חיים כץ שר הרווחה המושחת מציג תקציב של 8.2 מילארד ש"ח למימון פקידות סעד נוכלות ניבזיות ושקרניות למלחמה נגד ההורים והנוער בישראל

התפרסם תקציב משרד הרווחה לשנת 2014 עליו חולש שר הרווחה המושחת חיים כץ.

חיים כץ חולש על 8 מיליארד מאה שישים מיליון שקלים. 8,161,212,000 ש"ח.  מה הוא עושה עם כל הכסף הזה? למי הוא מחלק את כל הכסף הזה? איך הכסף הזה אמור לפתור בעיות סוציאליות ולמזער את העוני? דוגמא בולטת: טיפול בניצולי שואה מתוקצב ב-  7.8 מיליון ש"ח מתוך 8 מיליארד פלוס. (כסף הניצולים מקבלים מהביטוח הלאומי, זה לא כלול כאן). "לשכות יעוץ לאזרח" שאף אחד לא מכיר ואף אחד לא מקבל אפילו עיצה אחת בהן, ואף אחד לא יודע איפה הן מתוקצבות בכמעט 30 מיליון ש"ח.  בית הספר הידוע לשמצה להכשרת עובדים סוציאליעם בניהול ויצ"ו מקבל 6 מיליון ש"ח.

רק התחזוק של המשרד עולה 630 מיליון ש"ח ועוד 174 מיליון ש"ח "פיתוח שירותים" שזה ביחד 804 מיליון ש"ח, כלומר כמעט 10% (9.85%). זה לא כולל את פקידות הסעד ברשויות המקומיות ובעיריות שהן מתוקצבות בנפרד תחת סעיף אחר, עוד 745 מיליון ש"ח, כלומר רק להחזיק את משרדי הרווחה ואת פקידות הסעד בעיריות עולה לנו מעל מילארד וחצי שקלים, 1,548,000,000 ש"ח, שזה 19% מהתקציב הכללי.

על טיפול קהילתי וביתי מוציאים 425 מיליון ש"ח, שזה 5.2%.  משלמים 80 מיליון ש"ח לפסיכולוגים תמורת שירותי אבחון לשיקום, ועוד 33 מיליון ש"ח על אבחון מפגרים, ביחד 113 מיליון ש"ח.  טיפול בנכים בפנימיות מתוקצב ב 421 מיליון ש"ח.  הטיפול בעיוורים מתוקצב ב 136 מיליון ש"ח.

נוער עברייני, זו כבר תעשייה בפני עצמה שבולעת 593 מיליון ש"ח, 7.2% מכלל התקציב.  זה כולל קציני מבחן לנוער, מעונות שבהם שמים את הנוער, יחידת מטה לסמים לנוער, שיקום, טיפול, ומיפתנים. האם הנוער בישראל כך כך עברייני, שצריך להשקיע בו 7.2% מכלל התקציב לרווחה, או שהמערכת מייצרת נוער עברייני כדי לטפל בו?  מה יעשו כל המטפלים וקציני המבחן אם רשויות התביעה יגישו פחות תביעות נגד ילדים מתחת לגיל 18?  התקציב העצום לנוער עברייני איננו מעיד על כך שהמערכת משקיעה תקציבים למטרה חברתית נעלה, אלא שהמערכת משקיעה תקציבים כדי לייצר לעצמה פרנסה.  אלו בדרך כלל ילדים שבתחילה הוצאו מהבית, סווגו כנוער נזקק, הושמו בפנימיות, ואז כדי להשאיר אותם בפנימיות, על כל מעידה קלה, פותחים להם תיק פלילי.  אילו היו דואגים מראש שלהורים יהיה כסף למחייה, הנערים והנערות האלה לא היו מדרדרים לעבריינות מלכתחילה.

כמה משקיע משרד הרווחה על חטיפת ילדים למוסדות?  זה מופיע תחת "שירותים אישיים", בארבע סעיפים שונים, ויחד מיליארד ומאה מיליון שקלים!  1,100,500,000 ש"ח, 13.5% מתקציב הרווחה.  מדובר בכ 10,000 ילדים לשנה שנחטפים לאחר מאבק משפטי, ועוד כ 40,000 ש"ח שנחטפים לאחר מסכת איומים ושכנועים.  עבודה זו של הרווחה פוגעת בעיקר באימהות חלשות ויחידניות. בדרך כלל סכום זה מממן את תסקירי העו"ס שבהן נכתב שלאמא אין מסוגלות הורית לגדל את הילד.  סכום זה לא כולל את החלק היחסי של הפרשות משרד הרווחה לפקידות הסעד ברשויות המקומיות, מתוך 760 מיליון ש"ח, ההערכה היא כמחצית לעו"ס לחוק נוער כלומר עוד 380 מיליון ש"ח. יחד כמעט מיליארד וחצי או 18% מתקציב הרווחה.

כמה משקיע משרד הרווחה על יצירת סכסוכים בין נשים לגברים בגירושין, עבודה שהיא מיותרת לחלוטין וגורמת נזקים אדירים וניתוקי ילדים בעיקר מאבות?  מדובר ב 323 מיליון ש"ח, תחת הסעיפים "רווחת הפרט והמשפחה" ועוד החלק היחסי של עבודת פקידות הסעד לסדרי דין ברשויות המקומיות, שזה עוד 380 מיליון ש"ח.  כלומר משרד הרווחה משקיע 703 מיליון ש"ח בתעשיית הגירושין כל שנה, בדרך כלל לנתק אבות מילדהם, ולכתוב תסקירי שקר שהאבות לא ראויים לקשר עם הילדים.  סה"כ 8.5% מתקציב משרד הרווחה.

הסכום של 760 מיליון ש"ח שמשרד הרווחה מממן את פקידות הסעד בעיריות, פירושו של דבר שהעיריות עצמן מוציאות עוד מיליארד וחצי ש"ח לממן את פקידות הסעד.

תקציב הרווחה 8.2 מיליארד ש

תקציב המשרד לשנים 2013 – 2014
הסכומים באלפי ₪
סעיף שם סעיף תקציב 2013 תקציב 2014 ביצוע שכר
נטו ביצוע בפועל התחייבויות נטו ברוטו
23 משרד העבודה והרווחה 5,837,278 5,266,589 523,972 6,216,113 8,161,212 642,462
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
2309 רזרבה 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
2301 תחום פעולה כללי 541,119 463,754 87,577 625,396 631,253 246,461
230101 מטה המשרד – כח אדם 193,823 192,119 631 200,971 200,971 199,132
230110 שרותים מרכזיים  משרד 128,118 100,014 24,991 180,513 182,658 47329
230111 תכנון תקציבי 1,286 286 16,705 1,275 1,275
230112 מיכון ואירגון 64,313 43,451 20,849 83,923 84,923
230118 סיוע לניצולי שואה 6,400 5,668 367 7,360 7,860
230119 אמרכלות 111,199 103,288 7,246 116,689 116,801
230126 בי"ס מרכזי להכשרת 5,873 2,311 3,361 5,789 6,039
230132 לשכות יעוץ לאזרח 28,530 15,329 13,217 27,637 29,487
230133 ועדות ערר 1,577 1,288 210 1,239 1,239
2306 שיקום 791,898 723,518 65,841 834,788 1,091,668 17,458
230618 קניית שירותי איבחון 70,312 62,945 7,158 77,924 79,924
230621 סדור נכים בפנימיות 252,328 241,525 10,112 273,923 421,223
230622 טיפול קהילתי וביתי 327,200 289,147 36,902 335,093 425,940
230662 שיקום וטיפול בעיוור 120,143 110,100 9,762 124,894 136,594
230680 מעונות ממשלתיים 17,029 16,909 0 17,458 17,458 17,458
230681 מעונות ממשלתיים 4,886 2,892 1,907 5496 10,529
2308 השרות למפגר 1,474,252 1,436,690 36,973 1,586,964 2,288,941 258,413
230850 אבחון מפגרים 16,330 8,152 8,171     17,850       33,750
230855 טיפול קהילתי וביתי 206,781 203,575 2,884   223,795     321,595
230856 טיפול חוץ ביתי במעונות ציבוריים ופרטיים 794,930 785,160 8,976   851,353  1,292,733
230871 מעונות ממשלתיים  אמרכלות, חינוך וטפול 269,114 257,972 11,880   278,629     368,576 258,413
230880 טפול חוץ ביתי באוטיסטיים 159,092 155,291 3,900   181,936     226,386
230881 טפול קהילתי באוטיסטיים 28,005 26,540 1,162     33,401       45,901
2309 רזרבה 21,212 0 0             –               – 0
230902 רזרבה להתייקרויות 21,212 0 0 0 0 0
2310 שרותים אישיים וחברתיים 2,360,119 2,134,311 193,335 2,466,839 3,380,739 0
231010 כפר לנופשים לאנשים עם 82 0 81 80 80
231013 כ"א ברשויות מקומיות 536,517 533,998 1,403   557,371     744,491
231014 אירגון ומינהל ברשויות מקומיות 7,442 5,404 1,997     14,068       15,683
231025 רווחת הפרט והמשפחה טיפול וסיוע 85,126 79,908 3,398     96,499     131,349
231026 רווחת הפרט והמשפחה טיפול סוציאלי 71,606 48,011 17,705   171,211     192,211
231038 השרות לילד ולנוער-טיפול חוץ ביתי 862,253 740,613 102,327   819,113  1,058,113
231039 השרות לילד ולנוער-טיפול קהילתי וביתי 449,577 435,768 11,894   460,587     642,537
231040 השרות לילד ולנוער – תכנון וניהול 54,371 17,100 37,021     54,766       54,766
231042 השרות לזקן – טפול חוץ ביתי 134,681 133,346 334   134,946     272,846
231043 השרות לזקן – טפול בקהילה ובבית 101,604 93,530 7,665   104,673     204,823
231051 השרות למען הילד (אימוץ) 20,712 17,908 2,650     20,918       20,918
231072 עבודה קהילתית 16,299 12,642 3,427     17,656       23,701
231073 תכנית לטפול בעולים חדשים 19,024 15,364 3,307     14,909       18,559
231082 סיוע למפוני חבל עזה 0 0 0 0 620
231083 חיזוק הצפון ועוטף עזה 825 719 126 42 42
2311 שרותי תקון ונוער מנותק 518,112 464,039 49,952 553,974 593,788 120,130
231110 קציני מבחן נוער 99,128 98,154 0 100,072 100,072 100,072
231120 מעונות ממשלתיים 20,135 19,275 0 20,058 20,058 20,058
231123 מבחן נוער 11,862 8,294 3,767 12,308 12,408
231124 מבחן מבוגרים 10,415 6,519 3,884 13,584 13,734
231125 יחידת מטה לסמים 63,470 61,465 1,904 64,681 73,781
231126 שיקום אסירים 23,598 20,694 2,904 38,051 38,051
231132 השרות לשקום נוער-מפתנים ממשלתיים (32) 2,174 1,419 621 1,491 2,281
231134 מפתנים מוניציפליים (109 כתות) 17,343 16,365 826 19,213 26,363
231164 שרות לטפול בצעירים 45,017 42,080 2,896 42,389 50,289
231165 שרות לטפול בנערות ונשים במצוקה 63,069 55,717 7,147 65,236 79,363
231166 רשות חסות הנוער-טפול חוץ ביתי 94,825 86,641 8,219 103,334 103,684
231171 רשות חסות הנוער-מעונות ממשלתיים אמרכלות חנוך וטפול 67,076 47,416 17,784 73,557 73,704
2312 תמיכה בפיתוח 130,566 44,277 90,294 148,152 174,823 0
231203 מוסדות ולשכות 59,031 13,076 45,694     77,797       77,797
231204 פתוח שירותים למפגר 13,135 7,225 -7,217       8,757       33,317
231205 מעונות ומפתנים 34,515 15,427 18,753     40,101       40,101
231206 התקנות המשרד 2,764 1,405 1,325       1,763         1,763
231209 שרותים לזקן 1,215 400 813       1,322         1,322
231210 שירותי שיקום 3,302 1,521 2,257       2,738         4,849
231212 תמיכה בפתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי 16,604 5,223 28,669     15,674       15,674

מעצר שווא של העיתונאי והפעיל החברתי מוטי לייבל המסקר ומלווה הורים בהשבת בנם בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י רשויות הרווחה לוד. משטרת ישראל לעיתונאי: אתה עצור על התקהלות בלתי חוקית"

העיתונאי מוטי לייבל נעצר מעצר שווא לאחר שסירב לחתום על הרחקתו 500 מ"ר מהבית של שר הרווחה – חיים כץ, בישוב שוהם.

מוטי לייבל, מלווה ומסקר את המאבק של זוג הורים שבנם בן ה- 5.5 נלקח ע"י משרד הרווחה לוד. האם, מבצעת מחאה בודדת מול ביתו של שר הרווחה בשוהם, עד שבנה יוחזר אליה.

ביום שישי, לקראת השעה 19:00 בערב, נאמר לאם, שישבה לבדה על כיסא ומסביבה מספר מודעות עם תמונתו של בנה החטוף, כי עליה להתפנות והיא מבצעת "התקהלות בלתי חוקית". האם התקשרה לעיתונאי מוטי לייבל, שהגיע מלווה בקולגה, החמושה במסרטת וידיאו לורי שם טוב.

לביתו של הרווחה הגיעו 42 שוטרות ושוטרים (!), לצורך פינוי אמא אחת.

העיתונאי לייבל, הסביר לשוטרים כי לא מדובר בהתקהלות בלתי חוקית, כי אם במחאה לגיטימית ומותרת על פי חוק כבוד יסוד האדם וחירותו, והם לא יכולים לרוקן מתוכן חוקי יסוד במדינת ישראל, את חופש המחאה של האזרח, את הזכות לחירות ואת ערכי הדמוקרטיה.

מדובר בעניין עקרוני לזכות הפרט להביע בקול מחאה לגיטימית בדיני נפשות.

מוטי לייבל, מוסר כי לא יעלה על הדעת שהתקשורת לא תסקר את מעצר השווא שלו, מטעמים פוליטיים. אנחנו צעד אחד לפני שאנו נהפכים לאיראן או ארגון השתקה סורי. אי אפשר לעצור אנשים המביעים דעתם.

העיתונאי מוטי לייבל, לוחם בשם הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי.

במוצאי שבת, 27/6/15, שעה 20:00 יובא העיתונאי מוטי לייבל, לבית משפט שלום בראשון לציון – ברחוב ישראל גלילי 5, ראשל"צ – לשחרורו בפני שופט תורן.

כל מי שעדיין איכפת לו מערכי הדמוקרטיה והזכות לחופש הביטוי מוזמן להגיע ולתמוך בעיתונאי הפעיל החברתי, מוטי לייבל.

אזהרת עו"ס ליאורה שרעבי (לוד): הכירו את חוטפת הילדים מספר 1 בגזרת לוד עו"ס ליאורה שרעבי

תכירו את ליאורה שרעבי שקיבלה את התואר "חוטפת ילדים מוסמכת" מטעם "הורים שכולים לילדים חיים" ו"זעקת האמהות".  הנה הנבלה בדרך לעוד משימה נאלחת של חטיפת ילדים.  הנבלה הזו מקבלת גיבוי מלא של שופטת המחוזי ורדה פלאוט, וגם של שופטי העליון, נאור, הנדל ועמית, שלישית נחשי צפע, שמגבים את חטיפות הילדים.

ראו למשל ערעור לעיון על חטיפה של ליאורה שרעבי בתיק רע"א 9369/10 פלוני נ. לשכת הרווחה לוד, בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 13.12.2010 בתיק ענא 017318-12-10 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט.  האפוטרפסית על הילדים עו"ד ליטל קוזקוב, פמיניסטית ידוע זרמה דווקא עם העו"ס ליאורה שרעבי, והייתה נגד ההורים ובעד החטיפה.

בהחלטה קצרה שזו לשונה דחו שופטי העליון את הערעור על חטיפת הילדים ע"י ליאורה שרעבי ועו"ס מיכל אסרף.

"מונחות בפנינו שתי בקשות למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בענ"א 17318-12-10 (מפי כבוד השופטת ו' פלאוט), לפיו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט לנוער ברמלה (תנ"ז 31188-11-09 מפי כבוד סגן הנשיא צ' שרצקי) להוציא שני קטינים ממשמורת הוריהם המבקשים ולהעבירם למשמורת רשות הסעד לשם קביעת מקום חסותם.

קראנו את החומר, שמענו את הצדדים – לרבות, בא כוח המדינה והאפוטרופא לדין של הקטינים – ועיינו בחומר המעודכן ובחומר החסוי. דעתנו היא כי העניין נבדק ביסודיות ובמקצועיות על ידי שתי הערכאות הקודמות והגורמים המקצועיים ושלעת הזאת אין כל מקום להתערב בהחלטה, אשר מטבעה הינה קצובה בזמן. יוער כי המשך הדרך תלוי גם במבקשת ובנכונותה להסתייע ברשויות הרווחה. בנוסף, יצוינו דברי בית המשפט לנוער, לפיהם "הסדרי ראייה ייקבעו בתיאום עם גורמי הטיפול".

2. הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. המשמעות היא שההחלטות של הערכאות הקודמות בדבר הוצאת הקטינים ממשמורת הוריהם – תיוותרנה בתוקף. תשומת הלב מופנית לסיפא של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו "מומלץ לאם… בכל לשון, להעביר מסר לילדים כי הוצאתם … הינה לטובתם, על מנת שביצוע ההחלטה ייעשה בהסכמה ועל מנת שלא לגרום לטראומה נוספת לילדים".

ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"א (02.02.2011).

שימו לב באיזו חוצפה כותבים השופטים ש"משך הדרך תלוי גם במבקשת ובנכונותה להסתייע ברשויות הרווחה". זהו ביטוי חסר משמעות כי מרגע שפקידות הסעד ניצחו בבית המשפט, הסיכויים שיחזירו את הילדים החטופים לאמא הם אפסיים. ילדים שנחטפו לא חוזרים. גם הטענה השקרית כאילו צו ההוצאה מהבית קצוב בזמן הוא שקרי. תמיד פקידת הסעד מגישה בקשה להארכת הצו ותמיד יש לה טענות שהילדים לא בסדר או שהאמא לא בסדר. כך שופטי העליון חוטפים ילדים.

השופטת הנאלחת ורדה פלאוט שנואה במשך מעל עשור ע"י כל הגברים שנתקלים בה. המקרה הכי ידוע הוא של עו"ד אלון וולף שהתאבד אחרי 4 ימים מהיום שיצא מאולמה של מעודדת המוות הזו. השופטת הנאלחת ורדה פלאוט חמקה מעינם של החד הוריות, כי מרוב התלונות של הגברים נגדה, הנשים במחוז מרכז חשבו שניא פמיניסטית ולטובת הנשים. טעות. השופטת הזו רעה לכל מי שנתקל בה. הכללים מאוד פשוטים. אם מעורבת עו"ס לסדרי דין, ורדה פלאוט פוסקת לטובת האישה הגרושה. אם מעורבת עו"ס לחוק הנוער, ורדה פלאוט פוסקת לטובת עו"ס חוק הנוער. בקרוב נסדר הפגנה קטנה מול ביתה של נחש הצפע ורדה פלאוט.  עו"סים שכונה אצל ורדה פלאוט!!! יהיה כיף. בואו בהמוניכם.

לגבי ליטל קוזקוב, הנ"ל ממונה ע"י הסיוע המשפטי לשמש אפוטרפסית לילדים. היא מקבלת 1,100 ש"ח פלוס הוצאות על כל חודש בתפקיד. אין סיכוי שהיא תצדד בעמדת ההורים להחזיר את הילדים הביתה, כי אז היא מפסידה 13,200 ש"ח בשנה על כל ילד. כל האפוטרופסיות שממונות ע"י הסיוע המשפטי הן משתפיות של משרד הרווחה. אין סיכוי שהן אי פעם יצדדו בהחזרת הילדים הביתה.

תכירו :
ליאורה שרעבי – חוטפת הילדים ואימת המשפחות של העיר לוד!
ליאורה שרעבי חטפה את נדב הבן של פאני
ליאורה שרעבי חטפה את הבן של לימור מלוד…
ליאורה שרעבי חלאת המין האנושי חוטפת ילדים בחסות משרד הרווחה, אל תטעו מהמראה הדתי שלה…. מתחת מסתתר השטן בכבודו ובעצמו.
תסתכלו עליה טוב ותגידו ברצינות, הייתם נותנים לעכברושה הזאת להחליט על גורלות ילדים?
לגדל ג'וקים לא היינו נותנים לה.

תפקידה של עו"ס ליאורה שרעבי לנתק ילדים מאבות, ולתלוש ילדים מאימהות. היעד: השמות בפנימיות ובאומנה. לפנינו חוטפת ילדים מקצועית. הביטו בפרצוף שלה. ראו כמה מבחילה היא.

בהמה בדרך לחטיפת ילדים, עו"ס ליאורה שרעבי

חיים כץ שר הרווחה מפנה את גבו להורים שמבקשים ממנו שיחזיר להם את ילדיהם החטופים

חיים כץ שר הרווחה מפנה את גבו להורים שמבקשים ממנו שיחזיר להם את ילדיהם החטופים.

עשרות הורים המתינו להגעתו של שר הרווחה, לקבל ממנו סעד או לשמוע הצהרה על הפסקת חטיפות הילדים בידי העובדות הסוציאליות, אלא שחיים כץ, כמו שרי הרווחה הקודמים, חייך בזחיחות, הפנה את גבו והסתלק לארמון התלת מימד המפואר שלו.

מחאה מול ביתו של שר הרווחה חיים כץ בשוהם.

העיתונאי מוטי לייבל:

שר הרווחה ברח מהבית, הוא אפילו לא לקח מברשת שיניים איתו כנראה, ולפי זה שאין פה משטרה, הוא כנראה גם לא יגיע בקרוב.

אנחנו נמצאים פה הערב, בגלל שפאני, קיבלה אומץ והחליטה שהיא לא עוזבת לשום מקום בלי הילד שלה ומאז אנחנו נמצאים איתה פה. זה היום השלישי, ואנחנו מתכוננים להישאר פה כמה שיקח עד שפאני תקבל את הילד שלה. אבל, זה לא נגמר בפאני. יש כאן אבות ואימהות, שהתלבשו להם על החיים ולקחו להם את הילדים. האבות והאימהות האלה נמצאים פה, והילדים שלהם נמצאים בלעדיהם. זה לא נגמר בפאני. זה התחיל בפאני.
פאני את עוד תיכנסי לספרי ההיסטוריה בסוף.

יש פה שר רווחה חדש שיצא בכל מיני הצהרות, שצריך להפסיק את הוצאת הילדים. הוא יצא לתקשורת. לא באנו לעשות לו רע. אנחנו רוצים שר הרווחה החדש ייפגש איתנו, ישמע כל מה שקורה באמת במדינת ישראל, ולא מה שהעבירו לו הקודמים בתפקיד. במדינת ישראל 2015,  חוטפים ילדים מהורים, דוחפים אותם לתוך מוסדות, שולחים אותם לאומנה, רק בשביל לתת לעמותות כמו אור שלום ומטב, בשביל לתת לגופים כמו ויצ"ו ונעמ"ת וכל מיני כאלה, לתת להם פרנסה. הם גוזרים קופון על הילדים שלנו. הילדים שלנו הם סחורה. הילדים שלנו הם שום דבר יותר מאשר כסף לבעלי ההון.

הילדים שלנו, אנחנו לא נסכים שימשיכו לקחת אותם. כולם יודעים פה שמשלמים למרכז חירום, למשל, 17,000 ש"ח כל חודש. מה שאנשים מפספסים שמשלמים גם לאפוטרופא לדין 1,012 ש"ח כל חודש. ילד שנכנס לפנימיה, לאומנה או לאימוץ, לא מבין מאיפה נפל עליו כל הסיפור הזה והילד הזה מתחיל לבכות ולצרוח, והדבר הראשון שעושים, דוחפים לו סמים פסיכיאטריים, והפסיכיאטר מתייג אותו בשביל להמשיך לתת לו כדורים וכנכה פסיכיאטרי, ואז המוסד או האימוץ ניגשים למוסד לביטוח לאומי ומקבלים על הילד נכות, כשמלכתחילה הילד לא היה צריך לקבל כדורים פסיכיאטריים. כל הדברים הללו יוצאים מהכיס שלנו, מהכיס של משלמי המסים.

אף אחד לא יכול לבוא ולייפות את זה. נגמרה התקופה שאמרו: "זה לא סחר בילדים". לוקחים ילד מנקודה אחת, מהורה, מעבירים אותו, לא משנה לאן, אם יש באמצע מישהו שמרוויח שקל, זה סחר בילדים. לא יעזור שום דבר.

moti leybel, is a journalist researcher helps in restoring children from their parents by social services.
The State of Israel seizes good parents the right to raise their children.

רותי כץ אשתו האטומה והמפונפנת של שר הרווחה חיים כץ – מפנה את גבה לאמא הזועקת להשבת בנה בן ה- 5.5 שנים שנלקח ע"י שירותי הרווחה

רותי כץ אשתו של חיים כץ שר הרווחה, מפנה להורים את גבה, ומסרבת לשוחח עם האמא פאני וקנין שבנה בן ה- 5.5 שנים נלקח ממנה על ידי רשויות הרווחה.

העיתונאי מוטי לייבל קורא לה לעזור:

גברת אשתו של שר הרווחה, נמצאים פה הורים שניתקו אותם מהילדים שלהם. כל מה שאנחנו מבקשים, זה ששר הרווחה יצא וידבר איתנו. אני אזמין אותו לכוס קפה, כדי שיבין מה קורה במדינת ישראל.

אנחנו נהיה פה עד שמישהו יפתח את העיניים ויבין שנגרם כאן עוול, שיש כאן סחר בילדים. חיים כץ, שר הרווחה, אתה יצאת בהצהרות שמספיק להוציא ילדים מהבית, אז הנה אני מזמין אותך לשבת איתי פה ולנסות לפתור את העניין הזה. כל האינפורמציה שאתה מקבל ממשרד הרווחה, הכל אינפורמציה מוטעית. כל מה שאתה מקבל מפקידות הסעד המחוזיות, הכל שקרים. האמת נמצאת אצלך, פה ברחוב, חיים כץ. בוא תשב, תשתה איתנו קפה ותבין מה קורה במדינת ישראל. למה ואיך משקרות עובדות סוציאליות בבתי משפט.

יחזקאל אליהו מטייח: עו"ד מרגלית נח מקבלת מאות מינויים כאפוטרופסית לעושק חסויים תמ"ש 30826-07-13

 תמ"ש  30826-07-13 החסויים ממשיכים להיעשק ע"י עוה"ד הממונים על גופם ונכסיהם

לפנינו פסק דין בו השופט ההזוי והמטורלל יחזקאל אליהו דוחה תביעת אישה ביחס לנכס מסויים מעיזבון, שעליו השתלטה עו"ד מרגלית נח, הבעלים של "שי" אפוטרופסות וטיפול בחסויים בע"מ.  עוה"ד מרגלית נח היא חביבת שופטי המשפחה למינויים של כונסי נכסים ואפוטרופסות על זקנים שאפשר להשתלט להם על הכסף.  מאז המעילה הענקית ע"י עו"ד ירדנה נילמן, (העליון החמיר בעונשה של עו"ד ירדנה נילמן שגנבה כ-7 מיליון שקל מחוסים ), הפכה מרגלית נח בובת המחמד של השופטים, והם מאפשרים לה לחמוס, לגנוב, להתעשר ולקחת מכול הבא ליד.  כאן מעלה האישה התובעת טענות נגד עו"ד מרגלית נח, והשופט יחזקל אליהו דוחה אותן.

פטנט חדש לאור הלכת דפנה ברק ארז:  דחיית תביעות בגלל ניסוחים פוגעניים

שימו לב שפסק הדין בכלל לא מספר לנו מה נטען שמרגלית נוח עשתה, היות והתביעה נדחתה על הסף.  מאיפה היא לקחה ומאיפה היא גנבה, לא מספרים לנו.  השופט פשוט מצטט לנו את הטענות של התובעת על עושק וגזל, אבל פרטים על סיפור המעשה אנו לא מקבלים.  המטרה של פסק הדין כפי שהוא מנוסח היא להשתיק את התובעת, באמצעות ציטוטים מדבריה, והבעת דעה שזו השתלחות וביריונות.  עבודה משפטית של כתיבת פסק דין נורמלי, לא נעשית פה. אחרי שהשופטת הפמינאצית המטורללת דפנה ברקארז נתנה אור ירוק לשופטי המשפחה לדחות תביעות רק בגלל התלהמות, נראה ששופטי המשפחה למדו פטנט חדש:  במקום לעבוד ולנסח פסק דין כמו שצריך, הם מלקטים ביטויים לא נעימים של התובע/ת המתלוננ/ת על עוול וקיפוח, ודוחים לו את התביעה רק בגלל זה.

סיפור המעשה והעוול נשאר מחוץ לתמונה. לזה קוראים טיוח וכסת"ח. כך מצא לו השופט שיטה חדשה לסגור חשבון עם מי שלא מוצא חן בעיניו:  "למעלה מכל האמור לעיל במקרה דנן אופן התנהלותה של התובעת, טענותיה ואופן ניסוחן, חורגים מהמקובל, יש בהן חצייה אסורה ופסולה של כל נורמה מקובלת. התנהלותה של התובעת עולה כדי אלימות ובריונות ממש כלפי בית המשפט והמערכת המשפטית בכללותה, תוך דריסה וחצייה של המקובל ומהווה ניסיון נפסד להלך אימים על בית המשפט. למותר לציין כי טענותיה הקשות של המבקשת אינן מתמצות אך כלפי מותב זה, אלא כלפי שופטים נוספים רבים ואף ערכאת הערעור. כמפורט לעיל בתביעתה טוענת התובעת בצורה בוטה, תוך השתלחות חסרת כל רסן לתרמית מצד מזכירות בית המשפט, תרמית בניהול המשפט, קבלת דבר במרמה, טענות לקנוניה של בית המשפט עם עוה"ד מרגלית נח, הטיית משפט מכוונת, הטיית משפט ע"י בית המשפט לאור היכרות מוקדמת עם מרגלית נח בכל התיקים בהם מעורבת עוה"ד מרגלית נח".  "התנהגותה, התנהלותה והתנסחויותיה של התובעת הן כה קיצוניות כך שיש בהן להביא להפעלת האמצעי הדיוני של דחיית התביעה על-הסף אף בלא שתתברר לגופה קבוע בתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי".

דרך פסק הדין אנו למדים שהתובעת בדקה ומצאה שמרגלית נח חברה של השופטת ורדה פלאוט אשר ממנה אותה בעשרות תיקים, ואחר כך דוחה בסיטונאות כל תלונה הקשורה להתנהלותה של מרגלית נח.  "יש לדעת כי עו"ד מרגלית נח הגיעה להבנות עם שופטים [במיוחד ורדה פלאוט] המאפשרים לה לייצג חסויים ללא ייפוי כוח משפטי, לבצע עסקאות נדל"ן ללא ייפוי כוח נוטריוני, לשמש כונסת נכסים ללא הפקדת ערבות בבית המשפט, לערוך צוואות לחסויים בבעלותה, להגיש תביעות ללא קבלת אישור מבית המשפט, להגיש תביעות ללא הסכמת האפוטרופוס הכללי. להגיש תביעות על מתנה שהושלמה ולממן את כל ההרפתקאות המשפטיות שלה מכספי החסויים".

מרגלית נח עושק וגניבת חסויים

אחרי ירדנה נילמן מי תהיה הגנבת הבאה בתור מכספי החסויים?

לתובעת הרי יש בסיס לטענותיה, שכן עוה"ד ירדנה נילמן נתגלתה כגנבת, ומרגלית נח עושה כעת בדיוק מה שנילמן הייתה עושה.  מדוע שמרגלית נח לא תגנוב אם כל כך קל לגנוב?  יוצא שבמקום לטפל בטענות הקשות לגופן, יחזקאל אליהו מטייח:   "בית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד ולהבליג על המתקפה האישית כנגד שופטים כה רבים, אשר למותר לציין הינה מופרכת ונעדרת כל בסיס. בעל דין הפונה לקבלת סעד מבית המשפט אינו יכול לרמוס ברגל גסה את כבודה של מערכת המשפט בהעלאת טענות סרק ובהעלאת טענות מבישות".  אם יחזקאל חושב שהטענות מופרכות, מבישות ונעדרות כל בסיס, מדוע אינו מוכיח לנו את זה?  זה לא חוכמה לסלק תובעת מבית המשפט, כאשר היא מביאה רצף תיקים בהם מכל עורכי הדין במדינה דווקא מרגלית נח זוכה למינוי אחר מינוי.  הרי זו בדיוק השיטה שאפשרה לירדנה נילמן לגנוב מילוני שקלים.  כאשר הועלו טענות, סתמו למתלוננים את הפה, בדיוק כמו פה, שהרי "לא ייתכן שהשופטים ממנים גנבת לטיפול בחסויים.  בסופו של דבר התברר שהשופטים כן מינו גנבת, אבל המערכת לא טרחה להתנצל על שהיא פגעה בחוסים אשר מהם נגנב כספם.  יחזקאל אליהו חושב שכבוד השופטים שווה הרבה יותר מאשר חשש לגניבה מבעלי הדין המטופלים על ידם.

