אזהרת עו"ס נועה שטיינמץ מנהלת "מרכז יחד הקבוצה למשפחות עצמאיות (חד הוריות) גבעתיים" צדה ילדים להעביר אותם לפנימיות ומוסדות ויצ"ו

הציבור מוזהר מפני עו"ס נועה שטיינמץ אשר עובדת כעו"ס קהילתית בלשכת רווחה גבעתיים כמנהלת "מרכז יחד – המרכז למשפחות עצמאיות בגבעתיים".  עו"ס זו מתגוררת בבניין פאר בגבעתיים, מרוויחה בחודש 30,000 ש"ח ומתמחה בלנתק הורים מילדיהם.

עו"ס נועה שטיינמץ משתתפת קבועה בישיבת נחשי הצפע של צמרת פקידות הסעד לסדרי דין, מטעם איגוד העובדים הסוציאליים של ההסתדרות, שם יושבות העו"סיות וזוממות כיצד לחסל הורים, כיצד לחלוב את תקציב הרווחה, כיצד לשפר את מעמדן הנחות בציבור הישראלי, וכיצד לפעול על מנת לשפר את שכרן, תחת מצגת שווא שהן, הסתומות והנאלחות בארץ, זכאיות לתוספת שכר.

עו"ס  נועה שטיינמץ העובדת בפרויקט "יחד" מרכז ה"מתאים לאבות ואמהות העומדים בראש משפחה עצמאית (חד הוריים רווקים, גרושים, יחידניים מבחירה ועוד ללא הגבלת גיל הילדים)", אולם למעשה העו"ס שם כותבות דיווחים ותסקירים שקריים על הורים וילדיהם, כדי להוציא את הילדים ממשמורת ההורים, ולשלוח אותם לפנימיות ומוסדות הרווחה.

פקידות סעד ועובדות סוציאליות בעיר גבעתיים משליטות טרור וחוטפות ילדים. הציבור  נאנק תחת עול דיקטוטרת הקלגסית של אתי דור דוברובינסקי, ועד כה אף אחד במיינסטרים לא הרים את הכפפה ולחשוף את השחיתות.

נועה שטיינמץ הקימה באמצעות ויצ"ו "מרכז יחד – המרכז למשפחות עצמאיות", כשהיא מצהירה שהמטרה היא: "לתת מענה לצרכים היחודיים של המשפחות העצמאיות".

כפי שנראה עיריית גבעתיים באמצעות לשכת הרווחה הופכת את הציבור לנזקקים, ואחר כך מייצרת מראית עין של עזרה לנזקקים באמצעות "מרכז יחד". העיריה משסה באזרחיה עובדות סוציאליות אכזריות וברוטליות, שתולשות ילדים מאימהותיהן ואין מושיע.

משפחות חד הוריות בעיר גבעתיים נדרשות להיזהר ולא ליפול בפח של מרכז יחד. עובדות סוציאליות של ויצ"ו קיבלו הוראות לאכלס את הפנימיות של ויצ"ו, ולכן כל העיר הפכה לשדה צייד לילדים כדי להעביר אותם לפנימיות של ויצ"ו או אמונה. העו"סיות של גבעתיים מעודדות נשים להמציא עלילות שווא נגד הגברים שלהם ולהיכנס למקלטים לנשים מוכות. אחר כך הן חוטפות להן את הילדים לפנימיות.

קיראו כאן על עו"ס אתי דור דוברובינסקי: עו"ס מבחילה זו מזמנת הורים לוועדות שנועדו להוציא ילדים מהבית והיא מגרשת את עורכי הדין שבאים לעזור לאימהות המסכנות: עו"ס אתי דור דוברובינסקי בהמה ערלת לב פרצה לביתה של אם חד הורית כדי לצלם קקי שעשה כלב זקן לצורך חטיפת קטינה מאמה http://wp.me/pxMec-4lP

עירית גבעתיים ברוז'ורעירית גבעתיים ברוזור1

תלונה בנתל"ש על הרשם הרשלן אבי כהן (שלום ת"א) חתם על פסיקתא בחוסר סמכות ולא ביצע בדיקה מינימלית האם בוצעה מסירת כתב התביעה ת"א 621-02-16 העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל – חוה קליין

הוגשה תלונה בנציב תלונות הציבור על שופטים נגד הרשם הרשלן אבי כהן, ביהמ"ש שלום ת"א, חתם על פסיקתא מוכנה, בחוסר סמכות, כשלא ביצע בדיקה מינימלית האם בוצעה מסירה של כתב התביעה המופרך וההזוי לנתבעים.

להלן התלונה:

העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל, מומחים אוטודידקטיים לשיטות הפעולה של עובדות סוציאליות, משמשים מוקד לפעילות חברתית עקב סיקור אינטנסיבי של סיפורים אנושיים, בהם אנשי משרד הרווחה חטפו ילדים למוסדות ו/או ניכרו ילדים מהוריהם באמצעות תסקירי שקר ו/או ועדות רווחה שדינן חרוץ מראש.

סיקורי עבודה עיתונאיים של שם טוב ולייבל, מעוררים עניין בתקשורת, ומסתיימים בכתבות ענק בטלויזיה נגד משרד הרווחה ונגד שרלטנים המתפרנסים ממצוקות הורים שלוחמים להחזיר את ילדיהם הביתה.

את עו"ד קליין הכרנו  בשנת 2013, היא הציגה עצמה כמזדהה עם העבודה העיתונאית שלנו וביקשה שנפנה אליה לקוחות. היא הבטיחה שתפעל להחזיר ילדים חטופים הביתה להוריהם ושתפעל גם בכנסת ובלשכת עורכי הדין לשינוי חוק הסעד טיפול והשגחה, שהוא חוק ארכאי שהגיעה הזמן לשנותו.

לא ידענו שמטרתה של חוה קליין היא פרסום עצמי ושכל עניינה לפרסם את עצמה, ושיש לה בעיה חמורה של התמכרות לתאוות פרסום.

מוטי לייבל הפנה אליה לקוחות, אולם מהר מאוד שמע מהלקוחות שהיא גוזלת את כספם ומסרבת לתת עבודה בתמורה. הלקוחות המאוכזבים, הם אלה שפרסמו נגדה שהיא עשקה אותם, רימתה אותם ואף לא התייצבה לדיונים. הם אלה שפרסמו בפייסבוק תיעוד על היחסים שלהם עם עו"ד חוה קליין, כדי להזהיר את הציבור נגדה.

בגלובס, אכסניה בה עובד אמיר טיטונוביץ, בא כוחה של קליין ומפרסם שם כתבות לפאר את עצמו ואת עבודותיו במסווה של "סיקור עיתונאי" פרסם כתבה המכילה שקרים, רפש ומידע בלתי מבוסס על תביעה נגדנו. מעולם לא קיבלנו את כתב התביעה ומי שהפיצה את הכתבה בכל עמוד אפשרי בפייסבוק הייתה חוה קליין.

בכתבה נכתב שחוה קליין "משתרללת" עם יו"ר לשכת עוה"ד אפי נוה, למרות שלא לורי שם טוב ולא מוטי לייבל פרסמו אי פעם שלעו"ד חוה קליין יש רומן עם עו"ד אפי נוה, ומדובר במידע שמי שסיפקה אותו היא עו"ד חוה קליין בעצמה, כדי לפאר את עצמה כבעלת קשרים במסדרונות הלשכה.

מיד לאחר מכן, התראיינה קליין בתוכנית הרדיו אצל גבי גזית והציגה עצמה כמי שנפגעת משיימינג, לא מבוסס, תוך שטענה כי היא לא מכירה אותנו, והציגה עצמה כנפגעת אקראית של שיימינג סתמי, מבלי שהודתה כי היא זו שביקשה שיפנו אליה לקוחות, היא זו שהסתכסכה עם הלקוחות שהופנו אליה, והם לקוחותיה, אלה שפרסמו את החומרים נגדה על מה שהיא עשתה להם.

מדובר בהוכחה נוספת שקליין רודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, בבחינת כל פרסום הוא פרסום טוב, שכן היא יזמה הפרסום בגלובס, הפרסום אצל גבי גזית וכך העצימה בעצמה את מעגל המחפשים למעשיה ולרשלנות בה טיפלה בלקוחותיה.

חוה קליין גם התלוננה כי הופץ עליה לשון הרע בכך שפנתה לבית המשפט בשם מכון אותו פתחה, וביקשה להוציא צו מניעה נגד שידור כתבות בערוץ הילדים בטענה שהכתבות מיניות לטעמם של הילדים. היא קיבלה צו מניעה אצל כב' השופטת צ'רניאק, אולם מיד אחר כך צו המניעה בוטל. אלא שחוה קליין מיד פרסמה בכל הערוצים כי היא והמכון שלה "הצליחו" להוציא צו מניעה זמני, לעצור שידורים מיניים בערוץ הילדים. היא לא סיפרה לציבור שצו המניעה בוטל, שכן היה מופרך מיסודו. כל הסיפור הזה נועד למשוך כתבות, בהיותה של חוה קליין לוקה בתאוות פרסום, שזו התמכרות הדורשת טיפול.

העיתונאים המכירים את חוה קליין, הבינו שהתביעה לא נועדה להתנהל בבית משפט, אלא כדי לייצר פרסום לחוה קליין. התובעים גם לא ידעו באיזה בית משפט הוגשה התביעה, ואם בכלל יש כזה דבר המצאה משפטית של תביעה דרך דרך עיתון גלובס. העיתונאים חיכו בסבלנות להמצאת כתב התביעה לידיהם, כדי שידעו היכן להגיש כתב הגנה, אולם עד היום לא קיבלו כל המצאה בשום דרך.

העיתונאים שם טוב ולייבל, אנשים מפורסמים שלא מתחמקים ולא מסתתרים במחילות אפלות. בקלות ניתן לאתר אותם, למסור להם את כתב התביעה, אולם הדבר לא נעשה. כמו שחוה קליין ידעה לאתר את העיתונאים כשהתחננה שישלחו אליה לקוחות, כך יכלה לאתר אותם כדין למסור כתב תביעה כאשר "מסירה כדין" היא זו שקונה סמכות בבית המשפט ולא מסירה וירטואלית על גבי עיתון גלובס.

ואז, שוב התפרסמה באתר גלובס כתבה לפיה חוה קליין קיבלה פסק דין נגד העיתונאים. בכתבה היא הציגה את הדברים כאילו מדובר ב"נצחון מזהיר" והקורא הסביר הוטעה לחשוב שמדובר בנצחון לגופו של עניין, לאחר שימוע הוכחות וראיות בישיבה מסודרת בבית המשפט. הכתבה גם יחסה לרשם אמירות שבכלל לא נאמרו, שכן הוגשה לרשם פסיקתא מוכנה מראש לחתימה, כך שהרשם חתם עליה בחוסר סמכות, כלאחר יד, מבלי ששמע אי פעם את הגרסה הנגדית.

טיטונוביץ חתם את הכתבה תחת הביטוי העמום "שירות גלובס" כשברור שהוא הכותב עצמו.

גם כתבה זו מעידה שחוה קליין לוקה בתאוות פרסום, שכן הפרסום מטעה ושקרי. די בכך שטיטונוביץ כתב בגלובס "חוה קליין רוששה את הנתבעים". הרי קליין אפילו לא התחילה בהליכי הוצאה לפועל. הדרמטיזציה של אימרותיה, והתאווה שלה לכותרות מטילה צל כבד על אמינותה.

נכון שחוה קליין עורכת דין, ויתכן שרק בגלל כך הרשם הזדהה איתה ונעתר לבקשותיה, אולם לא היה מקום לעשות זאת במחיר של פגיעה בזכות הנתבעים ליומם בבית המשפט.

והכי חשוב, חוה קליין לא סבלה נזק. מי שרודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, מפיקה תועלת מעצם הפרסום ולאו דווקא נזק, שכן היא ממצבת עצמה כנושא לשיחה, זוכה לסימפטיה והופכת מפורסמת. הרבה מפורסמים הפיקו תועלת מרובה דווקא מסקנדלים בהם היו מעורבים.

אנו מלינים כי לרשם בית המשפט אין סמכות לדון ולהחליט בתביעות אזרחיות שסכום התביעה בהן עולה על 75,000 ש"ח http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_002.htm

לרשם אבי כהן לא הייתה סמכות לחתום על פסק דין בסך 800,000 ש"ח ובוודאי לא לדון בו, כך שהנתבעים פטורים מלמלא אחר פסק הדין.

בנוסף, הרשם לא בדק שהתובעת קליין, כלל לא ביצעה מסירה, לא צירפה תצהיר שליח, לא צירפה שום מסמך, שום כלום. היא כתבה פסיקתא ועליה ניתנה החלטה "כמבוקש". תגובה שהגישה לבית המשפט על בקשה לביטול פסק הדין, הוגשה ללא תצהיר.

לרשם אבי כהן, אין מקום במערכת המשפט. רשם רשלן שלא טורח לדעת מה הם סמכויותיו חתום על סכום מופרך, כשכלל לא התנהל דיון בבית המשפט.

תשובת לורי שם טוב, לתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, קובץ pdf

לורי שם טוב בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המצאה ובהעדר הגנה בניגוד לתקנות תקסד"א, קובץ pdf

לורי שם טוב, כתב הגנה בתביעה בתיק ת"א 621-02-16, קובץ pdf

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין והרשם אבי כהן חתום עליו בחוסר סמכות, קובץ pdf

הרשם הרשלן אבי כהן לא מבטל את פסק הדין ההזוי שנחתם על ידו, כשבפועל אין מנוס מכך, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003פסק הדין עליו חתום הרשם הרשלן אבי כהן

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשאין לו סמכות לחתום עליה

אזהרת רשם רשלן אבי כהן (שלום ת"א) לא מכיר את החוק חתם על פסק דין בסך 800,000 ש"ח כשסעיף 85 א' לחוק בתי המשפט קובע שרשם בכיר יכול לפסוק עד 75,000 ש"ח ת"א 621-02-16 העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל – חוה קליין

מניין צץ אבי כהן? על פי מידע אישי על שופטים, הוא עבד בחב' הביטוח הפניקס בין השנים 2003-2007 ובשנת 2007 החל לעבוד כרשם בביהמ"ש שלום ת"א, בינואר 2012 קודם מכוח הוותק לרשם בכיר.

כהן, אינו מכיר את התקסד"א ואינו מכיר את חוק בתי המשפט, הקובע בסעיף 85א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 קובע כי לרשם או רשם בכיר, אין סמכות לדון בתובענה אזרחית שסכום התביעה בה גבוה מסכום של 75,000 ש"ח:

85א. סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות

סמכות לדון בתובענות אזרחיות מסוימות (תיקון מס' 62) תשע"א-2011 (תיקון מס' 76) תשע"ד-2014

(א)  רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

אבי כהן, חתם על פסק דין שהוכן מראש על ידי חוה קליין בסך 800,000 ש"ח, כשלא הייתה לו סמכות לחתום וגם לא סמכות לדון בתביעה, כשהוא לא קיים דיון הוכחות, לא קיים סדרי דין, ולא ביצע בדיקה מינימלית: האם בוצעה מסירה בתיק של כתב תביעה לנתבעים. כהן, חתם על פתקית בפסק דין "כמבוקש". מדובר בבושה גדולה לרקורד המשפטי של הרשם. הוא חתם על פסק דין בניגוד לחוק ובניגוד להיגיון.

התובעת עו"ד חולת פרסום, הקימה מכון ועמותה לפרסום שמה, משאלו לא צלחו, החליטה לתבוע את העיתונאים אליהם התחננה שיפנו אליה לקוחות. את הפרסום על כתב התביעה היא ביצעה באתרי האינטרנט ובפייסבוק. כידוע, החוק אינו מתיר המצאת כתבי דין באמצעות אתרי האינטרנט ותביעות מנהלים בבית משפט ולא באתרי אינטרנט. את כתב התביעה קליין, לא המציאה לעיתונאים.

בפרסומים שביצעה לעצמה, מתקבל הרושם של עורכת דין מסוכנת המועלת באמון הלקוחות, המתקדמת דרך המיטה עם בעלי השפעה בלשכת עורכי הדין, כדי שיתנו לה לקיים ערבי עיון לקידום המכון שפתחה, ואלו עיקרי הפרסום שביצעה לעצמה:

מתוך הכתבה בגלובס אותה הפיצה חוה קליין בתקשורת:

"מכירים את עו"ד חוה קליין (ההדגשה במקור) שמפרסמת עצמה בכל חור ועם כל חור כמי שהצליחה להתנתק ממשפחתה הדוסית, וכיום היא אישה חילונית, זורמת שגם 'משתרללת' עם מי שצריך בלשכת עורכי הדין, כדי לפרסם עצמה?

לא מספיק שהיא שוכת עם 'א-XXX ועם י'-XXX' בלשכת עורכי הדין, היא עכשיו מנסה למצב עצמה כ'שומרת המוסר' וצנזורית הפוריטניות של ילדי ישראל" מי שלא הבין מי הוא 'א'XXX" הנזכר בציטוט כמי שעמו קליין מקיימת יחסי מין, יבין עתה שהמדובר בעוד נוה".

