'יוסי קובע, כי משרד הרווחה טוען ל"חשש" ערטילאי לפגיעה בקטינה אם יורחבו המפגשים בין האם לבתה, אולם החשש לא מבוסס, וגם אם הוא יקבל את הטיעון שיום למחרת המפגש של הקטינה עם אמא שלה, יש ירידה תפקודית, הוא לא רואה קשר ישיר בין תגובות אלה לאותו המפגש, וסבור כי התועלת לקטינה מאותו מפגש עם אמא שלה, עולה לאין שיעור על "הנזק" שייגרם לה באותו המפגש.

ג'יוסי תוהה כיצד פקידות הסעד חוזות מראש כי "תחול הרעה במצבה של הקטינה עם יורחבו המפגשים" בלי להעמיד זאת למבחן. הוא קובע שמניעת הרחבת המפגשים מסוכנת ביותר משום שאין לדעת מתי כן יהיה ניתן להרחיבם לפי הגישה של משרד הרווחה, במיוחד לאור העובדה שהילדה עברה למשפחת אומנה שלישית לפני מספר חודשים. לסיום, ג'יוסי ממליץ למשרד הרווחה לתת למשפחת האומנה הדרכה מתאימה מגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם התגובות של הילדה לאחר המפגש עם אמא שלה.

בסיום פסק הדין כותב השופט:

"בטרם אחתום החלטתי, ומאחר וסקרתי טענות ועמדות הצדדים, ולהם נתאפשר להעלותן לפני, רואה אני מחובתי לציין את דברי xx, במכתב מהעת האחרונה, בו היא פונה לאמה, בזו הלשון:"לאמא xx אני מתגעגעת אלייך מאוד. שאני אחזור אלייך בקרוב. אני אוהבת אותך מאוד. אני הרי אוהבת אותך מכל האימהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות. תמיד אוהב אותך יותר מכוווולם. את יפה מאוד, את מתוקה ואת תהיי אמא שלי ורק שלי".

השופט ג'יוסי הורה על הרחבת הסדרי הראייה לפעם בשבוע, במקום פעם בשבועיים, ועל מתן שיחות טלפוניות אחת ליומיים במקום פעם בשבוע, והתיר את פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים.

בתיק זה זכתה האם לייצוג של עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, הידוע בנצחונותיו המרשימים מול רשויות הרווחה.

באתר זה, סוקרו בעבר מספר פסקי דין של השופט: סארי ג'יוסי שופט ביהמ"ש מחוזי חיפה – פסק דין המרחיק אב מבנותיו עד שיעבור בדיקת מסוכנות למרות שאין לגבר דופי בעברו רמ"ש 45125-12-14; הליך מינוי אפוטרופוס להורים קשישים – המשפט המכור של השופטים סארי ג'יוסי ותמר ניסים-שי. עד לא מזמן, ג'יוסי נהג לשמש חותמת גומי של רשויות הרווחה, בדיוק כמו האפוטרופוס לדין שאימץ לעצמו זהות של עו"ס, ולכן משרד הרווחה היה בטוח שיצליח לחסום את דרכה של האם להשיב את בתה אליה.

למזלה של האם, השופט ג'יוסי, התעשת בעקבות הביקורות הנוקבות, הכשיל את מזימת משרד הרווחה ופתח בפני האם את שערי בית המשפט. אנו צופים, כי הילדה תוחזר לזרועות אמה בקרוב מאוד.

מי שחושב כי התאכזרות שופטת הנוער עדנה בן לוי נגד האם היא יוצאת דופן, טועה. כל שופטי הנוער נוהגים להערים קשיים על הורים עניים בבואם לדרוש את ילדיהם שנלקחו על ידי שירותי הרווחה. עולה כמובן השאלה למה שופטי הנוער מרשים לעצמם לצפצף על החוק ולהוות חותמת גומי של רשויות הרווחה? התשובה פשוטה: במדינת ישראל, כל פסקי הדין של בית משפט לנוער נדונים בדלתיים סגורות, לא מפורסמים בנט המשפט, ואין ביקורת ציבורית. בדיוק בשביל זה נועד בית משפט מחוזי שיכול לשנות לחלוטין החלטות שניתנות שלא על סמך עובדות או ראיות. אלא ששופטי המחוזי, לרוב, מעדיפים מאז ומתמיד לעצום עיניים אל מול סבלם של הורים והעניים בפרט, ולהעדיף את חוות הדעת של העובדים הסוציאליים. פרסום פסק דין זה על החלטת ביהמ"ש לנוער, נותן תקווה להורים, לעמוד על זכויותיהם. כן ירבו פסקי דין אלו.

פסק דין השופט סארי ג'יוסי, ביהמ"ש מחוזי בחיפה – xx קטינה באמצעות אמה xx המיוצגת ע"י עו"ד יוסי נקר נ' מחלקה לשירותים חברתיים חיפה, קובץ pdf

1 2 3 4 5 6 7 8 9

עו"ד ליטל יעקובוBיץ דראי הגישה ערעור: "אני לא נוכלת, אני רק רמאית" – על הזכות להכפיש את מי שמכפיש

עוה"ד הבית של ויצ"ו בראשון לציון הפסידה בבוררות מול גבר אותו ייצגה וניסתה לגנוב ממנו כסף. לקחה ממנו 50,000 ש"ח, והייתה צריכה להחזיר 25,000 ש"ח אם התיק ייסגר עד הדיון הראשון, כולל. התיק נסגר והיא לא רצתה לשחרר את הכסף. הלכה לבוררות וטענה ש"דיון" זה כולל גם ישיבה מול עוה"ד של האישה שלא בבית המשפט. הפסידה בבוררות. תבעה לביטול הבוררות ובנוסף תבעה תביעת לשון הרע, השופט יאיר דלוגין, קבע שהיא רימתה א