גניבה ועושק חסויים ע 2-002-002 2-003-003 2-004-004 2-005-005 2-006-006 2-007-007 2-008-008 2-009-009 2-010-010 2-011-011 2-012-012 2-013-013 2-014-014 2-015-015 2-016-016 2-017-017 2-018-018 2-019-019

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשונה של תל אביב יפו

הציבור מוזמן ליום השתלמות בנושא:

איך לחטוף ילד ללא מפריע – להסתכל למציאות בעיניים – ועידת הרווחה הראשנה של תל אביב יפו

הכנס יתקיים ביום 22/6/2015 בשעה 08:00 בתאטרון הלאומי הבימה, תל אביב

סדר היום:

08:00

כיבוד קל והרצאה: איך לשקר לשופט – ההרצאה תביא לכם כלים להתמודד בבית המשפט עם האשמה שבמתן עדות שקר ולהבין שהמטרה מקדשת את האמצעים והשקרים

12:00

"האם רצוי לחטוף תינוק יום או יומיים אחרי הלידה?" – דוד גולן, דובר איגוד החוטפים הסוציאליים מלמד שרצוי כמה שיותר מוקדם ואפילו אם העני צריך למכור כליה – אין יותר תינוק

14:00

הרצאה מסכמת בנושא "כמה שווה תינוק וכמה שווה ילד בוגר, מי מרוויח וכמה אחוזים מקבלת העו"סית"

מוגש בחסות "איגוד החוטפים הסוציאליים בישראל".

להרשמה היכנסו:

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10205306534017380&set=gm.961154830599031&type=1&action_history=null&pnref=story

איך לחטוף ילד ללא מפריע - ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

איך לחטוף ילד ללא מפריע – ועידת הרווחה של חוטפי הילדים

האם עו"ד עודד רומנו יועץ משפטי מועצה אזורית קרית טבעון מסית לרצח ומה מסתיר ראש המועצה דוד אריאלי מהעיתונות?

מרץ 2015 – ישיבה הזויה במועצה אזורית קרית טבעון בנוכחות דוד אריאלי ראש המועצה, היועץ המשפטי עו"ד עודד רומנו ואחרים. ברקע פרסום מזעזע על עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה. ת2

מה דוד אריאלי מסתיר מהעיתונות?

במועצה קרית טבעון לא אהבו את החשיפה בגלל ש"המועצה עוברת תהליכים מורכבים ולא רוצים להגיע איתם לעיתון" כדברי ראש המועצה דוד אריאלי.

עו"ד עודד רומנו לא נשאר חייב והסית בפיו נגד החושפים: "מי שכותב כך על שירותי הרווחה דמו בראשו".

חבר מועצה חן וייסמן אף הצהיר בתחילה: "אנו לוחמי חירות והצדק".

נשאלת השאלה אם מועצה אזורית קרית טבעון הם "לוחמי חירות וצדק" מה יש לראש המועצה דוד אריאלי להסתיר מהעיתונות ומדוע אמר עו"ד עודד רומנו שדמו בראשו של מי שכותב על רשויות הרווחה במועצה כדוגמת הפרסום?

להלן הקטע ההזוי מישיבת המועצה:

ת1

לשכת הרווחה קרית טבעון – טופס החתמה לאמא לטיפול בכפייה בבנה בסמים פסיכיאטריים:

ת1

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון3

קישורים:

עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה

תגובת העיתונאית לורי שם טוב על תגובת עו"ד עודד רומנו – הטעה את ביהמ"ש, ביהמ"ש שלום חיפה ת"א 62678-01-15, קובץ pdf

ההפסדים המשפטיים של עו"ד עודד רומנו – מקבץ פסקי דין בקבצי pdf

עו"ד עודד רומנו לא מפסיק לאיים. הוא איים לרצוח עיתונאים ולפגוע בהם והסית חברי מועצה נגדם, תוך התגוללות ושקרים נגדם.

מקבץ פסקי דין בקובץ pdf בהם הפסיד עו"ד עודד רומנו.

רצינו להמשיך ולסקר, אבל די התעייפנו לקרוא את כל ההפסדים של עו"ד רומנו. נחסוך מכם ונסכם, מדובר בעורך דין שמפסיד ברוב התיקים.

שירותיו הזולים של עו"ד עודד רומנו נשכרו על ידי מועצה מקומית קריית טבעון וגם שם הוא מפסיד. קריית טבעון מפסידה במערכת המשפט בלי הפסקה.

נקווה שראש עיריית קריית טבעון יתפקח ויוציא מכרז חדש להחלפת העו"ד שלא מניב נצחונות למועצה, בין היתר הוא הסית לרצח עיתונאים החושפים מחדלי משרד הרווחה באומרו: "מי שכותב כך על שירותי הרווחה דמו בראשו".

עודד רומנו מתוך הפייסבוק שלו

עודד רומנו מתוך הפייסבוק שלו

פסק דין ביהמ"ש עליון בפני השופטים חשין, ביניש, ג'ובראן – רע"א 5584/03 מאיר ועליזה פינטו נגד עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה – עו"ד עודד רומנו הפסיד בייצוג של פינטו, קובץ pdf

פסק דין ביהמ"ש עליון בפני השופט ריבלין – רע"א 9147/05 כלל חב' לביטוח נגד שי מגן מלזגות בע"מ בייצוג עו"ד עודד רומנו – הפסיד בייצוג בעניין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובץ pdf

החלטה ביהמ"ש עליון שופט י' עמית – עע"מ 2152/13 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית טבעון בייצוג עו"ד עודד רומנו נ' עדנה ואופיר ורדי – נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של עו"ד עודד רומנו בגדרו נדחותה העתירה שהגישה הוועדה המקומית, קובץ pdf

פסק דין ביהמ"ש מחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים – עת"מ 3000-07-12 הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון בייצוגו של עו"ד עודד רומנו הפסידה בתיק נגד עדה ואופיר ורדי, קובץ pdf

קישורים:

האם עו"ד עודד רומנו יועץ משפטי מועצה אזורית קרית טבעון מסית לרצח ומה מסתיר ראש המועצה דוד אריאלי מהעיתונות?

עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה

כב' השופט א' לוי ביהמ"ש עליון דחה בקשה למשפט חוזר בעניינו של נאשם שהורשע באיומים תקיפה והיזק בזדון – פסק דין מ"ח 7503/04 יועמ"ש – ברוך ברוך בייצוג עו"ד עודד רומנו (הפסיד בייצוג)

כב' השופט אחסן כנעאן ביהמ"ש שלום חיפה ביטל פסק בוררות מטעם שהבורר לא עמד בחובת ההנמקה – החלטה הפ"ב 32961-03-12 טפיירו יהודה ושרון נגד זעפרן בנין בע"מ יוצגה ע"י עו"ד עודד רומנו (שהפסיד שוב פעם בייצוג)

השופט יאיר דלוגין חייב את עו"ד דן דרזנר ורעייתו בתשלום דמי שכירות והוצאות – פסק דין – תא"מ 164718-09 עובדיה בלס נ' דן דרזנר ואח' יוצג ע"י עו"ד עודד רומנו

עמותת עוצמה ו- 52 חברות המתפרנסות מפגועי נפש הגישו עתירה לביטול מכרז של משרד הבריאות בטענה: "אלפי עובדים בתחום השיקום עלולים להיות מפוטרים באופן מיידי" – משרד הבריאות התקפל ופגועי הנפש הפסידו – עת"מ 4923-12-14

עמותת עוצמה בצירוף 52 חברות ועמותות שונות הגישו עתירה מנהלית לביטול מכרז של משרד הבריאות לרכש שירותי שיקום בדיור לנכי נפש בקהילה, ודרשו מבית המשפט שיבטל את המכרז ויורה על תפירת מכרז חדש המותאם למידותיהם של העותרים, שכן לטענתם, בעקבות המכרז שהפיץ משרד הבריאות עשויים להיות מפוטרים עשרות אלפי עובדים בתחום השיקום ופרנסתם תיפגע.

החוצפה של העתירה, מעבר להיותה מקוממת, מעידה על אובדן הבושה, כמו גם אובדן ערכים והמוסריות המפוקפקת של העמותות והחברות שבטוחות שפגועי הנפש הם כיסים מניבי פרנסה שלהם, ושבמקום לטפל בהם לתועלתם של הפגועים לתקופה מוגבלת, הם מנציחים לעד את הפגיעה של אותם מוכי גורל, כדי שלאלפי פרזיטים תהיה פרנסה ותעסוקה. זה ממחיש היטב את הביטוי: "מייצרים יש מאין".

מדובר באלפי עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים ובעלי מקצוע שמייצרים עבודה מלאכותית. כידוע, העבודה הסוציאלית זה מקצוע פרזיטי שאינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמתפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מנציחים את העוני והנזקקות. ושאלתנו היא מדוע שהעמותות והחברות יחשבו שבית המשפט אמור לחייב את משרד הבריאות לפרנס ולכלכל את אותם עמותות? מי הבטיח להם פרנסה נצחית ושהעבודה שלהם תהיה תעודת ביטוח לפנסיה והתגמולים שלהם?

משרד הבריאות אמור לדאוג לפגועי הנפש ולא לתעסוקה של העמותות והחברות. אף אחד לא הבטיח להם פרנסה. כמו שבכל גוף עסקי אין הבטחה לכלכל אנשים שלא תורמים לרווחיות העסק, כך אותו דבר לגבי העמותות והחברות בעתירה זו. צריך לראות את הרשימה של העמותות והחברות. רובן טוענות שהן ללא כוונת רווח – מלכ"ר או עמותות המתוקצבות על ידי המדינה. אז למה צריך להמשיך ולהעסיק את הפרזיטים הללו? בעתירה מצויין כי העמותות פועלות למען רווחתם וזכויותיהם של נכי הנפש. בשביל לדאוג לזכויות או לרווחה, אין צורך בעמותות. מספיק לאנשים הללו המשפחה שלהם שדואגת להם, ובוודאי שאין צורך להעסיק גדוד של פרזיטים למלא טפסים. אפשר לבקש מבנות שירות לאומי שימלאו טפסים למען הפגועים.

דוגמא נוספת לחוצפה: העותרים טוענים בסעיף 10: "כל העותרים, ללא יוצא מן הכלל, הינם בפועל בני ערובה בידי משרד הבריאות: נכי הנפש אינם יכולים להמשיך לקבל את השירותים, אלא מהגופים שיגשו למכרז. משרד הבריאות מדיר במכרז מראש חלק מן הספקים הקיימים, ולגבי יתר הספקים לא ניתנת אפשרות אמיתית שלא לגשת למכרז, שהרי אז ימודרו מהשוק, לא יוכלו להמשיך להפעיל המסגרות המופעלות על ידם, ועמל חייהם יירד לטמיון. מאידך, כפי שיפורט להלן, השתתפות במכרז בתנאים והתעריפים הנוכחיים משמעה "גזר דין מוות" איטי וממושך לספקי השירותים לנוכח ההפסדים הצפויים להם". יצא המרצע מהשק. העמותות והחברות, רוצות כולן להמשיך ולאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. הם רוצים שמשרד הבריאות ימשיך ויתן פרנסה לעלוקות מוצצי הדם של פגועי נפש. מדובר ב- 12,500 אלף פגועי נפש, כשמהם מתפרנסים 52 עמותות וחברות ענק, המעסיקים אלפי עובדים, כ- 3 עובדים על כל פגוע נפש. אם מצבם של פגועי הנפש היה מיטיב ומשתפר, ניחא, אבל פגועי הנפש מצבם מידרדר ומחמיר, כך שה"טיפול" שהם מקבלים מזיק להם, אז למה להמשיך ולהעסיק פרזיטים?

העמותות והחברות דורשות ממשרד הבריאות ש"יתפור" להם מכרזים תפורים, ובלי בושה הם גם מכתיבים את תנאי המכרז, ודורשים שמשרד הבריאות ימשיך לספק את ליטרת הבשר אליה הורגלו. בעתירה המנהלית ההזויה הם תובעים מבית המשפט שיחייב את משרד הבריאות להיעתר לדרישותיהם המופרכות.

קראנו את התביעה מתחילתה ועד סופה, ולא ראינו כיצד יפגעו פגועי הנפש כתוצאה מהמכרז. נהפוך הוא. הם רק ירוויחו. פחות טיפולים מזיקים וריווח החדרים שלהם.

העמותות ו-52 החברות מתנגדות לדרישת משרד הבריאות להגדלת מספר החדרים לפגועי נפש. לטענתם תוספת בחדרים תביא לירידה באיכות המבנים. אותם עמותות ו- 52 החברות רוצות להמשיך ולכלוא את פגועי הנפש באותם מכלאות שהם מספקים כיום.

העמותות ו- 52 החברות מתנגדות לסגירת הוסטלים ומעבר פגועי הנפש לקהילה תומכת. הם רוצים להמשיך ולקבע את הנזקקות של אותם מסכנים באותם תנאים ירודים. סעיף 90 לתביעה.

העמותות ו-52 החברות מתלוננים על ששכר חודשי של אחראי אבטחת איכות עומדת על סך 3,200 ש"ח. האחראי על אבטחת איכות, לא עושה מאומה ולכן לא מגיע לו גם לא שקל אחד.

העמותות ו- 52 החברות טוענים שתנאי המכרז פוגעים בחופש העיסוק של ספקי השירותים ועובדיהם (עמ' 23 לעתירה), ושם הם מפרטים על רמיסת זכותם של הספקים להמשך העיסוק בתחומם, וכי המכרז יעמיד את הענף בסכנת קריסה ועשוי לאפשר חדירת גורמים חדשים, בלתי מנוסים ובלתי ראויים לתחום.

העמותות וחבר מרעיהם, חוששים מתחרות ומהוזלת השירותים שהם לא מספקים לנפגעי הנפש.

כל העתירה עוסקת אך ורק בזכויות של העמותות והחברות כשפגועי הנפש לא מעניינים כלל לחברות  הללו את קצה הזרת.

קראנו ונגעלנו. אותם עמותות וחברות רוצים לקבע את מצבם של פגועי הנפש, כדי שיוכלו להנות ולהתפרנס על חשבון האומללים בחברה הישראלית. אין מקום להסכים לדרישות אלו.

ומה פסק השופט יגאל מרזל?

כתוצאה מהעתירה, משרד הבריאות התקפל והקפיא את המכרז שהוציא לתועלת ורווחת פגועי הנפש, ולכן השופט מחק את העתירה.

עתירה מנהלית – עמותת עוצמה פורום ארציה של משפחות נפגעי נפש ואח' נגד משרד הבריאות – ביהמ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עת"מ 4923-12-14, סוג עניין: מכרזים, תאריך פתיחה: 2/12/14, קובץ pdf

פסק דין השופט יגאל מרזל ביהמ"ש המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עמותת עוצמה ואח' נגד משרד הבריאות, קובץ pdf

עמותת עוצמה נגד משרד הבריאות - עתירה מנהלית  עת"מ  4923-12-14

עמותת עוצמה נגד משרד הבריאות – עתירה מנהלית עת"מ 4923-12-14

file-page2 file-page3 file-page4 file-page5 file-page6 file-page7 file-page8 file-page9 file-page10 file-page11 file-page12 file-page13 file-page14 file-page15 file-page16 file-page17 file-page18 file-page19 file-page20 file-page21 file-page22 file-page23 file-page24 file-page25 file-page26 file-page27 file-page28 file-page29 file-page30

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת. קראוס סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה

שופטת ביהמ"ש למשפחה בפ"ת, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה בדיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעו"ד, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה

אלה לוי וינריב, http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001044430

נציב התלונות: תלונה נגד השופטת מרים קראוס – מוצדקת, הדפסת הכתבה מגלובס, קובץ pdf

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, מרים קראוס, סירבה לתעד בפרוטוקול דברים שאמרה במהלך דיון שהתקיים בפניה, ובין היתר הצעת פשרה וביקורת שהטיחה בעורך דין בדיון, ובהמשך אף תיעדה בפרוטוקול דברים שונים מאלה שאמרה. זאת, בניגוד לחוק – כך קבע לאחרונה נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס פרופ' אליעזר ריבלין.

נמצא כי במסגרת דיונים בין בני זוג על משמורת בתם, הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך לא ציינה הצעה זו בפרוטוקול, ותחת זאת הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. בהמשך, לבקשת אחד מעורכי הדין לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה.

מרים קראוס משפצת הפרוטוקול

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בתלונות שהגישה כנגד קראוס אם המנהלת בפניה הליכים משפטיים מול בעלה, בנוגע למשמורת על בתם. מדובר במספר תיקים המתנהלים בפני קראוס, ובהם תביעת הבעל להחזרת "קטין חטוף", בתו הקטינה המתגוררת עם האם בארה"ב, למרות שהאב הוא המשמורן; והתיק השני – תביעת הבת לקביעת החזקתה הזמנית בידי אמה (המתלוננת), סבתא או דודתה.

בתלונה שהגישה האם כנגד קראוס, נטען כי באחד הדיונים שהתקיימו בתיק השמיטה השופטת מן הפרוטוקול חלקים נרחבים, בהם אמרה לה כי היא מצפה ממנה לוותר על מזונות הקטינה.

לטענת האם המתלוננת, האמירה המדויקת של השופטת הייתה: "אני מנסה להוציא הסכמה בנושא של המזונות, נראה לי ויתור על המזונות כמובן וערבויות לשם הטסתה של הילדה לישראל פעמיים בשנה, ואני רוצה שגם האב פעמיים בשנה ייסע למיאמי, על חשבון האמא, והיא תשלם כל פעם 3,000 דולר פעמיים בשנה".

לטענת האם, למרות שבא-כוחה של הקטינה עמד על כך שהדברים יירשמו בפרוטוקול, סירבה לכך השופטת, ובשלב מאוחר יותר אף הקריאה לקלדנית גרסה אחרת, כזו שלא עולה ממנה כי היא מצפה מהמתלוננת לוותר על מזונות הקטינה.

האם המתלוננת טענה עוד כי במהלך הדיון התבטאה השופטת בזלזול כלפי בא-כוח הקטינה ומתחה ביקורת על כך שהחליט לייצג קטינה בבית המשפט, אולם גם הפעם לא נרשמו הדברים בפרוטוקול.

לדברי המתלוננת, האמירה של השופטת בעניין זה הייתה: "זה פשוט לא יאומן, הילדה הייתה צריכה להיפתח גם בפניך? לא מספיק היא הייתה צריכה להיפתח בפני כל-כך הרבה אנשים? זה פשוט, הייתי אומרת, מי שמך להתערב בעניינים האלה? למה שהילדה לא תראה עכשיו את העורך דין של האבא? שהאבא יקח עורך דין ויפגוש אותו שם עם הילדה. שני עורכי דין. אדוני מסכים שהילדה תיפגש עם שני עורכי דין מטעם האבא?".

עוד לטענת המתלוננת, הדברים נאמרו למרות שהבעל מייצג את עצמו ואינו מיוצג כלל בידי עורך דין, ולמרות שבא-כוח הקטינה ייצג את הקטינה בלבד ולא את המתלוננת.

בתגובתה לתלונה מסרה השופטת קראוס כי מבחינה טכנית לא ניתן לרשום בפרוטוקול את כל הדברים הנאמרים במהלך הדיון, ולכן ניתנת לצד המעוניין אפשרות להזמין הקלטה על חשבונו.

השופטת הוסיפה כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט, במסגרת קדם-המשפט, לקיים ישיבה להצעת הסדר פשרה, וכך היא עשתה.

וד ציינה השופטת כי היא אינה נוהגת להתבטא בזלזול כלפי עורך דין או מאן דהוא. עם זאת, היא הביעה את מורת-רוחה מכך שבאי-כוח הקטינה ראו לעצמם חירות להיפגש עם קטינה בת 11 במצב משבר.

בסופו של יום קבע בית המשפט המחוזי כי פגישותיו של בא-כוח הקטינה עמה ייעשו בנוכחות פקידת הסעד בלבד, כי שיחות הטלפון שלו עמה יהיו אף הן בנוכחות פקידת הסעד, וכי הוא או כל עורך דין אחר מנוע מליצור קשר עם הקטינה שלא בנוכחותה ובהסכמתה של פקידת הסעד.

לבסוף ציינה השופטת כי נושא הגירת קטינה הוא משמעותי, סבוך ומעורר מתח רב. כשבוע לאחר הדיון בתיק הוחלט כי בשלב זה לא תותר הגירה. בינתיים הגיעו הצדדים להסכם בעניין הגירה, אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בא-כוח הקטינה מסר בתגובתו לתלונה כי משרדו מייצג את הקטינה בתביעה עצמאית מטעמה. במסגרת התביעה עתרה הקטינה לקביעת מקום מגוריה אצל אימה, המתלוננת, המתגוררת בארצות-הברית. לדבריו, הוא מופיע תדיר בפני השופטת ואינו חפץ כי בית המשפט ייטור לו טינה, או כי בתיקים אחרים, בהם הוא מייצג לקוחות אחרים, הם יחושו שלא בנוח מול בית המשפט. לפיכך הוא ציין כי הוא מעדיף שלא להביע עמדתו אלא רק לצרף בקשות ופרוטוקולים המשקפים את אשר אירע.

בהחלטת בית המשפט בדיון נשוא התלונה נאמר כי המתלוננת תגיש תצהיר מטעם בעלה, בו ייאמר כי הוא מוכן ומעונין לקבל את הקטינה, וכן "תציע הסדר באשר למזונות הקטינה".

לעומת זאת, בפרוטוקול הדיון נרשם, מפיו של בא-כוח הקטינה, כי בפתח הדיון הציע בית המשפט הצעה לפיה כתנאי לנסיעה, תשלם המתלוננת סכום של 6,000 דולר לשנה לאב, ותוותר על מזונות הקטינה.

בא-כוח הקטינה הביע בדיון את דעתו כי "בית המשפט בא עם עמדה", ולתחושתו השופטת מתייחסת לבאי-כוח הקטינה "כביכול אנו עורכי דין מטעם האם (המתלוננת), והיא (הקטינה) צריכה להיפגש עם שניים ולא אחד מטעם האב".

לאחר הדיון הגיש בא-כוח הקטינה בקשה לתיקון פרוטוקול, באופן שישקף לאשורו את אשר אירע בדיון. בהחלטת בית המשפט בבקשה לתיקון פרוטוקול נאמר, בין היתר: "הפרוטוקול מתחיל בכך שהאב מתנגד להצעת בית המשפט, שאכן נרשמה בהמשך בהחלטתי ואינה זהה מילה במילה להצעתי. אכן, הצעתי שהאם תשקול ויתור על מזונות הקטינה, אם וכאשר תעבור הבת להתגורר עם האם בארה"ב".

בהחלטתו ציין הנציב ריבלין כי אין חולק כי השופטת הציעה בפתח הדיון הצעת פשרה, לפיה המתלוננת תוותר על מזונות הקטינה בתמורה להעברת המשמורת על הקטינה אליה; ואין גם חולק כי הצעה זו לא נרשמה בפרוטוקול, ותחתיה נרשם מפי השופטת בהחלטתה כי המתלוננת "תציע הסדר באשר למזונות". השופטת אישרה כי זו הייתה הצעתה, והדברים אף תוקנו במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול שהגיש בא-כוח הקטינה.

ריבלין ציין עוד כי טענת המתלוננת כי השופטת התרעמה על בא-כוחה אושרה אף היא על-ידי השופטת בתגובתה. גם טענתה כי השופטת העלתה את האפשרות כי הבעל יבקש שהקטינה תיפגש עם באי-כוחו, הגם שבאותה עת לא היה מיוצג, נתמכה בדברי בא-כוח הקטינה בפרוטוקול הדיון.

לכן, בנסיבות אלה, מצא ריבלין את התלונה כנגד קראוס מוצדקת, וקבע: "בלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול. לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם. הוא הדין בדברים שנאמרו על-ידי השופטת לבאי-כוח הקטינה".

עוד הוסיף ריבלין כי "אין ספק כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד להעלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "מערכת בתי המשפט איננה מגיבה על החלטות של נציב תלונות הציבור על שופטים".

קישורים:

לא לפרוטוקול – נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי מרים קראוס שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת השמיטה מהפרוטוקול חלק משמעותי מדיון שהתקיים בפניה. בנוסף לטענתו הביקורת שלה כלפי אחד הפרקליטים חרגה מהראוי. דוברות בית המשפט סירבה להגיב

נציב תלונות הציבור אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול / איתמר לוין 

הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת – אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוג

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-365158-00.html

שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול, איתמר לוין, News1, קובץ PDF

שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מישראל לארה"ב, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.

מרים קראוס.

מרים קראוס. "מי שמכם" [צילום: בוצ'צ'ו]

ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו – הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.

על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול".

"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".

עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זו לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.

ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל – אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

נתל"ש – החלטה: תלונה נגד השופטת מרים קראוס ביהמש לענייני משפחה פתח תקווה נמצאה מוצדקת, קובץ pdf

1 2 3 45

"אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי – הוא ימות" איציק, כמעט בן 12 שוקל 200 ק"ג. רשויות הרווחה רוצות לאשפז אותו בבית חולים פסיכיאטרי • "אני רק מבקשת שיאפשרו לי לטפל בו בבית או בקהילה. שהילד יוכל להחזיר לעצמו את האמון באנשים, בלי שירחף האיום שיסגרו אותו במקום שבו אין לנו שליטה על מה שנעשה איתו" / נעמה לנסקי "ישראל היום"

"אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות"

נעמה לנסקי, http://www.israelhayom.co.il/article/289111

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות / נעמה לנסקי "ישראל היום", הכתבה בקובץ pdf

איציק. חולם לטוס לראות את מסי משחק בברצלונה, ולהיות וטרינר צילום:  מהאלבום המשפחתי

איציק. חולם לטוס לראות את מסי משחק בברצלונה, ולהיות וטרינר צילום: מהאלבום המשפחתי

קרוב איציק יהיה בן 12. יום ההולדת שלו יחול בחופש הגדול, והוא מקווה מאוד לחגוג אותו בבית, בחיק משפחתו. בני כיתתו עסוקים בימים אלה בהכנות לקראת מסיבת הסיום של כיתה ו'. אבל איציק לא ייקח חלק במסיבה. הוא לא רוצה. גם לו רצה, הוא לא יכול.

איציק שוקל קרוב ל־200 קילו.

במסמכים הרפואיים מכנים את זה "עודף משקל קיצוני", או "השמנת יתר חולנית". מבחינתו של ילד שעדיין לא מלאו לו 12, המשמעות היא שאיציק (שם בדוי) בקושי מסוגל לעמוד על רגליו וללכת, מתקשה לנשום, מתאשפז לסירוגין בבתי חולים כבר שנים, ולאחרונה מתמודד עם האיום שמפחיד אותו ואת משפחתו יותר מכל: אשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה.

בשבועות הקרובים יתבקש בית המשפט להכריע במאבק שמנהלת אמו של איציק נגד אשפוז להערכה פסיכיאטרית, שגורמי הרווחה רוצים לכפות על בנה היחיד, בטענה שמצבו הנפשי קשה והעלייה הדרמטית במשקלו נמשכת ומסכנת אותו.

"אני חוששת לחייו אם יאשפזו אותו במחלקה פסיכיאטרית", אומרת אמו, "הוא לא יעמוד בזה. היו לו חיים לא קלים, הוא עבר כל כך הרבה תלאות, ואין לו אמון באנשים שאינם בני המשפחה שלו. אני רק מבקשת שיניחו לנו. שיאפשרו לי ולמטפלים שעליהם אני סומכת לטפל בו בבית או במסגרת הקהילה. שלא ינתקו את הבן שלי ממני. שייתנו לילד שקט ושלווה להחזיר לעצמו את האמון ואת הביטחון בעולם, בלי שכל הזמן ירחף מעל הראש שלנו האיום שניפרד, שיסגרו אותו במקום שבו אין לו ולי שליטה על מה שנעשה איתו. שייתנו לו להתייצב, להתיישר. לחזור להיות הילד המקסים והשמח שהוא היה פעם".

רוצה חיים רגילים 

הם מתגוררים בדירה קטנה באזור השרון. הוא מרכז עולמה והיא מרכז עולמו. מעולם לא עזבה אותו. בארבע השנים האחרונות העבירה איתו חודשים על גבי חודשים במסדרונות בתי חולים. בלילות ישבה ערה ודרוכה ליד מיטתו כדי לוודא שמצבו לא מידרדר ונשימתו סדירה.

בחודשים האחרונים מאז שחזר הביתה מעוד אשפוז, שנמשך כשנה, איציק מבלה את רוב שעות היום בחדרו, ישוב בכורסה גדולה, מול שולחן שעליו ניצב המחשב שלו. הוא אלוף במשחקי מחשב, מפעיל אתר של משחקי מחשב, יוצר סרטונים ליו־טיוב, פעיל בפייסבוק ואוהד שרוף של קבוצת הכדורגל של ברצלונה. במוצאי השבת האחרונה קרן מאושר כשהקבוצה זכתה בגמר ליגת האלופות. כל שער שהבקיעו שחקני הקבוצה לווה בקריאות רמות ונרגשות מצידו ובהתכתבות נמרצת עם אוהדים אחרים בפייסבוק.

יש לו שני חלומות גדולים. האחד, לטוס לברצלונה ולראות את מסי משחק בקאמפ נואו. האחר הוא להיות וטרינר. בינתיים הוא מגדל תוכי מדבר ותוכית דררה.

בשנים האחרונות איציק מדבר אך ורק עם בני המשפחה הקרובים. עם אחרים הוא מתקשר באמצעות מחוות גופניות קלות, כגון הנדת ראש ומשיכת כתפיים, או לכל היותר כתיבת מילים בודדות. זה מצב שמכונה "אילמות סלקטיבית". ניסיונות ראשוניים ליצור איתו קשר נענים במצמוץ, בחיוך מבויש או בהתעלמות. לאחרונה, מציינת האם, הוא החל לתקשר גם עם מדריך הכושר, שמגיע לביתם פעמיים בשבוע.

איציק מתקשה מאוד בהליכה, ולדברי אמו מסוגל לצעוד עד 100 מטרים. בעבר התקשה לצלוח יותר מ־50 מטרים מבלי להתנשם בכבדות ולהתעייף, אבל ככל שעובדים איתו, כך הוא מצליח להשתפר. אמו מספרת שמאמן הכושר שלו, שיצר איתו יחסי אמון, מצליח לעזור לו באימונים ביתיים, לאט ובהדרגה.

הוא לא יוצא מהבית. ארבע פעמים נתקע במעלית הבניין, ומאז הוא מסרב להשתמש בה. לרדת ברגל את 15 המדרגות המפרידות בין פתח הבית לבין העולם שבחוץ אינו מסוגל. הוא ישן הרבה, במהלך היום והלילה, או בכורסתו הגדולה, כשמשענתה משוכה לאחור, או במיטתו. לפעמים הוא אוהב לישון בסלון, הצמוד לחדרו. כדי להתקלח ולהתלבש הוא זקוק לסיוע, בעיקר כשהוא לובש מכנסיים, מאחר שאינו מסוגל להתכופף.

איציק. "מדובר בילד נבון, עם פוטנציאל בשמיים" // צילום: מהאלבום המשפחתי

איציק. "מדובר בילד נבון, עם פוטנציאל בשמיים" // צילום: מהאלבום המשפחתי

עד גיל 3 מצבו של איציק לא היה חריג במיוחד. אמו (39) מציינת שהוא נולד עם בעיה בכליות, שהתגלתה כשהיה בן חודש וחצי, ולכן טופל תרופתית במשך כמה שנים. "הוא היה תינוק קצת מלא, אבל לא משהו קיצוני", היא אומרת ומראה תמונות מאותם ימים, "בגיל 3 החלה העלייה המשמעותית שלו במשקל, די במקביל להפסקת הטיפול התרופתי. אני מרגישה שיש קשר בין הדברים, אבל כמו בכל הטיפול בו, לא ממש יודעים מהם הגורמים למצב שלו. אני עצמי מלאה, ולכן חשבתי תמיד שייתכן שיש מרכיב גנטי שהביא למצבו.

"כשהוא היה קטן, לקחתי אותו לפעילויות ספורט, להידרותרפיה, למעקב אצל דיאטנית, אבל ראיתי שהוא מתנפח ומתנפח. זאת לא היתה בדיוק השמנה, זה לא ילד שהיה יושב ואוכל כל הזמן או פותח את המקרר ומחפש אוכל. ממש לא". 

הוא למד בגן רגיל, "והיה מאוד קשה", מספרת האם. "הצוות בגן שלו היה נהדר, אהב אותו מאוד ושמר שהילדים יקבלו ויכבדו אותו. אבל ילדים בגנים סמוכים היו מצביעים עליו, צוחקים, מעירים הערות. שואלים בקול רם בן כמה הוא ולמה הוא כזה שמן.

"אני תמיד אמרתי לו, 'אתה ילד מקסים ומתוק. זה מי שאתה, והכל בסדר'. הסברתי לו שזה כנראה נובע מבעיה רפואית, והרגשתי שלמרות שזה פוגע בו, הוא מקבל את העובדה שהוא שוקל הרבה ופשוט רוצה לחיות חיים של ילד, כמו כל הילדים סביבו".

אמו של איציק התגרשה מאביו כשהוא היה בן כמה חודשים, ומאז היא מגדלת אותו לבד, בסיוע צמוד של הוריה, ובשנים האחרונות בן זוגה, המתגורר עימם. היא עוסקת בתחום החינוך המיוחד ועובדת עם בני נוער בעלי צרכים מיוחדים.

במהלך ילדותו החל איציק להתקשות בהתנהלות עצמאית בשל משקלו ונעזר באמו ובסבתו גם במטלות בסיסיות כמו רחצה והלבשה. למרות התלות הפיזית והנפשית, התעקשה האם שהוא לא יסטה מחיי השיגרה של ילד בגילו.