מתוך כתב ההגנה של העיתונאית לורי שם טוב:

  1. "התובעת חוה קליין, לא חששה להוציא דיבתה שלה רעה תוך התבטאויות קשות וחמורות כלפיה עצמה, וכעת היא טוענת כי הקוראים בבית צריכים להבין שא' הוא עו"ד אפי נוה. למותר לציין, כי הנתבעת ו/או הנתבע 2 מעולם לא פרסמו דברים אלו, והפעם הראשונה שהם נתקלו בפרסום זה, היה עת התובעת עצמה כתבה את הדברים על עצמה.

    מדובר בהוכחה נוספת שהתובעת רודפת פרסום, גם אם הוא שלילי, בבחינת כל פרסום הוא פרסום טוב, שכן היא יזמה הפרסום בגלובס, והפרסום אצל גבי גזית, וכך העצימה בעצמה את מעגל המחפשים למעשיה ולרשלנות בה טיפלה בלקוחותיה.

    הכתבה גם ייחסה לבית משפט זה אמרות שבכלל לא נאמרו, שכן הוגשה לבית המשפט פסיקתא מוכנה מראש לחתימה, כך שבית המשפט חתם עליה כלאחר יד, על גבי פתקית, ומבלי ששמע אי פעם את הגרסה הנגדית.

    נוצר הרושם כי התובעת ובא כוחה מנהלים את התביעה באופן נמרץ בכלי התקשורת במקום בבית המשפט, וזאת החל מיום הגשת כתב התביעה וכלה במתן פסק הדין שניתן בהעדר הגנה".

התביעה לא התנהלה בבית המשפט: קליין לא המציאה את כתב התביעה לנתבעים. בחלוף חודש הגישה לרשם אבי כהן, בקשה למתן פסק דין אותו היא כתבה, והרשם שם חותמת "כמבוקש", ללא שהתקיים דיון כהלכתו, ללא שנקבעו ממצאים עובדתיים, וללא שהרשם בודק, האם בכלל בוצעה מסירה לנתבעים, והכי חמור, לרשם אין סמכות לחתום "כמבוקש", ואין סמכות לאשר פסק דין בסכום זה.

מרגע זה, החלה קליין לחרטט כיד הדמיון ולאלתר בתקשורת, כשהיא מייחסת לרשם דברים שלא אמר ולא נקבעו על ידו. לעיתונאים נודע, שניתן פסק דין נגדם דרך הפרסום בגלובס ומיד הגישו בקשה לביטול פסק הדין. אולם אבי כהן, שעל כל הבקשות של עו"ד קליין נתן החלטה בו ביום, על בקשת הנתבעים החליט לתת החלטה אחרי חג הפסח. למה? ההיגיון והחוק קובעים שאין ולא הייתה סמכות לרשם לחתום על תת פסק הדין. כיצד תשנה דחיית המועד למתן החלטה את העובדה שפסק דין של הרשם ניתנה בחוסר סמכות? האם  יצליח הרשם לשנות את החוק בחול המועד פסח המתיר לרשם לחתום על פסק דין שנכתב על ידי עורכת דין? האם הוא יוכל להכניס למערכת נט המשפט מסמכים שלא נמצאים בתוכה?

רשם שפוסק בלי להכיר את החוק, ובלי לדעת מה הם גבולותיו, מן הראוי שיתקדם הבייתה, לא לכהונת שופט. אוי ואבוי לעם ישראל אם כזה רשם רשלן יתמנה לשופט שלום.

חבל שמי שהפיל את הרשם אבי כהן, היא עורכת דין חוה קליין, שאת התרגילים המלוכלכים שלה ביצעה על עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, כשהיא מכפישה את שמו הטוב כמי ששוכב איתה כדי לקדם את המכון שלה, בעוד שטרם פרסומים אלו, לא תמצאו אפילו מילה אחת רעה בגנותו של עו"ד אפי נוה או אזכור שמו כמי ששוכב עם חוה קליין.

לקריאת המסמכים בקובץ PDF הקליקו על הקישורים:

תשובת לורי שם טוב, לתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, קובץ pdf

לורי שם טוב בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המצאה ובהעדר הגנה בניגוד לתקנות תקסד"א, קובץ pdf

לורי שם טוב, כתב הגנה בתביעה בתיק ת"א 621-02-16, קובץ pdf

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין והרשם אבי כהן חתום עליו בחוסר סמכות, קובץ pdf

הרשם הרשלן אבי כהן לא מבטל את פסק הדין ההזוי שנחתם על ידו, כשבפועל אין מנוס מכך, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003פסק הדין עליו חתום הרשם הרשלן אבי כהן

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

פסק דין שנכתב על ידי חוה קליין ועליו חתום הרשם אבי כהן בחוסר סמכות

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

אבי כהן רשם רשלן. לא מכיר את החוק! חתום על פסק דין כשהוא מחוסר סמכותו בדין

עו"ס אתי דור דוברובינסקי בהמה ערלת לב פרצה לביתה של אם חד הורית כדי לצלם קקי שעשה כלב זקן לצורך חטיפת קטינה מאמה

אתי דור דוברובינסקי בהמה מפוטמת ערלת לב תוצרת רומניה, שחבל שלא נשארה שם. מדובר באישיות פרימיטיבית, שמאוד שנואה על הורים וילדיהם, בעיקר אימהות אבל גם גברים בעיר גבעתיים. לאחרונה הבהמה, פרצה לדירתה של אמא מגבעתיים, ביחד עם שוטרי תחנת גבעתיים, כדי לצלם כלב זקן שמידי פעם לא שולט בצרכיו ועושה קקי על הרצפה.

אתי דור דוברובינסקי חוטפת ילדים ודוד גולן דובר החולי הסוציאלי

אתי דור דוברובינסקי חוטפת ילדים ודוד גולן דובר החולי הסוציאלי

אתי דור, המכונה בעיר גבעתיים "מלאך המוות של הילדים", החליטה להתנפל על האמא, המגדלת לבדה את ילדתה בת 13 שנים וכלב זקן הבא בימים. אתי דור, התפרצה לדירת האמא, כשהיא מצלמת את הכלב הקשיש עושה קקי על הרצפה, ואת התמונות היא מסרה לבית משפט, כשהיא משקרת וכותבת ברשעות "כל הבית מלא בקקי, על הילדה לצאת מחוץ לבית לצרכי אבחון". בית המשפט, אכן הוציא את הקטינה בצו חירום למוסד חירום ומשם נשלחה הקטינה לאשפוז פסיכיאטרי, שכן נטען שהילדה לא משתפת פעולה. במוסד הפסיכיאטרי סוממה הקטינה עם קשירות ותרופות, וכעבור תקופה ומאבק סיזיפי של האמא, הצליחה האם להחזיר את בתה הבייתה, תחת צו השגחה.

האמא סיפרה, כי הנזקים שגרמה אתי דור לילדה שלה, בלתי הפיכים. הילדה שתוארה, טרם חטיפתה על ידי המורה בבית הספר "ילדה מקסימה ושובת לב, המשתלבת במהרה בפעילות חברתית", הפכה לשבר כלי, כשהיא מבוהלת,  ונזקקת לכדורים פסיכיאטריים.

זהירות עוסית מגעילה נחתה בבית שלנוהאמא מתארת את החוויה הטראומטית שעברה הקטינה במוסד האשפוזי, כאירוע מחריד שגרם לשבר במשפחה וחוסר יכולת המשפחה להשתקם. מי שהחלישה את המשפחה זו עו"ס אתי דור דוברובינסקי, שפעלה בנבזיות, בנצלה את העובדה כי מערכת המשפט מתייחסת להורים כאל אוויר, משהו שלא קיים, ולכן כל בקשה של העו"ס מתקבלת "כמבוקש" בבית המשפט.

לאתי דור דוברובינסקי יש תסביכי גבר משל עצמה, שכן היא עצמה הביאה את בתה שי, בתרומה מבנק הזרע, כך שגם הבת שלה נחשבת לילדה בסיכון. נוסיף לכך את העובדה שאתי דור דוברובינסקי, היא אישה אלימה ובריונית התוקפת משפחות במצוקה והגענו למסקנה, כי אתי דור דוברובינסקי חסרת מסוגלות הורית לגדל את בתה שלה. הגיע הזמן שהזקנה דוברובינסקי תפרוש כבר לפנסיה, הנזקים שהיא גורמת לעיר גבעתיים, לא יכולים להימשך לאורך זמן.

תמונה

בתמונה: דוד גולן החולה הסוציאלי חברה הטוב של אתי דור דוברובינסקי

בתמונה: דוד גולן החולה הסוציאלי חברה הטוב של אתי דור דוברובינסקי

עו"ד חוה קליין הנוכלת הקימה עמותה לעשות כסף על חשבון המוחלשים בחברה הישראלית

איך מזהים עורכי דין נוכלים? כאשר עורך דין פותח עמותה ועושה את הפעולות שלו דרך עמותה, אז הוא הופך לנוכל, כי את אותם פעולות משפטיות הוא יכול לעשות דרך המקצוע שלו, ולא דרך עמותה.

עו"ד חוה קליין, צפתה בתחקיר של אמנון לוי על עמותות משרד הרווחה המגלגלות מיליוני שקלים על חשבון המוחלשים בחברה הישראלית, והחליטה שגם היא רוצה לקבל נתח מהתעשייה המגלגלת מיליוני שקלים על גב הילדים. לחוה קליין יש ניסיון רב בכך, היא שימשה יועצת משפטית של עמותת "ילדים בסיכוי", שם הרוויחה הון עתק על שקרים שדיווחה על הורים וילדיהם כשההמלצה הגורפת שלה, היא כי טובת הילד לגדול מחוץ לביתו.

מה עשתה חוה קליין? הקימה עמותה המתקראת "קרן הסיוע לטובת הילד והמשפחה (ע"ר)", כמובן שהמשפחה לא מקבלת שקל אחד, וכל הכספים נכנסים ישירות לחשבון הבנק של חוה קליין הנוכלת, המנהלת את העמותה דרך משרד עורכי הדין שלה, בניגוד לתקנות ועדת האתיקה.

הנוכלת חוה קליין פתחה עמותה לצורך סחר בילדים

הנוכלת חוה קליין פתחה עמותה לצורך סחר בילדים

צפו בכתבת התחקיר על עמותות הרווחה והסחר בילדים. עורכת דין חוה קליין היא חלק מהסחר בילדים באמצעות העמותה שהקימה.

מתוך הכתבה:

עו"ד יוסי נקר: היום, הקונגלומרט שמדינת ישראל בנתה סביב עמותות האומנה וסביב כל מה שנקרא "הוצאה חוץ ביתית", בלע את המערכת ואת הרצון להיטיב עם ילדים.

משרד הרווחה מתקצב בכל שנה ב- 1.3 מיליארד ₪ את כל נושא "ההשמה החוץ-ביתית", כלומר הוצאת ילדים מהבית.

כל ילד זה הרבה כסף. אם הוחלט שילד נמצא בסיכון מיידי, נהוג להוציא אותו בצו מיוחד למרכז חירום, שם העמותה שמפעילה את המרכז מקבלת 17,000 ₪ לילד בכל חודש.

בבית מעבר, שזה עוד סוג של תחנת מעבר לפני אומנה או לפני אימוץ, מתוקצב כל ילד בעד 10,000 ₪ בכל חודש.

פנימיות יקבלו בין 4,000 ל- 8,000 ₪ על כל ילד בכל חודש.

פרופ' אסתר הרצוג: הריבוי של המוסדות וסוגי המוסדות, כל הצורות האלה, הן הולכות ומתרבות. עוד מסגרות ועוד מסגרות ועוד מסגרות, זו באמת תעשייה, תעשייה שהולכת ומתפתחת ומתרחבת, והכול על גב הילדים והמשפחות שלהם.

רו"ח יעקב אליה, מומחה בבקרה על רשויות המדינה: לפני עשר שנים התקציב שהיה מיועד לילדים בסיכון, כולל החלק של חסות הנוער, 650 מיליון ₪, כלומר התקציב גדל פי שניים. זה לא ייאמן כי יסופר, פי שניים גדל.

חנה בית הלחמי: תראה, הנתון האחרון שאני שמעתי לפני כמה שנים היה שבהולנד ובישראל יש אותו מספר פנימיות, למשל. בהולנד יש פי שלושה תושבים.

מיליארד 300 מיליון ₪ בשנה משקיעים בפנימיות. תקציב שהכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות, סכום כסף אדיר.

כמה משקיעה המדינה בשיקום הילדים בתוך המשפחות שלהם? את השאלה הזו הפנינו לחוה לוי, מי שאחראית על נושא הוצאת ילדים מהבית במשרד הרווחה.

עו"ס חוה לוי: אני לא יודעת להגיד לך מספר מדויק. אם אתה רוצה, כשנעצור אז אני אבדוק ואני אתן לך מספר. מה שאתה צריך לבדוק זה אם מספר הילדים עלה או מספר הילדים הצטמצם. אתה בודק את התקציב.

עו"ס חוה לוי סוחרת בילדים נתפסה משקרת בתוכנית של אמנון לוי

עו"ס חוה לוי סוחרת בילדים נתפסה משקרת בתוכנית של אמנון לוי

משה הרוש: מספר הילדים, אני מדבר על מספר הילדים שלא מצטמצם. הוא תמיד נשאר סביב ה- 10,000 ילדים.

חוה לוי: לא. אתה עוד פעם תגיד 10,000 ואני אתן מספר אחר. המספר שאנחנו מדברים…

משה הרוש: את רוצה שאני אראה לך?

חוה לוי: כן.

משה הרוש: המועצה הלאומית לשלום הילד, בסדר? שנת 2014, סך הכל ילדים בהשמה חוץ ביתית, תראי למעלה. 10,750 ילדים מושמים בתוך 1,643 מסגרות.

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

השמה חוץ ביתית לשנת 2014 על פי נתונים אותם סיפק משרד הרווחה למועצה הלאומית לשלום הילד

משה הרוש: נתונים שלכם.

חוה לוי: זה לא הנתון שאני מכירה.

ביום שאחרי חוה לוי חוזרת עם תשובה, תקציב התוכנית "עם הפנים לקהילה" שנועדה לשקם ילדים במשפחה ולהיות מענה אטלטרנטיבי להוצאת הילדים מהבית הוא 50 מיליון ש"ח.

אם תרצו, זה כל הסיפור.

50 מיליון לתוכנית שנועדה לשקם את הילדים בבית.

מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית.

 50 מיליון ש"ח לשיקום הילדים בבית. מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית

50 מיליון ש"ח לשיקום הילדים בבית. מיליארד 300 מיליון להוצאת הילדים מהבית

גם אם נוסיף את כל התקציב של שירותים שניתנים לילדים ולנוער ולקהילה, תקציב שמגיע ל- 650 מיליון ש"ח, ורוב הגדול בכלל לא קשור לבעיות של הוצאת ילדים מהבית, נגיע רק למחצית הסכום, שהמדינה מקדישה להוצאת ילדים ממשפחותיהם והעברתם לפנימיות.

פרופ' אסתר הרצוג: ארגונים מנציחים את עצמם. ברגע שהם קיימים הם לא מוותרים. הם גם לא מוותרים על הילדים שאצלם. נגיד את זה במילים גסות, כל ראש זה כסף טוב. ברגע שקם ארגון, הוא כבר לא רוצה לוותר. מי מרוויח מכל זה? לא רק כל המערכת הזאת שעובדת בתוך זה, במידה רבה מרוויחים ראשי עמותות, מנהלי עמותות, שהם משתכרים מאוד יפה, יש להם משכורות מאוד מאוד טובות. בדקנו את עלות שכרם של מנהלי הפנימיות והעמותות שמטפלים בילדים שהוצאו מהוריהם.

מנהל עמותה אחת הרוויח למשל ב- 2014 מעל 600,000 ש"ח, מנהל שני הרוויח מעל 470,000 ש"ח לא כולל רכב צמוד בעלות של עוד 70,000 ש"ח.

שלישי הרוויח 400,000 ש"ח, רביעית הסתפקה רק ב- 323,000 ש"ח.

יכול להיות שאינטרסים כלכליים משפיעים לפעמים על הוצאת ילדים מהבית?

מנהל עמותה אחת הרוויח מעל 600 אלף ש"ח

מנהל עמותה אחת הרוויח מעל 600 אלף ש"ח

מנהל עמותה שני הרוויח מעל 470 אלף ש"ח לא כולל רכב צמוד בשווי 70 אלף ש"ח

מנהל עמותה שני הרוויח מעל 470 אלף ש"ח לא כולל רכב צמוד בשווי 70 אלף ש"ח

מנהל עמותה שלישי הרוויח 400 אלף ש"ח ורביעית הסתפקה רק ב- 323 אלף ש"ח

מנהל עמותה שלישי הרוויח 400 אלף ש"ח ורביעית הסתפקה רק ב- 323 אלף ש"ח

יכול להיות שאינטרסים כלכליים מחשפיעים לפעמים על הוצאת ילדים מהבית

הנוכל גדול סוחרי הילדים יואב אפלבוים, מנכ"ל עמותת כפר ילדים ונוער "אהבה" להתעללות וסימום ילדים: מי שטוען את זה נפל על הראש. שיספר לי מישהו החל ממר סילמן וכלה באחרוני הטוענים שיספר לי מה האלטרנטיבה למרכז החירום. הלוואי שנגיע למצב שבו אני אבוא ואמסור לך או למר סילמן את המפתחות ואני אומר, חבר'ה, החברה הישראלית בחזית החברתית, אחת החשובות ביותר, פתרה את הבעיה, ילדים לא צריכים יותר לצאת מהבית.