"חששתי מאוד כשהוא עלה לכיתה א'", מספרת האם, "חששתי שיעליבו אותו, שיתעללו בו. אבל הוא הפתיע אותי ונכנס בגאווה ובשמחה לבית הספר. הייתי כל כך גאה בו. היו לו חברים, הוא היה מוזמן לחברים. הרגשתי שמקבלים אותו. הוא אפילו היה משחק כדורגל בהפסקות. לא ויתר לעצמו.

"הכיתה שלו היתה ממוקמת בקומה השלישית של בית הספר, וחברים היו עוזרים לו לעלות ולרדת במדרגות. כבר אז היה לו קשה עם המדרגות. הוא היה הולך בצורה מסורבלת, לא רואה מה קורה מקדימה ועלול ליפול. תמיד פחדתי שהטלפון יצלצל ויבשרו לי שהוא נפל בבית הספר ונפצע. אבל זה לא קרה.

"היתה לו סייעת צמודה, מטעם העירייה, שעזרה לו בהיבט הפיזי. למשל, הוא לא היה יכול להוציא לבד את הקלמר מהתיק, כי היד שלו, בגלל הרוחב שלה, היתה נפצעת מהרוכסן. או שהיה מתעייף מכתיבה ממושכת, וגם בזה סייעו".

בסוף כיתה א' נמצא איציק מתאים להשתתף במסגרת לימודית לילדים מחוננים. "מדובר בילד נבון, עם פוטנציאל בשמיים", אומרת האם, "אבל בשלב מסוים היועצת של בית הספר נכנסה לתמונה ועירבה את שירותי הרווחה. לפי מה שהבנתי, בית הספר כתב לרשויות הרווחה. עד היום לא נתנו לי לראות את המכתבים ולהגיב על תוכנם.

"מאותה נקודה, לפני חמש שנים, הרגשתי שאני מאבדת שליטה על החיים שלנו. פקידת סעד התקשרה אלי ואמרה לי שהיא רוצה להיפגש איתי בגלל 'הזנחה רפואית של איציק'. שמעתי את המילה הזנחה והזדעקתי. מעולם לא הזנחתי אותו. איך יכולים להגיד לי שאני מזניחה את הדבר הכי יקר בחיים שלי? את הילד שאני אעשה הכל בשבילו?"

טראומה מהאשפוז הראשון

כשהיה בכיתה ב' פנתה האם לבדיקה רפואית, שתבחן את מצב כליותיו של איציק, מה שהוביל להחלטה לאשפזו בבית החולים בשל ההשמנה הקיצונית וקשיי נשימה שנלוו לה. רקמת השומן בגופו הכבידה על בית החזה, הריאות והלב וגרמה לקושי נשימתי.

הוא היה בן 8 כשאושפז לראשונה. משקלו היה 150 קילוגרם. במהלך השנתיים שקדמו לאשפוז, מגיל 6 ועד 8, הוסיף 50 ק"ג למשקלו.

כשאמו נזכרת בתקופת האשפוז, היא נסערת. "זה היה בלתי נסבל. כדי לעשות לו בדיקת דם פשוטה הפעילו כוח, כי קשה למצוא אצלו ורידים, והוא מפחד מבדיקות. מצאו שבלילה יש לו הפסקות נשימה, ולכן הוא חויב לישון עם מסיכה מיוחדת והיה בוכה ומתחנן שלא ישימו לו אותה. התחנונים שלו היו כל כך נוגעים ללב, שהיו כמה אחיות רגישות שוויתרו לו. הן אמרו לי, 'אנחנו לא יכולות לראות אותו ככה'. בהדרגה הוא התרגל, אבל החוויות האלו משאירות את החותם שלהן.

"עד האשפוז הוא דיבר בחופשיות ובביטחון. בבדיקות הראשונות בבית החולים כתבו שהוא ילד חברותי, משתף פעולה באופן מלא, מדבר באופן חופשי ומנהל דו־שיח. בדיקה פסיכיאטרית שנעשתה לו מצאה שמצבו הנפשי תקין ומותאם לגילו".

"במהלך האשפוז הוא הוצף פחדים וחוסר אונים. חשש מבדיקות רפואיות, פחד מהסביבה שהיא לא הבית שלו, ומעל הכל, פחד שיפרידו אותו ממני. חברים לא באו לבקר אותו. בית החולים רחוק מהעיר שלנו, ואיציק לא רצה שיראו אותו במצב הזה.

"אחרי כמה שבועות, בגלל שהיה לו קשה כל כך, הוא ביקש לצאת הביתה. כשביקשתי מבית החולים להוציא אותו לחופשה בבית, שוב עורבה פקידת הסעד והבהירה לי שאני לא מוציאה אותו לשום מקום. שאם אעשה משהו, יש לה סמכות לפעול נגדי".

המצב הרפואי שלו איפשר את שחרורו?

"הרופאים אמרו שזה לא מומלץ. לא קיבלתי את התוקפנות כלפיי, את זה שאין לי יכולת בחירה, כאמא. הבנתי שאני נמצאת במצב לא פשוט. איציק השתוקק לצאת הביתה. הוא אמר לי, 'מה, אני בכלא?' כשאמרתי לו שהוא לא יוצא מבית החולים, הוא בכה מאוד. תוך כדי ניסיונות להרגיע אותו, ביקשו ממני לחתום על הסכמה להמשך האשפוז במחלקה לרפואה פסיכולוגית.

"פקידת הסעד אמרה לי: 'את לא יוצאת מפה עד שאת חותמת, אחרת ניפגש בבית המשפט. את לא תראי את הילד'. חתמתי על ההסכמה. לא היתה ברירה. תוך כדי כך שאלתי את עצמי איך אני אומרת לילד שלי שבמקום חופש בבית הוא הולך למחלקה סגורה.

"ארבעת החודשים הבאים היו סיוט. איציק היה תופס את הדלת וצורח שהוא רוצה לצאת מהמקום הסגור הזה. הוא היה הכי צעיר שם, ולמעט נערה אחת, היה היחיד שסבל מהשמנת יתר. כל יתר הילדים סבלו מאנורקסיה או מבולימיה. אני הייתי ישנה איתו בלילה כדי לסייע עם המסיכה ולוודא שהיא עובדת.

"רק אני ואמא שלי נגענו בו. מקלחת, שירותים, להתלבש, להתפשט, הכל אנחנו עשינו. הוא לא נתן לצוות להתקרב אליו, רק לנו. כיבדתי את זה. זכותו".

במהלך האשפוז חל שיפור מסוים במצבו של איציק. הוא השיל יותר מעשרה אחוזים ממשקלו והתקדם מבחינת עצמאותו. הוא שוחרר מבית החולים עם המלצה להמשך מעקב רפואי ותזונתי ולטיפול פסיכולוגי, המשלב הדרכת הורים.

בינואר 2012 שב איציק בהדרגה ללמוד בבית הספר. "עברנו לאשפוז יום, ומדי פעם איציק היה הולך לבית הספר. בתקופה שהיה מאושפז הבאתי לו את חומר הלימודים, כך שלא נוצרו פערים מאוד גדולים. רציתי לעזור לו לחזור לחיים בשקט ובאהבה. הלכתי איתו גם לטיפול רגשי.

"באחד הימים נודע לי שעובדת סוציאלית, חוקרת ילדים, הגיעה לבית הספר וניסתה לתחקר את איציק ללא אישורי. הגעתי למצב שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד. אני מרגישה שלאן שלא אפנה, עושים נגדי יד אחת. רוצים לכפות עלי דרכי טיפול בבן שלי, ובעיקר מפקפקים בי כאמא. גם הוא כבר לא מאמין באף אחד".

לאחר כמה חודשים, כשמלאו לו 10, איציק אושפז שוב, בבית חולים אחר, בשל כאבים קשים ברגליו, שלא הגיבו לטיפול תרופתי. משקלו היה 183 ק"ג.

איציק בזרועות אמו. "היה תינוק רגיל" // צילום: מהאלבום המשפחתי

איציק בזרועות אמו. "היה תינוק רגיל" // צילום: מהאלבום המשפחתי

"הפעם הוא שיתף פעולה עם הצוות הרפואי, למרות החששות שלו מפני בדיקות רפואיות. הוא שוחרר עם המלצה להמשך מעקב ולטיפול על בסיס יומי במכון להפרעות אכילה. אבל הטיפול לא הצליח, והוא היה חרד ומתוסכל.

"אני הגעתי להדרכה והרגשתי שזה לא מועיל. באותו זמן הוא התחיל להשתעל שיעול טורדני והתקשה לישון בלילות. הזמנתי רופא ילדים, וכשהוא הגיע אלינו הביתה איציק בכה, השתנק, נחנק. הוא לא היה מסוגל שיבדוק אותו.

"הרופא פנה אל גורמי הרווחה והוציאו לי צו חירום להביא אותו לבית חולים. אני רציתי בית חולים מסוים, קרוב לבית, אבל היתה התעקשות שהוא יישלח לבית החולים הראשון שבו אושפז. יצא שאני לא משתפת פעולה, כי הרגשתי שלא רצוי שיחזור למקום שבו היה לו כל כך קשה.

"פקידת הסעד אמרה לו שלא ידאג, כי לוקחים אותו רק לבדיקה, אבל נשארנו לאשפוז של חצי שנה במחלקה פנימית. איציק ירד במשקל, אבל בשלב מסוים הירידה נפסקה. הוא הצליח להתקדם בהליכה, הפיזיותרפיה עזרה לו. ועדיין, הירידה במשקל לא היתה מספקת, ולא הצליחו להסביר למה.

"משם הוא הועבר לבית חולים שיקומי, כדי שיסייעו לו להתנייד ולהיות עצמאי יותר במטלות היומיום. באמת חל שיפור ניכר בניידות שלו. הוא הצליח ללכת עד 100 מטרים ללא מנוחה, ועד 200 מטרים עם סיוע. הצליח לעלות ולרדת במדרגות טיפוליות. הוא פחות התנשף במהלך פעילות כזאת והצליח להחזיק בה מעמד עשר דקות ללא הפסקה – כפול מפרק הזמן שהצליח לעשות את זה בעבר.

"גם בהיבט הרגשי היתה התקדמות. המטפלת, שטיפלה בו באמצעות הבעה ויצירה, דיווחה שאיציק הוא בעל חוש הומור, יצירתי מאוד, נבון. הוא באמת כזה. היא המליצה על המשך טיפול באמנות, וזה בדיוק מה שאני רוצה.

"בבית החולים ביקשו לעשות לו בדיקה פסיכיאטרית, אבל לא הסכמתי, בגלל הגישה של הפסיכיאטר כלפיי. הוא דיבר אלי בגסות, ולא הרגשתי בטוחה שינהג באיציק כמו שצריך. כששוחררנו הביתה, הפסיכיאטר כתב שבגלל ההתנגדות שלי לבדיקות 'לא ניתן לומר דבר על מצבו הנפשי של הילד', ולמרות זאת המליץ 'לשקול אשפוז פסיכיאטרי להסתכלות'".

"הכי קל להאשים את האם"

ההחלטה להעביר את איציק לאשפוז פסיכיאטרי התקבלה לאחר שאשפוזיו החוזרים ונשנים לא סייעו לירידה במשקל. עליו להשיל לפחות מחצית ממשקלו כדי שיהיה בתחום הנורמה. בקופת חולים כללית, שאליה הוא משויך, התכנסה ישיבה ללא ידיעתה ונוכחותה של האם, שבה סוכם שהפתרון היחיד שאפשר להציע לאיציק הוא אשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה לילדים ולנוער.

"באותה פגישה נטען כי שירותי הרווחה לא יכולים להציע פתרונות אחרים לאיציק", אומר בא כוחה של האם, עו"ד יוסי נקר, "אין שום מסגרת רווחה שיכולה לקלוט אותו ולטפל בו במצבו הרפואי הנוכחי, ושירותי הרווחה יסייעו בהבאתו למסגרת הפסיכיאטרית".

בשבוע שעבר קבעה שופטת בית המשפט לנוער בנתניה, ליזי פרוינד, שיש לקיים את הצו של פקידת הסעד ולאשפז את איציק, בניגוד לרצונה של אמו. האם כלל לא זומנה לדיון, ולא ניתן לה להשמיע את טענותיה. עו"ד נקר עירער לבית המשפט המחוזי בלוד, והשופטת דנה מרשק מרום קיבלה את הערעור וקבעה שיש לערוך דיון מחדש בבית המשפט לנוער, שבו תינתן לאמו של איציק האפשרות להשמיע את עמדתה.

"השופטת אמרה שמדובר במקרה סבוך, שבגינו חייבים לקיים דיון רציני, תוך שמיעת מכלול טענות הצדדים ושקילתן", אומר נקר, "אין ספק שמדובר בילד חולה, שזקוק לטיפול רפואי, אבל לא לטיפול פסיכיאטרי. בתי החולים לא הצליחו לסייע לו בינתיים, אבל עוד לפני שמיצו את התהליכים הרפואיים מיהרו לתהליך הפסיכיאטרי. למשל, הוא עבר עכשיו בדיקה גנטית, שנשלחה לפענוח בחו"ל כדי לבדוק עוד פן רפואי, ואנחנו ממתינים לתוצאות.

"מבחינה חוקית, כדי לאשפז אותו אשפוז פסיכיאטרי צריכה להיות אפשרות של ממש שהוא חולה במחלת נפש, או שיש לו הפרעה נפשית קשה. זה לא הוכח ולא אובחן בשום מקום. האמא לא חולקת על כך שמצבו החריג גרם לו לבעיות רגשיות, והיא, יותר מכל אחד אחר, רוצה שהוא יקבל טיפול רגשי.

"אין מחלוקת שלמדינה יש סמכות להורות על בדיקת קטין בכל מקום שיורה בית המשפט, אבל כאן כבר רתמו את העגלה לפני הסוסים, ואפילו תיאמו מראש את האשפוז עם בית החולים הפסיכיאטרי, שמוכן לקבלו. אין מסגרת מתאימה למצבו של איציק, אז בחרו במסגרת פסיכיאטרית? אנחנו נילחם באשפוז הפסיכיאטרי בכל דרך משפטית אפשרית.

"הכי קל להאשים את האם, כשאין הסברים למצבו של איציק. במיוחד קל להאשים אותה כשהיא עצמה אישה עם עודף משקל. שולחים רמזים לכל עבר כאילו היא מפטמת את בנה במזון, בלי שהדבר הוכח. מתעלמים מכך שהיא עצמה ביקשה שיתקינו מצלמות בחדר האשפוז שלו, כדי שנגמור עם הטענות האלו אחת ולתמיד".

לבקשת המשפחה הגיע לאחרונה ד"ר אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, לבדוק את איציק בביתו. "הוא קבע, כמו שנקבע גם בבית החולים, שאיציק לא סובל ממצב פסיכוטי", אומרת האם ומראה את המסמכים הרפואיים, "החרדה שלו נובעת מהאשפוזים ומהפחד שינתקו אותו ממני.

"הפסיכיאטר קבע חד־משמעית שניתוק ממני יגביר את המצוקה של איציק. הוא האמין בי שאני מגויסת למענו ולא פוגעת בו, כפי שמעזים לטעון כלפיי. הוא קבע שטיפול בקהילה – בזמן שאיציק ימשיך לחיות בבית – הוא האופציה המועדפת, והמליץ לאפשר לנו לחיות חיים שגרתיים, אחרי שנים איומות. בלי הפחדות ואיומים מצד גורמי הרווחה.

"לאפשר לאיציק להשתקם בבית, בחום ובאהבה, בלי שאני אפחד שתבוא משטרה ותיקח אותו ממני. שייתנו לנו, כאמא ובן, את המרחב להחזיר לו את האמון בעולם, שאבד לו לגמרי".

בתקופה האחרונה היא חוששת לצאת מהבית. נועלת את הדלת היטב, וכל דפיקה מקפיצה אותה ממקומה. "תסתכלי עליו", היא אומרת, "תחשבי על הילדוּת שלו. היא עברה עליו מאשפוז לאשפוז, מנותק מבית ספר, מחברים, מחיות המחמד שלו. ותמיד קיים האיום, שהוא שמע במו אוזניו, שיילקח למקום סגור, כך שאני לא אהיה לידו. את חושבת שהוא יצליח להחזיק מעמד לבד? שהוא יצליח לשרוד במוסד סגור, בלעדיי?"

למה לא מעוניינים שתהיי לידו?

"טוענים שהוא תלוי בי מדי. שניתוק ממני יעזור לו להחזיר לעצמו את העצמאות שלו. שאני לא מאפשרת גישה אליו. מפרשים את הרצון שלי להחליט מי יטפל בו כמניעת גישה. הוא לא מוכן שייגעו בו, בטח לא בלי נוכחותי, ואני לא מוכנה שיכפו עליו או יפעילו כוח".

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אם ייקחו את הבן שלי לאשפוז פסיכיאטרי, הוא ימות

אזהרת עו"ס תמי הר פאר (שירות לחטיפת הילד יפו) צחנה עזה עולה מדבריה: משפחת מאמצת שפכה תה רותח על חזה של ילדה ותגובתה: "אז מה"

יושבת לה בשירות למען הילד ביפו נבלה מוצצת דם ילדים, תמי הר פאר (או תמר הר פאר) שמה. הנבלה הזו שנואה במיוחד על כל הילדים בהם היא מטפלת, וכמובן שנואה במיוחד על ההורים שבזים לה.

הנה דיווח שעלה בסטטוס הפייסבוק של עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער:

אתמול, הלכו זוג הורים לבקר את בתם בת הכמעט השלוש במרכז הקשר של השירות למען הילד ביפו, ואז התברר להם כי בסוף השבוע האחרון נשפך תה רותח על בתם הנמצאת אצל המשפחה המועמדת לאמץ אותה וכל החזה של הפעוטה חבוש. ומה אמרה להם העובדת הסוציאלית תמי הר פאר מהשירות למען הילד: "זה קורה".

לפני שנה הילדה בלעה רעלים אצל אותה משפחה המועמדת לאימוץ, שנבדקה ע"י השירות למען הילד. גם זה קורה?

לעולם לא קרה למשפחה הביולוגית שמישהו מהם נפגע בצורה כזו. כשפעם אחת הבן החליק מידי האם ונלקח לבית החולים לבדיקה, הרווחה עשתה "טררם" גדול.

זה קורה…..

עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער סטטוס מהפייסבוק

עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער סטטוס מהפייסבוק

אם עיוורת חד הורית נדרשה להציב בביתה מבוגר נוסף בכל שעות היממה ולא – יילקח ממנה הילד

http://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Women/News/Pages/9615.aspx

ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן

נשים רבות שראייתן מידרדרת ננטשות על ידי בן זוגן. התופעה כמעט אינה קיימת במקרה שגבר מתעוור

סיפורה האישי של עו"ד דורית חן, חברת ההנהגה הצעירה של המרכז לעיוור, שהשתתפה היום בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, לרגל יום העיוור, המחיש היטב את הדעות הקדומות עמן נאלצות נשים עיוורות להתמודד: "כשילדתי, עובדת סוציאלית דיווחה שאני עיוורת הד הורית. יומיים אחרי הלידה הגיעו גורמי רווחה ושאלו 'עם מי את?'. כשאמרתי שאני לבדי, דרשו שיהיה איתי מישהו 24 שעות ביממה, או שיקחו לי את הילד. המסוגלות ההורית שלי נמדדת על פי אחוזי הראייה שלי. נניח שאני רוצה להעסיק עובד זר, ואני לא, כי לא מתאים לי מישהו זר בבית שלי, אבל נניח. מאיפה המשאבים לממן אותו? אני צריכה לפרנס ולגדל ילד לבד. אני אישה חזקה. כל מה שעשיתי – הכשרה משפטית, קריירה מקצועית וגידול הילד, עשיתי לבד, בלי משאבים. היה לי קשה מאד".

 ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?" עו"ד חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות והכרזתי שאם העובדת הסוציאלית תמשיך לדבר ככה ולא לבדוק עניינית את המסוגלות ההורית שלי ואת טובת הילד, אני אפנה לכל הגורמים, כולל לתקשורת. שלא ייתכן שהיא תאמר משפט כזה". ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות". עו"ד חן: "הילד נשאר אצלי. בגלל שאני לא יכולה להסיע אותו בעגלה, הוא צמוד אלי פיזית במנשא. עד שאני לא מוצאת לו מסגרת, אני לא יכולה לעשות שום דבר. אין לי כסף למטפלת".

עורכת דין דורית חן - אויימה על ידי עו"ס שבנה יילקח ממנה בגלל עיוורונה

עורכת דין דורית חן – אויימה על ידי עו"ס שבנה יילקח ממנה בגלל עיוורונה

 כיום חיות בישראל 11,617 נשים עיוורות מתוך כ-25,000 גברים ונשים עיוורים. 4.3% מהן תחת גיל 18, כ-30% מהן בגיל העבודה ו-66% מהן קשישות. רוב הנשים העיוורות חיות ללא בן זוג. 42% מהן נשואות, לעומת 67% מהעיוורים שנשואים. רבים המקרים בהם אישה ננטשת על ידי בן זוגה כשראייתה מידרדרת, בשעה שתופעה זו די נדירה כשמדובר בגבר שמתעוור.

 יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן ביקשה נתונים על האוכלוסייה של נשים ערביות עיוורות. לנציגת משרד הרווחה לא היו נתונים כאלה אך היא התחיבה להעביר אותם לוועדה בהקדם. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ידוע לנו שבכפרים מסוימים יש אחוז גבוה במיוחד של אנשים ונשים עיוורים, מסיבות תורשתיות, או בשל נישואי קרובים. האם לשכת הרווחה בכפרים אלה מקבלות תגבור תקציבי?" לנציגת משרד הרווחה לא הייתה תשובה ברורה בנושא.

 שני, מגדלור: "במגזר הערבי, כשגבר עיוור, בת משפחה תהיה נהגת שלו, אבל כשאישה עיוורת, גבר לא יהיה נהג שלה. אישה עיוורת גם לא יכולה לצפות שמישהו יתחתן אתה. בעיה נוספת – אישה עיוורת לא רוצה להיחשף בציבור ככזו, ולכן הן נמנעות מללכת עם מקל בחוץ. זה חסם מפני מציאת עבודה, כי אי אפשר ללכת לעבודה בלי מקל. זה שולל מהן לחלוטין אפשרות של עצמאות".

 שושי להט קרטר, מפקחת בשירות לעיוור במשרד הרווחה: "משרד הרווחה מעניק שירותי הדרכה שיקומית לכל עיוור בישראל, מגיל 0. כשתינוק נולד עוור משפחתו מקבלת הדרכה וכלים. שירות זה ניתן במהלך כל ימי חייו של העיוור. השירות ניתן על פי הערכת צרכים ועד שהעיוור לא רוכש עצמאות תפקודית הוא יימשך. הצרכים וההדרכה שונים מאדם לאדם. אנו זקוקים ליותר משאבים לחונכות. כיום מקבל עיוור 6 שעות שבועיות ובמקרים מיוחדים 8 שעות. זה כלום".

 יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן דרשה ממשרד הכלכלה להמציא לוועדה תוכניות ייעודיות להכשרת מקומות עבודה לנשים עיוורות, וכן דיווח על ייצוג הולם של נשים עיוורות במקומות עבודה. ממשרד החינוך דרשה להעביר לוועדה נהלים בדבר הקלות בלימודים, בעיקר בקרב בנות צעירות. משרד הרווחה התבקש להגיש לוועדה דיווח על תוכניותיו בנושא.

עיוורת חשפה בכנסת: כך עובדת סוציאלית ניסתה לקחת לי את הילד

ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?" • עו"ד דורית חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות" • ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות"

שרי רוט, http://www.ch10.co.il/news/174677/#.VXc_HkY2WqG

סיפורה האישי של עו"ד דורית חן, חברת ההנהגה הצעירה של המרכז לעיוור, שהשתתפה היום בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, לרגל יום העיוור, המחיש היטב את הדעות הקדומות עמן נאלצות נשים עיוורות להתמודד.

"כשילדתי, עובדת סוציאלית דיווחה שאני עיוורת הד הורית. יומיים אחרי הלידה הגיעו גורמי רווחה ושאלו 'עם מי את?'

"כשאמרתי שאני לבדי, דרשו שיהיה איתי מישהו 24 שעות ביממה, או שיקחו לי את הילד. המסוגלות ההורית שלי נמדדת על פי אחוזי הראייה שלי. נניח שאני רוצה להעסיק עובד זר, ואני לא, כי לא מתאים לי מישהו זר בבית שלי, אבל נניח. מאיפה המשאבים לממן אותו?

"אני צריכה לפרנס ולגדל ילד לבד. אני אישה חזקה. כל מה שעשיתי – הכשרה משפטית, קריירה מקצועית וגידול הילד, עשיתי לבד, בלי משאבים. היה לי קשה מאד".

ח"כ בני בגין: "איך התגברת על נטיית הממסד לקחת ממך את הילד?"

עו"ד חן: "עמדתי על הרגליים האחוריות והכרזתי שאם העובדת הסוציאלית תמשיך לדבר ככה ולא לבדוק עניינית את המסוגלות ההורית שלי ואת טובת הילד, אני אפנה לכל הגורמים, כולל לתקשורת. שלא ייתכן שהיא תאמר משפט כזה".

ח"כ בני בגין: "הבעיה שלא לכל הנשים יש רגליים אחוריות".

עו"ד חן: "הילד נשאר אצלי. בגלל שאני לא יכולה להסיע אותו בעגלה, הוא צמוד אלי פיזית במנשא. עד שאני לא מוצאת לו מסגרת, אני לא יכולה לעשות שום דבר. אין לי כסף למטפלת".

בדיקת ראיה לפקידי סעד

כיום חיות בישראל 11,617 נשים עיוורות, מתוך כ-25,000 גברים ונשים עיוורים. 4.3% מהן תחת גיל 18, כ-30% מהן בגיל העבודה ו-66% מהן קשישות.

רוב הנשים העיוורות חיות ללא בן זוג. 42% מהן נשואות, לעומת 67% מהעיוורים שנשואים. רבים המקרים בהם אישה ננטשת על ידי בן זוגה כשראייתה מידרדרת, בשעה שתופעה זו די נדירה כשמדובר בגבר שמתעוור.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן ביקשה נתונים על האוכלוסייה של נשים ערביות עיוורות.

לנציגת משרד הרווחה לא היו נתונים כאלה אך היא התחיבה להעביר אותם לוועדה בהקדם.

יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן: "ידוע לנו שבכפרים מסוימים יש אחוז גבוה במיוחד של אנשים ונשים עיוורים, מסיבות תורשתיות, או בשל נישואי קרובים. האם לשכת הרווחה בכפרים אלה מקבלות תגבור תקציבי?" לנציגת משרד הרווחה לא הייתה תשובה ברורה בנושא.

שני, מגדלור: "במגזר הערבי, כשגבר עיוור, בת משפחה תהיה נהגת שלו, אבל כשאישה עיוורת, גבר לא יהיה נהג שלה. אישה עיוורת גם לא יכולה לצפות שמישהו יתחתן אתה. בעיה נוספת – אישה עיוורת לא רוצה להיחשף בציבור ככזו, ולכן הן נמנעות מללכת עם מקל בחוץ. זה חסם מפני מציאת עבודה, כי אי אפשר ללכת לעבודה בלי מקל. זה שולל מהן לחלוטין אפשרות של עצמאות".

שושי להט קרטר, מפקחת בשירות לעיוור במשרד הרווחה: "משרד הרווחה מעניק שירותי הדרכה שיקומית לכל עיוור בישראל, מגיל 0. כשתינוק נולד עוור משפחתו מקבלת הדרכה וכלים. שירות זה ניתן במהלך כל ימי חייו של העיוור. השירות ניתן על פי הערכת צרכים ועד שהעיוור לא רוכש עצמאות תפקודית הוא יימשך. הצרכים וההדרכה שונים מאדם לאדם. אנו זקוקים ליותר משאבים לחונכות. כיום מקבל עיוור 6 שעות שבועיות ובמקרים מיוחדים 8 שעות. זה כלום".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן דרשה ממשרד הכלכלה להמציא לוועדה תוכניות ייעודיות להכשרת מקומות עבודה לנשים עיוורות, וכן דיווח על ייצוג הולם של נשים עיוורות במקומות עבודה.

ממשרד החינוך דרשה להעביר לוועדה נהלים בדבר הקלות בלימודים, בעיקר בקרב בנות צעירות. משרד הרווחה התבקש להגיש לוועדה דיווח על תוכניותיו בנושא.

חיים כץ השר לרווחה אישית – שר הרווחה החדש חיים כץ שכיהן בעבר בעת ובעונה אחת כחבר כנסת וכיו"ר ארגון עובדי התעשיה האווירית עשה לעצמו לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו

רק מעטים מקרב נבחרי הציבור ששייכים בדרך כלל לעשירון הבינוני היו מוכנים לחשוף ברבים את נכסיהם הפיננסיים שהעידו על כך שהם לא נמנים על אלה שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי, אחד מהם שנמנע בקנאות מלחשוף את הונו האישי הוא שר הרווחה החדש חיים כץ שכיהן בעבר בעת ובעונה אחת כחבר כנסת וכיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית ועשה לעצמו, לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו

אריה אבנרי, http://www.news1.co.il/Archive/0026-D-103254-00.html

השר לרווחה אישית חיים כץ האיש שעשה לעצמו לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו, כתבתו של אריה אבנרי News1, קובץ pdf

השר חיים כץ. השליחות האישית קודמת לכל [צילום: פלאש 90]

השר חיים כץ. השליחות האישית קודמת לכל [צילום: פלאש 90]

סוד גלוי הוא שהרוב המכריע של השרים וחברי הכנסת לא מתלהבים לפרסם בפומבי את הצהרות ההון האישיות שלהם שהן מצווים להפקיד על-פי חוק בידיו של יו"ר הכנסת.

רק מעטים מקרב נבחרי הציבור ששייכים בדרך כלל לעשירון הבינוני היו מוכנים לחשוף ברבים את נכסיהם הפיננסיים שהעידו על כך שהם לא נמנים על אלה שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי, אחד מהם שנמנע בקנאות מלחשוף את הונו האישי הוא שר הרווחה החדש חיים כץ שכיהן בעבר בעת ובעונה אחת כחבר כנסת וכיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית ועשה לעצמו, לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו.

כץ הינו לקוח ותיק של אומ"ץ אחרי שזיהינו שהוא הפך את תפקידיו הציבוריים קרדום לחפור בו לעומק. השליחות האישית והמשפחתית קדמה אצלו תמיד לשליחות הציבורית.

חיים כץ שר הרווחה – טייקון גז

השבוע נחשף באקראי ששר הרווחה החדש הוא בעצם טייקון גז שמחזיק מניות בחברת ישראמקו לחיפושי נפט השותפה גם בהפקת הגז הטבעי בשווי של עשרות מיליוני שקלים (על-פי הערכת מומחים שווי מניותיו נאמד למעלה מ 50 מיליון שקלים).

כץ הודה שהוא חבר אישי של איל ההון השנוי במחלוקת קובי מימון והוא נימנה על באי ביתו והוא לא רואה בכך כל פסול. גם שותפו של מימון חיים צוף ועוד שורה של אילי הון שחפצים ביקרו והם והוא יודעים למה. השר החברתי הזדרז להכריז ששווי מניותיו אינו בהיקף שפורסם בכלי התקשורת אך בשלב זה הוא עדיין מתחמק מלהגיש הצהרת הון מפורטת.

כץ הוסיף שהוא הרחיק את עצמו מכל טיפול בנושא הגז. המציאות העגומה שונה כמובן מן הקצה העובדות צועקות בעד עצמן. מסתבר שלפני כשלוש שנים, בעיצומה של המחאה החברתית, הוכיח חבר הכנסת כץ את עוצמתו הפוליטית, כאשר נרתם למסע הסברה שניהל איל הנפט והגז קובי מימון בקרב שרי הממשלה וחברי הכנסת. מימון ביקש למנוע את יישומן של המסקנות מרחיקות-הלכת שעליהן החליטה ועדת ששינסקי, שהיו יכולות לצמצם את רווחיו האדירים.

כץ לא נרתע מכללי המינהל התקין והאתיקה המקצועית, וביקש מכמה שרים לפגוש את מימון. במקביל בחש כץ מאחורי הקלעים בקרב חברי ועדת הכלכלה. להיטותו של חבר הכנסת כץ לסייע לקובי מימון הוגדרה כ"סיוע לחבר", אבל בפועל הוא ביקש לסייע לאיל הון, בעליה של חברה לחיפושי נפט, שכץ וכמה מחבריו להנהגה מחזיקים בה חבילות מניות.

מי שנתקע לכץ בדרכו להסוות את פעילותו למען חיבור ההון לשלטון הוא שאמה-הכהן ששימש, כאמור, כיו"ר ועדת הכלכלה ויצא נגד ניסיונם של הטייקונים ביניהם מימון, להשתלט על דיוני הכנסת ולהכתיב לחברי הכנסת את החלטותיהם באמצעות לוביסטים, שליחיהם לדבר עבירה מסוגו של כץ.

כץ נפרע ממנו וחסם את כניסתו לכנסת בסיוע הגייסות שלו. אומ"ץ הגישה בשעתו לוועדת האתיקה של הכנסת תלונה נגד ח"כ כץ, שבה נאמר בין השאר:

"בשעתו פנה אומנם חבר הכנסת כץ לוועדת האתיקה של הכנסת והודיע שאין לו כוונה להשתתף בדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בנושא תמלוגי הגז. פנייה זו נבעה מכך שבעליה של חברת ישראמקו, קובי מימון, שהינה בעלת זכויות בקידוח תמר, הינו לטענתו חברו האישי. מאוחר יותר התברר כי ח"כ כץ גם מחזיק מניות בחברה זו. ערכן של המניות הללו צמח בשנתיים האחרונות במידה ניכרת.

לעומת זאת נהג ח"כ חיים כץ בניגוד אינטרסים מובהק ובניגוד לתקנון האתיקה של הכנסת כאשר פעל שהוועדה שהוא עומד בראשה תדון בנושא שקשור בחברות הנסחרות בבורסה. ח"כ חיים כץ לא סיפר כלל לחברי הוועדה כי יש לו לכאורה אינטרסים אישיים בהצעת חוק זו מה גם שאפשר לאחד ממנהלי חברת ישראמקו להיות נוכח בעת הדיון שנערך בוועדה.

אנו תובעים לערוך בירור יסודי בוועדת האתיקה של הכנסת ולקבוע האם ח"כ עבר על חוקי האתיקה ולהסיק את המסקנות הנדרשות".

למרבה הפלא, ועדת האתיקה הפרלמנטארית לא מצאה מקום לנזוף בח"כ כץ והעניקה לו הנחה בדומה לוועדות הקודמות. אומ"ץ לא הופתעה מההתעשרות הקלה של כץ מעסקי הנפט והגז שהייתה לה גם תמורה.

הגילוי שכץ מחזיק בחבילת מניות של חברת "ישראמקו" שהכניסה לכיסו הפרטי סכומים נאים בגלל זינוק מטאורי בעקבות גילוי מאגרי גז ענקיים מול חופי הארץ נחשף כבר לפני שנתיים וחצי ויותר בעת הדיונים האינטנסיביים שהתקיימו בכנסת בנושא טעון זה.

אומ"ץ לא עמדה מנגד ופנתה לוועדת האתיקה של הכנסת ולגורמים נוספים כדי לברר אם במעשה זה הוא לא פגע בטוהר המידות.

ח"כ כץ טען בתגובה שהוא לא עבר כל עבירה מאחר שהוא החזיק את חבילת המניות זמן רב עוד לפני גילוי המאגרים ורק המזל הטוב שיחק לו.. תוך כדי כך נחשף שכץ הוא חבר אישי של קובי מימון. (חברים נוספים של מימון הם שר האוצר משה כחלון מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב יוסי בר מוחא שכיהנו כדירקטורים באחת החברות שבבעלותו של כחלון).

הרשות לניירות הערך לא קיבלה בשעתו את הסבריו של כץ. מחלקת החקירות של הרשות ערכה חקירה בחשד שח"כ חיים כץ החזיק מניות של "ישראמקו" גם בעבר וקיבל על-פי החשד בניגוד לחוק מידע פנים מוקדם על גילוי כמויות גז ענקיות נוספות מול חיפה רכש כמות נוספת של מניות וגרף לכיסו רווחים נאים נוספים.

החקירה עלתה על שרטון בדומה לחקירות אחרות של אישים פוליטיים שסרחו.

שיחות מוטיבציה אצל כץ

על-רקע פעילותו הבעייתית של ח"כ כץ כדאי לציין שבעבר הוא היה חבר בוועדת הכספים שהצביעה על קביעת תקנות שהיו קשורות לוועדת ששינסקי שדנה בשיעור המיסוי על הגז הטבעי. כץ טרח להודיע שהוא פוסל עצמו מהדיון בשל קרבתו למימון ובעל מניות ב"ישראמקו" אבל הוא פעל היטב מאחורי הקלעים כדי לגייס בקרב חברי כנסת תמיכה לאינטרסים של מטיבו מימון. בהזדמנות מסוימת נצפה כץ במשרדי ישראמקו בפתח תקוה כשותף פעיל לשיחה שניהל מימון עם אחד מחברי הכנסת שהצביעו בסופו של דבר בעד הפחתת המיסוי על הגז.

הוא לא היה היחיד מקרב חברי הכנסת שעברו אז שיחות מוטיבציה אצל כץ שנחשב לקבלן הקולות הראשי של הליכוד.

כץ התמקם בעשור האחרון בעמדת כוח מרכזית בליכוד בזכות היותו, כאמור, מי שיכול לסייע לאלה שמכרכרים סביבו להיבחר לכנסת, וזאת בסיועם של אלפי עובדי תע"א שהתפקדו לליכוד במצוותו וסרים למרותו. רבים מאלה שהתפקדו לליכוד במרוצת השנים זכו לקידום בשכרם ובתנאי עבודתם. כמה מאלה שסירבו מנימוקים אידיאולוגיים חשו עצמם מאוימים ומוחרמים. בפריימריז של הליכוד הוסעו העובדים בשעות עבודתם באוטובוסים מיוחדים שארגון העובדים מעמיד לשירותם, ודבר זה מנוגד לחוק הבחירות ומעלה חשד לשוחד פוליטי.

בשעתו פנתה אומ"ץ אל מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיתערב כדי למנוע מעלל נוסף של הח"כ המצפצף על החוק. הפנינו את תשומת לבו של המבקר לכך שהריטואל חוזר על עצמו בכל מערכת בחירות פנימית בליכוד – אלפי עובדי תע"א שגויסו על-ידי כץ להצטרף למפלגה זו (חלקם נגד רצונם) הפסיקו את עבודתם ואורגנו עבורם אוטובוסים ומכוניות פרטיות של המנהלים ובעלי תפקידים. בתגובה לכך קיבלנו הודעה שהנושא נבדק, ולאור ממצאי הבדיקה הוחלט שלא לנקוט בפעולות.

משום מה, תגובת מבקר המדינה למעלליו הפוליטיים של כץ נעשתה מאז ומתמיד בקול ענות חלושה. גם הפעם הוא נמנע מלהתערב במבצע ההסעה הפוליטי.

מעמד מיוחד בכנסת

מי שסבר לתומו שגם לגבי ח"כ כץ פועל העיקרון של שכר ועונש – טועה. ניגוד האינטרסים המשולש של כץ גובל בחוצפה. בכנסת הקודמת לא הסתפק ח"כ כץ בניהול ועדת העבודה, רווחה ובריאות אלא בוחש ומעורב בשירותם של אילי הון שהוא מחובר אליהם גם בוועדות הפרלמנטאריות האחרות. בתע"א לא מייצג כץ רק את אלפי העובדים אלא גם מכתיב מהלכים שונים להנהלת החברה. בהסתדרות לא מונע כץ צעדים נגד הממשלה למרות שהוא נחשב אחד מראשי הליכוד. נוח לו שראש הממשלה יזדקק לעזרתו. כץ אינו שוכח ואינו סולח על כך שחרף ההבטחות שניתנו לו בעבר הוא לא מונה לשר בממשלה וצעירים מסוגם של סער וארדן דילגו מעליו.

המציאות העגומה מלמדת שלאורך השנים זכה כץ למידה מוגזמת של חסד מאנשי משרד מבקר המדינה ומחברי ועדת האתיקה של הכנסת. שלושת התפקידים של ח"כ כץ יצרו לו גם מעמד מיוחד בכנסת, שבה הוא נהנה ממרחב ממוגן מפני טילי ביקורת ציבורית, מטיל את מרותו על סביבתו ונוהג לפי הכלל שעל פיו יישק כל דבר, כולל חברי כנסת מהאופוזיציה. מי שמסרב לח"כ כץ יכול רק לנשק לו.

כץ היה מאז ומתמיד בעל אופי של דיקטטור אדם חסר רגישות לכללי המנהל התקין. זו הייתה אולי הסיבה שהוא נתן את ידו בשעתו לבן-בריתו, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, לבטל את הבחירות להסתדרות בהסכמה מוקדמת. רק הודות לפעילותם של גופים ציבוריים ובעיקר אומ"ץ, שפנו לבית המשפט, סוכל המהלך הציבורי.

כץ צבר לאורך השנים עוצמה רבה, בתפקידו בראש אחד מארגוני העובדים הגדולים במדינה, כאשר הצליח להשיג לאלפי העובדים תנאי שכר והטבות בלתי מקובלים במשק. כך נסללה דרכו להפוך לאחד המנהיגים הבולטים בהסתדרות העובדים הכללית. כץ לא רצה לפעול במסגרת סיעת הליכוד בהסתדרות שנמוגה בהדרגה, והעדיף להקים סיעה עצמאית בשם "עוז", שהפכה לשותפה בכירה בקואליציה ההסתדרותית תמורת אתנן נדיב.

כץ כפה בעבר על אלפי עובדי התעשיה האוירית להצטרף לליכוד וכך עלה בידו לא רק למקם את עצמו במקום טוב באמצע אלא גם לקבוע את גורלם הפוליטי של חברי כנסת של המפלגה להיבחר מחדש, להדחק למקום לא ריאלי או לקבל כרטיס כניסה לממשלה באמצעות קידום למקום טוב בצמרת הרשימה.

המציאות העגומה מלמדת שלאורך השנים זכה חבר הכנסת כץ למידה מוגזמת של חסד מאנשי משרד מבקר המדינה ומחברי ועדת האתיקה של הכנסת. שלושת התפקידים של ח"כ כץ יצרו לו גם מעמד מיוחד בכנסת, שבה הוא נהנה ממרחב ממוגן מפני טילי ביקורת ציבורית, מטיל את מרותו על סביבתו ונוהג לפי הכלל שעל פיו יישק כל דבר, כולל חברי-כנסת מהאופוזיציה. מי שמסרב לח"כ כץ יכול רק לנשק לו.

אומ"ץ זיהתה זה מכבר את שורשי הבעיה.

שורה של גופים ואישים ממלכתיים, בהם שרי הביטחון והאוצר, רשות החברות הממשלתיות, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה לשעבר העניקו לכץ הנחות לא רק בסוף העונה. גם המשטרה לא טיפלה לאורך השנים בתלונות שהגיש עובד תע"א אמיר חרמוני על ההתנהלות הכספית הבעייתית של ארגון העובדים. חרמוני שילם מחיר יקר על שהעז להתמודד מול כץ על ראשות ארגון העובדים ופוטר מעבודתו.

גם מבקר המדינה הנוכחי לא עלה על הבריקאדות כדי לקרוא לסדר את הדיקטטור.

שר רווחה יו"ר ארגון עובדים לא הולכים ביחד

לפני כמה חודשים פרץ עימות חריף בין מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לבין כץ על-רקע דרישתו של יוגב שתקופת החל"ת (חופשה ללא תשלום) הממושכת מאוד של כץ תיפסק לאלתר. תוך כדי כך נחשף שארגון עובדי תע"א, שנחשב לאחת מקבוצות הלחץ הגדולות במדינה פעל מאחורי הקלעים ולפניהם כדי להעלות את גיל הפרישה של יו"ר הארגון כץ מ-67 ל 70 על-מנת למנוע את פרישתו מתפקידו בארגון ולאפשר לו לכהן בתפקיד שלוש שנים נוספות, בפרק זמן זה אמור היה כץ להמשיך לדאוג לאינטרסים של הארגון בתפקידיו הפרלמנטאריים. למטרה זו החלו חייליו של ח"כ כץ בארגון לרתום למהלך את הנהלת תע"א ואת דירקטוריון החברה שחששו כל השנים מידו הארוכה של כץ. ואמנם הדירקטוריון אישר את הארכת גיל הפרישה של כץ ולא נענה לדרישת רשות החברות לבטל את החל"ת לאלתר והותיר בידי כץ את הברירה לחזור לעבודתו בחברה ולהישאר בכנסת או להפך.

בשעתו נחלצה אומ"ץ לשתף פעולה עם רשות החברות בשורה של נושאים שקשורים באכיפת החוק וטוהר המידות. חל"ת הייתה באחד המקומות הראשונים ברשימה. על יסוד המידע שקיבלה אומ"ץ פנה הממונה על הפרויקטים של אומ"ץ שאול שני אל יוגב כדי להעניק לו זריקת עידוד ולהזהיר אותו מראש מפני "מלכודת דבש" שיטמנו לו בדירקטוריון במטרה להאריך את החל"ת של כץ.

הבהרנו ליוגב שתנועת אומ"ץ עומדת על דעתה כי יש להפסיק את חופשתו של ח"כ כץ לאלתר. לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי להסיק שח"כ כץ הינו אלוף חל"ת במדינה. כץ גאה במיוחד על הקשר האישי לאורך שנים שקיים בינו לבין ראש הממשלה נתניהו.

הקדמת הבחירות לכנסת הנוכחית מנעה מרשות החברות לנקוט בצעדים נגד התעשיה האוירית. ערב הבחירות האחרונות בעת הפריימריז לבחירת מועמדי הליכוד לכנסת בעט ח"כ כץ פעם נוספת בשלטון החוק כאשר ארגן הסעות מאורגנות של עובדי התעשיה האוירית, אלא שהפעם נטען שהעובדים השתתפו בהצבעה לא על חשבון שעות עבודתם והם הוסעו גם במכוניות פרטיות ולא בהסעה מאורגת.

בממשלה הצרה נוכחית לא הייתה לנתניהו ברירה אלא למנות את כץ כשר. ראש הממשלה החליט שמשרד הרווחה יינתן לכץ עתיר הנכסים. בשעה טובה ומוצלחת נפרד כץ סופית בלית ברירה מהתעשיה האוירית. שר ויו"ר ארגון עובדים לא הולכים יחד.

אבל במקום שכץ יצלול מיד בנבכי המשרד שמטפל בבעיות החמורות של האוכלוסייה החלשה במדינה הוא ממשיך לבשל מאחורי הקלעים כדי שימשיך להיות לו מאחז בחברה. אומ"ץ לא הייתה יכולה לעבור על כך לסדר היום.

במכתב שנשלח השבוע ליועץ המשפטי לממשלה נאמר:

"בתקשורת פורסם ששר הרווחה חיים כץ השתתף בישיבת ועד העובדים בתעשיה האוירית ועל-פי חלק מהמקורבים לדיון אף ניהל אותה וזאת למרות שבתור שר בממשלה היה אמור להתנתק לחלוטין מתע"א. מקורבים לוועד אמרו, כי כץ הופיע לישיבה שעסקה בבחירת מחליפו לאחר שפעל מאחורי הקלעים לקידום מועמד מטעמו.

על-פי דיווח ממשתף בישיבה, כץ הבטיח לעובדים, כי אם ירצו לטרפד את הפרטת התעשיה האוירית המתוכננת, יסייע לעובדים בתפקידו כשר בממשלה.

בהמשך הציע כץ שוועדת הבחירות שתבחר את יורשו תהיה ועדת הבחירות הקודמת שבחרה בו.

תנועת אומ"ץ רואה בחומרה את השתתפותו של השר חיים כץ בישיבת ועד העובדים של התעשיה האווירית למרות שהחוק מחייב את הינתקותו המוחלטת ומבקשת את הנחיותיך לשר לגבי קשריו עם התעשיה האווירית".

עד כה לא נתקבלה תשובתו של היועץ המשפטי.

אפילוג: אני מתגעגע לימים שבהם כיהן כשר העבודה והרווחה ד"ר ישראל כץ אדם צנוע וישר שחולל מהפכה במדיניות הרווחה של המדינה. כאשר נפטר השר ישראל כץ הישר התברר כי עדיין היה חייב משכנתה על דירתו. יחי ההבדל הגדול.

נציב תלונות הציבור אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול / איתמר לוין News1

הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת – אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוג

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-365158-00.html

שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול, איתמר לוין, News1, קובץ PDF

שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מישראל לארה"ב, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.

מרים קראוס.

מרים קראוס. "מי שמכם" [צילום: בוצ'צ'ו]

ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו – הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.

על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול".

"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".

עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זו לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.

ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל – אשר לא היה מיוצג כלל – רב המרחק".

נתל"ש – החלטה: תלונה נגד השופטת מרים קראוס ביהמש לענייני משפחה פתח תקווה נמצאה מוצדקת, קובץ pdf

1 2 3 45

האיום של רונאל פישר על עורך ״עובדה״ בעניין מאיר כהן שר הרווחה לשעבר שתפר לעצמו תיק הטרדה מינית כדי שטענות מעברו לא יפורסמו

מכבש הלחצים לעצירת התחקיר על ח״כ מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, מ׳יש עתיד׳ כלל שיחה שהפתיעה אפילו את ראשי תכנית התחקירים הוותיקה. הנה מה שקרה מאחורי הקלעים.

תומר אביטל, http://www.haaretz.co.il/blogs/tomeravital/1.2648724

http www.haaretz.co.il misc article-print-page 1

1257756415

בשבוע שעבר שודר תחקיר פוליטי שטרם נראה כמותו בישראל. ח״כ מאיר כהן (יש עתיד), הסתבר, חבר לעורך הדין הפלילי רונאל פישר במטרה לטרפד טענות שצצו ואיימו עליו כשנכנס לתפקיד שר הרווחה.

המונח השחוק כאילו נלקח מ׳בית הקלפים׳ מעולם לא היה מדויק יותר: פישר הפיץ בתקשורת סיפור מסמר שיער לפיו קבוצת דימונאים רקמה קנוניה נגד ראש העיר בדימוס במטרה לטפול עליו האשמות שקריות. פישר הציג הוכחה: עד מסתורי שהיה חלק מהקנוניה – אך חזר בו. אלא שמהתחקיר התברר כי את העד גייס לא אחר מיועץ התקשורת של השר, אבי בן זיקרי. העד אף הסגיר את עצמו (לדברי פישר כי 'מוסרית נראה לו שהלך עם זה רחוק מדי'), וזכה להסכם חסינות מפתיע: הוא יחשוף את הקנוניה ולא יופלל. בדימונה הועבר, לפי התכנית, מסר לפיו מי שידבר נגד השר יגיע למשטרה.

'עובדה' הגיעו בסופו של דבר אל העד: שלום בר אבי, עיתונאי מקומי, שטען כי אנשיו של כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנוניה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך כמובן להתייחס בזהירות, אבל כך או כך חקירת המשטרה נסגרה כי בלה"ב לא נמצאה כל ראיה לכך שהיתה אי פעם קנוניה פלילית.

הדים לפרשה? 0. אמנם מקורבי כהן הפעילו מכבשי לחצים לגניזת ׳פולו-אפים׳ אבל יותר מכך התחקיר, כנראה, פשוט מסובך להבנה. הוא גם נשאר ברמת ה׳מטא׳ – הוכח שסביבתו של כהן פעלה לטאטא משהו מתחת לפני השטיח, אבל מה בדיוק?

ועדיין, מאות אלפי הצופים של עובדה ראו במו עיניהם: שלום בר אבי התוודה כי "התצהיר שאני חתום עליו נכפה עליי.. אתם לא מכירים את מאיר כהן… כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו… הייתי כחומר ביד היוצר".

מה שלא ראיתם בטלוויזיה

מה שלא הוקרן על המרקע, בין השאר, הוא עבודת התחקירנים מאחורי הקלעים – עדים מדימונה שדיברו בלהט ופתאום התפוגגו, המתיקו סוד בבקרים ובערבים התחמקו מטלפונים ומפגישות – וגם הדרך המאפיוזית בה פישר ניסה להוריד את ׳עובדה׳ מהסיפור.

בשיחה עם העורך איל גונן עוד בתחילת הדרך (על התחקיר עבדו במערכת כשנתיים), פרקליטו של כהן ניסה לשכנע כי אכן קבוצת דימונאים רקמה קנוניה נגד השר כהן. קנוניה, שלטענת ׳עובדה׳, הומצאה כדי להסיט את האש מאי-סדרים אמיתיים – אך לא ידועים –  בהתנהלותו.

פישר גרס באותה שיחה כי מישהו 'מאכיל' את ׳עובדה׳ בשקרים.

הנה, לראשונה, התמלול:

פישר: "הרי השיחות האלה למה נועדו – הן נועדו למנוע את זה שכל אחד הולך לדרכו ועושה מה שהוא מבין. אם תגידו לי-שמע, לך תמצוץ לסוסים אנחנו לא אכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים, אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט ואתם תלכו ותמשיכו את העבודה החשובה".

עורך עובדה: "העברנו רבע שעה בלי איום? מה, אי אפשר לחכות עם השלב הזה עוד קצת?"

פישר: "אני עוד לא איימתי. כשאני מאיים זה נראה אחרת…  פעם צלצל אליי, לפני עשרים שנה כשעסקתי בעיתונות, איך קראו לו זה שנרצח, אסלן… צלצל ואמר 'אהה' ככה. הלכתי למשטרה והגשתי תלונה על איומים ואמרו לי 'מה הוא אמר לך?' אז אמרתי שהוא אמר לי- 'למה אתה עושה כתבות כאלה רעות על בני אדם', אמרו לי – 'זה לא איום'. אמרתי להם- 'אבל הקול שלו היה צרוד'… אז כשתשמע שהקול שלי נהיה צרוד- סימן שעברתי לאיים. בינתיים אני לא צרוד, כוונתי הייתה אחרת".

תגובת יש עתיד: אין תגובה

זו רק אנקדוטה. מה שחשוב פה שוב זה שמדובר בסיפור נוסף, תמוה אמנם אך עדיין כזה שנחשפו בו שאלות חמורות לגבי בכיר המפלגה שחרתה על דגלה את ניקיון הכפיים. פניתי ל׳יש עתיד׳ ולראש המפלגה יאיר לפיד בבקשה להגיב לתחקיר – אך הם החליטו לשתוק. במפלגה יכלו להודיע שהחלו בבדיקת ממצאי התחקיר, או מאידך להכריז שמדובר בשטויות במיץ. אך הם החליטו למלא פיהם מים, ככל הנראה בתקווה שהסיפור יתאייד לו.

׳יש עתיד׳ היא מפלגה עם כוונות טובות. ׳יש עתיד׳ אפילו קידמה כמה מהכוונות האלו בכנסת ה-19 (טיפול אמיץ בקק״ל למשל). אבל המפלגה הזו (שאני לא מחסידיה. גילוי נאות למטה) היא גם אסופה די מקרית של אנשים שהסכימו לרוץ עם לפיד לכנסת. אסופה שהדבק שלה אמור להיות מעורבב, למיטב הבנתי, משני מרכיבים: טוהר המידות ודאגה למעמד הביניים. וזאת בדיוק הבעיה. בשניהם מוטל שוב ושוב ספק. אם זה מסע הצלב להחלת מע״מ 0, סיוע למקורבים, או אי הצטרפות לקואליציה הדומה דמיון מדהים לזו שהם סייעו להקים בפעם שעברה (איזו הצדקה יש למפלגת מרכז שנשארת באופוזיציה?).

וגם אם הכל מנומק והגיוני והטעות היא בידינו – מדוע להתעלם מפרשה שאילו הייתה נחשפת במפלגה אחרת- לבטח היו מכנסים סביבה מסיבת עיתונאים וצועקים ׳מושחתים- הביתה!׳?

כש׳יש עתיד׳ הייתה חברה בקואליציה התמרמרתי משום שלא קידמה את אג׳נדת השקיפות עליה רכבה כל הדרך לממשלה. כעת, כשהיא חברה באופוזיציה נותר רק לבכות על התנהגות פסולה של נבחרי ציבור. נכון, מלכי הפוליטיקה הישנה הן עדיין המפלגות הוותיקות, אך מדוע הטוענות לכתר מחקות אותן בלהט רב כל כך?

מפלגה שרכבה על ההתעוררות החברתית ומתיימרת לייצג את הציבור הרחב שואף השקיפות לא יכולה להשתתף במשחק רק כשנוח לה. אם כהן לא חטא – תתייצבו מאחוריו. אם מעשיו טעונים בדיקה – אנא בצעו אותה.

עורך דינו של פישר מסר כי את תגובתו יש לבקש מהשב״ס עקב מעצרו. בשב״ס טענו מנגד כי רק עורך הדין יכול לבקש תגובה. לפיד ויש עתיד, כאמור, סירבו להגיב.

קישורים:

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר תפר לעצמו תיק הטרדה מינית כדי שטענות מעברו לא יפורסמו ביחד עם רונאל פישר, הדובר אבי בן זיקרי והכתב שלום בר אבי

מכון ד"ר אילן טל – בריונות ואלימות נגד אם – שופטת שפרה גליק ביהמ"ש לענייני משפחה ר"ג תמ"ש 56895-05-12

מכון ד"ר אילן טל, פעל בבריונות ואלימות חריגה נגד אם, ובשיא החוצפה דרש את "הגנת בית המשפט" על התנהלותו החריגה.

השופטת שפרה גליק דחתה את פניית המכון וקבעה כי פניית המכון חורגת מן המקובל והמכון מונה לשם מתן חוות דעת וכי "בית המשפט אינו מספק הגנה".

מכון ד

מכון ד"ר אילן טל בריונות ואלימות נגד אם

מדובר באם חד הורית, רכה ועדינה המגדלת באהבה והשקעה רבה את בנה הקטן בן 9 שנים המאובחן כ- PDD על רצף האוטיסטי.

ביום 9/3/14 מינתה השופטת שפרה גליק לאחר התייעצות עם עו"ס תמר גוזנר מיחידת הסיוע שליד בית משפט לענייני משפחה ר"ג, את מכון ד"ר אילן טל, כמומחה בית המשפט על מנת לערוך אבחון מסוגלות הורית של שני הצדדים עם דגש למצבו הרגשי של הילד, וכן אבחון רגשי מעמיק של הקטין עם אינטראקציה של כל אחד מההורים.

עוד הורתה השופטת כי המומחה יערוך בדיקות פסיכודיאגנוסטיות ולא יראה את טענות הצדדים.

המכון הודיע כי יהיה זקוק ל- 45 יום לעריכת הבדיקות ודרש 30,000 ש"ח שכר טרחה.

השופטת פסקה כי האם תשלם 20,000 ש"ח אותם הפקידה האם למפרע בקופת ביהמ"ש, ואילו האב ישא בתשלום של 10,000 ש"ח.

טרם התחלת המבדקים, פנה ד"ר אילן טל לבית המשפט, כשהוא מוסר את לוח הבדיקות ומודיע לבית המשפט כי התאריכים "אינם גמישים".

באורח חריג, מכון ד"ר אילן טל הוציא שליח מיוחד מטעם הקליניקה, והגיע לביתה הפרטי של האם, כשהוא משאיר לה הודעה כתובה מתחת לדלת ביתה, בנוסף להודעות SMS כתובות מרובות והודעות דואר אלקטרוני.

מכון ד"ר טל הטריד באובססיביות את האם. בשום מקום לא נקבע על ידי השופטת כי על עובדי המכון להגיע לביתה של האם. המכון חרג בפרשנותו את הסמכת בית המשפט לביצוע אבחונים, באופן מטריד בהתנהלותו, כשהוא מגיע למקום מגוריה של האם, המתגוררת עם בנה הקטן.

וכך תיארה האם את התנהלות המכון בפנייתה לבית המשפט מיום 15/5/2014:

בקשה דחופה ביותר להחלפת "מכון טל" לבדיקת מסוגלות הורית

בבקשתה מפרטת האם, התנהגות חריגה, לדעתה של המכון כיוון שביום 27.04.14 שמעה צלצול פעמון דלת ביתה וכן נקישות, היא ביקשה מהנוקשים להזדהות, היא סירבה לפתוח, ומאוחר יותר הסתבר לה שהמדובר בנציג של מכון טל שבמשך 45 דקות לא הפסיק נציג מכון טל לדפוק באגרופיו ולבעוט על דלת ביתה כאשר, כך היא מוסיפה כל משך הדפיקות והבעיטות הקטין לא פסק מלמרר בבכיו ולהזכיר, עסקינן בקטין המאובחן על רצף האוטיזם PDD.

האם ציינה, כי בשל ההתנהלות הברוטאלית של נציגי המכון, הגישה נגדם תלונה במשטרה בעילה של השגת גבול, תקיפה ואיומים".

פסק דין השופטת שפרה גליק תמ

פסק דין השופטת שפרה גליק תמ"ש 568952-05-12 מיום 26.10.14

ייאמר מיד, התנהלות ד"ר אילן טל, מעבר להיותה חורגת מכללי הסבירות, יש בה עבירות פליליות קשות, בין היתר: הטרדה מאיימת, איומים, מעשי סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, תקיפה ושיבוש מהלכי משפט. העבירות הללו בוצעו על ידי  "מומחה בית המשפט".

מכון ד"ר אילן טל הפעיל אמצעי טרור, איומים ואלימות כלפי האם, והותיר באם טראומה קשה, כשהוא מטיל חיתתו כלפיה.

השופטת ביקשה את תגובת מכון אילן טל, והנ"ל ציין כי האם דיברה בתוקפנות אל עובדת המומחה, אישה בהריון מתקדם שהתקשרה במצוקה אל מנהלי המכון מכיוון שחששה מתנהגותה של האם…

מה נאמר, כל מילה מיותרת.

מכון ד"ר אילן טל, מאשים את האם שנותרה ספונה ומבוהלת בביתה לנוכח הבריונות והאלימות שהפגינה עובדת משרדו, והוא מצפה מאיתנו להאמין, שהאם דיברה בתוקפנות.

האם לא הזמינה את אנשי מכון אילן טל לביתה.

הבדיקה היתה אמורה להיערך במכון אילן טל במשרדיו, ולא בביתה של האם.

מכון אילן טל המשיך באיומים כלפי האם הקורבן כשהוא מגדיל לעשות ושולח שוב ושוב בקשות מופרכות לבית המשפט בהם הוא מבקש: "סעד דחוף מבית המשפט", כשהוא משמיץ את האם בדברי בלע ולשון הרע ביודעו שאינם נכונים, במטרה להעמיד את האם באור שלילי, לבזותה ולהשפילה ולהכתים את שמה ולהטיל דופי באופיה של האם ולהציגה כ"בעייתית".

הגדיל לעשות ה"מומחה" כשכתב לבית המשפט:

"מכיוון שאני רואה את עצמי כשלוחה של בית המשפט, אני פונה אל כבוד בית המשפט באופן יוצא דופן בבקשה כי יגן על המרכז בהנהלתי על עובדיו ועל שמו הטוב.

בנוסף לכל אלה, נראה לי כי הגב' נ.י. זקוקה להערכה נפשית מקיפה, דחופה ומיידית. לאור ההתנהלות שאנו חווינו, שנעשתה בפני מבוגרים וגרמה למצוקה, עולה חשש כבד, כי בנה עלול להימצא במצוקה קשה אף יותר…"

המומחה רואה צל הרים כהרים. האם נבהלה מהגעת אנשי המכון לביתה, מקום מבצרה הפרטי, ולכן לא שיתפה פעולה עם המכון וסירבה להגיע אליו.

"המומחה"ביצע "אבחון וירטואלי" בלי לשוחח עם האם ובלי לפגוש אותה.

בית המשפט מינה את המכון לביצוע בדיקות ספציפיות, אולם המומחה במקום ליתן אבחון מקצועי ולכתוב חוות דעת אובייקטיבית נטולת פניות, גיבש עמדה נגד האם. אין ולא יכול להיות ספק: פעולות מכון ד"ר אילן טל, מצביעות על התנהלות לקויה וחמורה ובלתי מקצועית, תוך ניגוד עניינים חמור, וחובה היה על בית המשפט לפסול את המכון שמינה.

השופטת, במקום לפטר את המומחה, דחתה את בקשת האם.

המכון הגיש "חוות דעת" לבית המשפט ביום 17/6/14 ללא בדיקת האם. למרות שהאם לא נבדקה, נכתב בחוות הדעת:

"התנהלותה של האם המחשידה לבעייתיות נפשית ואישיותית משמעותית עם פוטנציאל לפגיעה בבנה… אנו ממליצות כי המשמורת תעבור לידי האב.

לצערנו הרב, בהעדר בדיקתה של הגב' נ.י., לא נוכל להמליץ המלצות לגביה".

אתם הבנתם את זה?

המכון הוציא דברי בלע ולשון הרע נגד אם שלא בדק, המליץ על העברת משמורת לידי האב, השמיץ את האם בבעיות נפשיות ללא בדיקתה, כשבסופה של חוות הדעת נכתב "בהעדר בדיקתה – לא נוכל להמליץ המלצות לגביה". המלצות שנכתבו מספר שורות קודם לכן.

השופטת פסקה "חוות הדעת לא נסתרה". חוות הדעת נסתרה גם נסתרה על ידי המומחה כשאידך ציין חשד לבעיות נפשיות עם פוטנציאל לפגיעה בבנה ומצד שני ציין כי לא בדק את האם – אם כך, על סמך מה הסיק מסקנות חריפות אלו שמשמעותן הפקעת המשמורת מידי האם עם ציון לפוטנציאל כי האם תפגע בבנה?

השופטת שפרה גליק, סבורה כי היא נמצאת במשטר דיקטטורי טוטליטרי, פסקה:

"אין לי ספק שהאם ניסתה להלך אימים על בית המשפט הן בהגשת תלונות והן בהגשת תובענות שונות."

זכותה של האם להגיש תובענות כמו גם זכותה להגיש תלונות. זוהי זכות שנקבעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השופטת "שכחה" שלאם יש אוטונומיה הורית שזוהי זכות מקודשת. התפקיד של בית המשפט הוא לפסוק בין הצדדים במחלוקת על המשמורת, לא מעבר לכך. אסור לשופטת למנוע מהאם את זכותה להגיש בג"ץ ובוודאי שאין להוקיע את האם בין אם היא חברה בארגון זה או אחר ויודגש, האם אינה חברה בשום ארגון ואינה קשורה שום קשר לתנועה למען עתיד ילדינו.