יואב אפלבוים גדול סוחרי הילדים מסמם ילדים לפרנסתו

יואב אפלבוים גדול סוחרי הילדים מסמם ילדים לפרנסתו

יוסי סילמן: אתה לא תמים, נכון? כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות, יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי. לא המצאנו את טבע האדם. יש פה גם לובי כלכלי. אותם מוסדות מפעילים לוביסט. זה הרבה כסף.

משה הרוש: איפה?

יוסי סילמן: בכנסת, חברי כנסת שצועקים למה לא ממלאים את הפנימיות. אני בתקופתי הגעתי למצב שהיה 80 אחוזי איוש. אתה יודע מה חטפתי על הראש? איך זה שהפנימיות לא מלאות? יש פה היבטים כלכליים שצריך להתמודד איתם.

משה הרוש: הפעילו עליך לחצים?

יוסי סילמן: בטח. מפעילים לחצים גם בעלי הפנימיות. אני הייתי שנוא נפשם של חלק מהם. כי אני קבעתי שזה המוצא האחרון.

בטח. מפעילים לחצים גם בעלי הפנימיות. אני הייתי שנוא נפשם של חלק מהם. כי אני קבעתי שזה המוצא האחרון.

משה הרוש: מתערבבים פה אינטרסים כלכליים עם שיקול מקצועי?

יוסי סילמן: מי רוצה להפסיד? אתה ראית בעל מעון או בעל פנימייה פרטית שרוצה להפסיד? לא, הוא רוצה להרוויח הרבה כסף.

עו"ס חוה לוי אחראית על יישום הוצאת ילדים מהבית ואספקת פרנסה למוסדות הרווחה: מודל העבודה שלנו הוא כזה שכל ילד שמוצא מהבית, הוא מוצא מהבית כי אין דרך אחרת לטפל בו, אלא אם כן נוציא אותו מהבית.

יוסי סילמן כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי

יוסי סילמן כל מי שמפעיל מערכת שיש שם כסף או גופים פרטיים או עמותות יש קונפליקט בין האינטרס הכלכלי לאינטרס המקצועי

משה הרוש: יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, אומר: אפשר היה לצמצם בחצי את המספר הזה.

רו"ח יעקב אליה: משרד הרווחה הוא המשרד הכי מופרט בישראל. בממוצע 90 אחוז מהשירותים של משרד הרווחה ניתנים על ידי גורמים חוץ ממשלתיים. מדובר על סדר גודל של 3,000 גורמים חוץ ממשלתיים.

משה הרוש: עמותות, עניינים.

רו"ח יעקב אליה: הכל, הכל, גם חברות פרטיות וגם עמותות מכל הסוגים.

אמנון לוי: כדי להכניס את העניין לפרופורציה כדאי אולי להשוות את נושא הפרטת שירותי הרווחה להפרטת בתי הסוהר שהגיעה עד לבג"ץ. בנובמבר 2009, לאחר שהממשלה החליטה להפריט את בתי הסוהר, הורה בג"ץ לבטל את ההפרטה. השופטת דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון דאז, קבעה שיש חשש מובנה שאסירים יהפכו לאמצעי להפקת רווחים כספיים על ידי תאגיד פרטי שמנהל ומפעיל את בית הסוהר, ולפיכך עצם קיומו של מוסד שהוא כלא הפועל למטרות רווח, מבטא פגיעה בכבודם של האסירים כבני אדם.

אם ככה בית המשפט העליון מתייחס להפרטת שירותים לאסיר, נותר רק לדמיין מה הוא היה אומר על הפרטת שירותים למען הילד.

מצה ומרור הגדה לפסח 2016 עו"ד חוה קליין בת עמלק

הגדה לפסח 2016:

מעשה בבת עמלק, חוה קליין, אשר ישבה מסובין בבית לשכת עורכי הדין ופתחה רגליים. ויראה פרעה את רגליה, ויאמר "מה לכם הצחנה הזאת העולה מבין רגליה של חוה קליין?" ויבוא צלופחד בן בנו של אמיר טיטונוביץ ויאמר לו: "פרעה, הוד מלכותו, הבוקר פיסקתי את רגליה, ודחפתי זרגיג ושילמתי לה בתרי זוזי. אולי מחמת ערוותה כי הסריחה, ולא נמצא סבון בכל מצריים". ויאמר לו פרעה: "הו, טיטונוביץ, מה לך מה המעשים הללו, יען כי זרגיג לא ידגדג שם דבר. בשעות בין ערביים ליד הנילוס, שישה סודנים דחפו שם צינורות, ולא נודע כי בא אל קירבה".

ויאמר לו אמיר טיטונוביץ, "מַה נִּשְׁתַנה הַלַילה הַזה מִּכל הַלֵּילֹות? יען כי חובבת השתנות היא, חוה קליין, והשפריצו לה שפיכים בני עמנו, משפך הנילוס ועד הרי מואב". והמלך פרעה יאמר לו: "שבְָכל הַלֵּילֹות  אנּו משתינין  אפִילּו פַעַם  אחַת על חוה קליין, הַלַיְלה הַזה, הַלַיְלה הַזה שְׁתֵיּ י פעמִּים הישתנו עליה".

וישאל פרעה את בני ישראל, מי שכח קונדום בתוך הכוס של חוה קליין? ויעלה אחד מדרבנן ויאמר: "ותקענו ותקענו אותה בלי סוף, גם בפה, גם בכוס וגם פתחנו את יערות קנה הסוף, וחדרנו בעריסתה האחורית תריסר פעמים, ולא באה על סיפוקה. אני וכל צוות השוטרים בימ"ר תל אביב, ולא בא עליה מנוח, עד שיצאה בת קול ממנה, ויוציאנו אדוני משם ביד חזקה ובזרוע נטויה".

ותבוא חוה קליין בעיתון גלובס, ותתבכיין. "כנגד ארבעה זרגים דיברה התורה: חכם בא בזמן מזיין כמו שצריך ובחוכמתו יודע מתי לסגת. רשע בא ותוקע עד שהוא קורע לי את הגרון, תם בא ולא יודע שהסחורה משומשת, ושאינו יודע לשאול בא אלי מאחורה, אז אני לא רואה את הפה שלו כשהוא שואל.

ותעלוז בת עמלק חוה קליין ותפצח במחול. אחד מי יודע? אחד כוס שנפתח בגיל 10. שתיים מי יודע? שתי ציצים שהושתלו בסיליקון. שלוש מי יודע? שלוש חורים לשימוש נרחב: הפה, הכוס והתחת. ארבע מי יודע? ארבע אבות גמרו עלי בבת אחת.

ותעמוד חוה קליין בכיכר העיר למרגלות הנילוס ותמכור את סחורתה בתרי זוזי. ויבוא שונרא, אמיר טיטונוביץ וידחוף לה חוטרא בתוך ישבנה. ויבוא כלבא ויפרסם סחורתה בגלובס בתרי זוזים, ויקח את החוטרא שנדחף בישבנה, ויחד עם שונרא ידחוף לה בפה, והסחורה נמכרה בתרי זוזים.

ותפרסם חוה קליין פרסומיה בהגדה דמתקראת "גלובס" ויאמר אדוני הא לחמא עניא, דאכלו את הכוס של חוה קליין אבהתנא בארעא דמצריים. כל דכפין, ייתי וייכול וישפריץ לה בעפעפיים.  וכל דצריך ייתי ויפסח, ויגמור לה בפנים. השתא זיינו את חוה קליין אלפיים, לשנה הבאה בארעא דישראל יזיינו אותי חמשת אלפים. השתא סודנים, לשתא הבאה בני ניגריה. 

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים.

hava_sado

עו"ד חוה קליין והעבד הנרצע אמיר טיטונוביץ

עו"ד חוה קליין והעבד הנרצע אמיר טיטונוביץ

פק"ס נירה שניר לשכת רווחה טבריה הונתה ורימתה את בית המשפט כדי לסחור בתינוק לתעשיית האימוץ

הסיפור בענייננו אינו מקרה רגיל. מדובר בעובדת ששירתה את משרד הרווחה בנאמנות 39 שנים, כמטפלת בחוסים חסרי ישע. הסבתא פרשה מעבודתה כמטפלת בחוסים של משרד הרווחה בסוף חודש מרץ 2016. לפני 4 חודשים רשויות הרווחה בטבריה בהנהגת עו"ס נירה שניר, פעלו בהונאה ורמיה, לקחו בצו חירום תינוק נכדה של הסבתא, לאימוץ סגור, ללא סיבה. התינוק נחטף ממעון בו שהה, בלי לתת לאם ולסבתא אפשרות להיפרד ממנו.

האם אינה מתפקדת, אולם הסבתא, שגידלה את נכדה מיום היוולדו, ביקשה לאמץ את התינוק של בתה כשהיא טוענת שהיא גורם טיפולי מוסמך מטעם משרד הרווחה, עבדה בנאמנות מעל 30 שנה בשירות משרד הרווחה כמטפלת בחוסים חסרי ישע. על פי כל גורמי הרווחה, וכל מי שמכיר את הסבתא, מדובר באישה ללא רבב (ראו מכתבי משאבי אנוש ומשרד הרווחה על הסבתא בתחתית הפוסט), אשת טיפול מקצועית, אליה נהגו רשויות הרווחה השונות בארץ, להפנות קטינים ומטופלים חסרי ישע לידיה הנאמנות והמסורות.

רשויות הרווחה בטבריה, בניהולה של נירה שניר, הוציאה את התינוק בצו חירום לפני 4 חודשים, העבירו אותו לאומנה חסויה, למטרת אימוץ סגור, כשלבית המשפט דיווחה שניר: האם אינה מתפקדת, הסבתא לא מסוגלת לטפל בקטין, לסבתא אין את התנאים לגדל את הקטין, ועוד הכפשות פוגעניות, מעליבות ושקריות כלפי הסבתא.

בימים אלו, פנתה הסבתא לעו"ד ורדה ברכה שטיינברג, מומחית חוק הנוער טיפול והשגחה, לצורך ייצוגה להשבת הנכד התינוק לביתה.

עו"ד שטיינברג, נדהמה לקרוא דברי בלע והכפשות שדיווחה פקידת הסעד מירה שניר, נגד הסבתא, שאין לה מסוגלות הורית לגדל את הנכד שלה, כששניר מכוונת ולוחצת על בית המשפט לאשר הוצאת התינוק לאימוץ סגור, לרווחתו וטובתו.

יודגש, רשויות הרווחה בטבריה, לא פעלו כלל, לשקם את האם או להציע לה עזרה בתוך הקהילה, כפי שמחייב חוק אימוץ, טרם שליחת תינוק לאימוץ סגור.

לדברי עו"ד שטיינברג, על התנהגות זו של רשויות הרווחה בטבריה, אמרה כב' השופטת בדימוס "נתקלתי במקרה אימוץ, שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים".

בחוה"מ פסח, יוגש על ידי עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, ערעור לביהמ"ש המחוזי בעניין הוצאת התינוק לאימוץ, כשהתנאים לאימוצו, לא בוררו לעומק, ולא נבדקו התנאים בהם חי התינוק טרם לקיחתו לאימוץ סגור.

מצ"ב מכתבים שכתבו רשויות הרווחה לסבתא, המביעים הערכה עמוקה לסבתא כמטפלת בחסרי ישע.

כך למשל, במכתב מיום 6/4/16 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים משאבי אנוש, כתבו לסבתא:

"xx היקרה,

הינך ניצבת בפני עידן חדש בחייך, בו את אוספת חוויותייך מהעבודה בשירות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ויוצא לדרכך.

עבודה שאינה ככל עבודה, אלא שליחות לשמה, בה יצקת תוכן מעולמך האישי והמקצועי ורישומייך ילוו את עמיתייך בשירות ימים רבים.

בשמי ובשם צוות עובדי אגף משאבי אנוש, אביע תודה על פעילותך וברכה שהפרק החדש יסב לך סיפוק, נחת, אושר ובריאות איתנה.

בברכה,

אוריה שבח

סגנית מנהל אגף א' משאבי אנוש

העתקים: מר אלמוג שרב, מנהל אגף א' משאבי אנוש

גב' רות הררי, מנהלת מעון נופים

גב' זהבה ברוך, אמרכלית מעון נופים

במכתב שכתבה הגב' רותי הררי מנהלת מעון נופים, פנימייה טיפולית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, במשרד הרווחה ביום 21/3/16, ציינה:

"לכל המעוניין,

גב' xxx ת"ז xxx

xxx עובדת כמטפלת במעון נופים, פנימייה טיפולית לאנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

החלה לעבוד במעון ב- 9/77.

xxx ניחנת במסירות רבה ורוחב לב.

מאז הוצא נכדה מרשות ביתה והועבר למשפחה אומנת, היא נסערת מאוד וחסרת מנוחה.

ל- xxx בטחון מלא כי היא מסוגלת לטפל בנכד ולהעניק לו בית חם.

מצבה הכלכלי טוב והיא נחושה להשיבו לחיק המשפחה.

בסוף החודש תפרוש מהעבודה ותוכל להתפנות לטיפול בביתה ובנכד.

בברכה,

רותי הררי

מנהלת מעון נופים

ראו גם חוות דעת של מנהלת מעון פעוטות לאם ולסבתא מיום 4/4/2016:

"הנדון: חוות דעת xxxx (שם הקטין)

בתקופה אשר היה אצלי הילד xxxx במעון, התרשמתי מאוד לטובה מהאם והסבתא, הטיפול המסור של האם בילד כל בוקר מגיע בזמן, מקבל מה שצריך, אף פעם לא חסר ממנו כלום. כל מה שהמטפלות ביקשו בנוגע לילד, היו מקבלות למחרת.

תשלום לגן היה בזמן

בברכה,

בייבי פרינס

רשת מעונות למען שמו באהבה בע"מ

ברשותנו עשרות מכתבים מלאי הערכה לעבודתה של הסבתא עם קטינים חסרי ישע. התנהלותה של נירה שניר כמטפלת בתיק של הסבתא, מעבר להיותה שערורייתית, ממחישה את הדורסנות, הבריונות והשקרים של עובדי רווחה לצורכי סחר בילדים.

מכתב משרד הרווחה משאבי אנוש לסבתא עם הערכה רבה לפועלה

מכתב משרד הרווחה משאבי אנוש לסבתא עם הערכה רבה לפועלה

חוות דעת שכתבה הגננת לאם ולסבתא על הערכתה המלאה בטיפול בתינוק

חוות דעת שכתבה הגננת לאם ולסבתא על הערכתה המלאה בטיפול בתינוק

מכתב האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

מכתב האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

מכתב הערכה שקיבלה הסבתא ממשרד הרווחה

הפרקליטות נינזפה קשות על כתב אישום נקמני לאחר שהפסידה בתביעה אזרחית שהגישה נגדה שם-טוב ביהמ"ש זיכה אותה ת"פ 10078-01-15

הפסד צורב לפרקליטים הכשלוניים איציק אמיר, מיטל אדרי ושרון אדרי.

השופט ד"ר שאול אבינור ביהמ"ש שלום תל-אביב אומר על כתב אישום שהוגש נגד העיתונאית לורי שם טוב: מראית עין של התחשבנות בנאשמת / איתמר לוין, News1

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-378076-00.html?t=182500

המדינה הגישה כתב אישום היוצר מראית עין של מעין-התחשבנות, לאחר שהפסידה בתביעה אזרחית שהגישה נגדה אותה נאשמת על אותו אירוע. כך אומר (17.4.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

אבינור זיכה מחמת הספק ובשל הגנה מן הצדק את הבלוגרית לורי שם-טוב מאשמת הפרעה לעובד ציבור, בעקבות תקרית בה הייתה מעורבת בשולי דיון בבית המשפט למשפחה בתל אביב. המדינה טענה תחילה ששם-טוב תקפה מאבטחים של בית המשפט, אך לאחר שהפסידה בהליך האזרחי – תיקנה את האישום להפרעה לעובד ציבור.

התקרית התרחשה ב-18.5.14, כאשר עלה החשד – שהופרך – ולפיו שם-טוב הקליטה בניגוד לחוק את הדיון בנוגע לילדיה. חודש לאחר מכן הגישה שם-טוב תביעה קטנה נגד המדינה, בטענה שהושפלה בידי המאבטחים, וכעבור שלושה חודשים התקבלה התביעה והמדינה חויבה לפצותה ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל. המדינה ביקשה לערער למחוזי על פסק הדין, אך בנובמבר 2014 המליץ לה בית המשפט לשקול את עמדתה. המדינה סירבה לחזור בה מן הערעור, ובינואר 2015 הגישה את כתב האישום נגד שם-טוב. שבועיים לאחר מכן נדחתה בקשתה לערער והיא חויבה בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל.