השופטת קבעה לאם מכונים לבדיקת מסוגלות הורית, אולם בדיקה קלה באינטרנט מעלה, כי אחד מהמכונים שנקבעו שמו הרע יצא לפניו, כמו מכון שלם בראשו עומד עבריין המין המורשע ד"ר מרדכי שרי.

השופטת קבעה כי הגעת "שליח המומחה" לביתה של האם איננה צעד קיצוני וחריג. קביעת השופטת היא החריגה. ראינו את התייחסותו של אשר גרוניס נשיא בית המשפט העליון שנפגש עם צמרת המשטרה למנוע הפגנות מול בתי שופטים. האם דמה של השופטת סמוק יותר מדמה של האם?

לו היתה האמא מגיעה לביתו של המומחה, האם גם אז היתה רואה השופטת את התנהלות האם כסבירה?

השופטת פסקה, כי היא לא מקבלת מאומה מדברי האם ויצאה נגד האם שהגישה בג"ץ נגד הנהלת בתי המשפט על מכוני מסוגלות הורית.

סופו של דבר, השופטת קבעה את משמורת הקטין בידי האב עם הסדרי ראיה לאם, כשהיא מחייבת את האם בהוצאות האב לרבות שכ"ט המומחה ובנוסף בתשלום סך של 15,000 ש"ח.

האם מגישה ערעור על פסק הדין.

לקריאת פסק הדין שהותר לפרסום על ידי הדוברות, הקלק כאן:

תמ"ש 56895-05-12 ביהמ"ש לענייני משפחה ר"ג, שופטת שפרה גליק, פסק דין קובץ pdf

קישורים:

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר תפר לעצמו תיק הטרדה מינית כדי שטענות מעברו לא יפורסמו ביחד עם רונאל פישר, הדובר אבי בן זיקרי והכתב שלום בר אבי

http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2015-bbeca8b254a8d410/Article-fbc6216007b8d41006.htm

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, חושש שטענות מעברו יפורסמו והוא לוקח עורך דין פלילי עם ראש יצירתי. רונאל פישר, שמפיץ סיפור על קנוניה, מזימה מאורגנת לטפול על השר האשמות על הטרדה מינית.

מאיר כהן ורונאל פישר, הולכים עם הסיפור הזה למשטרה ומייצרים חקירה פלילית.

עכשיו אנחנו חושפים איך גוייס עד מפוקפק בשירות השר והפרקליט.

קנוניה שלא היתה. תחקיר של מתן גז. כתבתם של שרית מגן ונסלי ברדה.

יאיר לפיד: "נמאס מהמושחתים. ונמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה. מושחתים!"

כך פותח יאיר לפיד כשמאיר כהן לצידו.

הוא היה שחקן הרכש המושלם לנבחרת החלומות של יאיר לפיד. איש חינוך מוערך וראש עיר מצליח שעשה את כל הדרך מדימונה עד לשולחן הממשלה.

מאיר כהן: "המשימה החשובה ביותר היא השבת אמון הציבור שאבד בנבחריו".

אבל לפני קצת יותר משנה, בעוד מאיר כהן יושב על כסא שר הרווחה, הוא רוקם ברית עם עורך דין רונאל פישר. בימים ההם, פישר עדיין בלי אזיקים. יחד, השר ופרקליטו הסתבכו בפרשה מטרידה. סיפור הקנוניה: "המזימה – להפיל את השר".

הסיפור הזה מעלה שאלות קשות. האם באמת הייתה קנוניה פלילית נגד השר?

מאיר כהן מתקשה לתת תשובות.

– ברדה: שלום אדוני, שמי נסלי ברדה מ"עובדה".

— כהן: שלום.

— ברדה: אני רוצה לשאול אותך למה אתה לא מוכן להיפגש ולענות לטענות? מה יש להסתיר?

— כהן: אין לי שום דבר להסתיר.

ברדה: אתה התלוננת על קנונייה, יכול להיות שהכול היה המצאה אחת גדולה? אדוני, למה אתה לא מוכן לענות? מדוע אתה מתחמק?

מאיר כהן על דוכן הכנסת, הצהרת אמונים של שרי הממשלה ה- 33:

"אני, מאיר כהן, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".

זה קורה לו דווקא בפיסגת הקריירה. מכיוון דימונה מתחילות לעלות טענות מהעבר שמאיימות על השר הטרי: "המלך הוא עירום". לתקשורת מגיעות טענות על התנהלותו האישית של כהן בימיו כראש עיר, ומידע על התנהגות מינית בלתי הולמת של בכירים בעירייה. הטענות הללו לא הוכחו ומקורבי השר כבר מתדרכים תושבים שעלולים לדבר. מקובת של כהן (בשיחה מוקלטת): "תיזהרי לא לפלוט שום דבר,  מקסימום שני משפטים שאמרתי לך… תגידי לה… "אני מכירה את מאיר כהן כראש עיר מראשי הערים הטובים שהיו בדימונה… וזה מה שיש לי להגיד" כשתגיעי הביתה תכתי לך את 3, 4 המשפטים האלה…  שלא תתבלבלי, תישארי באותו קו".

מאיר כהן, מוטרד מאוד. זה אולי טבעי אך מה שהשר עושה מאותו רגע מטיל צל כבד על תדמיתו הנקייה, וזה מתחיל כשמאיר כהן מצטייד בעו"ד פלילי מכובד רונאל פישר.

בטלפון רונאל פישר פרקליטו של כהן בפגישה עם אנשי "עובדה: "אני ביקשתי את הפגישה הזאת בנושא של השר מאיר כהן.קורה שם משהו שאני חושב שהוא בעייתי, שהוא קשה."

פישר עושה סידרת שיחות עם התקשורת ומפיץ סיפור מצמרר שיער. בפגישה הזו עם אנשי עובדה, הוא מנסה לשכנע גם אותנו שקבוצה של דימונאים רקמה קנונייה זדונית נגד השר מאיר כהן. מחתרת של ממש, מאורגנת וממומנת על ידי איש עסקים מקומי שכל מטרתה להפיץ על כהן עלילות שקריות.

רונאל פישר: "קבוצה של אנשים במטרה לתפור למאיר תיקים, סיפור של הטרדות מיניות וכיוצא בזה, שהקבוצה יודעת במפורש שמדובר בשקרים ובדברים שלא היו ולא נבראו".

לפישר יש הוכחה. עד מסתורי מדימונה ולא סתם. לטענתו זהו ראש הקנוניה בעצמו. מי שמביא את העד הזה לפישר הוא לא אחר מיועץ התקשורת של השר: אבי בן זיקרי.

רונאל פישר: "יש כאן תצהיר חתום של בן אדם שהוא ראש ההתארגנות. לא קרה כלום בלי רשות שלו. התצהיר נוגע ספציפית למשל, להטרדות מיניות, אבל אני יודע מהאיש גם על כל השאר, על נושאים של ענייני בנייה ומינויים, כל מיני סיפורים אחרים שהם המציאו, והוא עומד מאחורי זה.

עובדה: הוא היה שותף להתארגנות, שהיא בעצם נגד מאיר כהן. אבל הוא בא אליכם ואומר את זה?

פישר: הוא החליט שמוסרית, זה נראה לו שהוא הלך עם זה רחוק מידי, זה מה שהוא מסביר. הוא לא מקבל מזה טובות הנאה או רוצה ממני עכשיו מכונית מהשר.

עכשיו, עם העדות הזאת של האיש שגם יזם קנונייה נגד כהן וגם מיהר אל השר כדי להסגיר את עצמו אפשר לעבור שלב.

השר מאיר כהן ועו"ד פישר מערבים את לשכת המפכ"ל, והפרקליטות. יש פה הרי מזימה נגד שר רווחה בישראל, ופישר הולך למגרש הביתי שלו: יחידת העילית להב 433. הוא נפגש עם ראש היחידה. שם על השולחן את התצהיר של העד שלו, ודורש שסיפור הקנונייה יהפוך לחקירה פלילית.

בלהב 433, כנראה לא מוטרדים מזה שמי שמשדך להם את חבר הקנונייה נגד מאיר כהן הוא בעצם פרקליטו של שר הרווחה מאיר כהן, ועושים את מה שפישר מבקש.

רונאל פישר: התוצאה של מה שעשינו היא שיש חקירה היום. ואני אגיד יותר מזה, יש חקירה של ממש. זה לא הוגש במשטרת דימונה, ויש מי שחושב במשטרה שהנושא כבד מאוד. לכן אמרתי שאני יודע לאן זה נוסע. אני יודע במובן של "אני מבין" ולא שמישהו אמר לי. אני לא מנהל דיאלוג עם המשטרה של מידעים, כי זה לא לעניין.

פליטות הפה של פישר מדהימות. הוא מנסה להסתיר אבל בעצם רומז שהוא שולט היטב במה שקורה בתוך המשטרה. ועכשיו, החקירה שהניע עבור כהן, מרחפת כאיום מעל כל מי שיעז לדבר נגד השר.

ספטמבר 2013, ימים בודדים לאחר פתיחת החקירה ניידת ובה קציני משטרה מגיעה במיוחד לדימונה, עוצרת במרכז העיר  ואוספת את העד של עו"ד פישר ומאיר כהן אל מול עיני התושבים.

העד שנלקח לחקירה – אבי בר שלום (עיתונאי בידיעות דימונה): כל מי שדיבר עם "עובדה" מובל לחקירה. אני נחקרתי במשך שבע שעות. שבע שעות של חקירה.

רונאל פישר: בעצם כל אחד מאיתנו, כל מי שמתוודע אל זה ועושה פעולות שקשורות לעניין, עלול להסתבך בשיבושים, 'שמבושים'. אם תגידו לי, תשמע לך תמצוץ לסוסים, אנחנו לא איכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים. אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט. אל תתעלמו ממני, אל תגידו "בסדר, ההוא אמר". אני מבקש מכם לקחת אותי ברצינות.

במשטרה באמת לוקחים את פישר ברצינות. העד שלו ושל שר הרווחה מאיר כהן, זוכה לקבל הסכם הגנה מפתיע. הוא יספר על הקנוניה אבל לא יופלל. מי שהולך לפרקליט המדינה לאשר את ההסכם הוא ראש אגף החקירות בעצמו, ניצב מני יצחקי. עד הזהב של מאיר כהן, מסגיר למשטרה את מי שלטענתו היו שותפיו למזימה. אל הרשימה הזו הוא גורף את שמותיהם של מתנגדים ומבקרים בולטים של השר מאיר כהן, כדי שהם יהפכו לחשודים.

העד שנלקח לחקירה – שלום בר אבי: אני מודיע שזה לא רק אני. שורה ארוכה מאוד של אנשים ייחקרו בימים הקרובים.  כולם ייחקרו כולל בחגים.

רדיו דרום, שודר בספטמבר 2013: מקורב לחקירה אמר לנו כי כל אדם אשר התראיין או מסר פרטים אודות השר עתיד להיחקר במשטרה.

אירוע בהשתתפות השר מאיר כהן בדימונה, ספטמבר 2013: "לכבוד לי להזמין את מאיר כהן שר הרווחה".

עו"ד רונאל פישר והשר מאיר כהן משלימים את המהלך.

מאיר כהן: אתם יודעים שיש איזו משלחת של מלאכים רעים שדואגת לשמי הטוב בזמן האחרון, ולצערי, כולם תושבי דימונה, אבל זה סיפור אחר.

אנשי השר מאיר כהן ופרקליטו פישר, מייצרים ספין.

עד המסתורין (שלום בר אבי) ששלחו קודם אל המשטרה, מגיע עכשיו אל מצלמות הטלוויזיה, בהצללה כמובן:

"החלטנו להפיל את מאיר כהן בכל מחיר. איש לא ידע על הקבוצה. היה מידור מסודר. מידרנו כל אפשרות שמישהו יזהה שישנה קבוצה שחברה לקשור קשר… יצר הנקמה היה חזק מאיתנו".

בדימונה, המסר ברור. מי שידבר נגד שר הרווחה מאיר כהן, יישלח למשטרה. החודשים חולפים ואז, רעידת אדמה.

"היום לפנות ערב פשיטה של חוקרי המחלקה לחקירת שוטרים על ביתו של רונאל פישר.

החשד שפישר שיחד שוטרים בתמורה למידע על חקירות וסגירת תיקים של חקירותיו.

נראה שאין גבול להסתעפויות בפרשת רונאל פישר.

במח"ש חוקרים כעת כעשר פרשיות חדשות. זו שחיתות מהסוג השפל והחמור ביותר".

מימדי השוחד והשחיתות של פישר ושותפיו אוכפי החוק, מתגלים ומטלטלים את המדינה וגם מחדדים את הספק אם פישר מואשם שניצל את קשריו שבתוך המשטרה על מנת להשפיע על חקירות, מה זה אומר על תיק הקנונייה שיזם עם השר מאיר כהן.

כל סימני השאלה מובילים אל העד המסתורי של השר ופרקליטו. זה שסיפר למשטרה ולתקשורת על הקנונייה הזדונית. אנחנו מגלים עכשיו, שמאחורי הצללית עומד האיש הזה: שלום בר אבי, עיתונאי דימונאי וגם מתברר, חברו של יועץ השר אבי בן זיקרי.

שימו לב מה בן זיקרי אומר עליו: "מה שהיה עם שלום (בר אבי) נתן להם מכה לתחקיר. נתן להם מכה והמשטרה חקרה את האנשים. אני אוהב אותו. זה איש יקר, שלום. יש לו נפש טובה".

צולם במצלמה נסתרת:

כאן זה? אני חושבת שזה הרחוב.

— נראה לי גם.

אנחנו מגיעים לדימונה, מבקשים לאתר את שלום בר אבי בעצמו כדי לנסות להבין מה באמת קרה. האם הייתה כאן מזימה פלילית נגד השר מאיר כהן, ואיך זה מסתדר עם קשריו הקרובים עם יועץ השר.

— עובדה: שלום.

— כן, שלום. שלום וברכה.

— עובדה: זאת שרית. שמי נסלי ברדה.

— אהלן.

— עובדה: אנחנו עובדים ב"עובדה". מה שלומך?

— שלום בר אבי: מה שלומך?

— ברדה: מצויין. תגיד יש לך שתי דקות? אני רוצה לדבר איתך על משהו.

— שלום בר אבי: תראו. אני יודע למה אתן כאן. אני לא רוצה לשתף פעולה. לא עם זה ולא עם כל מה שקשור למאיר. אני מחוץ לתמונה, אני לא, לא מתראיין יותר.

— ברדה: אני מבינה שאתה רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אתה לא מחוץ לתמונה.

— אבי בר שלום: אני לגמרי מחוץ לתמונה. אני לא חייב יותר לאיש הסברים. לא רוצה לחזור לזה. לא רוצה לחזור למשרדו של רונאל פישר.

שלום בר אבי מתחמק, אבל לבסוף משמיע עדות דרמטית ששופכת אור על סיפור הקנונייה.

— ברדה: עשית קנונייה?

— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.

— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.

— אבי בר שלום: נכון.

— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.

— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

שלום בר אבי טוען בפנינו שאנשיו של מאיר כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנונייה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך להתייחס בזהירות. לא ברור מי גרר את מי לתוך המהלך הזה, אבל ממה שיספר עכשיו אי אפשר להתעלם.

אבי בר שלום מתאר איך פרקליט השר מאיר כהן השיג עבורו את הסכם ההגנה מהמשטרה והפרקליטות על עדותו המבויימת.

מאיר כהן ביים קנונייה נגדו כדי להעלים מידע חיוני מהסדר יום הציבורי

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433. 

— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?

— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.

— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?

— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

עכשיו התמונה ברורה. חקירת המשטרה נסגרה, כי בלהב 433 לא מצאו ראיות לכך שהייתה אי פעם קנונייה פלילית. עו"ד רונאל פישר, פשוט הפך את כחולי המדים לחרב להשכיר, ובאשר לשר מאיר כהן ואנשיו, נותרה השאלה המדאיגה מאוד: האם היו מוכנים להרחיק לכת בנתיבים מפוקפקים רק כדי להסתיר את מה שעלול להיחשף אודות השר לשעבר.

שרית מגן ומתן גז, עבדו עם נסלי ברדה, על הכתבה הזו.

— אילנה דיין: צריך קודם כל לומר מילה אחת לגבי השאלה: האם אפשר לומר בוודאות, מה מאיר כהן ידע על העד הזה, אם הוא משקר או לא?

— נסלי ברדה: אז באמת צריך לומר שלא בטוח שמאיר כהן ידע שהעד הזה, שהעד שלו משקר, אבל מאוד מוזר לראות שברית כזו נרקמת בין מי שכביכול היה ראש הקושרים לבין השר שהוא קשר נגדו ופרקליטו עו"ד רונאל פישר.

— אילנה דיין: אז בעניין הזה נביא את התגובה של מאיר כהן עצמו מטעמו. נמסר לנו ש: "לאורך תקופה ארוכה הייתי נון תאיומים מצד גורמים בדימונה שביקשו לנקום בי על מעשיי כראש עיר ולהרוס את הנכס היקר לי מכול – שמי הטוב", פרקליטו מוסרים: "למיטב הבנתו של ח"כ מאיר כהן, אכן ניסו לסחוט אותו גורמים שונים שחברו לאותה קנונייה. בכל מקרה אין לו כל נגיעה להחלטותיה של המשטרה. נושא הקנונייה לא פורסם על ידי ח"כ מאיר כהן או מי מטעמו ואין לו מושג מי הביא לפרסום. הוא לא יודע מי הפיץ מסרים מאיימים סביב החקירה – ומגנה מסרים אלה. ככל הידוע לו, שלום בר אבי חתם על תצהירו מרצון, מבלי שהופעל עליו לחץ או תמורת טובות הונאה כלשהן."

אבי בן זיקרי יועץ התקשורת של מאיר כהן, לא הגיב לשאלותינו בטענה שהן מגמתיות ומתבססות על עובדות מסולפות. השאלות כך לדברי הדובר, הופכות את המופרך למציאות ואת הטוב לרע.

— אילנה דיין: לגבי רונאל פישר, אפשר בכלל לדעת מה גירסתו?

— נסלי ברדה: צריך לומר שגם במקרה שלו אולי הוא לא ידע, על הבעייתיות של העד שהוא שלח אל המשטרה . אולי במקרה הזה רונאל פישר פעל בתמימות, בכל מקרה, רונאל פישר נמצא היום במעצר ופרקליטו סירב להגיב בטענה שמדובר בשמועות שלא נחקרו עד עתה.

— אילנה דיין: אבל במשטרה, שם שמעו את הגירסה של העד שהוא הביא להם, שומעים עכשיו את ההיפך.

— נסלי ברדה: הם כמובן מופעתים דרמטית מעדותו של אותו אבי בר שלום ואומרים: "אם הדברים אכן נטענו, יהיה עליהם להיבדק בתיאום עם הגורמים המוסמכים, שכן מדובר בטענות שיש בהן כדי להעלות חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית ולהתנהלות שיש לראות בחומרה. החקירה כולה נוהלה בכפוף לתיאום ולהנחיות פרקליטות המדינה. סוגיית החסינות במקרה המדובר מצוטיה בסמכותם הבלעדית ואושרה על ידם, לרבות היקפה".

קישורים:

הצצה לרשת ניהול הוסטלים בפיקוח משרד הבריאות של פרויקטים שיקומיים בע"מ – תחקיר

מי עומד מאחורי רשת פנימיות והוסטלים לנערות שנחטפו מהוריהן? הרבה כסף זורם בהוסטלים הללו. תחקיר שנערך גילה כי כנופיה של אנשים מסתוריים הצליחה להשתלט על המכרזים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לניהול הוסטלים לנערות חטופות עם צרכים מיוחדים, בעיקר נערות שמתייגים אותן כעברייניות וחולות נפש, בגלל שהן רוצות לחזור הביתה לאבא ואמא. האם השמות הללו מוכרים לכם: חיים ליוקומוביץ, יוסף כהן, עו"ד ערן כהן – מנכ"ל פרויקטים שיקומיים בע"מ, גרשון מירה – סמנכ"לית של פרויקטים שיקומים בע"מ, ועו"ד מעיין לבבי – כל אלה הם החוגגים על הקופה הציבורית במסגרת רשת חברות בע"מ בשם "פרויקטים שיקומיים בע"מ".

למערכת נודע שבין חיים ליוקומוביץ ועו"ס רות מטות מירושלים, יחסים קרובים ביותר של משחד – משוחדת, והיא זו שדואגת לאספקה טרייה של בנות, בדרך כלל מאיזור ירושלים.

קחו לדוגמא את פנימיית בית גאיה לנערות חולות נפש. הקימו פנימייה והחליטו שצריך למלא אותה בנערות חולי נפש. איך עושים את זה? לוחצים על הנערות שרוצות לחזור הביתה עד שיתחרפנו, כותבים עליהם דו"חות עו"ס ומדביקים להם הפרעות התנהגות. ככה מכינים את הקרקע כדי לאכלס את הפנימיות לחולות נפש.

הורה המחפש חומר על פנימיית הזוועות בית גאיה יראה מלל מכובד ותמונות יפות. ההורה לעולם לא ימצא את שמות האנשים שעובדים שם, כי כולם שומרים על אנונימיות. גם הרשת התמנונית של חיים ליוקומוביץ שומרת על עמימות ואנונימיות. אבל בדייקה במאגרים משפטיים מגלה שהם כל הזמן נתבעים על הטיית מכרזים, ובתי המשפט תמיד דוחים את העתירות האלה.

אל תאמינו למה שכתוב. על בית גאיה כתוב שזו פנימייה שהוקמה במרץ 2009 ונמצאת בפיקוח משרד הרווחה, השרות לילד ונוער. בית גאיה הינה מסגרת ארצית. מטרת פנימייה לשמש מסגרת שיקומית ייחודית לנערות לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה מניעתית לאשפוזים פסיכיאטריים.  הפנימייה מהווה מסגרת ייחודית ל 40 נערות בגילאי 10-18 . הפנימייה פועלת בשיתוף עם השירות לילד ונוער, משרד הרווחה. מערך הפנימייה מורכב מפנימייה ובית בוגרות המותאם לנערות אשר עברו תהליך שיקום ומשולבות באופן מלא בקהילה. מאפייני האוכלוסייה בבית גאיה: נערות הסובלות משילוב או מחלק מהליקויים הבאים: ADHD, הפרעות התנהגות, הפרעות נפשיות ורגשיות, הפרעות אישיות ומחלות נפש, שיש בהן לעיתים סיכון עצמי וסיכון האחרים. הגדרה זו כוללת : הפרעות בתפקוד הרגשי, קשיים בוויסות דחפים, הפרעות בשיפוט, הפרעות במישור היחסים הבין אישיים, הפרעות בתהליכי למידה והבנת תהליכי סיבה ותוצאה, והפרעות באפקט.

הבעיה היא שהנערות המגיעות לבית גאיה לא מגיעות בגלל בעיות פסיכיאטריות, וגם לא מאבחנים אותן כחולות נפש. שולחים אותן אחרי ועדה סודית במשרד הרווחה, שם פקידות הסעד מלכלכות על הבנות ותופרות להם תיק בגלל בעיות התנהגות. כך מאכלסים את הפנימיות הללו בנערות שאינן חולות נפש, והורסים להן את החיים. על 40 בנות מדביקים כמות לא מבוטלת של עלוקות: מנהלת, צוות עו"סים, פסיכיאטר ילדים, אם בית, פסיכולוג, רכזת חינוכית, צוות מדריכים שיקומיים, אחות, צוות פסיכותרפיסטים מגוון.

תמונה מהאתר של בית גאיה

תמונה מהאתר של בית גאיה

באתר של פרויקטים שיקומיים תקראו שהתוכנית הטיפול כוללת: טיפול התנהגותי קוגנטיבי, פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, טיפול מיני, טיפול באומנות, טיפול בבע"ח, טיפול במוסיקה וכדומה".

האמת הרבה יותר אכזרית ממה שמתפרסם. מדובר בקן קוקייה של ממש. נערות שדוחפים להם כמויות נכבדות של סמים פסיכיאטרים ללא הגבלה וללא פיקוח. משטר אלים של משמעת ועונשים, כולל חדר בידוד, כליאה, איזוקים, הולדינג והענשה גופנית. מי שמגיעה לשם משתגעת רק מלהיות שם.

הנה כמה תגובוות שליקטנו מהאינטרנט:

תגובה אחת: גם אני מכירה נערה חוסה שנמצאת בבית גאיה באשקלון. בזמן הקצר שהיא נמצאת שם , נדהמתי מהעונשים שהיא קיבלה, כמו בית כלא: מניעת שיחות וביקורים, איום במניעה לצאת הביתה. עונש להישאר בחדר. נערה שיותר מכל זקוקה לחום ואהבה הגיעה בעצם לתחליף כלא. בית גאיה אשקלון.

תגובה שנייה: אני בבית גאיה כבר 9 חודשים, והעונשים שמקבלים שם הרבה יותר איומים מצופייה, כליאת בנות בחדרים, לנקות את כל הבית לבד, להיות מופרדת, נעילה במקלט, כל דבר הכי קטן מזמינים לך משטרה, מונעים לך שיחות וביקורים ויציאות הביתה, לא נותנים לך סיגריות במשך שבוע ימים ועוד מלא דברים … אז אנשים אל תחשבו שצופיה זה מקום גרוע, קודם תנסו את בית גאיה לפני שאתם מדברים על צופיה.

תגובה שלישית: כן יש חדר שנקרא 'פסק זמן', אך הוא משמש בפועל כמו שהוא נקרא לתת פסק זמן לנערות שהחביאו סיגריות אלא לנערות שהגיעו למצב פגיעה בנערות אחרות או צוות. ישנם עונשים כמו אי יציאה הביתה.

בוועדה לזכויות הילד דנו בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעונות הללו לנערות "חולות נפש". האגודה לזכויות האזרח התלוננה על התעללות, והפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעונות הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה "פסק זמן". במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול.

חלק מהשיטה לאלף את הבנות שלא להתנגד צוות המטפל היא פתיחת תיקים פליליים נגד הנערות על כל דבר אפשרי, החל מניסיונות בריחה שלא היו, המשך הקשר עם ההורים ללא רשות הצוות, על שימוש בסמים ושימוש בכוח. כאשר פורצת מריבה הצוות מייד מתקשר למשטרה ומסבך את כל הבנות בתיקים פליליים. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי.

הנערות מופנות למעונות בעוד שאפשר לטפל בהן בקהילה, אבל בגלל הכסף הגדול של הפנימיות אי אפשר להפסיק את השיטה. העובדות הסוציאליות מפנות לשם נערות שהן שאינן חולות נפש. הן גומרות על החיים של הבנות. העו"סיות לא מוכנות להשקיע שקל אחד בהורים, לא מוצאים לנערות האלה פתרון בקהילה ולכן מפנים את הנערות לשם.

הדבר הכי חמור הוא כליאת הנערות בתוך החדרים לפעמים 3-4 ימים. מטרטרים את הבנות בלי סוף. כמו במחנה עינויים נאצי כל היום דורשים מהנערות לקרצף את הקירות. לאחר מכן עושים כאילו נמצאה שריטה בקיר ולכן הנערות צריכות לקרצף את הקירות שוב פעם.

ישנו חדר שנקרא "פסק-זמן" אליו מפנים נערות שנכלאות. כליאה בתוך החדר של הנערה הוא דבר שבשגרה כשכל פעם מישהי עושה משהו שהוא לא בסדר.

אין לנערות ייצוג משפטי, מונעים מהנערות לעיין בתיקים המשפטיים שלהן

נושא ייצוג המשפטי של הנערות. הנערות נקלטות במעון ולאחר מכן יש דיונים שונים. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שהנערה תהיה מיוצגת על ידי עו"ד כדי שהיא תוכל לנסח את הצרכים שלה בצורה הכי יעילה.

ישנו גם נושא הפרטיות. אין לנערות שם פרטיות, הן לא יכולות לעיין בתיק שלהן. אין נהלים ברורים מתי כן אפשר לעיין ובאיזה סוג של חומר כן אפשר לעיין.

אנחנו שמענו עוד טענה לפיה לפעמים האנשים שמחליטים לכלוא את הנערה בתוך החדר שלה, לא מדווחים לממונים עליהם. אין דיווח ואין מנגנון של פיקוח ובדיקה. אף אחד לא בודק איך הדברים מתנהלים שם.

נושא הפרטיות הוא מאוד חשוב. יש משוב קבוצתי בו המדריך או העובדת הסוציאלית מספרים לכולם איך הנערה התנהגה ושההתנהגות שלה לא הייתה נאותה. זה דבר שפוגע בפרטיות של כל נערה ששוהה שם. אין משוב אישי, מדובר במשוב קבוצתי.

להורים לעומת זאת מספרים סיפורים אחרים: ש"צוות הטיפול בפנימייה עובר הכשרות מקצועיות ונהנה מהדרכה מקצועית צמודה. הצוות עובד בתקינה מתוגברת וכל חניכה נהנית מליווי מקצועי צמוד לאורך כל שעות היממה. לכל חניכה יש הזכות הבסיסית לחיות את חייה בקהילה מתוך בחירה חופשית ואחריות אישית. מכורח זה זכותן הבסיסית לבחור ולחיות בקהילה תוך הפגנת אחריות אישית על מעשיהן".

בפועל הצוות מתחלף כל הזמן בגלל חיסכון במשכורות. אין כל תפיסה טיפולית אלא מדיניות פשוטה: עבודות לצורך אילוף והעסקת הנערות, בצירוף עונשים ברוטליים.

כמה כסף זורם בחברות המנהלות את ההוסטלים של משרד הבריאות? המון כסף.

על פניו נראה שהמכרזים תפורים מראש, ונראה שתמיד יש זוכה אחת במכרזים האלה: חברת פרויקטים שיקומיים בע"מ, כשעל כל גרורותיה ושלוחותיה של פרויקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-264150-7: קידום פרוייקטים שיקומיים ב.ה. בע"מ (פתרונות דיור ח.פ. 51-329517-0), אתגרים פרוייקטים שיקומיים בע"מ – ח.פ. 51-316575-3, ממחל השקעות בע"מ – ח.פ. 51-382014-2, כשחיים ליוקומוביץ הוא הדירקטור היחיד.

בקידום חיים ליוקומוביץ דירקטור יחד עם יוסף כהן, נועם כהן וערן כהן. בממחל הוא שותף למאיר ממרייב (ממח"ל מתמקדת בשירותי רפואת שיניים).

חברות אלה כולן בבעלותו המיסתורית של חיים ליוקומוביץ ושותפו יוסף כהן.

עד לאחרונה היו שותפים להם גם חברה בשם: כהן ב.ה. השקעות בע"מ בבעלות משה שלו, אולם בעקבות סכסוך בבית המשפט נקבע שחיים ליוקומוביץ ויוסף כהן ירכשו את 25% המניות של משה שלו במחיר של 7.5 מיליון ₪, לפי שווי חברה של 28 מיליון ₪.

משיטוט באינטרנט גילינו כי אלה הם החוגגים על הקופה של פרויקטים שיקומיים בע"מ: עו"ד ערן כהן, מנכ"ל פרויקטים, גרשון מירה, סמנכ"ל, עו"ד מעיין לבבי.

למה זה כל כך אטרקטיבי? הנה דוגמא: בתיק שהגיע אל השופט יהודה זפט בתל אביב, תקפה חברת מדיטון את משרד הבריאות ואת פרויקטים שיקומיים בע"מ על הטיית מכרזים ושימוש באנשי קש באספקת שירותי רפואת שיניים לילדים. זאת בשל העובדה שנחשף מייל שנשלח בטעות מהרוח החיה מאחורי פרויקטים שיקומיים, דר' בורדובסקי, שכתב: "מקסימום נשים איש קש בפרונט".

החברה שהפסידה טענה כי "תוכנה של ההודעה האלקטרונית האמורה מהווה ראיה כי פרויקטים שיקומיים בע"מ (חיים ליוקומוביץ ויוסף כהן) אינה בוחלת בנקיטת דרכי ותכסיסי רמייה כדי לזכות במכרזים", וכמובן שבמשרד הבריאות מעלימים עין.

רק לשם דוגמא למה זה משתלם, פרויקטים שיקומיים סגרה דיל עם חברת קולגייט על קניית מברשות שיניים במחיר של 0.89 ₪ ליחידה, אבל בהצהרת פרויקטים שהומצאה לוועדת המכרזים נקבה בהצעתה 4.30 ₪.

אבני בן צבי מנותק שנתיים מבנותיו בגלל מערכת רווחה שקרנית הגורמת לעיוות ואסונות

במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.

אבני בן צבי: חשבתי שלפקידת סעד יש אינטילגנציה, היא סיימה אוניברסיטה כמוני, אבל אני מרגיש שפקידת הסעד היא יותר מדפ"רית והפסיכומרטי בקושי 400. הטמטום של המערכת שנקראת מערכת שירותי הרווחה מחוז תל אביב, מדובר במערכת של שקרנים. לא רק רקפת עצמון יושבת שם, ניבה מילנר, עדנה גרוס, פקידות סעד שקרניות לחלוטין, שמשקרות, כותבות שקרים, בוועדת החלטה שהוקלטה בה השתתפתי עם העיתונאי מוטי לייבל, כתבה רקפת עצמון שהתנהגתי באלימות, כאשר ההקלטה הושמעה לך.

שקרנים כמוכם גורמים לעיוות ואסונות. אנשים התאבדו בגלל המדיניות של משרד הרווחה פתח-תקווה. במהלך השנה הזו קברנו 7 חברים כשאת אחראית לכך.