אבינור קובע, כי המדינה לא הוכיחה את שתי טענותיה העובדתיות בנוגע להתנהלותה של שם-טוב מול המאבטחים. בניגוד לטענת המדינה, הוכח שהיא נותרה בבית המשפט למרות שביקשה לצאת ממנו, וזאת לאחר שהמאבטחת חסמה את דרכה. המאבטחת אומנם נשרטה באירוע בצורה שטחית מאוד, אבל אבינור אומר שהעובדה שהמדינה ויתרה על האישום בתקיפה והמשיכה לטעון לאותן עובדות באשמת הפרעה – היא תמוהה. אם שם-טוב שרטה את המאבטחת, הרי שהיא תקפה אותה; ואם לא הואשמה בתקיפה – לא ניתן להאשים אותה בהפרעה, סבור אבינור. מכל מקום, הוא קובע, נותר ספק סביר בדבר אחריותה של שם-טוב לשריטה.

אבינור מוסיף: "אין אפשרות להתעלם מכך שכתב האישום בתיק זה הוגש רק לאחר שניתן פסק דין נגד המדינה ואף לאחר שבית המשפט המחוזי המליץ למדינה לשקול בשנית את בקשתה למתן רשות ערעור עליו. מדובר אם כן באירוע שלגביו כבר קבעו בתי משפט אזרחיים – עובר להגשת כתב האישום – כי יש ממש בטרוניות הנאשמת נגד המדינה ואף פסקו לה פיצויים בגין כך. לפיכך, הגשת כתב האישום נגד הנאשמת על-ידי המדינה בגין אותו האירוע עצמו, בשלב מאוחר זה, עלולה ליצור מראית עין של מעין-התחשבנות, גם כאשר לא זו המציאות".

לדעת אבינור, בנסיבות כאלו יש להיזהר בהגשת כתבי אישום, בוודאי כאשר לא מדובר באירוע חמור ובאינטרס ציבורי רב במיצוי הדין לגביו.

השופט ד"ר שאול אבינור. תמונה: אתר השופטים

השופט ד"ר שאול אבינור. תמונה: אתר השופטים

לקריאת הכרעת הדין בקובץ pdf הקליקו כאן.

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017 Document-page-018 Document-page-019Document-page-020

עו"ד שחר שוורץ הלוקה בנפשו פיתח אובססיה כלפי עיתונאית ומבצע הטרדות טלפוניות ומשלוח סמס ללא הפוגה – מדוע הרשויות לא מאשפזים את שוורץ בכפיה?

לגבי שיקול הדעת של שחר שוורץ, שמסבך עצמו בתביעות המבזות אותו, ומתפרסם כמי שתובע את לקוחותיו, מי ירצה לשכור את שירותיו של שחר שוורץ, עורך דין מעורער בנפשו?

חשבנו לתת לקוראים סוג של הקדמה מיהו שחר שוורץ, אולם רשימת כתבות לגביו, תתן מענה מהימן במי מדובר. הכתבות מעוררות שאלות מעניינות לגבי כשירותו ושפיותו הנפשית של שחר שוורץ להסתובב חופשי בקירבת בני אדם.

בימים האחרונים, עו"ד שחר שוורץ מבצע מעקב אחר העיתונאית לורי שם טוב, ואף רשם עצמו כמנוי (בחינם) על האתר שלה: http://lory-shemtov.com

הינכם מוזמנים לקרוא מעט משפת הביבים של עו"ד שחר שוורץ, בהודעות סמס ובתגובות לאתר העיתונאי, ולשפוט בעצמכם האם לא ראוי שגורם מוסמך יאשפז את נפשו הצולעת? הטלפון שובש על ידי שחר שוורץ באמצעות אפקליקציה, זאת בנוסף למאות טלפונים מטרידים כלפי העיתונאית.

הודעת סמס ששלח עו"ד שחר שוורץ

הודעת סמס ששלח עו"ד שחר שוורץ המעורער בנפשו

תגובת עו"ד שחר שוורץ בשפת ביבים משתלחת

תגובת עו"ד שחר שוורץ בשפת ביבים משתלחת האופיינית לו וכמובן שכל הכתוב בה שקרים מתחילתם ועד סופם. שחרא שוורץ הוא פח אשפה מהלך על שניים.

והשוס, שחרא שוורץ הצטרף כעוקב אחר האתר העיתונאי של לורי שם טוב. רק חבל שהוא לא כשיר נפשית לקרוא מסמכים משפטיים.

האובססיה של שחר שוורץ אינה יודעת גבולות. הוא גם נרשם כמנוי (חינם) על האתר של העיתונאית לורי שם טוב

האובססיה של שחר שוורץ אינה יודעת גבולות. הוא גם נרשם כמנוי (חינם) על האתר של העיתונאית לורי שם טוב

אנו מפנים לאתר של עו"ד שחר שוורץ  – https://shaharshorz.wordpress.com

השופטת עפרה גיא השליכה את עו"ד שחר שוורץ המעורער בנפשו: "לעתיד יקפיד עו"ד שוורץ להגיש בקשות המתייחסות לגופו של הליך ולא לגופו של עו"ד ובוודאי שאינן כוללות פרטים חסויים על תיקים אחרים. הבקשה במתכונתה זו תוצא מהתיק"

עו"ד שחר שוורץ מייצג נשים וסופג ביקורת נוקבת מהשופט יהורם שקד על התנסחותו, מילים לא נאותות וביטויים פוגעניים והדריך אישה להסתיר מאות אלפי שקלים שקיבלה

עו"ד שחר שוורץ גבה 12,000 ש"ח לחצי שעת יעוץ מגבר שהגיע למשרדו והוחתם על הסכם שכר טרחה כשיום למחרת הודיע הגבר שהוא חוזר בו ולא מתגרש. שחר שוורץ פתח נגד הגבר תיק הוצל"פ 522525-04-15

עו"ד שחר שוורץ מתנהל בשפת ביבים ובאלימות גם נגד שופטים – כינה את השופט יחזקאל אליהו: "מנייק והומו בן זונה שאין לו מזג שיפוטי" / יואב יצחק News1

הכרעת דין – ביהמ"ש שלום ראשון לציון שופטת שרית זמיר, ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נגד עו"ד שחר שוורץ, קובץ pdf

עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק ומתנהל בהפקרות מוחלטת תוך הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים וניסיון לסחוט באיומים / יואב יצחק, News1

עו"ד שחר שוורץ פדיחה ברמה בינלאומית – השופטת טל לוי מביהמ"ש השלום דחתה על הסף צו למניעת הטרדה מאיימת שהגיש עו"ד שחר שוורץ נגד העיתונאי מוטי לייבל – ה"ט 47391-06-15

עו"ד שחר שוורץ הגיש תצהיר כוזב לביהמ"ש והציג "ראיות" שהוא עצמו יצר כדי להצדיק צו הרחקה. משנתגלתה התרמית ביקש למחוק את התביעה שהגיש – ה"ט 48181-10-15 שחר שוורץ נ' העיתונאי מוטי לייבל

עו"ד שחר שוורץ תוקף את הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי ממכון שקד: "אני צריך מקום של כבוד במוסד סגור עם שמירה 24/7"

השופטת שרית זמיר ביהמ"ש שלום ראשל"צ זיכתה את עו"ד שחר שוורץ מחמת הספק בשל מחדלי חקירה וקבעה נגדו: "אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות" – ת"פ 25241-09-10 מדינת ישראל נ' עו"ד שחר שוורץ

עו"ד שחר שוורץ חפרפרת הזוי לא אמין ושקרן – אזהרת אמינות חריפה

הייתם שוכרים את שירותיו של עו"ד הלוקה בנפשו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

שחר שוורץ. מי אחראי לשחרורו?

עו"ד עמיקם הדר סחטן ורמאי: דרש מאישה 10,000 ש"ח בתמורה להחזרת ילדיה שנלקחו לאימוץ לפני מספר שנים על ידי השירות למען הילד

תלונות רבות הושמעו באוזנינו על עו"ד עמיקם הדר. הוא עו"ד המייצג הורים מטעם האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים, ובנוסף משמש גם כאפוטרופוס לדין על קטינים מטעם הסיוע המשפטי. התלונות נגעו לדרישותיו מהורים שקיבלו את ייצוגו מטעם הסיוע המשפטי. מדובר בסיוע חינם, ללא תשלום, כשההנחיות הברורות של האגף לסיוע המשפטי לעורכי הדין המייצגים היא לא לדרוש תשלום מהמיוצגים ואסור למיוצגים להציע תשלום לעורך דין מטעם הסיוע המשפטי. עמיקם, דורש מהורים 25,000 ש"ח כדי להפוך את הסיוע המשפטי לפרטי, תוך מתן הבטחה שהוא יטפל בעניינם בצורה הולמת.

בשיחה שאתם שומעים, עו"ד עמיקם הדר, מבטיח לאמא שהוא יכול להחזיר לה את שני ילדיה שנלקחו לאימוץ סגור לפני מספר שנים, אם תשלם לו 10,000 ש"ח.

עו"ד עמיקם הדר מבצע מעשה נוכלות ורמיה כלפי אותה אם, ומשלה אותה כאילו ניתן לפתוח את תיק האימוץ, בעוד שאין סיכוי לכך.

עו"ד עמיקם הדר סוחט כספים מהורים. הוא מבטיח הבטחות שקריות, ומי שמאמין לעו"ד הדר, הוא פתי.

עו"ד עמיקם הדר פעל ברמייה ונוכלות כלפי אם שילדיה נשלחו לאימוץ

עו"ד עמיקם הדר פעל ברמייה ונוכלות כלפי אם שילדיה נשלחו לאימוץ

כל אמא / אבא שעו"ד עמיקם הדר ביקש ממנה תשלום תמורת ייצוג, כשהוא קיבל מינוי מהסיוע המשפטי, מתבקשת להשאיר לנו הודעה בתגובה. סודיות מובטחת לפונה.

המוטציה חוה קליין בשיתוף פעולה עם המוטציה השיפוטית ארז שני התסיסו ילדי פנימיה לתבוע אבא אלמן "שגנב כסף"

מה קורה כשמחברים 2 נוכלים לפסק דין אחד? תשובה: מוטציה. מדובר על המוטציה חוה קליין, אישיות פסיכוטית, נוכלת שמלקקת בימים אלה בארגוני הגברים כאילו היא רוצה לעזור לגברים לפגוש את הילדים שלהם באמצעות המכון לטובת הילד שהקימה. אבל המערכת קיבלה כתבת תדמית שהמוטציה חוה קליין פרסמה על הישג מפוקפק אצל השופט ארז שני, שהוא בעצמו מוטציה, איש מטורף חסר מעצורים, שכל עורכי הדין שונאים להופיע אצלו, למעט חוה קליין, שפיסקה לו רגליים, ולכן זוכה אצלו להטבות ויחס מועדף.

המקרה התפרסם באתר פרקליטים מקבוצת מאקו, אתר יחסי ציבור לעורכי דין בעלויות של מעל 10,000 ש"ח לכתבה. הכותרת הבומבסטית היא זה ש"אב גנב לילדיו את הירושה של אימם.  פורסם ב 11  בדצמבר 2013.

לאורך כל חיינו מלמדים אותנו לסמוך על הורינו, כי הם תמיד ידאגו לנו וישמרו עלינו. לצערנו יש לא מעט מקרים בהם הורים חושבים קודם על טובתם האישית, לפני שהם חושבים על ילדיהם.  שלושה אחים, בין הגילאים 14-18, תבעו את אבי המשפחה, לאחר שהאחרון לקח מהם במרמה 180 אלף ₪, שנותרו להם כירושה לאחר מות אימם. האב הכחיש בתחילה כי לקח את הכסף, אך לאחר מכן שינה מספר גרסאות. באחת הגרסאות הוא טען שהוא קיבל רק חלק מהכסף, כאשר בגרסא אחרת הוא טען כי קיבל את הכסף, אך רצה להשתמש בו בכדי לכסות את החובות של אשתו המנוחה.  כשהאחים הבינו שהאב לקח את כל הכסף שהותירה להם אימם, לעצמו, הם החליטו לתבוע אותו. בעצה אחת עם עורכות הדין, חוה קליין ואיריס אסיף, שכרו האחים את החוקר הפרטי עירד תמיר, אשר הביא ראיות רבות לגניבת האב.

האב ביקש מהבן הבכור למשוך את כל הכסף במזומן

האם המנוחה, שנפטרה בשנות הארבעים לחייה, השאירה אחריה שלושה ילדים, שנים מהם עוד קטינים, מתחת לגיל 18. המנוחה התגרשה מהאב כשש שנים טרם פטירתה, אך לטענת האב, הם המשיכו לחיות יחד כידועים בציבור גם לאחר הגירושים. עם פטירתה, עבר האב להתגורר בדירת המנוחה, יחד עם ילדיהם.  כעובדת מדינה, בוטחה המנוחה בביטוח חיים, כאשר שלושת ילדיה נרשמו כמוטבים בפוליסת הביטוח. עקב פטירתה היה זכאי כל אחד מהם לסכום של 60 אלף ש"ח ובסך הכל כ-180 אלף ש"ח.

הסכומים הללו הועברו לחשבון הבנק של הבן הבכור. "שני הסכומים נמשכו במזומן על ידי הבן הבכור, כיממה לאחר שנכנסו לחשבון", מסבירה עו"ד קליין. ילדי המנוחה טוענים, כי האב הוא שביקש את משיכת הכספים במזומן, ואף לקח לעצמו את הכספים מידי הבן הבכור מיד עם משיכתם.

האב לקח את הכספים ונטש את ילדיו

לדברי עו"ד חוה קליין, האב נטש את שני ילדיו הקטנים יותר, לאחר שקיבל לידיו את הכספים מבנו הבכור, כשהוא מתעלם מהעובדה שמדובר בקטינים.  כך, כשנה לאחר משיכת הכספים, ניתן על ידי בית המשפט צו אפוטרופסות, המעניק את אפוטרופסות הבן האמצעי לאחיו הבכור, שהיה אז חייל בן 19.

האב אמנם לקח את בנו הצעיר עמו, אך גם זה נזקק במהרה למינוי אפוטרופוס, שעה שהוכרז כקטין נזקק. זאת לאחר שאביו ניתק עמו קשר והוא עבר להתגורר בפנימיה ובאפוטרופסות עמותת "ילדים בסיכוי- המועצה לילד החוסה". "ניתן לראות באב כמי שנטל מידי ילדיו את הכספים השייכים להם, בגניבה ובזדון, תוך ניצול אמונו ותמימותו של הבן הבכור, ותוך הפקרתם לגורלם", טוענת עו"ד קליין.

א', הבן הבכור במשפחה, שכיום הוא חייל בצה"ל, סיפר על התנהלותו של אביו בפרשה: "מיד כשהופקד סכום הכסף הראשון בחשבון הבנק  שלי, אשר הועברו אלי בעקבות מותה של אמי, אבא דרש ממני להעביר לו מידית את כל הכסף. בנוסף, הוא איים עליי שאני ואחיי נזרק לרחוב, כי הוא צריך לשלם חובות שאמי השאירה. הייתי מבוהל מאוד, פחדתי שנגור ברחוב אז משכתי 60 אלף ש"ח ונתתי לו. אחר כך העברתי לו עוד פעמיים, סכום דומה, כשבסך הכל הועברו 160 אלף ש"ח. אבא הבטיח לי שהכסף ישמש לכיסוי החובות של אמא, אבל לתדהמתי זה לא קרה. הבנק הטיל עיקולים על הבית בגלל החוב שתפח וכמו כן, נוצר חוב גדול לעירייה. אחת מחברותיה של אמי סיפרה לי שהוא בכלל לא שילם את החובות. התקשרתי אליו והוא הבטיח לשלם אבל לא עשה את זה עד היום. אני עדיין בהלם ממה שקרה. הוא נטש אותי ואת אחיי וכשניסיתי לברר מדוע לא שילם את החובות הוא צעק עליי, קילל ואיים שאם אטריד אותו שוב, הוא יזרוק אותנו לרחוב. בדרכו האכזרית הוא לא רק הפקיר אותנו, אלא הוא גם הוסיף חטא על פשע ולא שילם את החובות של אמי, כפי שהבטיח. במקום זאת, הוא נסע לחו"ל ובזבז את הכסף על בילויים עם החברה החדשה שלו ואפילו לקח לנו את מכשירי הטלויזיה מהדירה".

אפוטרופוס אינו רשאי לקבל מתנות מילדיו הקטינים

האב טען, מנגד, שגירושיו מהמנוחה היו גירושים פיקטיביים, וכי הם היו ידועים בציבור. לדבריו, הוא עדיין פורע הלוואה של המנוחה בסך 50 אלף שקלים כחלק מחובותיה, על אף שאינו חייב לעשות כן. כמו כן, טען האב, כי אין לייחס אמינות לטענות בנו הבכור, שמנסה לנקום בו על כך שהוא מקיים קשרים רומנטיים עם אישה חדשה. לפי ראות עיניו של האב, הוא לא נטש את ילדיו, אלא הם אלה שמנעו ממנו את כניסתו לדירה.