במשך שנתיים אני לא רואה את הבנות שלי כתוצאה מעלילות כזב. גם עורכי הדין שלי יניב מויאל, אחיקם גריידי, אבישי גריידי, עורכי דין מפורסמים מהליגה הראשונה כתבו לך, ואת לא מתייחסת. לא רק שאת לא מתייחסת, כשאת מרימה את שפופרת הטלפון ושומעת את הקול שלי, את מנתקת את שיחת הטלפון. האם בן אדם אקדמאי, נשיא רוטרי, מהנדס במקצועו, נחשב בעינייך כעבריין? למה אני לא רואה את הבנות שלי במשך שנתיים? בגלל טמטום של מערכת, בגלל שקרים של פקידות סעד, שטוענות שאני מפגין מול הבית שלהם, כאשר אני בכלל בגרמניה. כנראה שאתן הוזות או שאת חזית באיזה שהיא טרנפורמציה, שאני גם נמצא מול הבית שלך, כאשר אני נמצא בכלל בחו"ל. שקרנים כמוכם גורמים להורים נורמטיביים להתכנס, להיות מרירים, לשנוא את מדינת ישראל, להפגין כעס וטינה כלפי המערכת. בואי נראה אותך עומדת, כאשר ינתקו אותך מהילדים שלך במשך שנתיים, ותושיטי את הלחי השנייה שלך או את הישבן שלך המדושן מרוב כסף, על זה שאתם גונבים ילדים וסוחרים בילדים, ודברים אלו הוכחו בבית המשפט.

http://wp.me/p4HleX-fp

מעניין שכל פקידת סעד גרה בוילה מפוארת. מהיכן הכסף גברתי?

למה אתם לא עונים למכתבים?

האם אתם חושבים שהתפקידים שלכם חסינים בעיני החוק ואתם יכולים לעשות ככל העולה על דעתכם? לצפצף על מערכת המשפט הישראלית, לבזות בתי משפט, לגרום לילדים לניסיונות אובדניים, לגרום לילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים, כי אתם מנתקים ילדים מהורים.

מה שיש לי להגיד לך, שאני בתור נכה צה"ל, לו הייתי יודע לפני 30 שנה כשנפצעתי 4 פעמים למען מדינת ישראל שמטומטמים כמוכם, ואני מדגיש את המילה מטומטמים, ואני אצטרך לעמוד מול שופטת מטומטמת ולחזות בשקרים של פקידות הסעד שאת אחראית עליהן שמשקרות במצח נחושה, והשופטת מאמינה לשקרים שלהם, ואני צריך להוכיח את האבהות שלי, כאשר את יודעת בוודאות שאני גידלתי את הבנות שלי לבד ואת מכירה אותי באופן אישי. נמאס לי משקרנים כמוך. מקומכם בכלא, ואני מדגיש את זה, שיתביישו הילדים שלך שאת מנתקת ילדים מאבות ואימהות. את צריכה להתבייש בעצמך במשרד שאת מייצגת ובתפקיד שאת נושאת.

עושים שכונה לפקידת הסעד הראשית רקפת עצמון שניתקה את האמא לורי שם טוב מילדיה במשך 6 שנים

במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.

העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.

מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.

העיתונאי מוטי לייבל: הפק"ס הראשית רקפת עצמון שולחת הורים למרכזי קשר לראות את הילדים שלהם בתוך כלוב

דיירי רח' עודד, יש לכם שכנה שקוראים לה רקפת עצמון, היא עובדת משרד הרווחה, פקידת סעד ראשית לסדרי דין, אמורה לתת להורים לראות את הילדים שלהם. בפועל, כל מה שהיא עושה זה אחד מהשניים:
או לנתק את הילדים לגמרי, או לשלוח אותם למרכזי קשר. מרכז קשר זה כלוב קטן שבו אבא או אמא רואים את הילד.

מרכז קשר התפקיד היחידי שלו במדינת ישראל זה לקבל כספים מהממשלה לעיריות. כל מרכזי הקשר שייכים לעיריות (רשות מקומית), כל שעת פגישה בין הורה לילד עולים מעל 600 ש"ח פלוס מע"מ. תשאלו למה פלוס מע"מ, כי על סחורה צריך לשלם מסים. אז גם על הילדים שלנו משלמים מע"מ.

רקפת עצמון, את ישנה טוב בלילה כשאת מנתקת ילדים מההורים שלהם, כי ההורים לא ישנים טוב בלילה. את צריכה להתבייש או להתפטר כמו סימונה שטינמץ הקודמת שלך, אז תתפטרי אם את לא מסוגלת להיות לטובת הילדים. רקפת עצמון פקידת סעד במשרד הרווחה מצפצפת על החלטת שופט. היא מצפצפת על החלטות של מדינת ישראל.

נחמה דר פעילה חברתית שואלת את רקפת עצמון: מי את שתשללי מההורים את הזכות הטבעית לגדל את הילדים שלהם?

נחמה דר: רקפת  עצמון, את אמא? אני גם אמא וגם סתבא. אני יודעת מה זה להיות אמא. את באמת יודעת מה זה להיות אמא? אם את יודעת מה זה להיות אמא, איך את מסוגלת להרחיק ילדים מהאימהות שלהם? איך את מסוגלת להרחיק ילדים מהאבות שלהם? איך את מסוגלת לתת לילד לגדול בלי אבא או אמא?

איך את מסוגלת לגרום ללורי שש שנים להילחם על הילדים שלה? שש שנים ארורות שבהם היא לא רואה את הילדים. את יכולה להסביר לי את התופעה הזו? ולא רק שאתם לא נותנים לה לראות את הילדים שלה, אתם מגדילים לעשות, אתם לא מרשים לה להילחם עליהם. אסור לה במדינת היהודים להילחם על הילדים שלה. כבר יש תביעות על לשון הרע, אתם מחפשים אותה בפינה פה ובפינה שם. תחזירו לה את הילדים. תפסיקו לקחת ילדים.

הילדים הם לא שלכם. הילדים הם לא סחורה, תפסיקו לעשות כסף על הילדים שלנו. תחזירו את כל הילדים הביתה. וגם ילדים שצריכים באמת להוציא אותם מהבית, עדיין יש להם זכות מלאה לראות את ההורים שלהם, ולא משנה מי ההורים שלהם, מה ההורים שלהם. מי את שתשללי מהם את הזכות הטבעית הזו? מי את שתשללי מילד את ההורים שלו? באיזה זכות יש לך? תסבירי לי את התופעה הארורה הזו, איך אפשר לקחת ילד מהורים? איזה מן לב יש לך? הכסף לא יכול לענות על הכל, תאמיני לי. בסופו של דבר כולם ישלמו את המחיר. כולם. יש בית דין, אם אין למטה, יש למעלה. ואת ואני נהיה שם, ואני אהיה שם להעיד, מי את ומה את, וכמה כאב את גורמת. ואת תשלמי על זה בסופו של דבר. זו הבטחה. אני אפילו לא אומרת 'בלי נדר', כי את תשלמי. כל מי שעושה כל כך הרבה רע, בסופו של דבר ישלם. אני מבטיחה, ובע"ה שאני גם אזכה לראות את זה פה.

העיתונאי מוטי לייבל – מחאה נגד רקפת עצמון פק"ס ראשית במשרד הרווחה ניתקה אמא במשך שש שנים מילדיה

העיתונאי מוטי לייבל: נערוך תהלוכה קטנה, כדי שלא רק אלה שמסביב לבית של רקפת עצמון ידעו מה היא עושה, כדי שכל השכונה תדע מה היא עושה.

השכנה שלכם שקוראים לה רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית במשרד הרווחה. התפקיד שלה לתת להורים לראות את הילדים שלהם, אבל רקפת עצמון עושה בדיוק ההיפך! מנתקת את האמא לורי שם טוב מהילדים שלה כבר שש שנים. למה? לרקפת עצמון יש מנטרה אחת לשקר בבתי משפט ולא לתת להורים לראות את הילדים שלהם. אנחנו באנו להגיד לכם שהשכנה שלכם רקפת עצמון, לא נותנת להורים לראות את הילדים שלהם.

מבחינתי, זה הופך את רקפת עצמון לפושעת בחסות משרד הרווחה שגם ככה בנוי כולו מחבורת פושעים וחוטפי ילדים.

רקפת עצמון לא נותנת להורים לראות את הילדים שלהם בחסות משרד הרווחה, השכנה שלכם רקפת עצמון חוטפת ילדים מההורים שלהם, היא עומדת בבתי משפט ומשקרת ומעלילה על הורים שהם לא כשירים. אין לה בושה.

רקפת עצמון, כמה את יכולה להתעלל בהורים? האם מישהו מכם היה מוכן שינתקו אותו מהילדים שלו למשך שש שנים?

רקפת עצמון ניתקה ילדים מאמא שלהם במשך שש שנים!!!

שש שנים רקפת החוטפת עצמון לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה.

ועכשיו שיר:

רקפת רקפת ילדים היא חוטפת

לא נותנת להורים לראות ילדים

רקפת החוטפת ילדים היא חוטפת

בחסות משרד הרווחה.

העיתונאי מוטי לייבל קורא לפקידת הסעד רקפת עצמון להשיב לאבא מומי אברג'ל את בתו החטופה

העיתונאי מוטי לייבל: האבא מומי אברג'ל, לא רואה את הילדה שלו. מסתבר שמי שמושך בחוטים, זו הגב' רקפת עצמון.

מומי מתגעגע לילדה שלו, אבל רקפת לא תתן לו לראות את הילדה שלו, היא צריכה למלא את המוסדות.

סתיו הילדה של מומי בוכה, היא מבקשת את אבא מומי, אבל רקפת החוטפת חושבת שצריך למלא את המוסדות ושצריך לשים את הילדים במצב פסיכיאטרי.

כשנותנים לילד תרופות פסיכיאטריות ולוקחים אותו לפסיכיאטר, הילד מתויג כנכה בביטוח לאומי, ואז מה שעושים במשרד הרווחה, עמותות והמוסדות, דורשים מביטוח לאומי דמי נכות על הילד ולוקחים את זה לכיס שלהם.

רקפת החוטפת באנו לדרוש ממך, להפסיק לנתק ילדים מההורים שלהם.

קישורים:

אבני בן צבי מנותק שנתיים מבנותיו בגלל מערכת רווחה שקרנית הגורמת לעיוות ואסונות

חיים כץ שר רווחה עילג אנטי חברתי. איך תיראה תקופת כהונתו כשר רווחה לאזרחי המדינה? רע מאוד!

חיים כץ, שר רווחה עילג מציג את בורותו בציבור (שגיאות הכתיב במקור ולאחר שביצע עריכה). במקום לכתוב אתארח, שר הרווחה כותב יתארח.

"שבוע טוב , עוד כמה דקות יתארח בתוכנית המטה המרכזי.מוזמנים לצפות"

חיים כץ שר הרווחה - סטטוס בפייסבוק עתיר שגיאות כתיב לאחר עריכה

חיים כץ שר הרווחה – סטטוס בפייסבוק עתיר שגיאות כתיב לאחר עריכה

אז איך תיראה תקופת כהונתו של חיים כץ כשר רווחה? רע מאוד! מדובר בשר בלתי חברתי שהעביר 11 חוקים אנטי חברתיים. ביום האחרון לפיזורה של הכנסת הקודמת, העביר במחטף 5 חוקים אנטי חברתיים, שביניהם:

שר רווחה לא יוכל לבטל החלטה של פקידת סעד;

חיים כץ מנע את חוק מינוי אומבודסמן על עובדים סוציאליים – תלונות הציבור על עובדים סוציאליים – דאג שההצבעה תהיה נגד מינוי נציב תלונות ציבור על עו"סיות.

הוא העביר חוק אלימות באינטרנט, קרי פרסומים פוגעניים נגד עובדים סוציאליים.

כל העובדות הסוציאליות שנכחו בכנסת עמדו ומחאו לחיים כץ כפיים בקהל, כשליצדו וילמה מאור. בושה!

בחירת חיים כץ כשר הרווחה היא לעג לציבור שבחר בביבי נתניהו, שכן חיים כץ כיהן כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולא זכור אפילו בדבר אחד טוב שעשה למען הציבור. מדובר בעסקן פוליטי הדואג לעובדים הסוציאליים במקום לרווחת הציבור. היכולת של חיים כץ להתעמק בציבור נפגעי משרד הרווחה נדונה מראש לכישלון בשל קשריו הסימביוטיים עם העו"ס.

חיים כץ מאמין שעדיף לילדים לגדול בפנימיות מאשר אצל הורים עניים, כי הורים עניים אינם יכולים להעניק לילדיהם את התנאים לגדול ולהתפתח. עובדים סוציאליים בישראל יוצאים לבתי ספר, מגרשי משחקים וכל מיני מקומות בהם ישנם ילדים על מנת לאתר ילדים שאפשר להוציא אותם מהוריהם ולשלוח אותם לפנימיות. משרד הרווחה משלם כ 4,000 $ על כל ילד מידי חודש בפנימייה. זוהי תעשייה של עלוקות חמדניות אשר ניזונים מאספקה טרייה של ילדים לפנימיות. את הילדים האלה מאתרים בעיקר בקרב מהגרים אתיופים או רוסיים. העובד הסוציאלי מאתר ילדים, שואל אותם שאלות, ואז תופר תיק להורים שהילד בסיכון. כאשר ילד נמצא בסיכון, העובד הסוציאלי פונה לבית המשפט ומבקש במעמד צד אחד לשלוח משטרה להורים כדי לחטוף מהם את הילדים בכוח.

חיים כץ מזדהה עם השיטה של הוצאת ילדים מהבית.

חיים כץ צילום נועם מושקוביץ

רקפת עצמון עו"ס עבריינית – ביזתה פסק דין שופט לקביעת הסדרי ראיה בין אמא לילדיה תמ"ש 47888-11-11

השקרנית רקפת עצמון מתיימרת בתואר עו"ס ראשית לסדרי דין, ביזתה את פסק הדין של השופט נפתלי שילה, הקובעת כי האם תוכל לראות את ילדיה במרכז קשר.

מדובר באמא לורי שם טוב, שילדיה נחטפו ממנה לפני 6 שנים על ידי פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי, לאחר שגרושה הגיש נגדה 28 תלונות כוזבות, שכולן נסגרו מחוסר אשמה פלילית.

קישור לפוסט עם סגירת התלונות הכוזבות בקישור כאן:

מאבק בין בלתי שווים – מדינה נגד אמא

לאחר 6 שנות דיונים מתישים ומייגעים, בהם הוכיחה האם כי ילדיה נחטפו בעוולה ונגזלו ממנה שלא כדין על ידי פקידות הסעד, השופט נפתלי שילה, הידוע כחותמת גומי של פקידות הסעד, הוציא פסק דין בחודש מרץ 2015 בו הוא מורה לפקידת הסעד לקבוע הסדרי ראיה במרכז קשר בין האמא לבנה.

אלא שרקפת עצמון פקידת הסעד, שיקרה בתסקיר שהוציאה, והמשיכה באותה סאגה מתישה ומייגעת למנוע מהאמא לראות את ילדיה ומילדיה של האם את הזכות לגדול עם אמא שלהם, ושיקרה כי הילד לא עבר אבחונים, בתמונה למטה תוכלו לראות שהילדים עברו איבחונים כנדרש. הילדים ואמם עברו אבחונים במשך 9 חודשים אצל הפסיכיאטרית המומחית ד"ר טלי וישנה, שקבעה שמשרד הרווחה טירפד את הקשר בין האם לילדיה וגרם לאמא וילדיה נזקים בלתי הפיכים, ולכן היא ממליצה על חידוש קשר מיידי, הכולל הוצאת הבן הבכור ממשמורת האב.

הילד הבכור אכן הוצא ממשמורת האב והוא נמצא בפנימיית משרד הרווחה. הילד הקטן בן 11 שנים נמצא אצל אביו, והוא מוסת ומנוכר.

פקידת הסעד לא טרחה להתקשר לאם או לברר אם השקרים שמסר האב נכונים. היא ציטטה היישר מפיו ולא עשתה שום מאמץ לחידוש הקשר וזו התוצאה.

לאמא יש פסק דין ביד שלא שווה מאום, והיא לא יכולה לראות את ילדיה.

האמא לא מתכוונת להמשיך בטרטורים של בית המשפט ופקידות הסעד, והיא מביאה היישר את העוול שנגרם לה לביקורת הציבור.

רקפת עצמון התנהגות מופקרת ופרזיטית המהווה קרקע פוריה לעושק, גזל ושחיתות

רקפת עצמון התנהגות מופקרת ופרזיטית המהווה קרקע פוריה לעושק, גזל ושחיתות

פסק דין נפתלי שילהפסק דין נפתלי שילהפסק דין נפתלי שילה

תסקיר הצוררת רקפת עצמון

תסקיר הצוררת רקפת עצמון

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה - רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה – רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה - רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

הילדים עברו איבחון אצל טלי וישנה – רקפת עצמון פקידת הסעד משקרת את השופט בלי בושה

קישורים:

נפתלי שילה מתלבט – תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור בית המשפט – ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט דניאל טפרברג: שירותי הרווחה אחראים למחדלים צריך בדק בית

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר – אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי – והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

פסק דין – ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים, שופט דניאל טפרברג, תיק אימוץ 22-13, היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה ע"י עו"ד קשת יונה פיינברג נגד פלוני ואלמוני, קובץ pdf

עומרי אפרים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4657150,00.html

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". 

כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

אב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

אב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

 ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

 לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם.

"נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן",

כתב טפרברג בפתח החלטתו.

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".  

בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן 

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ",

סיפר ח', האב.

"אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

 לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

 באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק – שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת – לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

 "הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע:

"לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם".

עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי:

"בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

 עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

 השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן.

"אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

 לבסוף קבע טפרברג כי:

"חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

 "אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

 פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

 הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

 השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

 בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי… התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

 "אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

בלוף משכורות הרעב של העובדות הסוציאליות: מינימום 7,052 ש"ח + שעות נוספות + כוננויות + דמי הבראה + דמי חופשה + דמי מחלה + נסיעות + חגים + דמי פיטורין + פנסיה = 17,000 ש"ח

אפריל 2015. עו"ס צפרא דוויק מתגאה בפני קרציותיה העובדות הסוציאליות. הן בוכות שלא משלמים להן מספיק. הן כל הזמן בימי כיף, העשרות, מסיבות יום הולדת זו לזו, או ממליטות ילדים ומקבלות משכורת בלי לעבוד. אבל, את המשכורות שלהן לא לא מפרסמות, למעט מקרים נדירים, למשל הפעם צפרא דוויק רוצה להתגאות בהישגיה. היא מפרסמת כמובן את משכורות המינימום. היא לא מפרסמת כמה כסף היא גוזלת מהמדינה. למשל, מנהל לשכת רווחה בכל עיר ומועצה מרוויח בין 30,000 ש"ח לחודש עד 45,000 ש"ח. גיא עפארי מפתח תקווה מקבל 42,000 ש"ח.

ניבה מילנר מקורזלת השיער ביום כיף עם חבר מרעותיה הסוציאליות

ניבה מילנר מקורזלת השיער ביום כיף עם חבר מרעותיה הסוציאליות

אז קבלו את נתוני הפתיחה:

תנאי שכר מינימליים של עובד סוציאלי בעמותות ובספקי שירותים, מתוך חוקי המגן של מדינת ישראל, מעודכנים לשנת 2014. שכר מינימום הינו 7,052.63 ש״ח לחודש למשרה שלמה, וצמוד לשכר העובדים הסוציאליים בהסכם הקיבוצי. השכר משולם על פי אחוזי המשרה ולא על פי שעות. הרכיבים המפורטים בהמשך לא ייכללו בתוך שכר מינימום זה. זהו הבסיס המינימלי החוקי שהן לוקחות.

בנוסף, שעות נוספות. על השעתיים הנוספות הראשונות צריך המעסיק לשלם  125% לכל שעה, ומהשעה השלישית ואילך – 150%. שעות נוספות מחושבות רק על פי אותו יום ואינן ניתנות לקיזוז. לדוגמה: אם ביום א׳ אני עובד מהשעה 08.00 ועד השעה 19.00, והמעסיק שלי מציע לי לצאת למחרת בשעה 13.00 במקום בשעה 16.00 ולקזז את השעות – הסידור אינו תופס.

  1. דמי הבראה:  שנה ראשונה – 5 ימי הבראה, שנה שנייה עד שנה שלישית ־ 6 ימי הבראה, שנה רביעית עד שנה עשירית – 7 ימי הבראה, שנה 11 עד שנה 15- 8 ימי הבראה, שנה 16 עד שנה 19- 9 ימי הבראה, שנה 20 ואילך – 10 ימי הבראה (מקסימום).  ערך יום הבראה במגזר ספקי השירותים ובמגזר העסקי הינו 423 ש״ח ליום, נכון ליוני 2013.
  2. דמי חופשה:  מספר ימי החופשה המגיעים לעובד, לפי שנת עבודה אצל מעביד אחד או בצירוף שנות העבודה במקום עבודה אחר, הוא כדלקמן: בכל אחת מארבע השנים הראשונות –  14 יום, בשנה החמישית ־ 16 יום, בשנה השישית- 18 יום, בשנה השביעית 21 יום, מהשנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת עבודה נוספת, עד לחופשה של 28 יום.הוצאות נסיעה מהבית לעבודה:  על פי צו הרחבה. הסכום המקסימלי המעודכן לדמי נסיעה (מינואר 2014) הינו 26.40 ש״ח לכל יום עבודה.

ימי מחלה:  יום וחצי מחלה בתשלום בגין כל חודש עבודה, עד למקסימום של 90 ימי מחלה.  גובה דמי המחלה: עבור יום המחלה הראשון אין משולמים דמי מחלה. עבור יום המחלה השני והשלישי משולמים (החל מאפריל 2011) דמי מחלה בגובה 50% מהשכר הרגיל, ועבור יום המחלה הרביעי ואילך – דמי המחלה הם בגובה השכר הרגיל.

הודעה מוקדמת (פיטורין): עובד בשכר חודשי זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטורין: בששת חודשי העבודה הראשונים – יום הודעה מוקדמת לכל חודש; בחודשים 12-7- 2.5 ימי הודעה מוקדמת לכל חודש (שאליהם מצרפים את ששת הימים של חצי השנה הראשונה). זכותו של המעסיק לדרוש מן העובד לעבוד בכל ימי ההודעה המוקדמת. אם הוא רוצה לפטרו לפני כן, עליו לשלם לו בגינם.

  1. חובת שימוע: מעסיק הרוצה לפטר עובד, נדרש להודיע לו בכתב על כוונתו לזמנו לשימוע. לאחר השימוע, באם החליט לפטר את העובד, עליו להוציא מכתב פיטורין על פי חוק. אם קיבלתם הזמנה לשימוע, אנא פנו מיידית ליו״ר המחוז, להתייעצות.

ימי חג:  עובד שעבד לפחות שלושה חודשים במקום עבודה זכאי לתשלום מלא עבור ימי החג המוכרים (שני ימים בראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות), אלא אם הם חלים בשבת.

פנסיה:  על פי צו ההרחבה במשק, החל ב־1 בינואר 2014 המעסיק חייב על פי חוק להפריש משכר העובד לפנסיה 17.5%, הכוללים: הפרשות מעסיק ־ 6% גמל + 6% פיצויים; ניכוי מהעובד – % 5.5. עובד שאין ברשותו פנסיה ממקום עבודה קודם – תחל חובת ההפקדה לגביו לאחר שישה חודשי עבודה.  עובד שיש ברשותו פנסיה ממקום עבודה קודם – תחל חובת ההפקדה לגביו לאחר שלושה חודשים או בתום שנת המס, לפי המוקדם, רטרואקטיבית מתחילת עבודתו.

שכר המינימום של עובדים סוציאליים 7052 שח לא כולל הטבות

השופטת אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – העדפה של גורמים חזקים על מול אזרח מוחלש – דחתה תביעת פיצוי של זוג שביתו נסדק ברעידת אדמה כשהיא ממציאה תירוצים בשביל חברת הביטוח – ת"א 21070-04

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ, קובץ pdf

בני הזוג גילבוע תבעו את חברת הביטוח "הראל", לפצותם בגין נזק שנגרם לדירתם כתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את ישראל ביום 11/2/2004 מכוח פוליסה לביטוח מקיף בניינים שרכשו מהראל, המכסה את הנזקים שנגרמים מרעידות אדמה.

השופטת אילת דגן, בכל פסיקותיה, ללא יוצא מן הכלל, אם הנתבעים או התובעים הם תאגידים, כמו עיריה, מועצה, חברות ביטוח או גופים חזקים – היא תפסוק באורח קבע לטובת הגוף החזק ויהי מה. בשיא הניבזיות היא פעלה במשוא פנים וקבעה, כי אם חברת הביטוח הראל הייתה  יודעת שהבניין תוכנן ונבנה עם חוסר יכולת טבועה מלידתו לעמוד ברעידות אדמה, לא הייתה מוכנה להעניק את הביטוח".

לא קיבלנו כל אינדיקציה מדוע אילת דגן לא קבעה כי חברת הביטוח הראל, תחזיר למבוטחים את הכסף  ששילמו עבור ביטוח הבית שלהם כל השנים, אם לפי ההיגיון של השופטת הבניין לא עמד כל השנים בסטנדרטים המתאימים, אלא פסקה כי בני הזוג לא זכאים למאום.

בקיצור, הנה הצדק המעוות של אילת דגן במלוא התגלמותו: הרי בני הזוג לא ידעו שהבית אותו קנו אינו עומד בסטנדרטים שלא מזכים אותם לתגמול במקרה של רעידת אדמה, ועובדה היא כי במשך כל השנים בני הזוג ביטחו את דירתם בחברת הביטוח הראל עבור ביטוח רעידות אדמה. במקום להעניש את "הראל" על שחלבה מהם במשך שנים כספים לא להם, השופטת אילת דגן הענישה את בני הזוג. מדובר בפסק דין לא ראוי.

ויודגש חברת הביטוח הראל ידועה בחוסר ניקיון הכפיים שלה כלפי המבוטחים. הם יודעים לגבות כספים, אולם כשהם צריכים לשלם אין סיכוי לאזרח שיקבל מהם אגורה ולא בכדי. ראו את פסק הדין המעוול והמעוות של אילת דגן המסביר כיצד חברות הביטוח ממשיכות בסחטנותם בעידוד שופטים כדוגמת אילת דגן.

אילת דגן. קיבלה תגמולים מחברת הביטוח כדי לדחות תובענה נגד אזרחים

אילת דגן. קיבלה תגמולים מחברת הביטוח כדי לדחות תובענה נגד אזרחים

לקריאת הכתבה מגלובס:

היגיון מוזר משופטת השלום בחיפה, אילת דגן, שדחתה בקשת פיצוי של זוג שביתו נסדק ברעידת אדמה: אין ספק כי אם הייתה חברת הביטוח הראל יודעת שהבית תוכנן ונבנה עם חוסר יכולת טבועה מלידתו לעמוד ברעידות אדמה, לא הייתה מוכנה להעניק את הביטוח"

בפסק דין שניתן היום (א') בבית המשפט השלום בחיפה דחתה השופטת אילת דגן תביעה משפטית של בני-זוג, שעתרו לחייב את חברת הביטוח הראל לפצותם בגין נזק שנגרם לדירתם ברמת-ישי, לטענתם, כתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את ישראל ב-11 בפברואר 2004.

בני-הזוג רכשו מהראל פוליסה לביטוח מקיף בניינים, וביקשו לממשה לאחר שרעידת אדמה בעוצמה של 5.1 בסולם ריכטר פערה סדקים בקירות ביתם, בסלון, במטבח ובחדרי השינה, כמו גם סדק בכלונס הדרום-מזרחי.

אלא שבית המשפט בחיפה קבע כי "הנזק ברובו המכריע נגרם בשל כשל תכנוני וביצועי שנתן אותותיו עוד קודם לכן והוחמר ככל הנראה ברעידת האדמה, והיה צפוי להחמיר בעתיד גם אלמלא אירעה הרעידה".

כמו כן, השופטת קבעה כי "המבטחת (הראל) יכולה להתבסס על ההנחה כי הבית נבנה לפי תקני הבנייה והתקן הרלוונטי לעניין רעידות אדמה, ואין עליה חובה, בעורכה ביטוח מבנה לצרכי משכנתא הנערך במאות אלפי דירות, לבדוק את תוכניות הקונסטרוקציה… בהסכמת המבטחת לבטח בביטוח מבנים אינה מקופלת הסכמה לבטח נזקים שאירעו כתוצאה מרשלנות בתכנון ו/או בניית הבית".

השופטת דגן קבעה כי חלק מהסדקים הקונסטרוקטיבים בדירת התובעים נפערו ברעידת האדמה. אולם, "התשתית הראייתית לא מצביעה על סיבה יחידה להיווצרות הסדקים אלא על שילוב סיבות שהכשל הראשוני, בבחינת אם כל חטאת, הוא בתכנון והביצוע, והוא הבסיס לו. בלעדיו לא היה נגרם נזק בכלל, או הנזק הגבוה הנטען והנזקים שנתגלו היו צפויים להתרחש בעתיד גם ללא רעידת אדמה".

עוד ציינה השופטת כי בתים אחרים בסביבה לא ניזוקו ברעידת האדמה, דבר האומר, לטענתה, דרשני. "העובדה שהבית השכן (שהינו חלק ממבנה דו-משפחתי שתוכנן על-ידי אותו מהנדס ונבנה באותה עת על-ידי אותו קבלן) לא ניזוק ברעידת האדמה – בעוד שבית התובעים ניזוק, מהווה את ההוכחה האולטימטיבית כי לא הרעידה היתה הסיבה הקרובה לנזק אלא הכשל הביצועי-תכנוני".

בכך, קובעת השופטת, במקרה הנידון התובעים לא הוכיחו כי התקיים מקרה הביטוח. במלים אחרות: גם כאשר דירה נסדקת ישירות מרעידת אדמה, לחברות הביטוח יש דרך מילוט נאה – להוכיח כי הבית ניזוק בגלל כשלים בתכנון והיה ניזוק בכל מקרה בעתיד…

"אין ספק", מסכמת השופטת, "כי אם היתה המבטחת (הראל) יודעת כי הבית תוכנן ונבנה מלכתחילה עם חוסר יכולת טבועה מלידתו לעמוד ברעידות אדמה, מחמת חוסר עמידה בסטנדרטים שבחוקי הבנייה ותקני הבנייה הקובעים במועדים הרלוונטיים – היא לא היתה מוכנה להעניק את הביטוח". (ת.א. 20170-04).

אילת דגן: היגיון מוזר משופטת שלום חיפה

אילת דגן: היגיון מוזר משופטת שלום חיפה

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה - ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

פסק דין אילת דגן ביהמ"ש שלום חיפה – ת"א 20170-04 אירית ואברהם גלבוע נגד הראל חב' לביטוח בע"מ

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים נגד הדמוקרטיה וחופש הביטוי

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים - חטפנו להם את הילדים, וכעת נשחט את ההורים. נשחט את ההורים העניים שפרסמו נגדנו, כפי שהג'יהדיסטים שחטו את הקריקטוריסטים של צ'רלי הבדו. בחסות בית המשפט הישראלי, חותמת הגומי שלנו, העניים שפגענו בהם ימכרו כליה כדי לשלם לנו בשל הקריקטורות שפרסמו עלינו - מרחץ הדמים של העובדים הסוציאליים

הג'יהאד של העובדים הסוציאליים – חטפנו להם את הילדים, וכעת נשחט את ההורים. נשחט את ההורים העניים שפרסמו נגדנו, כפי שהג'יהדיסטים שחטו את הקריקטוריסטים של צ'רלי הבדו. בחסות בית המשפט הישראלי, חותמת הגומי שלנו, העניים שפגענו בהם ימכרו כליה כדי לשלם לנו בשל הקריקטורות שפרסמו עלינו – מרחץ הדמים של העובדים הסוציאליים

השופטת שפרה גליק: "אני חולה, אני מקווה שאתם תידבקו. זה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי" – חדשות ערוץ 2

חדשות ערוץ 2, גיא פלג כתב משפט:

השופטת שפרה גליק מביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, נתפסה כבר בעבר באמירה בעייתית כשאמרה לעורכת דין שטענה בפניה "אני אעלה אותך על טיל", עכשיו, היא כנראה מסתבכת באמירה בעייתית נוספת: "אני חולה, מקווה שתידבקו".

גיא פלג: מדובר באותה עורכת דין, באותו תיק שאנחנו כמובן לא ניכנס לפרטיו, אבל השופטת הקליטה את הדיון ואת חילופי הדברים. בין השופטת לבין אותן עורכות דין. בואו נשמע את הדברים.

השופטת שפרה גליק: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום".

עו"ד 1: אני רואה".

עו"ד 2: "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואנחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום".

עו"ד 1: "קודם כל תרגישי טוב".

השופטת שפרה גליק: "אני מקווה שאתם תידבקו, זה יוריד לי קצת מהלחץ שיש לי".

גיא פלג: אנחנו שומעים בהקלטה שהגיעה לידינו שהשופטת נשמעת אומרת: "מקווה שתידבקו מהחום שלי, מהמחלה שלי". צריך לומר שבפרוטוקול קוראים אותו אחרת, כתוב "אני מקווה שלא תידבקו", אבל אלו שמסרו לנו את ההקלטה עומדים על זה שזו הקלטה אותנטית.