גם בנוגע לכספים, גירסתו של האב מלאה בסתירות. בתחילה, טען שלא קיבל כספים מבנו הבכור. עם שינוי גרסתו החל לטעון שבכל מקרה התכוון הבן להעביר לידיו את הכספים. האב מסביר כי אם בנו העביר לו כספים, הרי ש הייתה זו זכותו לקבל את הכסף ולעשות בו כרצונו, שכן הייתה זו מתנה.

כבוד השופט ארז שני, הגיב על טענה זו של האב, בקובעו כי היא יכולה להוות רמז ראשון לכך שהכספים אכן מצאו דרכם לכיסו. "טענת האב, כי קיבל במתנה את כספי ילדיו ללא תנאי, וללא קשר מה יעשה בהם, אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם הדין".

גבר מכניס שטרות כסף לכיס

האב לא היה צריך לקחת את הכסף מילדיו, גם אם ניתן כמתנה
צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כמו כן, קבע השופט שני, כי אפוטרופוס אינו רשאי לקבל מתנות מילידיו הקטינים ולעשות בהם שימוש לתועלתו, אפילו אם מקור הכספים הוא בחיסכון שחסך לילדיו. לפיכך, הוא דחה את טענת האב, לפיה הוא רשאי היה לקבל את הכספים של ילדיו הקטנים, ולעשות בהם ככל העולה על רוחו.

לאחר משיכת הכספים האב איבד כל עניין בילדיו

השופט שני פסק, כי מצב בו מוסר הבן את הכספים לאביו, נוכח דרישתו התקיפה ולאור מצג על חובות המנוחה, שאם לא ישולמו אזי הוא ואחיו הקטנים יזרקו מן הבית – אינו מצב של "מסירת מתנה". "הכסף ניתן כדי להבטיח את מגורי הילדים בבית דרך סילוק החובות, ובהתאם לדרישה של האב, שהוא בבחינת ההורה האחרון שנותר לילדיו. ברור מאליו שהאב לא היה מצליח לקבל את הכספים, אלמלא היה מצופה ממנו להתנהג כהורה, כפי שבבירור לא נהג".

גם באשר לנטישת האב את בנו הקטן, נזף השופט שני באב. "בהגנתו טען האב כי עקב החובות הכבדים, הוא פנה לשירותי הרווחה על מנת למצוא מקום נוח לבן הקטן. למעשה מדובר במכבסת מילים, שאין בה אלא לכסות על הסרת אחריותו כאב. לאחר משיכת הכספים איבד האב כל עניין בילדיו כולם, והעובדה כי כל הכספים נמשכו בבת אחת מחשבון האח הבכור, מלמדת כי הופעלה עליו דרישה לעשות כך".

האב נטל את כספי ילדיו תוך מצג שווא

עורכת הדין חוה קליין

"האב ניצל את אמונות ותמימותו של בנו הבכור". עו"ד חוה קליין

בנוסף כבוד השופט שני קבע כי אין עוררין על כך שהאב היה שקוע בחובות כבדים לאחר שפוטר מעבודתו, והיה זקוק לכסף מזומן. נטישתו את ילדיו ואובדן האפוטרופסות שלו ללא מחאה, מרמזים על ניכור עמוק ועל אי אכפתיות מצדו כלפי ילדיו. "המנוחה שמרה על ביטוח חיים, שכל מטרתו היה סיוע לילדיה במקרה של פטירה. השארת הכספים בכיסו של האב, תוך שאינו דואג כלל לילדים, היא בגדר אבסורד. נטישתו את ילדיו היא מעשה שאין הדעת סובלת".

בפסק הדין הורה השופט שני לאב, להשיב לילדיו את הכספים שנטל מהם, בסך 180,000 ש"ח, בצמוד למדד ובתוספת הפרשי ריבית. בנוסף, חייב בית המשפט את האב בתשלום הוצאות המשפט של הילדים.

אזהרת נחש צפע: גרשון גרונפלד אפוטרופוס לסחר בילדים מאיים על עו"ד יוסי נקר המייצג הורים באמצעות תלונות שווא בוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: הורים מהללים את עו"ד יוסי נקר ועלי כותבים אנטיוכוס

הרובוט המשומן גרשון גרונפלד תוצרת גרמניה מודל 1942, מגיש תלונות סדרתיות נגד עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, בוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד. בלשכת עורכי הדין כבר התרגלו למכתבים היומיים שלו. הנ"ל עוסק יום-יום בליקוט הפרסומים של עו"ד יוסי נקר מכרטיס הפייסבוק שלו, והוא כבר הפכה לבדיחה נלעגת. הגיע הזמן שלשכת עוה"ד תטיל הוצאות אישיות נגד גרשון גרונפלד בגין כל תלונה מופרכת שהוא מגיש.

כל פרסום שמבצע עו"ד יוסי נקר, הקשורה להגנה על ילדים, שלא נראית לגרונפלד, מייד מוגשת תלונה. כל התלונות מוגשות בשטנץ זהה: "עו"ד יוסי נקר משתלח בי ובמערכת המשפט ומתבטא בסגנון מתלהם תוך איומים מרומזים… אני רואה בהתנהגותו ובסגנון התבטאותו של עוה"ד התנהגות שאינה הולמת ושאינה עומדת בקנה אחד עם התנהגות המצופה מעורך דין".

ראו קישורים כאן:

עו"ד יוסי נקר בדרך כלל מייצג הורים, שילדיהם נלקחו על ידי רשויות הרווחה וגרשון גרונפלד, מונה כאפוטרוס לדין על הילדים, מהם הוא ניזון על כל ילד 1,100 ש"ח תכפילו במאות הילדים עליהם קיבל גרונפלד מינוי ותקבלו סכום אסטרונומי אותו מרוויח גרשון גרונפלד מידי חודש ממדינת ישראל, בלי שהוא נוקף אצבע עבור מי מהילדים.

מבחינת גרשון גרונפלד, המינוי על ילדים צריך להיות עד שהם מגיעים לגיל 18 שנים, שכן הוא מרוויח עליהם משכורת חודשית והמטרה הסופית של עבודתו, היא לדפוק קופה שמנה על הילדים עליהם הוא ממונה. בנסיבות אלה, חובתו של עו"ד יוסי נקר, להתריע ולזעוק את זעקת ההורים שילדיהם הוצאו שלא כדין על ידי רשויות הרווחה, ועל הילדים ממונה גרשון גרונפלד, שרואה עצמו עובדת סוציאלית, ומבחינתו טובת הילד היא לגדול בפנימיות ומוסדות הרווחה עד גיל 18.

אותו גרשון גרונפלד חושב שהפרסומים של עו"ד יוסי נקר המדווח על התעללות בילדים במוסדות הרווחה, מפריעים לו ולחברותיו העו"סיות לעשות את עבודתם ולגרום לילדים לקבל כדורים פסיכיאטריים ולהשכיח מהם שיש להם הורים שאוהבים אותם.

במכתב תלונה מופרך במיוחד, מלין גרשון גרונפלד, שבגלל שעו"ד יוסי נקר, מפרסם בפייסבוק שלו פרסומים, אז הורים וילדיהם מהללים את עו"ד יוסי נקר, ואילו עליו כותבים שהוא אנטיוכוס.

קיראו את מכתב התלונה ואת תגובת עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, היחידי שמחזיר ילדים הביתה, ורואה לנגד עיניו, אך ורק את טובת הילדים.

תגובת עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער על התלונה הזדונית והשקרית של גרשון גרונפלד, כפי שפורסמה בפייסבוק, קובץ pdf (42) יוסי נקר – וזו תגובתי לתלונה החדשה של עו_ד ד_ר גרשון ב. גרונפלד.

תגובת עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער על התלונה של גרשון גרונפלד:

וזו תגובתי לתלונה החדשה של עו"ד ד"ר גרשון ב. גרונפלד

לכבוד
מר שאדי ג'ברין, עו"ד
פרקליט אתיקה – מחוז צפון
לשכת עורכי הדין מחוז הצפון
רח' 15-3002 ח'לת אלדיר
בניין סמיר אבו נסאר
נצרת 16000

ח.נ.,
הנדון: תגובה לתלונת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד- מספרכם 52/16

להלן תגובתי לתלונה נוספת של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, האפוטרופוס לדין האלמותי של הסיוע המשפטי בחיפה.

1. מדובר בתלונה נוספת של עורך דין ד"ר גרשון גרונפלד המנסה להשתמש בלשכת עורכי הדין ובי לקידום עיניניו בתביעותיו נגד צד ג' אחר אשר לטענת עו"ד ד"ר גרונפלד הוציא את דיבתו.

2. מדובר ברדיפה אישית של עו"ד גרונפלד.

3. חבל שעו"ד ד"ר גרונפלד לא מספר את הרקע לתלונתו.

4. תלונת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד היא חלק ממגמה כוללת של מערכת הרווחה ועוזריהם להשתיק ביקורת ציבורית מוצדקת על התנהלות מערכת הרווחה ועוזריה.

5. אין זו הפעם הראשונה שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד מתלונן נגדי כמי שחושף את העוולות נגד לקוחותיי.

6. עד כה כל בתי המשפט לא התיחסו, בלשון המעטה, לתלונותיו של עו"ד גרשון גרונפלד ויש רשימה ארוכה.

7. מה שמנסה עו"ד גרשון גרונפלד בתלונתו הוא להפחידני מהשמעת עמדתי לפיה מן הראוי שבהיותו בעל תפקיד ציבורי ובעניני אפוטרופוס לדין העובד עם הסיוע המשפטי הוא בעל תפקיד ציבורי לא אמור לכהן יותר מעשר שנים לפחות באותו התפקיד.

8. מן הראוי לרענן את השורות של האפוטרופסים לדין בעורכי דין חדשים.

9. עו"ד גרונפלד יודע את עמדתי זו אותה הבעתי אף בנוכחות כבוד השופטת עדנה בן לוי, לא פעם אחת.

10. אין בדברים שכתבתי משום זילות חבר למקצוע.

11. אדגיש שוב, עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד אינו רק חבר למקצוע אלא גם מי שנושא בתפקיד ציבורי. יש לי זכות לבקר מי שנושא בתפקיד ציבורי ואמשיך לבצע תפקידי המקצועי.

12. אציין ואדגיש כי במסגרת ההליכים בבית המשפט בעינינה של הקטינה X. עו"ד גרונפלד אינו עורך דין מייצג. זוהי סוגיה חשובה ביותר. הוא אינו אמור לזכות בהגנה של עו"ד מייצג על פי כללי האתיקה. איני רואה מקום בשלב זה של התלונה לפרט את עמדתי המשפטית בסוגיה זו.

13. מדובר באפוטרופוס לדין ואין חובה שאפוטרופוס לדין יהיה עורך דין.

14. אין אני אחראי על תגובות של אנשים אחרים ברשת הפייסבוק, גם אם התגובות נעשות בעקבות פרסום פוסטים שלי.

15. אין אני אחראי למה עושים אחרים מפרסמים כתוצאה מהפרסומים שלי.

16. אני אחראי רק למה שאני מפרסם.

לעצם התלונה

17. עסקינן בדברים שכתבתי בכתב ערעור לאחר שבדיון הוכחות הסתבר שהן פקידת הסעד XXX והן עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד הסתירו מבית המשפט לנוער בחיפה הקלטות של קטינה טרם הוצאה מביתה, כאשר בהקלטות עולה לטעמנו כי אין כל תוחלת לטענות הרווחה נגד ההורים (אנ מייצג את האם).

18. הסתבר כי כבר בסוף חודש יולי 2015 קיבל עו"ד ד"ר גרונפלד את ההקלטות אודות הקטינה שהוא האפוטרופוס לדין שלה אך לטענתו הוא לא טרח לפתוח את הקבצים ולצפות בהם. כך טען עו"ד ד"ר גרונפלד בבית המשפט לנוער.

19. לטעמי עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא אמר אמת בבית המשפט שעה שטען שלא פתח את הסרטונים/הקלטות ולא צפה בהם.

20. לטעמי לא סביר שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא שוחח עם פקידת הסעד XXX אודות הסרטונים שהעבירה לו בווטסאפ.

21. מן הראוי היה שעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד הה מעמיד את הטלפון שלו לבדיקת מומחה.

22. וכי עו"ד "יקה" כמו עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא יצפה בסרטונים, במיוחד של ילדה שנטען לגביה כי חיבקה אותו.

23. הח"מ טוען באופן המפורש ביותר כי הרשלנות של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, לטענתו שלו, לא לצפות בסרטונים הקשורים לילדה בטיפולו במשך חודשים רבים היא כה חמורה עד כי היא מגיעה כדי "רשלנות זדונית".

24. ששני אנשים, עו"ד גרונפלד ועו"ס XXXXXX נמנעים במשך חודשים ארוכים להביא מידע שיש בידיהם לבית המשפט ולא לערכאה אחת אלא בשתי ערכאות (יצוין כי בבית המשפט המחוזי היו שני דיונים בשני תיקים שונים הנוגעים לעניין) אז מה זה בדיוק אם לא קשירת קשר לפחות על ידי עצימת עיניים.

25. יצוין כי לצורך קשירת קשר מספיקה עצימת עיניים ועו"ד ד"ר גרשון ב. גרונפלד עצם עיניים באופן שגרם נזק ראייתי עצום ללקוחה שלי ולבתה.

26. הכוונה בערעורי היתה למונח "רשלנות זדונית". עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד התרשל באופן זדוני כאשר לטענתו לא צפה בסרטונים/הקלטות של הקטינה.

27. לטעמי עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לא אמר אמת לבית המשפט כאשר טען שלא צפה בסרטונים.

28. כל טענותיי נגד עו"ד גרונפלד נכונות ואני עומד עליהם.

29. מוצע לעו"ד ד"ר גרשון גרונפלד לעשות חשבון נפש במקום להתלונן נגדי.

30. למעלה מן הדרוש אציין כי ערעורי לבית המשפט המחוזי התקבל בניגוד לעמדת עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד, דבר המחזק את טענת ההתנהגות השערוריתית של עו"ד ד"ר גרשון גרונפלד.

31. לא מסרתי כל מסמך לאף אדם.

32. מי שרוצה לקחת את הפוסטים שלי ולפרסם שוב – זכותו ועל אחריותו.

33. אותי לא מעניין מה קורה עם פרסומיי שלי כל עוד פרסומיי שלי עומדים בקריטריונים.

34. אין תגובתי זו פוגעת בזכות מזכויותיי ואין בה כדי למצות את טענותיי.

בכבוד רב ובב"ח,

יוסי נקר, עו"ד

התלונה הזדונית והשקרית של גרשון גרונפלד:

גרשון גרונפלד האנטיוכוס של חיפה הגיש תלונה לוועדת האתיקה לשכת עורכי הדין נגד עו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער שזוכה לאהדה בקרב הציבור, קובץ pdf

גרשון גרונפלד תמונה ראשונהגרשון גרונפלד2 גרשון גרונפלד3 גרשון גרונפלד4 גרשון גרונפלד5 גרשון גרונפלד6 גרשון גרונפלד7 גרשון גרונפלד8 גרשון גרונפלד9 גרשון גרונפלד10גרשון גרונפלד11 גרשון גרונפלד12 גרשון גרונפלד13 גרשון גרונפלד14

גרשון גרונפלד אזהרת נחש צפע מרוויח הון מסחר בילדים

רבקה מקייס ממשיכה להתעלל בהורים: הוציאה צו למערכת "זעקת האימהות" להסיר פרסום על חטיפת הילד פריאל הבן של חן כהן אותו מתעתדת לאמץ גלית נהב מרקיבץ תיק אימוץ 14893-11-15

הטרור בדלתיים סגורות מתגלה במלוא כיעורו, והפעם תודות לעו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, אנו מתוודעים לסיפור מחריד נוסף של חטיפת ילד מאמא טובה וכשירה לאימוץ. ושוב פעם, מדובר ברבקה מקייס, סגנית נשיאת בתי המשפט למשפחה בראשל"צ ופתח-תקווה. מדובר בפמינאצית מספר אחת בישראל, אשר התעללה בגברים ובגללה קמה תנועת האבות לפני עשור שנים. ראו: News1 | בלעדי: פרשת 'השופטת הנוקמת', משמרת מחאה ליד ביתה של השופטת רבקה מקייס, החלטורות של השופטת רבקה מקייס‬‎ – YouTube

אין ספור הפגנות נערכו נגד רבקה מקייס, אין ספור תלונות, ומי שמגגל את שמה קורא סיפורי בלהות המתאימים לסוהרת מאושוויץ. בעברה כתבה מדריך לנשים כיצד להגיש תלונות שווא עם טקסטים מוכנים מראש: "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם שבעלך מבקש מין אוראלי", או "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם אני חוששת לחיי הוא איים עלי שאם לא אתן לו מין הוא ירביץ לי". כל התלונות נגדה נדחו על ידי הנתל"ש ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני. הגיבוי העלה לשופטת הזדונית רבקה מקייס את השתן לראש. וכך היא ממשיכה ומתעללת בעוד הורים וילדיהם.