ההקלטה הזו יחד עם תלונה חריפה הועברו להנהלת בתי המשפט ומבקר המדינה. בין היתר ההקלטה הזו הגיעה לח"כ אילן גילאון, והוא שאמר לנו "ההקלטה מעידה על התנהלותה של השופטת. חובה לשמור שהצדק יישמר וייעשה גם מאחורי הדלתיים הסגורות" .

מהנהלת בתי המשפט מוסרים לנו את התגובה הבאה:

"יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה ללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים אסורות ואסורים בפרסום". משכך טוענים, ההקלטה אסורה לשידור.

שופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אני מקווה שאתן תידבקו"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4643534,00.html

על-פי הקלטה שהושמעה בערוץ 2 אמרה השופטת שפרה גליק לעורכות דין: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום". לאחר שהציעו לה סיוע, נשמעה השופטת אומרת: "אני מקווה שאתן תידבקו". הנהלת בתי המשפט: "היא אמרה אני מקווה שאתן לא תידבקו"

"אני מקווה שאתם תידבקו, זה יוריד קצת מהלחץ שיש לי", כך אמרה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, שפרה גליק, לעורכת דין במהלך דיון. כך פרסם הערב (יום ד') גיא פלג בערוץ 2.

 על-פי הקלטה שהושמעה בערוץ 2 אמרה השופטת גליק: "אין לי זמן, אני יושבת כאן עם חום". אחת מעורכות הדין שהיו באולם אמרה: "אנחנו נתחלק מצוין בזמן ואחנו לא נבזבז דקה ויש לי כדורים נגד חום". עורכת הדין השנייה הוסיפה: "קודם כל… תרגישי טוב". השופטת גליק השיבה לאן: "אני מקווה שאתן תידבקו, זה יוריד קצת מהלחץ שיש לי".

 בפרוטוקול הדיון הדברים לא מופיעים, אלא נכתב שם: "אני מקווה שלא תידבקו". בעקבות המקרה הועברו תלונות למבקר המדינה ולהנהלת בית המשפט.

 מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה לערוץ 2: "יש פרוטוקול המדבר בעד עצמו ואינו תואם את ההקלטה, אשר יכול ושובשה. מדובר בקלטת שהוקלטה בניגוד לדין וללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, אשר הדיונים בו מתנהלים בדלתיים סגורות ואסורים בפרסום". בהנהלת בתי המשפט הוסיפו כי ההקלטה אסורה לשידור.

מירי אופריכטר סגן מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים לשכת רווחה קדימה צורן בהתקף אמוק נגד אב גרוש

עו"ס מירי אופריכטר, עושה דין לעצמה וכופה את עמדותיה הן על בית הדין הרבני והן על האבא וילדיו. במקביל היא פועלת להכפשת האב, ומעלה טענות וקביעות שקריות, שלא היו ולא נבראו. אלמלא האב הקליט את השיחה עם פקידת הסעד, סביר להניח שהיה נמצא מאחורי סורג ובריח, שכן האב עובד כמאבטח בשגרירות, נושא כלי נשק, ופקידת הסעד בתלונתה הכוזבת טענה כי האב איים, התנהג בתוקפנות ובריונות. ההקלטה מוכיחה ההיפך.

האב ביקש לצלם את תיק הרווחה שנמצא במחלקה לשירותים חברתיים בלשכת רווחה קדימה צורן, על פי צו של בית הדין הרבני נתניה. במשך כחודשיים האב נדחה בלך-ושוב, וצו בית הדין אינו מתקיים. משדרש האב לשוחח עם מנהלת מחלקת הרווחה, פעלה אופריכטר באופן דורסני ופוגעני וגרמה לנזקים לאב.

משטרת ישראל לא נקטה בהליכים פליליים כלפי אופריכטר. דומה כי אופריכטר השילה מעל עצמה את מחסומי הבושה תוך העלאת טענות מטענות שונות שאין להן כל אחיזה במציאות. ולו רק משום חומרת הדברים בדברי הכזב של פקידת הסעד, הטקטיקה שבה נוהגת פקידת הסעד, להשתולל, להתפרע ולהעליל על אב שהגיע לשוחח עם מנהלת לשכת רווחה – אסור שיקרה במדינת ישראל. פקידת הסעד פעלה בכוחניות ובריונות.

אופריכטר מאבדת שליטה וצורחת בהתקף אמוק נגד האב כי הוא תוקפני. הקשיבו לשיחה ותשמעו מי התוקפני.

**

עדכון: אופריכטר הגישה תלונה על הסרטון ביוטיוב – מדובר בפסיכופאטית ש"מהטיפול" שלה נגרם למשפחה נזק בל ישוער. חובה להקשיב להקלטה.

מירי אופריכטר הפסיכית

תמלול:

מירי אופריכטר סגנית מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים: אם זה להתלונן עלי אני יעביר את זה, אם זה הסיבות: ההחלטה שהגיעה מבית הדין, אז אני מטפלת בהן.

אבא: בכל הסוגיות אני רוצה לדבר עם המנהלת. אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, לא איתך. עם המנהלת שלך. זה הכל.

לא ביקשתי את השמיים. רוצה לדבר עם המנהלת.

פק"ס: אתה מה זה מעליב אותי. מה זה מעצבן אותי.

אבא: אני לא רוצה להעליב אותך. אני פניתי אלייך?

פק"ס: לא יודעת על מה.

אבא: אני לא פניתי אלייך. את זאת שפנתה אלי. אני לא רוצה להעליב אותך, אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך. זה הדבר הכי מינימלי שיש.

פק"ס: אנחנו סיימנו את השיחה, ואני מציעה לך לשוחח עם ראש הממשלה באותו מעמד. מה דעתך?

אבא: למה?

פק"ס: ככה! כי אתה אזרח וזכותך לדבר עם ראש הממשלה.

אבא: זכותי לדבר עם המנהלת שלך. את לא ראש ממשלה ואני רוצה לדבר עם המנהלת שלך.

פק"ס: לא איתי. בגישה הזו, תחשוב אם הגישה שלך משרתת אותך.

אבא: אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, מתי אני אקבל תשובה בעניין?

פק"ס: אני לא עובדת אצלך! אתה מדבר איתי מול הפנים ומתחצף!

אבא: אני לא מתחצף. מי המנהלת שלך?

פק"ס: אני המנהלת [צועקת]. אני אתלונן עליך. אתה חצוף שאין כדוגמתך. תתבייש לך. עוזרים לך. לא, לא, תעצור אותי, נותנים לך, אני מטפלת בך שנתיים, כל העולם.

אבא: מי המנהלת שלך, אני יכול לדעת?

מי המנהלת שלה? אסור לה לגרש אותי.

פק"ס [צורחת באמוק]: החוצה!!! אני מבקשת להזמין משטרה מיד! הבן אדם הגיע, הוא תוקפני, הוא מאיים, הוא חצוף, הוא מאשים. אתה חצוף. אתה חצוף. אתה מאשים במה שאתה אשם בעצמך, כל הגישה שלך, כל התוקפנות שלך, כל האשמות שלך.

אבא: השיחה מוקלטת.

וכך זה התחיל . . .

לאבא יש צו של בית הדין הרבני המורה ללשכת הרווחה לצלם לו את תיק הרווחה. האבא ממתין במשך חודש וחצי לקבל זימון לצילום התיק, אולם הפקידות במשרד הרווחה מתעלמות מבקשותיו החוזרות ונשנות של האב.

האב נכנס ללשכת הרווחה ומבקש לצלם את תיק הרווחה.

פק"ס [מנסה לעורר תחושת אשמה אצל האב, למרות שמדובר בחרטוטולוגיה]: תביא בחשבון שמישהי סובלת בגללך עכשיו.

אתה מטופל יחידי שלנו? בגללך עזבתי אותה בחדר, על מצפונך.

האב: חודש וחצי אני רודף אחריכם. את במיוחד לא נותנת לי תשובה.

פק"ס: אתה במיוחד משקר ואין מישהי אחת שתגיד שאתה אומר אמת.

אבא: אל תגידי לי אתה משקר, כי אני לא אומר לך שאת משקרת ומתעלמת מהמכתבים שלי.

פקידת הסעד מורחת את האב: התיק אצל יפה. כל החומר אצל יפה…

 מה הלחץ? הדיון שלך נגמר כבר.

אבא: אין כל לחץ. אני רוצה תשובות. זה הכל.

פק"ס: יום ראשון יפה נמצאת. יפה יוצרת איתך קשר. יפה יוצרת איתך את המועד, בהתאם להחלטת בית משפט, מה שבית המשפט ביקש חומר מצולם מהתיק, תבקש את כל החומר. . .

נועה גרוסמן שופטת מטורללת חסרת הבנה בדיני לשון הרע: 130,000 ש"ח פיצוי לפק"ס אתי דור דוברובסקי שקראו לה "העו"ס הנאצית"

פסק דין חדש מפרי עיטה של השופטת נועה גרוסמן מעורר חלחלה בכל מי שמבין משהו בדיני לשון הרע. 24514-10-09 , השופטת נועה גרוסמן לא ראויה לגלימתה, ופסק הדין בו מדובר רק מבזה את השופטת שחתומה עליו בקרב כל קהילת עוה"ד שמבינים בנושא.

השופטת גרוסמן יצאה מגדרה כדי לפצות עובדת סוציאלית מגבעתיים, אתי דור דוברובינסקי (ידועה גם כאסתר דור), אשר בשעות היום עסקה בחטיפת ילדים מנשים נורמטיביות במשכורת מעיריית גבעתיים, ואחרי הצהריים עשתה השלמת פרנסה במשרדיה הפרטיים של העו"ד הגנבת ירדנה נילמן, אשר ברחה לגווטמלה, ולאחר שחזרה הורשעה במעילה עשרות מיליוני ש"ח מכספי חסויים ונשלחה לנווה תרצה.  אותה אתי דור דוברובינסקי עבדה אצל ירדנה נילמן ועזרה לה לגנוב עשרות מיליונים של שקלים מכספי חסויים.

ובכן, יום בהיר אחד לפני כמה שנים, לקחה הגברת אתי דור דובריבינסקי מעטפה מפוצצת שקלים מבעלה של אחת הנשים בגבעתיים, ומבלי להסס חתמה על צו חירום להוצאת שני ילדים מחזקת אימם.  משטרת גבעתיים הזניקה ניידות ובאירוע ברוטלי, תוך פריצת דלתות, ניתלשו הילדים מחיק אימם והועברו למרכז חירום של משרד הרווחה, שם מאופסנים ילדים בעלות של 17,000 ש"ח לחודש.  מעשה זה התרחש בישראל, בשנת 2009, ואיננו שונה במהותו ממשפחות יהודיות שחיו בגטאות, והיודנראט היה צריך למלא קרונות של משולחים לעבודה משחררת, אז היו באים לתוך הבתים תולשים ילדים ומעלים אותם על הקרונות כדי למלא מכסות של טרנספורטים.  לאור הדמיון הרב במעשיה של אתי דור בישראל 2009 לאיסוף יהודים לצורך טרנספורטים בוורשה של 1940-1941 או בודפשט של 1944, תיאורי המעשים שהועלו באינטרנט לא לוו במילה "נאצית" כלפי אתי דור.

על כך חשה אתי דור דוברוביסקי ששמה הטוב פגוע, והיא פנתה לאיגוד העובדים הסוציאלים (מטעם ההסתדרות, זהו איננו איגוד ממשלתי) כדי לתבוע פיצויים על עלבונה.  האיגוד שכר את שירותי משרדו של צ'ארלי בוזגלו, שם עובדת גם אהובה יששכר, אחת העו"ד הידועות המייצגות נשים בדיני משפחה, כך שאתי דור לא הוציאה אגורה שחוקה מכיסה.  גם האיגוד תבע בלשון הרע פיצויים גם בשם האיגוד.

התיק הגיע אל השופטת נועה גרוסמן והיה במעקב צמוד של מיכאל שפיצר מנהל הנהלת בתי המשפט, אשר שלח לשופטת מיילים בדואר הפנימי, והבהיר לה שהמערכת מצפה שהשופטת תיכנס בנתבעים, וכך היה.  אכן, השופטת כחיילת ממושמעת, ניהלה את המשפט ביד רמה.  איפשרה לתובעת אתי דור להשמיע את כל מה שהיא רוצה, אבל כאשר הנתבעים ביקשו לזמן עדים ולהביא ראיות, השופטת פשוט לא הירשתה להם.

אתי דור לא הוכיחה דבר וחצי דבר לגבי הנזק.  היא לא הביאה שום ראיות מי נחשף לפרסומים שקראו לה לטענתה "נאצית", מה היקף התפוצה, האם ירד שכרה, האם מישהו לגלג עליה, האם היא פוטרה, האם צחקו עליה בגלל הפרסום.  שום דבר.

עמדתו של צ'ארלי בוזגלו שחקן שמש, הייתה פשוטה:  החוק אומר שאפשר לתבוע בלי להוכיח נזק, ולכן לא צריך מבחינתו אפילו להראות שהיה נזק בכלל, ולמרבה הפלא השופטת נועה גרוסמן קיבלה את העמדה הזו, למרות שהפסיקה בנושא היא אחרת לגמרי.  כל הפסיקות בנושא דורשות מכל מי שבא וטוען שהוא קורבן של לשון הרע, לפרט ולהוכיח את היקף הנזק, היקף הפרסום והחשיפה, ומה בדיוק קרה לה שהזיק לה.  במקרה כגון דא, יכול להיות שדווקא בגלל הפרסום, עלה קרנה של אותה עו"ס בקרב חברותיה למקצוע, שהיא דווקא קיבלה שבחים מחברותיה למקצוע, ושאפילו קידמו אותה ואף הגדילו לה את השכר, שכן במסדרונות הרווחה מקובל שמי שזוכה לפרסום כחיית טרף נטולת מעצורים, היא אכן אחת שעושה מלאכתה נאמנה, וככל שחוטפים יותר ילדים, ממי שלא צריך, כך העו"ס זוכה ליותר מעמד ויותר כבוד.

ראו למשל את הבוסית של אתי דור דוברובינסקי, חנה סלוצקי.  היא הרי אדריכלית חטיפות הילדים בישראל.  בשנות הקריירה שלה חטפה מעל 200,000 ילדים מהוריהם (לפי חישוב של 10,000 ילדים בשנה), ומה לא כתבו עליה?:  שהיא ערפדה, נאצית כוחנית, מלאך המוות, וראה זה פלא, ככל שכתבו עליה יותר דברים שליליים כך חנה סלוצקי הפכה יותר פופולרית ב"קהילות הידע".  היא מוזמנת לכנסים של לשכת עורכי הדין, הירצתה בכנס של יוניסף, היא מסתחבקת עם שופטות נוער באירועים של עמותות האומנה והפנימיות, וגם לטלוויזיה מזמינים אותה.  יוצא שדווקא הפרסום שלכאורה נראה שלילי הוא זה שמעלה את קרנה של התובעת בקרב חברותיה שעוסקות באותה מלאכה:  צייד ילדים.

מכיון שאתי דור דוברבינסקי דבקה בעמדה שהיא לא צריכה לפרט מה הוא הנזק שלה, השופטת לא הירשתה לתובעים לחקור אותה שאולי בכלל לא רק שלא נגרם נזק, אלא שאולי היא דווקא התעשרה והעלו לה את המשכורת עקב הפרסומים, ושדווקא המוניטין שלה גדל, ולא קטן.

אצל כולם אין כפל מבצעים?  אצל נועה גרוסמן יש!!! 

בסופו של דבר קבעה אותה נועה גרוסמן שמגיע לאתי דור דוברוביסקי פיצוי של 50,000 ש"ח בגין לשון הרע, ופיצוי של 50,000 ש"ח בגין הפרת הפרטיות, אלא שזה בדיוק מה שהצחיק את כל עוה"ד העוסקים בלשון הרע.  כולם יודעים שהכלל הוא שאין כפל מבצעים.  כלומר, אם המעשה הוא אחד, הפיצוי הוא גם אחד ולא שניים.

במילים אחרות, נניח שמישהו הפר חוזה וניתן לתבוע גם בעילה של הפרת חוזה, סיכול חוזה, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת הזהירות, התרשלות, ועשיית עושר ולא במשפט, האם בית המשפט ייתן פיצוי לפי מספר העילות, כלומר יכולת העו"ד לנסח את אותה עוולה שתתאים לכל מיני עילות שונות שדרכן ניתן לתבוע? ברור שלא.  אבל זה בדיוק מה שעשתה השופטת נועה גרוסמן, והיא אפילו לא טרחה להביא תקדים אחד התומך בעמדתה שעל עוולה של לשון הרע ניתן לקבל פיצוי גם בלשון הרע וגם כאילו זו הפרת פרטיות שאיננה לשון הרע.

ובכלל אם נבדוק את תוכן הפרסומים נראה שבכלל לא מדובר בלשון הרע.  הביטוי נאצית, וגם שאר הביטויים המיוחסים לאותה פק"ס ניבזית, כגון חוטפת ילדים או "מוזרעת בהזרעת זרע", הם גידופים, וכבר נקבע שעוולת לשון הרע לא נועדה לפצות בגין גידופים.  לשם כך יש חוק פלילי והוא העלבת עובד ציבור, ושם אותה "עובדת ציבור" יכולה לקבל את הסעד הראוי.  נראה שהשופטת גרוסמן התבלבלה בין תכנים של לשון הרע לבין תכנים של העלבות.  העניין הוא שבמקרה זה, כל המיוחס לאתי דור דוברבינסקי הוא אמת לאמיתה.  היא באמת חוטפת ילדים.  היא באמת נבלה נאלחת שמתנהגת כמו הנאצים, או היודנרראט.  מכיון שהיא בחרה להעמיד את מעשיה לביקורת בית המשפט, על השופטת היה לאפשר לנתבעים להוכיח את הגנת אמת דיברתי, שכן הגנה זו היא גולת הכותרת של עילת לשון הרע:  האם הפרסום הוא אמת או שקר, ולא האם הפרסום הוא מעליב או לא מעליב.

בתיק זה הוגש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע ע"א 43083-03-15.

בתמונה:  השופטת המבוזה נועה גרוסמן, ביזתה עצמה בפסק זין בזוי שכתבה

בקיצור השופטת נועה גרוסמן ביזתה את עצמה.  הפכה עצמה כלי שרת בידי אינטרסנטים שמטרתם להשתיק ביקורת ציבורית, להשתיק את מחאת ההורים הנאנקים תחת משטר הקלגסות של הפרזיטיות הסוציאליות, והציון שמגיע לה הוא אפס.  אפס בהבנת החוק, אפס ביכולת שיפוטית ואפס בתור בן אדם.

להלן הכתבה בווינט, שהעובדים הסוציאלים דאגו לפרסם:

כינתה עובדת סוציאלית אתי דור דוברובינסקי "נאצית" – ונתבעה

אם שילדיה נלקחו ממנה פרסמה ברשת השמצות כלפי עובדת "רווחה" אתי דור דוברובינסקי. בית המשפט קבע שחופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והיא תשלם 100 אלף שקל
 אישה שילדיה נחטפו על ידי הרווחה ביקשה להתנקם בעובדת הסוציאלית שליוותה את המשפחה ופרסמה תגובות באתרים שונים באינטרנט שבמסגרתן כינתה אותה "חוטפת ילדים" ו"נאצית". העובדת הסוציאלית הגישה נגדה תביעה על לשון הרע בבית משפט השלום בתל אביב ולאחרונה זכתה לפיצוי של 100 אלף שקל.  הפרשה החלה לפני כמה שנים, כאשר במסגרת תפקידה כפקידת סעד החליטה עובדת סוציאלית אתי דור דוברובינסקי על הוצאת שני ילדים מחזקת אמם (לאחר שהעו"ס קיבלה שוחד). בסמוך לאחר מכן החלה האם לפרסם נאצות כלפי העובדת, בין השאר באתר "התנועה למען עתיד ילדינו", המשמש (כך לפי האתר) פלטפורמה להורים "הנרדפים" על ידי רשויות הרווחה.

בין השאר היא כתבה שבתה של העובדת הסוציאלית נולדה מתרומת זרע, הזמינה גולשים להפגין מול ביתה, תוך ציון כתובתה, והעלתה סרטונים התוקפים את רשויות הרווחה. בתביעה נטען כי האם הפיצה עלונים בתיבות דואר ועל גבי מכוניות בשכונת מגוריה של העובדת הסוציאלית, שבהם היא הוגדרה רווקה בת 50 שחוטפת ילדים ומזניחה את בתה.

בתביעה, שהוגשה נגד התנועה, היו"ר שלה והאם, עתרו התובעת לפיצוי של 200 אלף שקל על הפצת לשון הרע ופגיעה בפרטיות.  האם טענה מנגד שעמדה על זכותה למחות ולהתבטא בחופשיות, ושהתביעה הוגשה כדי לנסות להשתיק אותה ואת מלחמתה בעוול שנעשה לה. היא הוסיפה כי הפרסומים חוסים תחת הגנת החוק מאחר שמסופרת בהם רק האמת ויש בהם עניין לציבור. הם גם פורסמו בתום לב, ומובעת בהם דעתה האישית על דברים שחוותה על בשרה. בנוסף, היא טענה שהיא עיתונאית ולכן הייתה זו חובתה המוסרית לפרסמם.

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי"

בפסק דין, הנפרש על פני 47 עמודים, קבעה סגנית הנשיא השופטת נועה גרוסמן כי אין כל ספק שמדובר בפרסומים פוגעניים שמהווים לשון הרע. היא דחתה את טענות האם וקבעה כי בהתחשב בשלל הכינויים המעליבים שבהם השתמשה, היא לא זכאית ליהנות מההגנות שבחוק לשון הרע.  כך, למשל, לא ניתן לקבוע שכינוי התובעת "נאצית" או "שקרנית עם קבלות" או השתלחות באגודת העו"סים כוללים אמת עובדתית כלשהי או מהווים הבעת דעה לגיטימית.

עוד הסבירה השופטת שלדברי העלבון הללו אין כל ערך ציבורי וברור שהם לא פורסמו בתום לב, אלא מתוך כוונה לפגוע בעובדות סוציאליות ולהשחיר את שמן. היא הבהירה ש"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי", ופרסומים בעלי כוונה רעה אינם חוסים תחת כנפיו.   בסיכומו של עניין נמצאו האם והעמותה אחראיות לפרסום לשון הרע ולפגיעה בפרטיות העובדת הסוציאלית, שתזכה לפיצוי של 100 אלף שקל. עם זאת, מאחר שהחוק לא מאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד – אגודה העובדות הסוציאליות לא תזכה לפיצוי. הנתבעים יישאו בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4639341,00.html

שפרה גליק שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א איימה על אמא: "אני אעלה אותך על טיל"

נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי תלונה נגד השופטת שפרה גליק נמצאה מוצדקת לאחר שאיימה על אמא במהלך דיון "אני אעלה אותך על טיל".

רשת ב', הכל דיבורים עם עדי מאירי ובני טייטלבאום

האמא: הילד שלי לא ילד רגיל. הוא ילד נכה. האמירה שאמרה השופטת זה רק קצה הקרחון על כל מה שעשתה לי השופטת. מדובר בהתנהגות שנמשכה לאורך שנים, כשאני רק יושבת בדיון ומנסה לשמור על קור רוח לנוכח איך שהיא מדברת איתי. הדיונים מתנהלים בעצם כשהיא לא מדברת. היא רק צורחת, רק מכה על שולחנות, זה נראה כמו חשיפת שיניים וגלגול עיניים. אין שום אמפטיה לזה שמדובר פה בהליכים, לא כסף, לא רכוש. מדובר פה רק על לדאוג לטיפולים של ילד עם צרכים מיוחדים. באותו דיון הייתה סוגייה של מה קורה לילד עם הוא משלשל בבית הספר, מי אמור לבוא לקחת אותו ואז השופטת אמרה, אם לילד בורח שלשול ממכנסיו בבית הספר, הוא יישאר עם השלשול כל היום.

זו רק דוגמא קטנה לדברים שהשופטת אומרת.

שפרה גליק ברגעים אופייניים אוחזת כוסית משקה ביד. כשהיא לא משתכרת, היא מאיימת על אימהות בדיון בדלתיים סגורות: "אני אעלה אותך על טיל", חורקת שיניים ומגלגלת עיניים. השם יעזור

שפרה גליק ברגעים אופייניים אוחזת כוסית משקה ביד. כשהיא לא משתכרת, היא מאיימת על אימהות בדיון בדלתיים סגורות: "אני אעלה אותך על טיל", חורקת שיניים ומגלגלת עיניים. השם יעזור

היא צורחת על עורכת הדין שלי שהיא לא ממלאת את תפקידה כראוי. אני מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי. היא קבלה על זה שהיא מייצגת אותי טוב מידי, כי זה רק הסיוע המשפטי, ואיך היא מגלה בכלל אמפטיה ללקוחה שלה. בעצם מה שהיא אומרת לעורכת הדין 'את רק מהסיוע המשפטי, אל תעשי את העבודה שלך יותר מידי ביסודיות'.

השופטת שללה את קצבת הנכות של הבן שלי במשך 5 חמש שנים. היא סירבה לדון בנכות שלו. מעבר לזה, הבאתי חוות דעת מרופא מומחה וביקשתי טיפולי הידרותרפיה לילד שלי והיא עד היום לא נתנה החלטה.

ביקשתי שיעור פסנתר לילד שלי. הוא ניגן מגיל 3.5 שנים. היא סירבה לתת החלטות עד היום.
בדיון כשכל הצדדים יצאו למסדרון לדון בזה, היא יצאה גם כן וחרקה שיניים ואמרה "אני מציעה לכם לקבל את העצה שלי". שום התנצלות  ומעבר לזה תבעתי את הנהלת בתי המשפט בתור המעסיקים שלה. לא יתכן שהנהלת בית המשפט תעסיק שופטים שרק מתנגחים במתדיינים שלא מחפשים תוצאות.

אליעזר ריבלין הנתל"ש בתשובה ששלח לאם על התלונה עם איומיה של השופטת גליק טען כי בנסיבות אין מקום לאמירה כזו. היא רשמה שאיחרתי לדיון וישבתי בשולחן עורכי הדין, שזה דרך אגב לא נכון. התיישבתי לרגע כי עורכת הדין ביקשה זאת, וזה היה התירוץ שלה לדבר בשפת השוק שהיא נקטה בה. היא נקטה בעוד הרבה מילים שלא יכולתי לכתוב אותם, כמו "תסתמי את הפה", שלא נרשמו על ידה בפרוטוקול וכשאני הגשתי תלונות לנציבות הם מקבלים תמיד את העמדה שלה. ארבעה דיונים שנקבעו אצלה בוטלו.

עד היום היא מנהלת את התיק שלי למרות שהיא נתבעה, ולא משנה מה קורה נגדה. יש עליה המון תלונות והיא עדיין שם. כאילו כלום, עולם כמנהגו נוהג. היא קונסת אותי על כל בקשה שאני מבקשת עבור הילד שלי היא קונסת אותי על אלפי שקלים. הגעתי למצב של פשיטת רגל. רק בגללה הגעתי למצב שאני נעזרת בסיוע משפטי. אני לא מקבלת קצבת נכות על הילד שלי ואני ממשיכה לקבל הוצאות ממנה כל הזמן. ביקשתי לפסול אותה והיא לא הסכימה לפסול את עצמה. כשביקשתי מגרוניס שיעביר ממנה את התיק הוא לא הסכים ובדיון שהגיעה בפניה היא התגאתה בזה שגרוניס סילק את הבקשה. נותנים להם גב והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

לא יכול להיות שאין שום ביקורת על מערכת השיפוט. כששופטת אומרת דברים כאלה אף אחד לא מציינת את שמה. לדוגמא, מזכירה שהיא קראה לה "פרחה וטמבלית", ולא הוסקו המסקנות. הדלתיים הסגורות נועדו בשבילנו, לא בשביל להסתיר התנהגויות של שופטים שמנצלים את החסינות שלהם וגם את הדלתיים הסגורות, ואחר כך כשמגישים עליהם תלונות ומבקשים לפסול אותם הם משתמשים עדיין בחסינות שלהם.

עדי מאירי, אותם שופטים בודדים אלו הם פוגעים באמון הציבור.

הרגולטור נציבות תלונות על השופטים לא מבצע את תפקידו. מתוך 794 תלונות שהגישו אנשים, רק 55 נמצאו מוצדקות. נראה לי הפער מוגזם.

אילן גילאון, אני נזעם ואצור קשר עם האמא. אלמד את הפרטים. המקרה הזה נוגע ללבי. התעללות שיטתית באמא לילד עם צרכים מיוחדים לאורך המון זמן. זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

שפרה גליק שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן נתבעת בקליפורניה על ידי אם בגין טרור שיפוטי – הדיון נקבע בקליפורניה ל- 5 נובמבר 2014

שפרה גליק שופטת סירבה לקבל הודעה על מות מתדיין; הסיבה: אי-תשלום אגרה – שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה – וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה ■ ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה

השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה – נציב התלונות על השופטים קיבל את גרסת עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שסיפרה על יחס משפיל. השופטת גליק: ביטוי לא מתאים, לא התכוונתי להעליב

השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה ברמת גן מעודדת אם להמשיך ולמנוע מהאב כל קשר לילדים

השופטת שפרה גליק: אידיוטית או מתחזה ככזו? – האתר של קימקא

שפרה גליק שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א איימה על אמא: "אני אעלה אותך על טיל"

נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי תלונה נגד השופטת שפרה גליק נמצאה מוצדקת לאחר שאיימה על אמא במהלך דיון "אני אעלה אותך על טיל".

רשת ב', הכל דיבורים עם עדי מאירי ובני טייטלבאום

האמא: הילד שלי לא ילד רגיל. הוא ילד נכה. האמירה שאמרה השופטת זה רק קצה הקרחון על כל מה שעשתה לי השופטת. מדובר בהתנהגות שנמשכה לאורך שנים, כשאני רק יושבת בדיון ומנסה לשמור על קור רוח לנוכח איך שהיא מדברת איתי. הדיונים מתנהלים בעצם כשהיא לא מדברת. היא רק צורחת, רק מכה על שולחנות, זה נראה כמו חשיפת שיניים וגלגול עיניים. אין שום אמפטיה לזה שמדובר פה בהליכים, לא כסף, לא רכוש. מדובר פה רק על לדאוג לטיפולים של ילד עם צרכים מיוחדים. באותו דיון הייתה סוגייה של מה קורה לילד עם הוא משלשל בבית הספר, מי אמור לבוא לקחת אותו ואז השופטת אמרה, אם לילד בורח שלשול ממכנסיו בבית הספר, הוא יישאר עם השלשול כל היום.

זו רק דוגמא קטנה לדברים שהשופטת אומרת.

שפרה גליק ברגעים אופייניים אוחזת כוסית משקה ביד. כשהיא לא משתכרת, היא מאיימת על אימהות בדיון בדלתיים סגורות: "אני אעלה אותך על טיל", חורקת שיניים ומגלגלת עיניים. השם יעזור

שפרה גליק ברגעים אופייניים אוחזת כוסית משקה ביד. כשהיא לא משתכרת, היא מאיימת על אימהות בדיון בדלתיים סגורות: "אני אעלה אותך על טיל", חורקת שיניים ומגלגלת עיניים. השם יעזור

היא צורחת על עורכת הדין שלי שהיא לא ממלאת את תפקידה כראוי. אני מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי. היא קבלה על זה שהיא מייצגת אותי טוב מידי, כי זה רק הסיוע המשפטי, ואיך היא מגלה בכלל אמפטיה ללקוחה שלה. בעצם מה שהיא אומרת לעורכת הדין 'את רק מהסיוע המשפטי, אל תעשי את העבודה שלך יותר מידי ביסודיות'.

השופטת שללה את קצבת הנכות של הבן שלי במשך 5 חמש שנים. היא סירבה לדון בנכות שלו. מעבר לזה, הבאתי חוות דעת מרופא מומחה וביקשתי טיפולי הידרותרפיה לילד שלי והיא עד היום לא נתנה החלטה.

ביקשתי שיעור פסנתר לילד שלי. הוא ניגן מגיל 3.5 שנים. היא סירבה לתת החלטות עד היום.
בדיון כשכל הצדדים יצאו למסדרון לדון בזה, היא יצאה גם כן וחרקה שיניים ואמרה "אני מציעה לכם לקבל את העצה שלי". שום התנצלות  ומעבר לזה תבעתי את הנהלת בתי המשפט בתור המעסיקים שלה. לא יתכן שהנהלת בית המשפט תעסיק שופטים שרק מתנגחים במתדיינים שלא מחפשים תוצאות.

אליעזר ריבלין הנתל"ש בתשובה ששלח לאם על התלונה עם איומיה של השופטת גליק טען כי בנסיבות אין מקום לאמירה כזו. היא רשמה שאיחרתי לדיון וישבתי בשולחן עורכי הדין, שזה דרך אגב לא נכון. התיישבתי לרגע כי עורכת הדין ביקשה זאת, וזה היה התירוץ שלה לדבר בשפת השוק שהיא נקטה בה. היא נקטה בעוד הרבה מילים שלא יכולתי לכתוב אותם, כמו "תסתמי את הפה", שלא נרשמו על ידה בפרוטוקול וכשאני הגשתי תלונות לנציבות הם מקבלים תמיד את העמדה שלה. ארבעה דיונים שנקבעו אצלה בוטלו.