במקרה שלפנינו, מדובר באמא יפהפיה חן כהן, ולה בן בשם פריאל. שירותי הרווחה גנבו לחן את הילד, שהוא כיום בן 7 שנים, ורוצים להעביר אותו לאימוץ אצל גלית נהב מרקיבץ. ראו בקישור:  אזהרה חמורה לציבור: גלית נהב מרקיבץ, עקרה בלה שהשחלות שלה לא מבייצות – מתכננת לברוח עם פריאל כהן הבן של חן כהן לחו"ל

אין שום סיבה, מדוע האמא חן כהן, לא תגדל את הבן שלה בעצמה. האמא עובדת, יש לה דירה ויש לה את כל התנאים לגדל את הילד שלה באופן אופטימלי.

בגלל מדיניות הדלתיים ההרמטיות, והרדיפה הפיסית של שירותי הרווחה לצוד ילדים לצורכי סחר בילדים לאימוץ, אומנה ופנימיות, סברה השופטת רבקה מקייס, שהיא תוכל לבצע פשעים בדלתיים סגורות ולא תהיה על כך ביקורת ציבורית. אלא שהיא טעתה. כיום, בעידן הסייבר, הדלתיים הסגורות נפתחות לרווחה ברשתות החברתיות בפייסבוק, טוויטר, לינקדאין ועוד, ונגמרו הימים של גרמניה, שהיו רוצחים משפחות ואחר כך טוענים "זה לטובתם".

המקרה של חן כהן הוא קטסטרופה של ממש. רבקה מקייס, החליטה לאשר את אימוץ הילד פריאל, למרות שהילד חוזר ואומר שהוא רוצה לגור עם אמא שלו חן, הוא מכיר את אמא שלו, אוהב אותה עד עמקי נשמתו, והאישה שרוצה לאמץ אותו, היא עקרה ואינה עומדת אפילו לא בתנאי אחד על פי החוק הישראלי, הקובע שמי שיכול לאמץ ילדים זה זוג הורים עד גיל מסויים. המאמצת היא רווקה זקנה, שאינה עומדת בדרישות החוק.

אז הסיפור של חן כהן, דלף לפייסבוק ולרשת, והמאמצת מתלבטת האם היא בכלל רוצה להמשיך בהליך האימוץ, שכן הילד פריאל, שונא את המאמצת שנאת מוות. היא מכוערת, מסריחה, נודף מפיה צחנת מוות בשל השיניים הרקובות שלה, היא מתוסבכת ופסיכית אמיתית. בשביל להשכיח מפריאל את אמא שלו, גלית מרקיבץ, מסממת את הילד בכדורים פסיכיאטריים נוראיים, שגרמו לילד בן 7 להגיע למשקל של כ- 50 ק"ג, משהו מזעזע.

רבקה מקייס קיימה דיון בעקבות הדרישה של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, ושם דרשה מעו"ד יוסי נקר, המייצג את האם, כי ידאג להסיר את הפרסומים בעניינה של חן כהן. כמה טיפשה יכולה להיות רבקה מקייס? ברגע שעו"ד יוסי נקר פנה לקבוצת הפייסבוק זעקת האימהות, מיד מפורסמת הבקשה של העו"ד המומחה, והנה היא מונחת לפניכם:

לכבוד:
מפעילי דף הפייסבוק "חייבים להחזיר לחן כהן את בנה הביתה"
באמצעות פייסבוק
לכבוד: מפעילי האתר "זעקת האמהות"
באמצעות דף הפייסבוק של האתר
לכבוד מפעילי דף הפייסבוק "מאומצים"
באמצעות פייסבוק
לכבוד עו"ד ורדה שטיינברג ברכה
בדואר אלקטרוני
לכבוד גב' לורי שם טוב
בדואר אלקטרוני
לכבוד מר מוטי לייבל
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' דינה עבט
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' אורית סמך
באמצעות פייסבוק
לכבוד גב' אתי אגיסון
באמצעות פייסבוק
א.ג.נ. הנדון: פרסומים בעניין חן כהן והקטין פריאל
בשם שולחתי, גב' חן (חנית) כהן, ובהתאם להחלטת בית משפט לעיניני משפחה מראשון לציון (כב' הש' (ס"נ) ר. מקייס) מיום 5.4.16 בתיק אימוץ 14893-11-15 (פסיקתא), הנני לפנות לכל אחד מכם כדלקמן:
1. ככל שקיימים באתרי האינטרנט ו/או דפי הפייסבוק שתחת שליטתכם פרסומים בעניין שולחתי, חן כהן, ו/או הקטין פריאל, לרבות כתבות, אזכורים, פוסטים, סרטונים ותמונות, הכוללים התייחסות מפורשת או מרומזת להליכים המתנהלים ו/או שהתנהלו בעניינו ו/או לעניין העברתו למשפחה אחרת ו/או התייחסות מפורשת או מרומזת לבני המשפחה המגדלת את הקטין, לרבות פרטים מזהים של מי מן הגורמים הנ"ל, מקום המצאם וכיוצ"ב, אבקש, בשם שולחתי הנ"ל, להסירם לאלתר.
2. ככל שבדעת מי מכם לפרסם פרסום כאמור אבקש בשם שולחתי ועל פי החלטת בית המשפט הנ"ל להימנע מפרסום כאמור.
3. אדגיש כי שולחתי נדרשת לפעול באופן נמרץ להסרת פרסומים בעניין הקטין הנ"ל, ומתוקף כך היא נדרשת לפנות בכתב אל כל אחד מכם, כאמור בפניה זו, וכן היא נדרשת למנוע פרסומים עתידיים.
4. אודה לכל אחד מכם מראש אם תאשרו את קבלת מכתבי זה שכן עליי ליתן אסמכתאות לפנייתי זו.
בברכה,
יוסי נקר, עו"ד
תגובת קבוצת זעקת האימהות:

07:45

זעקת האמהות
עו"ד יוסי נקר יקר ונכבד (ביותר!),
המערכת מוקירה ומעריכה ביותר את עבודתך המעולה למען זכויות ילדים והורים.
המערכת שמה זין על הטינופת רבקה מקייס, זוכת פרס ד"ר מנגלה לשנים 2006 – 2016 להתעללות במשפחה.
מדובר בפמינאצית מספר אחת בישראל, אשר התעללה בגברים ובגללה קמה תנועת האבות לפני עשור שנים. מי שמגגל את שמה קורא סיפורי בלהות המתאימים לסוהרת מאושוויץ.
בעברה כתבה מדריך לנשים כיצד להגיש תלונות שווא עם טקסטים מוכנים מראש: "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם שבעלך מבקש מין אוראלי", או "הרימי טלפון למשטרה ואימרי להם אני חוששת לחיי הוא איים עלי שאם לא אתן לו מין הוא ירביץ לי".
ובנימה אופטימית זו, נאחל לך הצלחה בכל התיקים שאתה מטפל ועוד תטפל, ושתמשיך להחזיר ילדים הביתה.
שלך בהערכה רבה,
מערכת זעקת האימהות

1 2 3בתמונה:  רבקה מקייס: החיוך שעל פניה הוא אותו החיוך שדר' מנגלה היה מחייך בעודו מתבשם מעצמו בסלקציות שעל הרמפות באושוויץ

Untitled

החלטת השופטת רבקה מקייס היא דוגמא להפקרות משפטית. במקום להשיב לאמא הכשירה חן כהן את הבן שלה ולהפסיק את העוול שנגרם לאמא, השופטת רבקה מקייס מעודדת את סחר הילדים לאימוץ, עושה טובות לחברותיה העו"סיות ואין לה שום בעיה להרוס חיים של קטין בן 7 שנים תוך פגיעה בנפשו הרכה של הילד שזה בלתי נסלח. והמערכת הרקובה שותקת כהרגלה, רואה את ההפקרות ושותקת. מה הפלא שהורים הבינו שכך אי אפשר להמשיך ויש לפרסם את הזוועות.

 נאחל לשופטת רבקה מקייס הארורה, שיום אחד תטעם מהמרורים והקלון שהיא עצמה ממיטה  יחד עם סוחרות הילדים במשרד הרווחה על ילדיה שלה.

פריאל רוצה את אמא שלו חן כהן

פריאל רוצה את אמא שלו חן כהן

בתמונה: חן כהן היפה אמא של פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה - פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה – פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה - פריאל

חן כהן היפה אמא של פריאל. תראו כמה שהבובה חן כהן עצובה, כי גנבו לה את פרי רחמה – פריאל

יעל שטרית היא מתלוננת השווא נגד הבכיר בש"ס אשר מדינה, עו"ד חוה קליין מייצגת נוכלת נימפומנית חרדית שנותבה לשופט ארז שני בזכות שיטת "קליין המענגת" תמ"ש 30423-12-15

על "סטלה המגמרת" שמעתם? עכשיו תשמעו על "קליין המענגת". על זה שעו"ד חוה קליין מענגת באיבריה את אפי נוה, כולכם שמעתם. יקירתו של אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, עוה"ד חוה קליין הגישה תביעת נזיקין על אונס שלא היה ולא נברא מטעם מעלילת שווא בשם יעל שטרית, שפיתתה את הבעל של אחותה לזיין לה את הצורה, וכשאחותה שנשואה לאשר מדינה כמעט קיבלה התמוטטות עצבים, וכמעט מתה, חוה קליין החליטה להוסיף שמן למדורה ולהתחיל לסחוט.

לסחטנית חוה קליין יש שיטות סחיטה מיומנות. היא רוצה לסחוט 4 מיליון ש"ח. היא יודעת איך לנתב תיקים אל השופט ארז שני, עוד חרמן שחוגג על הפות הפעור של חוה ליין. זה מה שנקרא "קליין המענגת". קליין טענה שיחסי משפחה בין אשר מדינה, והמתלוננת יעל שטרית מצדיקים הגשת תביעה בדלתיים סגורות. השופט ארז שני החליט לבזות את הגבר ולפרסם את שמו, כדי שחוה קליין תוכל לצאת לעיתונות.  אשר מדינה החליט לקחת את עוה"ד רון לוינטל אשר יעץ לו חד משמעית שאם ארז שני הורה לפרסם את שמו, אז זכותו לפרסם את שמה של המתלוננת, יעל שטרית, וזאת דרך תביעה בבית המשפט האזרחי, שדלתותיו פתוחות.

חוה קליין מתהדרת בהישגים שלה. אחרי שניסתה לסחוט 4,000,000 ש"ח, כתבה כך:

"אתמול (4 באפריל 2016) התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב׳ השופט גייפמן) לפרסם פרטים מתוך תיק בו מייצג משרדי בבית המשפט למשפחה בתל אביב (כב׳ השופט ארז שני), בתביעת נזיקין של נפגעת תקיפה מינית יעל שטרית (בתוך המשפחה!). 

השופטים קבעו כי זכות הציבור לדעת והאינטרס הציבורי, כאשר מדובר באיש ציבור שפגע במרשתי, עולה על שיקולים אחרים.

גופן ונפשן של נשים אינן הפקר, גם לא בתוך המשפחה, גם לא במגזר החרדי. הבחורה החרדית הזו שחייה נהרסו לאחר שנאנסה ונוצלה מינית ונפשית קשות על ידי קרוב משפחתה, חרדי גם הוא, אמיצה כל כך, ומתמודדת עם הליך משפטי לא פשוט, שיכול היה להימנע אלמלא הפוגע (לאחר שהודה והורשע בתקיפתה בהליך הפלילי המתנהל כנגדו!) היה מתעקש לנהל את ההליך בכפייתיות.

מזל שיש שופטים בתל אביב. מצ״ב כתבה בידיעות אחרונות, שהגישו לבית המשפט את הבקשה המורכבת לפרסם פרטים מתוך תיק המשפחה (שבמהותו לכתחילה מתנהל בדלתיים סגורות ואסור לפרסום, והשופטים גם בבית המשפט למשפחה וגם במחוזי נענו לבקשתם והתירו לפרסם)".

אלא שבכלל לא מדובר בעבירה בתוך המשפחה. מדובר בבעל ואשתו שעברו מסכת של רדיפה על ידי האחות של האישה שבה בגדו שבכלל התגוררה בעיר אחרת. היא זו שחידשה קשריה עם אחותה, והחלה לחזר אחרי אשר מדינה ואמרה לו כמה הוא יפה וחתיך, וכמה היא רוצה את הזין שלו בפה שלה, ובתחת שלה. לא פלא שחוה קליין שבעצמה משתמשת בפה, בפות ובתחת לתפוס בכירים כגון אפי נווה וארז שני, מוכנה לשקר שכאילו זו: "עבירה בתוך המשפחה". ממש בדיחה. תקראו את הודעות הסמס של הנוכלת יעל שטרית.

הסיפור החל כאשר יעל שטרית צעירה חרדית שהייתה מאוהבת בגיסה דרשה ממנו פיצוי של ארבעה מיליון שקל. לטענתה, במהלך מערכת יחסים רומנטית ביניהם שהתחילה לפני חמש שנים, כשהייתה בת 18, הוא אנס אותה פעמים רבות וביצע בה מעשים מגונים. כדי שהפרשה לא תיחשף הסכים מדינה ללכת לבוררות בבית־דין חשוב של העדה החרדית, ונקבע כי ישלם לה 400 אלף ש"ח פיצוי.

אשר מדינה ביקש את הפסיקה. היא הסכימה ובמקביל התלוננה במשטרה שהוא אנס אותה. המשטרה סיימה בינתיים את החקירה והעבירה את התיק להכרעת הפרקליטות. נוסף על כך התלוננה הצעירה במשטרה שהוא תקף אותה. הוא הועמד לדין בפני השופט שמאי בקר, הורשע וממתין לגזר דינו.

בתוך כך הגישה נגדו הצעירה תביעה בעניין האונס לכאורה לבית־המשפט לענייני משפחה באמצעות עוה"ד חוה קליין ושרי נוימן. בבקשה שהגישו "ידיעות אחרונות", על ידי פז מוזר ממשרד ליבליך־מוזר, התיר השופט ארז שני לפרסום את שמו של אשר מדינה וכן פרטים מהפרשה.

לפרשנותו של עו"ד רון לוינטל, מומחה לשון הרע, משתמעת מהפסיקה זכות הגנה עצמית לפרסם את שם המתלוננת.

מהתביעה עולה כי מערכת היחסים החלה כשהיא הייתה נערה והוא היה גבר חתיך, מושך וכריזמטי בעל מעמד בחברה החרדית. אשר מדינה גדול ממנה ב- 8 שנים. היא תיארה לעצמה שיש לו זין גדול, מפנק, ופורה ביותר. היא חשקה בזרעו. לדבריה, במשך חמש שנים "אנס" אותה וביצע בה מעשים מגונים. לטענתה, בעקבות כך "נהרסו" חייה, והיא אינה יכולה להקים משפחה, כל עוד לא קיבלה את כספי הסחיטה. ברור שאף גבר לא רוצה אותה והיא לא תינשא לעולם.  מקסימום תהפוך שפחת מין לחוה קליין עצמה, שעוד מעט ייגמרו לה הגברים שהיא מענגת.

פסיכולוגית שמטפלת ביעל שטרית כתבה שהיא "הסכימה עם מעשיו של מדינה תוך הפעלת מנגנוני ניתוק ואובדן ביטחון עצמי ומתוך אי־רצון לפגוע במשפחתה ובאשתו".

מדינה, המיוצג על ידי עו"ד אלקנה בישיץ אצל ארז שני, מאשר כי היה לו קשר עם הצעירה, אך טוען כי לא רק שהכל היה מרצונה אלא שהיא אף הייתה אובססיבית כלפיו, כי התרגלה לכך שהפה שלה בתוך הזין שלו, וקשה לה לחיות בלי זין בפה. את הטענות על אונס לכאורה הוא דוחה בתוקף.

הפרשה מעוררת הדים בעולם החרדי שכן מדינה מקורב לצמרת ש"ס. לפני כשנה ערך אירוע שאליו הגיעו ראשי התנועה. ראש הממשלה נתניהו שלח ברכה באמצעות וידאו.  יום לאחר ההחלטה להתיר את שמו לפרסום שלח מנכ"ל ש"ס למדינה הזמנה לשימוע לפני פיטורים. שלשום נמסר מש"ס כי מדינה הוא "בסך הכל עוזר למנהל הסיעה בכנסת והוא מהזוטרים בש"ס".

1212.jpg

כאשר שאלו את חוה קליין בפייסבוק האם מרשתה היא לא סתם עוד נוכלת סחטנית, ענתה חוה קליין:  חוה קליין עו״ד לדיני משפחה "ממש לא נכון. הנפגעת כל כך רצתה להמשיך בחייה ולהשתקם. אבל האדון מסרב באובססיביות לאפשר לה להשתקם. רוצה לראות אותה שוב ושוב בדיונים. מחפש סיבות להיפגש. האדון גם לא שילם את הבוררות ולכן הגיעה התביעה, בשלב מאוחר יותר".

22

קבלו את התביעה שהגיש עו"ד רון לוינטל בשם אשר מדינה בבית משפט השלום בראשל"צ בדלתיים פתוחות, אשר הופצה ע"י רון לוינטל לכל העולם ואחותו. כידוע לעו"ד רון לוינטל ולארז שני יש חשבון פתוח, בגלל שגרושתו של ארז שני הפעילה את לוינטל כדי להוציא ממנו כסף, ולוינטל הפסיד.

כתב תביעה – יעל שטרית תובעת 4 מיליון ש"ח מאשר מדינה, תמש 30423-12-15 שופט ארז שני ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א, קובץ pdf

כתב הגנה – אשר מדינה – יעל שיטרית – תמ"ש 30423-12-15 ביהמ"ש לענייני משפחה שופט ארז שני, קובץ pdf

כתב תביעה – אשר מדינה תובע את יעל שטרית תביעת לשון הרע בסך 400,000 ש"ח בביהמ"ש שלום בראשון לציון בדלתיים פתוחות, קובץ pdf

פרוטוקול דיון ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א שופט ארז שני מיום 15.3.16 תמ"ש 30423-12-15, קובץ pdf

החלטה ארז שני להתיר פרסום השם של אשר מדינה בלבד 30.3.16, קישור קובץ pdf

000100020003000400050006000700080009001000110012001300140015001600170018001900200021002200230024002500260027002800290030003100320033003400350036003700380039004000410042004300440045004600470048004900500051005200530054005500560057005800590060

חוה קליין

00010002000300040005

ועכשיו התרשמו מכמויות השקר וןהארס של חוה קליין, שהתחרמנה על ארז שני בכנס באילת בפומבי, ואחד כך פרשו לסוויטה.

00010002000300040005000600070008000900100011001200130014001500160017001800190020002100220023002400250026002700280029003000310032003300340035003600370038003900400041004200430044004500460047004800490050005100520053

וכעת כתב ההגנה של אשר מדינה:

0001000200030004000500060007000800090010001100120013001400150016001700180019002000210022002300240025002600270028002900300031

המעלילנית חוה קליין משבחת את עצמה בקבוצה א' זה אבא. הפסיכולוגית שלה והיועצים שלה תפרו חוות דעת שקרית והזויה נגד גבר נשוי:

אמיר שיפרמן - עוכרת דין חוה קליין היא מכוחותינו. איכס

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי משקרת ומפרה צו איסור פרסום שהיא דרשה. ציטטה בפייסבוק דברים שאמר עו"ד שלומי וינברג המייצג אותה ורימתה כאילו שהדברים נכתבו על ידי השופט גדעון גינת ע"א 46886-03-16

ליטל יעקובוביץ-דראי בנוסף להיותה גנבה, רמאית ונוכלת סדרתית, היא גם שקרנית ומאחזת עיניים מהסוג הנחות ביותר. 2 ערכאות קבעו שהיא ביצעה הונאה ומרמה כשסירבה להחזיר ללקוח שלה עופר בן-יעקב את כספו: אחת היא ערכאת בוררות מטעם לשכת עורכי הדין – בפסק דין שניתן ביום 23/3/2014, נפסק על ידי הבורר עו"ד אלי הלם, כי על עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, להשיב בפועל "כל סכום שגבתה בפועל מהתובע העולה על מחצית שכר הטרחה", ונפסק כי עליה לשלם הוצאות הבוררות ושכר טרחת עו"ד של התובע בן יעקב בסך 6,500 ש"ח.

על קביעה זו חזר השופט יאיר דלוגין וקבע שרימתה והתנהלה בחוסר תום לב ויש להגיש נגדה כתב אישום פלילי על מעשיה. קיראו בקישורים:

החלטת הבורר הקליקו כאן.

השופט יאיר דלוגין קבע: עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי רימתה לקוח, התנהלה בחוסר תום לב, ויש להגיש נגדה כתב אישום על מרמה – תא"מ 13738-06-13 ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב ;

עו"ד ליטל יעקובוBיץ דראי הגישה ערעור: "אני לא נוכלת, אני רק רמאית" – על הזכות להכפיש את מי שמכפיש ;

בערעור שהגישה עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי לביהמ"ש המחוזי, היא ידעה שתפסיד בערעור, ועל כן סיכמה עם ב"כ עופר בן יעקב, שהיא תוותר על הכסף שנפסק לזכותה בסך 10,000 ש"ח בפסק הדין של השופט דלוגין. בהודעה על הסכם פשרה בערעור, היא דרשה כי יינתן צו קבוע האוסר על פרסום פסק הדין של השופט יאיר דלוגין, על החלטות הביניים ושמות הצדדים. על כך ניתן פסק דין המקבל את הדרישות ההזויות שלה.

בפועל, ליטל יעקובוביץ-דראי, הפרה את צו איסור הפרסום אותו היא עצמה דרשה, ובשיא החוצפה היא ציטטה בכרטיס הפייסבוק שלה, חלק מפרוטוקול חסוי בו דיבר עו"ד שלומי וינברג המייצג אותה בהליכים, כאילו הדברים שעו"ד שלומי וינברג אמר, נאמרו על ידי השופט גדעון גינת. ראו:

ליטל יעקובוביץ דראיראו מי אמר את הדברים:

ליטל יעקובוביץ-דראי, גם שקרנית, גם גנבת, גם נוכלת, וגם רמאית וגם מפרה צווי איסור פרסום שהיא דרשה וגם משקרת את החברים שלה כאילו השופט גדעון גינת כתב דברים בעדה בעוד שמי שאמר את הדברים הללו היה עורך הדין שלומי וינברג

ליטל יעקובוביץ-דראי, גם שקרנית, גם גנבת, גם נוכלת, וגם רמאית וגם מפרה צווי איסור פרסום שהיא דרשה וגם משקרת את החברים שלה כאילו השופט גדעון גינת כתב דברים בעדה בעוד שמי שאמר את הדברים הללו היה עורך הדין שלומי וינברג

עו"ד יעקובוביץ-דראי הפרה איסור פרסום שניתן לבקשתה

איתמר לוין, http://www.news1.co.il/Archive/001-D-377675-00.html

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי ביקשה וקיבלה צו איסור פרסום על פסק דין נגדה – ואז הפרה צו נוסף, שניתן לבקשתה, כאשר מיהרה לחגוג את ביטולו של אותו פסק דין

לעו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי יש תפיסה משונה מאוד, בלשון המעטה, לגבי עקרון פומביות הדיון ולגבי צווי איסור פרסום. הנה הסיפור.

לפני מספר שבועות ניתן פסק דין בתביעה שהגישה יעקובוביץ-דראי נגד לקוח לשעבר, ואשר כלל אמירות לא נעימות כלפיה. ההליך כולו – שאותו כאמור יזמה יעקובוביץ-דראי – נוהל בדלתיים פתוחות. אבל אחרי שניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מיהרה יעקובוביץ-דראי וביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לאסור את פרסומו.

השופט גדעון גינת נענה לבקשה, שהיא בהחלט יוצאת דופן. ככלות הכל, קשה לזכור מתי אדם מן היישוב שאינו עורך דין, קיבל צו שכזה על פסק דין שאינו עוסק בצנעת הפרט, ושכאמור ניתן בהליך שהוא עצמו יזם.

יעקובוביץ-דראי הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. בהמשך הסכימו היא והלקוח-לשעבר שבית המשפט המחוזי יקבל את הערעור וימחק את פסק דינו של בית משפט השלום. בדיון שהתקיים בפני השופט גינת, הוסכם אפילו שייקבע שהקביעות באותו פסק דין היו שגויות מיסודן. והיה שם עוד סעיף: "בית המשפט הנכבד יתן צו קבוע, האוסר על הצדדים לפרסם כל פרט אודות המחלוקת ביניהם נשוא פסק הדין [מספר התיק] ואודות ההליכים שהתקיימו ביניהם בתיק זה". כלומר: סוכם שגם פסק הדין בערעור יהיה אסור בפרסום.

אז למה אנחנו מפרסמים אותו? כי תנחשו מי הפר את הצו הזה. נכון, יעקובוביץ-דראי. הגברת העלתה (4.4.16) לפייסבוק שלה פוסט צוהל ושמח. אחרי שסיפרה על ערכיה הנעלים ועל המאבק שניהלה לשמירת שמה הטוב, היא הוסיפה: "היום לשמחתי תמה המערכה. הערעור שהגשתי התקבל (!!!) וביהמ"ש המחוזי ביטל את פסק הדין שניתן בביהמ"ש השלום (!!!). אין לי אלא לצטט לכם מתוך מה שנכתב בפסק הדין: 'הקביעות המשפטיות והעובדתיות שנקבעו בפסק דינו של ביהמ"ש קמא הן שגויות ובטלות. לא דבק רבב במעשיה של המערערת".

כדי שלא יהיה ספק, יעקובוביץ-דראי צירפה לפוסט – בו ציטטה פסק דין שהיא עצמה ביקשה להטיל עליו צו איסור פרסום – צילום של כמה שורות מתוך פסק הדין. לא צריך ראייה טובה מדי כדי לראות, שמאחורי אותן שורות מופיעות האותיות האחרונות של המילים: "בדלתיים סגורות". אז מה, גברת יעקובוביץ-דראי, איסורי פרסום חלים רק כאשר הם משרתים אותך? ופומביות הדיון קיימת רק כאשר היא מתאימה לך?

ליטל יעקובוביץ דראי

ביהמ"ש מחוזי ת"א שופט גדעון גינת עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב – פסק דין, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011

האלכוהוליסט הרוסי עו"ד סרגיי (דוד) מורין פותח תיבת פנדורה למרשתו אירינה חייטוביץ שהורשעה בסחיטת לקוחה

שוק עריכת הדין מוצף בכל מיני ארחי פרחי שהולכים למכללות, משלמים כמה שקלים ומקבלים תואר עורך דין. הזבל שבזבל שבהם הופך לעובדים בשירות המדינה. אחר כך כשהם יוצאים לשוק החופשי, הם נהפכים קבצני תיקים, מקוששים לקוחות מפה ומשם, ומוכנים לכתוב מכתבי הפחדה תמורת 50 ש"ח לעמוד.  המערכת נתקלה בעו"ד שכזה, סרגיי מורין ממשרד נחמני, בר מורין מנתניה.

אותו סרגיי מורין עבד בשירות המדינה, כיום הוא מעיד על עצמו כמומחה למגדר, פמיניזם ועוד כל מיני התמחויות מפוקפקות. לטענתו, שימש תובע צבאי שהכניס נערים פלסטינים שזרקו אבנים למעצרים. אח"כ שימש יועץ זוטר לראש רשות התאגידים במשרד המשפטים, שם יעץ איך למלא טפסים עם שמות של בעלי מניות. שם שתה הרבה תה וקפה וגירבץ מהבוקר עד 14:00 כשהלך הבייתה. כיום הוא טוען שתחומי עניינו מגוונים: ייעוץ בליטיגציה בתחום הפלילי, ייעוץ וייצוג למשרדי ממשלה בתחומי אכיפה פלילית של פעילות מסחרית תקינה, לרבות אכיפת דיני התכנון והבנייה; במשפט מינהלי,  עבודה, עובדים זרים, צבא וביטחון, רגולציה של דיני התאגידים, קניין רוחני, עבירות כלכליות, עבירות מסים; הברחת טובין, חוקי רישוי, מרמה והפרת אמונים; עדויות מומחים, תעבורה, השתמטות משירות צבאי, שימוש בנשק, סמים, טוהר המידות, ותאונות אימונים.

בקיצור הנ"ל חושב שהוא איש אשכולות, ידו בכל ויד כל בו. עושה מכל הבא ליד. נוגע בכל דבר. ממש רשימת מכולות של התמחויות. בין התמחויותיו שהוא לא מעיד עליהן, כנראה הוא חושב שהוא מבין בלשון הרע, ודיני השתקת פרסומים SLAPP. נודע לנו שהנ"ל גבה מאחת, פושעת בשם אירנה חייטוביץ סכום של 50 ש"ח לעמוד, ובסך הכל 275 ש"ח עבור המכתב הבא, בו הוא מאיים על ערוצי תקשורת באינטרנט שהוא יתבע אותם, אם לא יורידו כתבה שמציגה את מרשתו, אירינה חייטוביץ באור שלילי.

נשאלת השאלה האם הנ"ל הועיל למרשתו? נתחיל בזה שהפרסומים על מעשיה הפליליים פורסמו בכלבוטק. כלבוטק הציגו אותה כנוכלת ורמאית. עד שכלבוטק מסכים להסתכן ולקחת על עצמו סיפור של נוכלות, הכתבה עוברת אין ספור אישורים של יועצים משפטיים. את הכתבה על אירינה חייטוביץ בכלבוטק הוא לא יכול להוריד. במקום זאת הוא פונה למי שמדווח על הכתבה בכלבוטק ומתחיל לאיים. אלא שעצם הפנייה היא עצמה אירוע חדשותי, ולכן זה מצדיק אייטם חדש. האם היה שווה לאירנה חייטוביץ להפעיל את שירותיו העלובים של סרגיי מורין לאיים בתביעות לשון הרע? היא זו שתחליט בעצמה, לאור העובדה שסרגיי מורין יצר כעת אייטם עיתונאי חדש, שרק מחזק במנוע החיפוש של גוגל את התוצאות הישנות, כי עצם הכתבה החדשה, מסמנת לגוגל שהסיפור עדיין חדשותי, ושעדיין יש בדברים ענין לציבור.

כך יוזנקו התוצאות הישנות לצמרת תוצאות החיפוש בגוגל, והלקוחה אירינה יצאה ושכרה בהפסדה. רצתה להשתיק פרשה, והולידה פרשה חדשה עם אייטם חדש וכותרות חדשות. כנראה יש עורכי דין טפשים שעדיין לא הבינו שהאיומים שלהם מסבים נזק ללקוחות שלהם, כי הם עצמם מעלים נשכחות באוב.  וכל זאת תמורת 275 ש"ח למכתב????   עלוב.  פטתי.

שימו לב גם לאיכות הטענות במכתב. עלבון לאינטלגנציה. סרגיי מורין טוען שבגלל שההליכים הפליליים נגד מרשתו הסתיימו באי הרשעה, הרי שאסור לציבור לפרסם את המידע על אי הרשעה. באיזה עולם חי הרוסי השתיין הזה? כמה וודקה סרגיי מורין שתה? פסיכיאטרית שעשקה וסחטה את הלקוחה שלה עומדת לדין פלילי. תיק פלילי מתנהל בדלתיים פתוחות. למי אכפת אם התיק הסתיים בהרשעה, אי הרשעה או בזיכוי? עצם העובדה שהיא הועמדה לדין זה חדשות וזה ראוי לפרסום. מה שתעשה חייטוביץ עם אי ההרשעה שקיבלה יועיל לה במלחמותיה מול הוועדה לרישוי פסיכיאטרים שלא ישללו לה את הרישיון, אבל לציבור מותר לדעת שהנ"ל סרחה, והועמדה לדין, ונמצאה אשמה, ללא הרשעה.  היא הרי לא זוכתה.

מלבד העובדה שיש נגד חייטוביץ כתבה בכלבוטק עם צילומים במצלמה סמוייה, והכרעת דין פלילית, מה בדיוק יעשה סרגיי מורין בבית המשפט??? יטען שנכון שמרשתו סחטה את הלקוחה שלה, אבל הפרשנות שניתנת לסחיטה לא מדוייקת? בדיחה. השופט יצחק לו בפנים. בינתיים הוא וחייטוביץ יצברו עוד ועוד כותרות. זה מה שינקה לחייטוביץ את השם הרע שלה? הרי שם טוב אין לה.

די משעשעת הייתה פסקת הסיום. אדון סרגיי מורין ניסח פסקה שלמה של התנצלות שעליה הוא מבקש לחתום. איך אפשר לחתום על מסמך כזה, כאשר כלבוטק עצמו הציג את חייטוביץ מאיימת וסוחטת לקוחה? איך אפשר בכלל לדעת שנגרם לחייטוביץ נזק, אם היא בכלל לא מפרטת איזה נזק נגרם לה? למה בכלל סרגיי מורין לא הולך אל המקור שפתח את קופת השרצים של אירינה חייטוביץ, לכלבוטק, ותובע אותם??? אידיוט? פדרסט? מי יודע?  לפחות נתנחם שחייטוביץ קיבלה את מה שמגיע לה.

1

000100020003000400050006

דניאל אמבש חף מפשע קמפיין הפרקליטות בערוץ 10 להפללת חף מפשע

דניאל אמבש נידון ל- 26 שנות מאסר על ניהול כת והתעללות בילדיו ונשותיו. ההרשעה בוססה על עדות אחת הנשים מתוך 6 נשים, ו- 4 מילדיו מתוך 17 הילדים שלו.

דניאל ניהל אורח חיים פוליאמורי , הנשים שלו הסכימו לכך, ונכנסו למערכת יחסים זו מתוך בחירה וילדו לו כולן יחדיו 17 ילדים.

מדינת ישראל נגד פוליאמוריה, אולם אין חוק האוסר על ריבוי נשים. אז איך עוקפים את החוק? לוקחים את הגבר ומלבישים עליו מעשי אונס, התעללות, הכאות ועוד.

הילדים נכלאו במוסדות הרווחה: הבנות נכלאו במוסד "רותם" בנגב לנערות עברייניות,  והילדים אושפזו אשפוזים פסיכיאטריים וגם הם נשלחו למוסד לנערים עבריינים, כשאומרים להם שאם לא יעידו נגד אבא שלהם שהוא אנס, הכה אותם והתעלל בהם, יאשימו אותם באונס והתעללות באחים שלהם.