עד היום היא מנהלת את התיק שלי למרות שהיא נתבעה, ולא משנה מה קורה נגדה. יש עליה המון תלונות והיא עדיין שם. כאילו כלום, עולם כמנהגו נוהג. היא קונסת אותי על כל בקשה שאני מבקשת עבור הילד שלי היא קונסת אותי על אלפי שקלים. הגעתי למצב של פשיטת רגל. רק בגללה הגעתי למצב שאני נעזרת בסיוע משפטי. אני לא מקבלת קצבת נכות על הילד שלי ואני ממשיכה לקבל הוצאות ממנה כל הזמן. ביקשתי לפסול אותה והיא לא הסכימה לפסול את עצמה. כשביקשתי מגרוניס שיעביר ממנה את התיק הוא לא הסכים ובדיון שהגיעה בפניה היא התגאתה בזה שגרוניס סילק את הבקשה. נותנים להם גב והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

לא יכול להיות שאין שום ביקורת על מערכת השיפוט. כששופטת אומרת דברים כאלה אף אחד לא מציינת את שמה. לדוגמא, מזכירה שהיא קראה לה "פרחה וטמבלית", ולא הוסקו המסקנות. הדלתיים הסגורות נועדו בשבילנו, לא בשביל להסתיר התנהגויות של שופטים שמנצלים את החסינות שלהם וגם את הדלתיים הסגורות, ואחר כך כשמגישים עליהם תלונות ומבקשים לפסול אותם הם משתמשים עדיין בחסינות שלהם.

עדי מאירי, אותם שופטים בודדים אלו הם פוגעים באמון הציבור.

הרגולטור נציבות תלונות על השופטים לא מבצע את תפקידו. מתוך 794 תלונות שהגישו אנשים, רק 55 נמצאו מוצדקות. נראה לי הפער מוגזם.

אילן גילאון, אני נזעם ואצור קשר עם האמא. אלמד את הפרטים. המקרה הזה נוגע ללבי. התעללות שיטתית באמא לילד עם צרכים מיוחדים לאורך המון זמן. זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

שפרה גליק שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן נתבעת בקליפורניה על ידי אם בגין טרור שיפוטי – הדיון נקבע בקליפורניה ל- 5 נובמבר 2014

שפרה גליק שופטת סירבה לקבל הודעה על מות מתדיין; הסיבה: אי-תשלום אגרה – שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שפרה גליק, התעלמה מהודעת עורכת דין על פטירת הלקוח שלה – וקבעה כי תידרש רק לבקשה שתשולם בגינה אגרה ■ ואולם, בשל פטירתו של הלקוח אין מי שישלם את האגרה

השופטת שפרה גליק למזכירה: טמבלית, אל תדברי כמו פרחה – נציב התלונות על השופטים קיבל את גרסת עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שסיפרה על יחס משפיל. השופטת גליק: ביטוי לא מתאים, לא התכוונתי להעליב

השופטת שפרה גליק מבית המשפט למשפחה ברמת גן מעודדת אם להמשיך ולמנוע מהאב כל קשר לילדים

השופטת שפרה גליק: אידיוטית או מתחזה ככזו? – האתר של קימקא

תגובות לכתבתה של נעמה לנסקי "פנימיית רננים זכרון יעקב – מה קורה בבית הזה" ישראל היום – שישבת מרץ 2015

תגובות לכתבתה של נעמה לנסקי "מה קורה בבית הזה" ישראל היום , שישבת , מרץ 2015

לשפר או לסגור

בתור חניך לשעבר, שלמד בפנימיית רננים לפני כשלוש שנים, הזדעזעתי לקרוא את הכתבה ואני זוכר שחוויתי חלק מהדברים שהועלו בה. הרבה פעמים קרה לי ששלחתי בגדים לכביסה בפנימייה והם נעלמו, ואני זוכר גם את התופעה שחניכים נאלצים לגרוב גרביים שאינם אחידים. האוכל בפנימייה הזאת בתקופתי היה מתחת לכל ביקורת, והגישו ברוב ימות השבוע מנות קרב. אציין עוד כי פעמים רבות הייתי עד לחניכים לא קלים בלשון המעטה, אשר נוהגים באלימות כלפי חניכים אחרים בפנימייה ואף כלפי אנשי צוות אחרים. הייתי מצפה ממוסד, שמרוויח סכום מכובד עבור כל חניך המתחנך בו, להסיק מסקנות כדי שלחניכים שבאים אליו מרחוק יהיה טוב יותר לחיות בו. לנוכח המקרים שצוינו בכתבה, ראוי שהנהלת הפנימייה תשפר את תנאי המוסד מהיסוד, ואם התנאים עבור החניכים לא ישופרו – ראוי שהממשלה תחליט על סגירתו. לירון 

עבודת קודש 

כתבתה של נעמה לנסקי, "מה קורה בבית הזה," היא המשך לעבודת הקודש – אם ננקוט מושגים האהובים על העובדים הסוציאליים – שהיא עושה זה זמן, בתחקיריה על התנהלות מערכת הרווחה בישראל ועל השלכותיה על האוכלוסייה שבקרבה היא פועלת. הכתבה האחרונה היתה אולי החשובה שבכתבותיה, מפני שהיא הביאה את זעקתם של החוסים לתודעת הציבור, שמעדיף לא לדעת מה קורה בבתים האלה. כתבה זו המחישה באופן חריף וחד עד כמה "טובת הילד" היא בחזקת אמירה צינית, שמאחוריה מדיניות אטומה וחסרת לב. למרות הסקפטיות הגוברת שלי, לאחר קרוב ל- 25 שנים של מעורבות בנושא הוצאת ילדים מבתיהם והעברתם לאימוץ, למרכזי חירום, למשפחות אומנה או למוסדות הרווחה, כשהמצב הולך ומחמיר, כתבות כמו זו מעוררות בי בכל פעם תקווה שאולי סוף סוף משהו ישתנה במערך הרווחה. אלא שראיתי לאורך השנים איך מצליחים פקידי הרווחה להרחיק עיתונאים מהעיסוק בנושא בדרכים שונות. פרופ' אסתר הרצוג

 הלוואי שמשהו ישתנה 

בדרך כלל משתמשים במייל של כתבים כדי להביא לידיעתם סיפור, אבל החלטתי לכתוב לך על הכתבה שעסקה במוסד רננים וזה מחריד, מזעזע וכל מילה חמורה אחרת תהיה במקומה כדי לתאר את מה שהרגשתי כשקראתי את העדויות הקשות שהבאת בכתבה. זו עיתונות חוקרת שמבקרת את מה שנעשה מתחת לרדאר. אף פעם לא באמת הבנתי את משמעות המושג "נוער בסיכון," אבל אחרי שהיתה לי הזכות לדבר מולם אני יודע את האמת שמאחורי ההגדרות. הם קודם כל ילדים עם חלומות, עם רצון לקבל את מה שכל אדם רוצה לקבל – וזה מקומם בעולם. הכתבה הזו פקחה לי את העיניים, הלוואי שמשהו ישתנה בעזרתה. אורי

תגובות

3

קישורים:

הזנחה והתעללות בפנימיית רננים בזכרון יעקב: עד היום לא השתחררתי ממה שעבר עלי בפנימייה הזאת – נעמה לנסקי "ישראל היום"

פנימיית רננים בזכרון יעקב מזניחה קטין חסר ישע במשך 3 חודשים – האמא זועקת "הצילו את בני"

האם עו"ד עודד רומנו יועץ משפטי מועצה אזורית קרית טבעון מסית לרצח ומה מסתיר ראש המועצה דוד אריאלי מהעיתונות?

מרץ 2015 – ישיבה הזויה במועצה אזורית קרית טבעון בנוכחות דוד אריאלי ראש המועצה, היועץ המשפטי עו"ד עודד רומנו ואחרים. ברקע פרסום מזעזע על עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה. ת2

מה דוד אריאלי מסתיר מהעיתונות?

במועצה קרית טבעון לא אהבו את החשיפה בגלל ש"המועצה עוברת תהליכים מורכבים ולא רוצים להגיע איתם לעיתון" כדברי ראש המועצה דוד אריאלי.

עו"ד עודד רומנו לא נשאר חייב והסית בפיו נגד החושפים: "מי שכותב כך על שירותי הרווחה דמו בראשו".

חבר מועצה חן וייסמן אף הצהיר בתחילה: "אנו לוחמי חירות והצדק".

נשאלת השאלה אם מועצה אזורית קרית טבעון הם "לוחמי חירות וצדק" מה יש לראש המועצה דוד אריאלי להסתיר מהעיתונות ומדוע אמר עו"ד עודד רומנו שדמו בראשו של מי שכותב על רשויות הרווחה במועצה כדוגמת הפרסום?

להלן הקטע ההזוי מישיבת המועצה:

ת1

לשכת הרווחה קרית טבעון – טופס החתמה לאמא לטיפול בכפייה בבנה בסמים פסיכיאטריים:

ת1

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון

פרוטוקול מועצה מקומית קריית טבעון3

קישורים:

עו"ס רבקה גרפינקל, עו"ס טל אלפנדרי ועו"ס דקלה איילון מלשכת רווחה קרית טבעון איימו על אמא שאם לא תחתום על הסכם טיפול כפייתי בבנה – יוציאו את בנה למוסד הרווחה

תגובת העיתונאית לורי שם טוב על תגובת עו"ד עודד רומנו – הטעה את ביהמ"ש, ביהמ"ש שלום חיפה ת"א 62678-01-15, קובץ pdf

אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים דחה תלונה נגד שמואל מלמד שופט ביהמ"ש שלום תל אביב בשל תגית "שמואל מלמד שופט רשלן"

נגד שמואל מלמד שופט ביהמ"ש שלום תל אביב, הוגשה תלונה לנתל"ש על הוצאת צו חיפוש לקוי לביתה של עיתונאית מבלי לציין על גבי הצו מספר תיק, מהות החשד והעילה, מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה.

קישור לתלונה בקישור כאן:

תלונה נגד השופט שמואל מלמד ביהמ"ש שלום תל אביב – חתום על צו חיפוש מבלי שצויין עליו מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

בימים אלו התקבלה תשובת אליעזר ריבלין מהנתל"ש, בו הינו כותב כי הוא דוחה את התלונה מאחר ופורסמה באינטרנט באתרים למיניהם. מדובר בתירוץ מופרך ומטוייח המעיד על חששם הגדול ביותר של שופטים – פרסום רשלנותם בפרהסיה,שנתונה לביקורת ציבורית על מעשיהם ורשלנותם.

תפקיד הנתל"ש לבדוק תלונה ללא מורא וללא משוא פנים ובוודאי שאין לנציב סמכות למנוע מאזרח שנפגע על ידי שופט לפרסם את העוול שנגרם לו. קוראים להליך זה פומביות ההליך. שופט רשלן הוא שופט שלא כותב את הפרטים הבסיסיים בצו חיפוש שהוציא נגד אזרח כמו: ציון מספר תיק, מהות החשד והעילה למתן צו. במקרה דנידן שמואל מלמד, שם את חותמת הגומי שלו וחרץ את דין האזרח בלי להפעיל שום שיקול דעת או מחשבה על האזרח שלגביו חתם על הצו. במצב נתון זה, חובתו של האזרח להזהיר את הציבור מפני השופט, שנהג ברשלנות, כי אם הוא פעל ברשלנות פושעת זו כלפי אותו אזרח, מן הסתם הוא ינהג כך כלפי אזרחים אחרים.

אליעזר ריבלין חצה זה מכבר את 80 השנים, ויש לתהות אם תשובתו המטוייחת ניתנה תחת היותו נתון בסניליות או דמנציה מתקדמת. כך או כך, הטרחן הקשיש המייגע עשה את שלו והגיע הזמן להחליף אותו, שילך הביתה, ויתן לצעירים להתפרנס. מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים צריך ריפרש דחוף.

מצ"ב תגובת הנתל"ש ותגובת העיתונאית על טיוח הנתל"ש.

תשובת אליעזר ריבלין טייחן נציב תלונות הציבור על שופטים – תלונה על שמואל מלמד שופט רשלן, קובץ pdf

תגובה לנתל"ש – שמואל מלמד שופט רשלן, קובץ pdf

תגובהמלמד הרמאי0001מלמד הרמאי0002

נפתלי שילה מתלבט – תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

נפתלי שילה מתלבט

יואב יצחק, http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-100601-00.html

תמ"ש 47888-11-11 – כבודו נמנע במשך כארבע שנים מלהכריע בבקשת האם להשיב לה את ילדיה כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ותשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך שנים כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים, ושוב חוזר חלילה, וכו' וכו' וכו' וכו'

בית המשפט לענייני משפחה הוא אחד הגדולים והעיקריים במערכת המשפט. מאות אלפי בעלי דין נזקקים לערכאה זו כמעט מדי שנה. אין מדובר רק במשפטי גירושין, משמורת ילדים, מזונות וכל מה שמתלווה לכך, אלא גם במשפטים על כסף גדול באמת: סכסוכי ירושה, עימותים בין בני משפחה על רכוש עצום, כולל מניות שליטה בחברות ציבוריות וכו'.

אלא מה? מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה מתנהל על-פי חוק בדלתיים סגורות, מצליחים גורמים רבים, ובהם שופטים, לעשות בין כתליו כאוות נפשם. המחוקק, שביקש למנוע, ובצדק, חיטוט מיותר בריבם האישי של בני זוג, המבקשים להתגרש, לשמור על פרטיותם ולהגן על קטינים, ובצדק, כאמור, לא נזהר מיצירת מסגרת משפטית חסינה יחסית מביקורת ציבורית-עיתונאית, שתאפשר ניצול לרעה של "דלתיים סגורות" כדי למנוע מידע קריטי על עוולות גדולות והליכים משפטיים המתנהלים באופן הנוגד את יסודות המשפט בישראל.

דוגמה רעה להתנהלות בלתי תקינה באה לידי ביטוי בתמ"ש 47888-11-11 "המתנהל" בפני השופט נפתלי שילה. הח"מ מכיר תיק זה מקרוב ומלווה את בעלת הדין, הזועקת בכאב גדול בדרישה לקבל את ילדיה שנגזלו ממנה. לעוולה נגדה שותפים פקידות סעד, הנהלת משרד הרווחה וגם בית המשפט.

כתבנו "מתנהל", שכן למרבה הצער, נראה כי נכון לומר שהתיק "תלוי ועומד" בפני כבודו וכי לכבודו יש המון המון זמן. כבודו שכח, כנראה, את תפקידו או שמא הוא נעדר יכולת ניהול וכושר שיפוטי: לנהל את התיק, לברר את העובדות, לשפוט ולחתוך עניינים תוך זמן סביר. שהרי לא בכדי נבצר ממנו לקבל הכרעה כדבעי.

למרבה הצער, במקום להכריע בסכסוך המובא בפניו, משמש כבודו כ"סלקטור" לבקשות, תגובות, חוות דעת וכו' וכו'. במשך כארבע שנים כבודו סוחב החלטות, מתלבט שוב ושוב ולא מקבל הכרעה בשאלה העיקרית העומדת על הפרק: דרישת בעלת הדין לקבל את ילדיה, למשמורתה. כבודו נמנע מהכרעות למרות הכזבים הרבים המובאים בפניו מצד בעל הדין, ולמרות האיומים הגלויים והסמויים מצד אותו בעל דין, ועל-אף מידע מטעה ו/או מסולף המוצג בפיו שוב ושוב מצד פקידות הסעד, שאותן הוכיחה בעל הדין ונגדן פעלה כדי להביא למיצוי הדין נגדן.

כבודו לא מגיע להחלטות, למרות חוות דעת שהוא מקבל, שוב ושוב, לפי הזמנתו. כבודו לא מתעורר לשמור אפילו על כבוד בית המשפט וכבודו הוא, כאשר הוא נוכח, שוב ושוב, כי פקידות הסעד מצפצפות עליו, פשוטו כמשמעו, ולא מקיימות צווים פשוטים שהוא מוציא. כבודו לא נוקט בהליכים של בזיון בית המשפט, למרות שפקידים בכירים במשרד הרווחה מסכלים, שוב ושוב, החלטות שיפוטיות שהוציא תחת ידיו.

כבודו מתנהל משל הוא פקיד שכל תפקידו הוא לדרוש תגובה לבקשה, ושוב תשובה לתגובה, וחוזר חלילה – כך במשך כארבע שנים. כבודו מזמין שוב ושוב חוות דעת שיוציאו עבורו את הערמונים מהאש, ושוב מבקש תגובות, ותשובות, וחוות דעת על התגובות והבקשות והאירועים הנטענים וכו' וכו' וכו' וכו'. כבודו שכח, כנראה, מה תפקידו, ו/או טרם הפנים את מחויבותו: לשפוט, לעשות צדק, לסיים את המשפט בהקדם, בטרם יאבדו הקטינים עוד ועוד שנים ויגיעו לבחרותם בלא שייזכו לאהבת אם.

קישור לכתבה בקובץ pdf

נפתלי שילה מתלבט

הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה – שחר ליפשיץ – הספר במלואו בקובץ PDF

שחר ליפשיץ – הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, הספר במלואו בקובץ pdf

שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה

שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה

ח"כ אורלי לוי אבקסיס ומאיר כהן שר הרווחה לשעבר – המקדמים הצעת חוק להוצאת ילדים מהוריהם ללא הגבלה – זה הנושא החברתי הבוער

היזהרו מח"כ אורלי לוי אבקסיס - מקדמת הצעת חוק להוצאת ילדים מהוריהם למוסדות הרווחה

היזהרו מח"כ אורלי לוי אבקסיס – מקדמת הצעת חוק להוצאת ילדים מהוריהם למוסדות הרווחה

בתמונה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בפגישה עם מנכ"ל עמותה שעוסקת בילדים שמוצאים מביתם.

חברת הכנסת "החברתית" מקדמת הצעת חוק שעמותת 'אפשר' יזמה, להוצאת עוד ועוד ילדים מביתם – ללא הגבלה – וללא התחשבות במכסות מגבילות.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס ה"חברתית" לכאורה לא מקדמת חלילה חוק לצמצום וקיצוץ המכסות ובתקציב הזה לסייע למשפחות מתקשות בקהילה, אלא רוצה ולהוסיף ולהגדיל את מספר הילדים שמוצאים מביתם ולהעצים את האסון החברתי הזה!

כמו כן קידמה ותמכה אורלי לוי בהצעת חוק האומנה השערורייתי שגם הוא יביא להוצאת יותר ילדים לאומנה ופגיעה בזכויות הטבעיות והאופטרופסות של ההורים הביולוגים.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס תמכה ודחפה פתיחת עוד מרכזי חירום חדשים.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס תמכה בקידום הקמת 12 "מרכזי הגנה" בכל הארץ בעלות של מיליונים רבים שיתופעלו ע"י עמותת "אפשר", מרכזי ההגנה הרבים האלו שיהיו בהם צוותים של בעלי מקצוע לא יעמדו בשממונם ובטלים ממעש, יוכלו לבדוק בהם אלפי ילדים על "חשדות" ו"שמועות".

בבחירות הקרובות 17/03/2015 – אל תצביעו עבור אורלי לוי אבקסיס!

הנושא הבוער החברתי הוא להציל משפחות מהתערבות טוטליטרית של העובדות הסוציאליות ופקידות הסעד ממשרד הרווחה.

המשפחה זה החברה.

מאיר כהן הוא אחד מהשרים הלא חברתיים הגדולים שיש, בהיותו שר רווחה, הוא העביר כספי עתק לכנסים מיותרים של העובדים הסוציאליים וסכומי עתק למרכזי ההגנה שזו שערוריה.

אורלי לוי ומאיר כהן חיברו בין ראשי הרשויות המקומיות במדינה, כך שאחד מגבה את השני. זה כל כך לא שקול נגד ההורים, כל כך אכזרי. אסור שעניין זה יעבור על סדר היום.

יוקר המחיה, זה נכון ומצוין, אבל כשאין לך ילד לא איכפת לך כמה מילקי עולה, כשהילד שלך בפנימיה.

לא יתכן שתקציב הרווחה ילך להרס משפחות. לא יתכן!

וזה המקצוע של אורלי לוי אבקסיס, היא מחלקת התקציבים לעמותות במקום למשפחות.

עו"ס אתי דור דוברובינסקי עבדה במערכת מקבילה כפק"ס לחוק הנוער בעיריית גבעתיים שם הוציאה ילדים מהוריהם והעבירה אותם לחסות ירדנה נילמן עבודתה השניה

אתי דור דוברובינסקי עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה גבעתיים, עבדה במערכת מקבילה והיתה מעורבת במעשים בלתי תקינים ובלתי כשרים שאותם ביצעה, במקביל, תוך כדי עבודתה כפקידת סעד.

אתי דור עובדת ציבור עבדה במשרד הרווחה עיריית גבעתיים כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והוציאה ילדים ממשמורת הוריהם. את הילדים שהיא הוציאה מהוריהם היא העבירה לחסותה של ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ, אצלה היא עבדה בעבודה מקבילה כהשלמת הכנסה.

הראיות שיוצגו להלן מלמדות על אופן התנהלותה הקלוקל של אתי דור – בתקופה ש"טיפלה" בלורי שם טוב כעובדת סוציאלית – שפעלה תוך ניגוד עניינים בעבודה פרטית באופן שנוגד את חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

אתי דור

אתי דור

מעדותה של אתי דור ביום 10.12.08 במשטרת ישראל עולה, כי היא נתנה ידה להפעלת "מערכת מקבילה" לשירותים שהיא עצמה סיפקה במסגרת תפקידה במשרד הרווחה.

"לקוחות" המערכת המקבילה, בהם אנשים קשיי יום וחסויים, הובאו/גויסו מלשכת הרווחה תוך ניגוד עניינים בולט ובלתי חוקי.

המשטרה בדקה ומצאה, כי בוצעו עוולות ועבירות פליליות נגד חלק מאותם לקוחות. אתי דור נטלה חלק בניהול ובטיפול באותם לקוחות, שהושגו כאמור ואף גויסו תוך ניצול מעמד ו/או קשרים של אתי דור בלשכות הרווחה.

חוק שירות המדינה קובע איסור לעבוד בעבודה פרטית:

"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה, חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו.

אי מילוי הוראות אלו בעניין עבודה פרטית ועבודה נוספת היא עבירה על חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963".

אתי דור עבדה במסגרת פרטית כהשלמת הכנסה באופן שנוגד את החוק וכך העידה פקידת הסעד ביום 10/12/08:

"אני עובדת סוציאלית. עבדתי בחברת ירדנה נילמן שרותי אפוטרופוסות בע"מ מספטמבר 2006 ועד 30/11/08.

הגעתי לעבוד אצל ירדנה דרך עובדת ברווחה בעיריית גבעתיים עובדת איתי קולגה, פקידת סעד לסדרי דין שהכירה את ירדנה במסגרת תפקידה, היות שהפנתה אליה חסויים באמצעות פנייה לבית משפט והמלצה עליה.

היא ידעה שאני מחפשת עבודה חלקית נוספת להשלמת הכנסה והיא שמעה שירדנה מחפשת עובדת סוציאלית במשרה חלקית והיא עשתה את הקשר ביננו.

אצל ירדנה במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית הייתי אמונה על החלק הטיפולי בעיקר במסגרת הטיפול בקטינים לאור הרקע המקצועי שלי.

תפקידי כלל קשר מול גורמי הרווחה, הפנימיות ושאר הגורמים הפנימיים, ביקור וקשר אצל החסויים, בניית תוכניות טיפול בעניינם ופיקוח שהם יקוימו.

אני עבדתי בחברה של ירדנה נילמן בימי שלישי ובימי שישי."

פקידת סעד שעובדת ב-2 עבודות מקבילות, אחת כעובדת ציבור בשירות המדינה והשניה כעובדת פרטית ובשני התפקידים הללו היא עוסקת עם אותם גורמים ובאותה עבודה זהה: לוקחת ילדים מההורים שלהם ומעבירה אותם לחסות עבודתה השניה.

אתי דור לא ביקשה וגם לא קיבלה היתר מהמדינה לעבודה נוספת "השלמת הכנסה", וגם אם הייתה פונה לבקש היתר לעבודה נוספת בקשתה הייתה נדחית מאחר ומדובר בניגוד עניינים מובהק.

בהמשך מעידה אתי דור:

"אני עבדתי מחוץ למשרד במרבית הזמן. נסיעות בפנימיות, ביקורים, פגישות בגורמים קהילתיים. פעם בכמה שבועות הייתי מגיעה למשרד של ירדנה לצורך עבודות משרדיות כמו: כתיבת מכתבים לגורמים טיפוליים וטלפוניים.

סוכם שאני פונה למרב בכל הבקשות המשרדיות וגם בעניינים הכספיים.

אני הייתי מעלה בפני מרב את הצרכים של החסויים הקטינים מבחינת הוצאות כספיות במסגרת ההוצאות השוטפות כמו ביגוד, הנהלה, תשלום לבית ספר חריג, הוצאות שוטפות מעבר למה שהפנימייה הייתה נותנת.

מרב הייתה אומרת לי אם יש כסף לקטין וכמה והייתה מעבירה אלי את הכסף במזומן במעטפת הפקדה של בנק.

הייתה כותבת לי את שם החסוי והסכום ואני הייתי מעבירה את זה או לפנימייה או רוכשת באופן ישיר את מצרכי החסוי ומעבירה לה את החשבונית.

כדוגמא במפגשים שעשיתי עם קטינה בשם הילה xx בחולון, בארומה בחולון, הייתי נופשת איתה משלמת מכיסי עבור דברים שקניתי עבורה, את הקבלות העברתי למרב והיא החזירה לי את הכספים."

כל מילה מיותרת. אתי דור שימשה כבלדרית של העברת כספים בתוך מעטפות בין התאגידים באופן תמוה ביותר. למרות שהעניין נחשף לפני 7 שנים בעדויות השונות של אתי דור במשטרה ובתי משפט. היא עובדת עד היום בעבודות אלו במשרד הרווחה ובעבודה מקבילה וממשיכה במעשיה.

ממשיכה ומעידה אתי דור:

"אין לי מושג כמה כסף יש בחשבונות של חסויים בהם טיפלתי. אני רק העליתי צורך לקבל כספים. ידעתי באופן כללי מה מקורות ההכנסה של החסויים."

אתי דור פעלה בחוסר מקצועיות מובהק בעניינה של לורי שם טוב, כשעבדה במסרת פרטית תמורת שלמונים, מבלי לגלות זאת למשרד הרווחה או שירות המדינה. העובדות הנ"ל מלמדות כי אתי דור פעלה באופן בלתי חוקי, תוך ניגוד עניינים ובכל מקרה – העובדות מלמדות כי מחמת מעשיה של אתי דור אין לה שם טוב. לורי שם טוב שייחסה לאתי דור שיקולים זרים והודעות כוזבות כנגדה במשטרה – צדקה.

עוד העידה אתי דור:

"התחלתי לשמוע שמועות שירדנה מואשמת בגניבות ובשלב מסוים שמעתי שאסור היה לירדנה לגעת בכספים של החסויים.

בשלב מסוים החלטתי על דעת עצמי והגעתי למשרד שהיה נטוש, הרמתי טלפונים ללשכות הרווחה והודעתי להם שאני לא יכולה לתת את השירות הנדרש לחסויים שבטיפולי מבחינה טיפולית ושיפנו לבקש מינוי של אפוטרופוס אחר, אין לי גישה לכספים ואני לא יכולה לתת להם."

אתי דור הסתירה פרשה זו מבית המשפט לענייני משפחה ומבית משפט שלום.

ובהמשך היא מעידה:

"לפני כחודש הועבר לי סכום חלקי לבנק עבור שכר של חודש אוקטובר.

פתאום מצאתי סכום בחשבון, אף אחד לא הודיע לי דבר, קיבלתי פחות מהסכום שהייתי אמורה לקבל. מספר החשבון שלי 460516/90 סניף לאומי גבעתיים 857 ע"ש אתי דור."

ולסיום, אתי דור פונה לעורך הדין המייצג את ירדנה נילמן שעשקה את החסויים ורוקנה להם את חשבונות הבנק שלהם וכך היא כותבת לו כשההדגשה במקור:

"אבקש להשאיר את שמי חסוי מפני כל פרסום (כולל פרוטוקול) וזאת מסיבות אישיות שלא קשורות לנדון".

מדוע אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי? ממה יש לה לחשוש? האם פחדה שבנציבות שירות המדינה ידעו שהיא עובדת שלא כדין בעבודה נוספת עליה לא קיבלה היתר? או שמא חששה שיעשו ביקורת בחשבון הבנק שלה?

אתי דור משבחת את ירדנה נילמן וכותבת עליה שהיא מסורה ובטיפול שלה היא שימשה תחליף ל"הורה". זה מעיד על המוסר של אתי דור ושל הגנבה, שנתפסה בגניבת 7,256,377 ש"ח ובמילים שבע מיליון מאתיים חמישים ושש אלף שלוש מאות שבעים ושבעה ש"ח, שרוקנה בשיטתיות את כל החשבונות של החסויים האומללים, שהואשמה בגניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות), זיוף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמך מזויף (ריבוי עבירות).

בפרוטוקול הדיון בתיק ת"פ 46535-03-10 מיום 20/12/2010 הגיש ב"כ ירדנה נילמן את מכתבה של אתי דור כעדות אופי חיובית לנאשמת, עמ' 24 לפרוטוקול שורות 24-26, והמכתב מסומן נ/4.

אתי דור טענה בתביעת לשון הרע שהגישה:

"מדובר בפגיעה חמורה בעובדי ציבור שעושים מלאכתלם נאמנה, באחריות, ובמקצועיות בהתאם לחוק ולהחלטות בתי המשפט הנכבדים!"

כשקוראים את הדברים הללו, לאור עדותה של אתי דור ומכתבה בו היא מגנה על גנבה עבריינית מורשעת, לא נותר אלא לתהות על אובדן המוסר ואובדן הערכים במשרד הרווחה.

אתי דור היא עובדת סוציאלית לחוק הנוער בעלת סמכויות שיפוטיות כגון: הוצאת צווי חירום להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ללא אישור שופט. בתי משפט רואים את דבריה כסוף פסוק. אתי דור קובעת את מקום הימצאם של הילדים שהוציאה מביתם. עובדת זו עבדה בעבודה מקבילה אצל העבריינית המורשעת ירדנה נילמן, אשר הורשעה בגזילת כספי חסויים שהופנו אליה על ידי אתי דור. התנהלותה של אתי דור מדיפה שחיתות ופשיעה מאורגנת של רשויות הרווחה ותאגידי האפוטרופוסות, פנימיות ומרכזי חירום.

ברשות המערכת כל עדויות העובדים הסוציאליים שעבדו בעבודה מקבילה והעידו על כך במשטרה. הנ"ל יתפרסמו בנפרד.

לקריאת כתב האישום החמור נגד ירדנה נילמן הקליקו כאן:

כתב אישום – ביהמ"ש מחוזי בתל אביב ת"פ 46555-03-10 מדינת ישראל נגד ירדנה נילמן, קובץ pdf

ירדנה נילמן קנתה בית פרטי בפוריה עילית שחלק מהקמתו מומנה באמצעות כספי חסויים שנגנבו, לקריאת מספר מסמכים על הגניבות, קובץ pdf

אתי דור דוברובינסקי מכהנת כיום כעו"ס לחוק הנוער בלשכת רווחה רמת-גן.

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן - עדות אתי דור במשטרה

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן - עדות אתי דור במשטרה

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן - עדות אתי דור במשטרה

עו"ס אתי דור עובדת כפקידת סעד לחוק הנוער בלשכת רווחה גבעתיים ובעבודה מקבילה אצל ירדנה נילמן – עדות אתי דור במשטרה

מכתב אתי דור עו"ס לחוק הנוער לעורך דינה של ירדנה נילמן - אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי מפני כל פרסום כולל פרוטוקול

מכתב אתי דור עו"ס לחוק הנוער לעורך דינה של ירדנה נילמן – אתי דור מבקשת להשאיר את שמה חסוי מפני כל פרסום כולל פרוטוקול

17,000 גוונים של רוע בחסות פקידות הסעד ועמותות לילדים בסיכון וכל מי שמרוויח מהסחר בהוצאת ילדים מביתם

17,000 גוונים של רוע בחסות: פקידות הסעד, עמותות לילדים בסיכון וכל מי שמרוויח מהסחר בהוצאת ילדים מהבית

17,000 גוונים של רוע בחסות: פקידות הסעד, עמותות לילדים בסיכון וכל מי שמרוויח מהסחר בהוצאת ילדים מהבית

17,000 גוונים של רוע!

17,000 גוונים של אכזריות!

17,000 גוונים של טראומות!

17,000 גוונים של עוולות!

17,000 גוונים של פשע!

17,000 גוונים של שקרים בתסקירים של עובדות סוציאליות!

17,000 פרקטיקות של עינויים למשפחות!

17,000 שיטות של איומים והפחדות!

17,000 גוונים של הולכת שולל!

17,000 סוגי התעללות בהשמה החוץ ביתית!

17,000 גוונים של חותמות גומי במערכת המשפט!

17,000 ש"ח סיבות להוצאת ילדים מהבית!

***********************************************

17,000 שקלים בסחר "חוקי" בילדים והוצאתם מהמשפחה!

***********************************************
מאת:

עובדות סוציאליות

פקידות סעד

השירות לילד (אימוץ)

מערכת המשפט

עמותות לילדים בסיכון

עמותת אור שלום

מת"ב

אל"י

מרכזי קשר

מרכזי הגנה

מכון חרוב

מכוני איבחון

המועצה לשלום הילד – יצחק קדמן

קרן רש"י

קרן לין שוסטרמן

ועוד…

מחירון משרד הרווחה מרכזי חירום תעריפי החזקת ילדים מחוץ לבית