אחת הקטינות בהיותה שוהה במוסד "רותם" לנערות עברייניות נכנסה להיריון מאב לא ידוע. הרווחה אמרה לה שאם היא רוצה להחזיק בילד שהרתה, עליה להעיד נגד אביה, והיא הסכימה.

מתוך 17 הילדים, 4 העידו נגד אביהם.

מתוך 6 הנשים, אישה אחת העידה נגד דניאל אמבש.

הילדים והנשים, חזרו בהם מאוחר יותר מעדותם זו, אולם שופטי המחוזי סירבו לקבל את החזרה מההודאה.

המשפחה פורקה לרסיסים, נגרם לנשים ולילדים נזק עצום, שכן הילדים במשמורת המדינה עברו הסתה וניכור הורי חמור נגד האבא והאימהות.

ביום שישי, שודר בערוץ 10 קמפיין הממומן כולו על ידי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) כדי להמשיך את מסע הדמוניזציה נגד דניאל אמבש.

דניאל אמבש הגיש ערעור שנדון בביהמ"ש העליון ובו ראיות חדשות המוכיחות את חפותו.

הפרקליטות כל כך חוששת מההליך החדש, שהיא הוציאה צו איסור פרסום לנשים לפרסם את הסיפור שלהם, אולם הרשתה לערוץ 10 ולכל מי שמשמיץ את דניאל אמבש לספר את הסיפור בהרחבה, כולל ללשכת עורכי הדין, לקיים כנס על כתות, שבו נשוא הכנס הוא דניאל אמבש ונשותיו, הכל גלוי בשמו המלא. אולם על הנשים נאסר להגות את שמו.

המהלך של פרקליטות המדינה מסוכן לכל אחד וממחיש בצורה מבהילה, כיצד ניתן לתפור תיק לכל אחד מאיתנו.

את הספר של נשות דניאל אמבש: "סיפורן של נשות דניאל אמבש – כאשר שש נשים החליטו להתחתן עם איש אחד", ניתן לקרוא בקישור: http://wp.me/pxMec-3yb

לילך רנן חוקרת משטרת ירושלים

לילך רנן חוקרת משטרת ירושלים

קישורים:

קראו לנו "שפחות", סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש שנידון ל- 26 שנות מאסר בכלא על לא עוול בכפו

תיעוד חקירת ילדים במשטרת ישראל החוקר רונן מזרחי מתנפל וצרחות ואלימות על קטין

שיטות משטרת ישראל לחקירת עדים החוקרת לילך רנן, קיללה נחקרת: "מזדיינת מלקקת חרא מתחתונים" את החקירה ניהלו לילך רנן, איציק לוי, אשר ליזמי ולילך רנן

שופט נוער שמעון לייבו נעלב מקומדיה סרטון סאטירי באינטרנט ודורש הסרתה

צינור לילה: נשות דניאל אמבש מעלות סרטונים סאטיריים על הרשעת בן זוגן שהורשע בשעבוד מנטלי

לשכת רווחה חיפה והאפוטרופוס גרשון גרונפלד ביקשו לצמצם מפגשים של קטינה במשפ' אומנה עם אמה הביולוגית. שופט המחוזי סארי ג'יוסי הרחיב המפגשים וציטט את דברי הילדה: "לאמא אני מתגעגעת אליך מאוד שאני אחזור אלייך בקרוב. אני הרי אוהבת אותך מכל האמהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות ותמיד אוהב אותך יותר מכוווולם…" עו"ד יוסי נקר ייצג את האם ענ"א 51223-02-16

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pWlBP-pz

"לאמא xx אני מתגעגעת אלייך מאוד, שאני אחזור אלייך בקרוב. אני אוהבת אותך מאוד. אני הרי אוהבת אותך מכל האימהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות. תמיד אוהב אותך יותר מכוווולם. את יפה מאוד, את מתוקה ואת תהיי אמא שלי ורק שלי".

מתוך פסק הדין של השופט סארי ג'יוסי, ביהמ"ש מחוזי חיפה, ענ"א 51223-02-16.

בתיק זה, ייצג עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער את האם שבתה הוצאה ממשמורתה לאחר שהתמכרה לסמים. השופטת עדנה בן לוי סברה בתיק  תנ"ז 13279-08-12, כי אין להרחיב את הסדרי הראיה בין האם לבתה ואין להגדיל זמן שיחות טלפון עם הילדה, עקב המלצות האפוטרופוס גרשון גרונפלד.

מדובר באם שבתה הוצאה ממשמורתה בסמוך ללידתה והועברה מאז מספר משפחות אומנה. בשנת 2011 הוחזרה הקטינה לאמה וניתן לה צו השגחה בקהילה. בפברואר 2014 הוצאה הקטינה ממשמורת האם בצו חירום, לאחר שהאם כפי הנראה עישנה סמים, והילדה נשלחה למשפחת קלט. בדצמבר 2014 ביהמ"ש לנוער העביר את הקטינה למשפחת אומנה. האם התמידה במפגשים השבועיים עם בתה, נגמלה מסמים, ועשתה הכל להחזיר את בתה למשמורתה. בדיקת דם לאיתור סמים שנערכה לאם, ללא שידעה עליה מראש, הראתה שהאם נקיה. בחודש נובמבר 2015 הגישה האם לביהמ"ש לנוער (שופטת עדנה בן לוי) באמצעות עו"ד יוסי נקר, בקשה לביטול הנזקקות ודרכי טיפול, ונקבע דיון הוכחות ליום 17/3/16. בנוסף, עו"ד יוסי נקר הגיש בקשה להרחבת מפגשים בין האם לבתה, כשהוא מבקש שהמפגשים יתקיימו מידי שבוע ושיחות הטלפון יתאפשרו בהיקף נרחב.

משרד הרווחה והאפוטרופוס גרשון גרונפלד התנגדו, וטענו כי הרחבת המפגשים "תסכן את התפתחותה של הילדה ויפגמו ביכולתה להתאקלם במשפחת האומנה השלישית". השופטת עדנה בן לוי הסכימה עם קביעות אלו, ועל כך הוגש ערעור למחוזי. עו"ד יוסי נקר טען בערעור כי בית המשפט לנוער לא ביסס את החלטתו על עובדות, אלא על הערכות לא מבוססות של הפק"ס. עוד טען עו"ד נקר, כי האם הביולוגית אינה אחראית על התרסקות משפחת האומנה הקודמת שהייתה לקטינה ואין קשר בין בירור העובדות בדיון ההוכחות לבין בקשת האם להרחבת המפגשים.

האפוטרופוס גרשון גרונפלד(מתפקד בפועל כפקיד סעד), טען כי טובת הילדה להישאר במשפחת אומנה ולא להרחיב הסדרי ראיה.

כבוד השופט סארי ג'יוסי, לאחר שבחן את העובדות קבע:

"הן לקטינה והן לאם רצונות משלהן, ואין זה מקרי כי רצונות אלה משיקים, כאשר שתיהן מעוניינות בקיום אותם מפגשים, בהעמקתם וגם בחזרה לחיים יחד. רצונות אלה יש לשמר ולטפח. הדברים אמורים במיוחד לאור איכותם של המפגשים המתקיימים בין המערערת לבין הקטינה. הקטינה נצפתה שמחה מאוד במהלך המפגשים, היא מצפה לקיומם, היא אוהבת את אמה ומצפה לחזור ולחיות במחיצתה.ניתן להבחין בקשר המיוחד והחם ובהרמוניה השוררת במפגשים בין האם לבין xx, והם מעניקים ל- xx ביטחון, שייכות וערך. על פי אותם דיווחים, המפגשים המלאים אהבה ומיטיבים עם הקטינה, וניתן לראות בתקופה האחרונה כי חל שיפור בתפקודה".

השופט ג'יוסי קובע, כי משרד הרווחה טוען ל"חשש" ערטילאי לפגיעה בקטינה אם יורחבו המפגשים בין האם לבתה, אולם החשש לא מבוסס, וגם אם הוא יקבל את הטיעון שיום למחרת המפגש של הקטינה עם אמא שלה, יש ירידה תפקודית, הוא לא רואה קשר ישיר בין תגובות אלה לאותו המפגש, וסבור כי התועלת לקטינה מאותו מפגש עם אמא שלה, עולה לאין שיעור על "הנזק" שייגרם לה באותו המפגש.

ג'יוסי תוהה כיצד פקידות הסעד חוזות מראש כי "תחול הרעה במצבה של הקטינה עם יורחבו המפגשים" בלי להעמיד זאת למבחן. הוא קובע שמניעת הרחבת המפגשים מסוכנת ביותר משום שאין לדעת מתי כן יהיה ניתן להרחיבם לפי הגישה של משרד הרווחה, במיוחד לאור העובדה שהילדה עברה למשפחת אומנה שלישית לפני מספר חודשים. לסיום, ג'יוסי ממליץ למשרד הרווחה לתת למשפחת האומנה הדרכה מתאימה מגורמים מקצועיים כדי להתמודד עם התגובות של הילדה לאחר המפגש עם אמא שלה.

בסיום פסק הדין כותב השופט:

"בטרם אחתום החלטתי, ומאחר וסקרתי טענות ועמדות הצדדים, ולהם נתאפשר להעלותן לפני, רואה אני מחובתי לציין את דברי xx, במכתב מהעת האחרונה, בו היא פונה לאמה, בזו הלשון:"לאמא xx אני מתגעגעת אלייך מאוד. שאני אחזור אלייך בקרוב. אני אוהבת אותך מאוד. אני הרי אוהבת אותך מכל האימהות שפעם היו לי. אני רוצה כבר לתת לך חיבוקים ונשיקות. תמיד אוהב אותך יותר מכוווולם. את יפה מאוד, את מתוקה ואת תהיי אמא שלי ורק שלי".

השופט ג'יוסי הורה על הרחבת הסדרי הראייה לפעם בשבוע, במקום פעם בשבועיים, ועל מתן שיחות טלפוניות אחת ליומיים במקום פעם בשבוע, והתיר את פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים.

בתיק זה זכתה האם לייצוג של עו"ד יוסי נקר, מומחה חוק ונוער, הידוע בנצחונותיו המרשימים מול רשויות הרווחה.

באתר זה, סוקרו בעבר מספר פסקי דין של השופט: סארי ג'יוסי שופט ביהמ"ש מחוזי חיפה – פסק דין המרחיק אב מבנותיו עד שיעבור בדיקת מסוכנות למרות שאין לגבר דופי בעברו רמ"ש 45125-12-14; הליך מינוי אפוטרופוס להורים קשישים – המשפט המכור של השופטים סארי ג'יוסי ותמר ניסים-שי. עד לא מזמן, ג'יוסי נהג לשמש חותמת גומי של רשויות הרווחה, בדיוק כמו האפוטרופוס לדין שאימץ לעצמו זהות של עו"ס, ולכן משרד הרווחה היה בטוח שיצליח לחסום את דרכה של האם להשיב את בתה אליה.

למזלה של האם, השופט ג'יוסי, התעשת בעקבות הביקורות הנוקבות, הכשיל את מזימת משרד הרווחה ופתח בפני האם את שערי בית המשפט. אנו צופים, כי הילדה תוחזר לזרועות אמה בקרוב מאוד.

מי שחושב כי התאכזרות שופטת הנוער עדנה בן לוי נגד האם היא יוצאת דופן, טועה. כל שופטי הנוער נוהגים להערים קשיים על הורים עניים בבואם לדרוש את ילדיהם שנלקחו על ידי שירותי הרווחה. עולה כמובן השאלה למה שופטי הנוער מרשים לעצמם לצפצף על החוק ולהוות חותמת גומי של רשויות הרווחה? התשובה פשוטה: במדינת ישראל, כל פסקי הדין של בית משפט לנוער נדונים בדלתיים סגורות, לא מפורסמים בנט המשפט, ואין ביקורת ציבורית. בדיוק בשביל זה נועד בית משפט מחוזי שיכול לשנות לחלוטין החלטות שניתנות שלא על סמך עובדות או ראיות. אלא ששופטי המחוזי, לרוב, מעדיפים מאז ומתמיד לעצום עיניים אל מול סבלם של הורים והעניים בפרט, ולהעדיף את חוות הדעת של העובדים הסוציאליים. פרסום פסק דין זה על החלטת ביהמ"ש לנוער, נותן תקווה להורים, לעמוד על זכויותיהם. כן ירבו פסקי דין אלו.

פסק דין השופט סארי ג'יוסי, ביהמ"ש מחוזי בחיפה – xx קטינה באמצעות אמה xx המיוצגת ע"י עו"ד יוסי נקר נ' מחלקה לשירותים חברתיים חיפה, קובץ pdf

1 2 3 4 5 6 7 8 9

עו"ד ליטל יעקובוBיץ דראי הגישה ערעור: "אני לא נוכלת, אני רק רמאית" – על הזכות להכפיש את מי שמכפיש

עוה"ד הבית של ויצ"ו בראשון לציון הפסידה בבוררות מול גבר אותו ייצגה וניסתה לגנוב ממנו כסף. לקחה ממנו 50,000 ש"ח, והייתה צריכה להחזיר 25,000 ש"ח אם התיק ייסגר עד הדיון הראשון, כולל. התיק נסגר והיא לא רצתה לשחרר את הכסף. הלכה לבוררות וטענה ש"דיון" זה כולל גם ישיבה מול עוה"ד של האישה שלא בבית המשפט. הפסידה בבוררות. תבעה לביטול הבוררות ובנוסף תבעה תביעת לשון הרע, השופט יאיר דלוגין, קבע שהיא רימתה את הלקוח שלה. עכשיו היא מערערת וטוענת, שזה שהיא ניסתה לגנוב 25,000 ש"ח, לא אומר בהכרח שהיא גנבת או נוכלת, ושיש הבדל בין שם התואר נוכלת לבין רמאית.

קיראו כתבה בקישור כאן:

השופט יאיר דלוגין קבע: עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי רימתה לקוח, התנהלה בחוסר תום לב, ויש להגיש נגדה כתב אישום על מרמה – תא"מ 13738-06-13 ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקב

הערעור מעורר שאלות מעניינות לגבי הזכות לפרסם לשון הרע על פרסום קודם של לשון הרע. כלומר האם מותר להכפיש את מי שמכפיש. לגבי שיקול הדעת של העורכת דין שמסבכת עצמה בתביעות המבזות אותה, ומתפרסמת כמי שתובעת את לקוחותיה, מי ירצה לשכור את שירותיה של ליטל יעקובוביץ דראי עכשיו? הלכה להתרחץ בבריכה של חרא, וכעת היא טוענת שהשתמשה בשמפו?

הגבר שתבע אותה עשה טעות. גבר שלוקח עו"ד מויצ"ו, שלא יתפלא אם הויצ"ואיסטית תעקוץ אותו.

כתב ערעור + החלטה ביהמ"ש מחוזי ת"א ע"א 46886-03-16 שופט גדעון גינת ליטל אמילי יעקובוביץ -דראי נ' עופר בן יעקב, קובץ pdf

לקריאת פסק הדין של השופט יאיר דלוגין תא"מ 13738-06-13 בקובץ pdf הקליקו כאן:

Untitled

00010002000300040005000600070008000900100011

 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017 Document-page-018 Document-page-019 Document-page-020 Document-page-021 Document-page-022 Document-page-023

1-page-001 1-page-002 1-page-003 1-page-004 1-page-005 1-page-006

תיעוד חקירת ילדים במשטרת ישראל החוקר רונן מזרחי מתנפל בצרחות ואלימות על קטין

אימה וטרור במשטרת ישראל

צפו בחקירת הקטין בנימין הר טוב, שבוצעה בשעת לילה מאוחרת, ללא שהקטין מלווה בעובדת סוציאלית, או אמא שלו.

החוקר רונן מזרחי תוקף באלימות את הקטין, בניגוד לאמנת זכויות הילד, על מנת להוציא ממנו הודאה נגד אביו דניאל אמבש, ולא, הוא יתפור נגדו תיק שאנס את אחותו הקטנה.

רונן מזרחי, חוקר: ילדה בת 6 תשקר?

בנימין: אני לא נגעתי בה. אתה יכול לשאול אפילו את אמא שלי.

רונן מזרחי, חוקר [צורח]: לא אשאל את אמא שלך. אותך אני שואל.

בשלב זה הקטין מבקש מהחוקר שלא יצעק עליו, והחוקר מתקרב אליו וצורח עליו. הסרטון מזעזע.

צפו בסרטון בקישור מעלה, כיצד מוציא חוקר, שאיננו מוסמך לחקור ילדים, הודאה מקטין מבוהל. רונן מזרחי, מתקרב לקטין, צורח לעברו קללות, מרים את קולו, מאיים עליו בתנועות ידיים אלימות ומשקר.

חקירה לילית זו היא מתוך 14 חקירות יום-יומיות שעבר הקטין בנימין הר טוב. בסופו של דבר, הקטין נאלץ להעיד עדות שקרית נגד אבא שלו, מחשש שיכנס לכלא על מעשה שלא ביצע כלפי אחותו.

כך תפרה משטרת ישראל תיק לדניאל אמבש, בו נגזר עליו 26 שנות מאסר על לא עוול בכפו.

שופטי ביהמ"ש המחוזי, שצפו בכל סרטוני החקירה, כולל של הגברת שמחה אמבש, שגם ממנה עולה אלימות מחרידה, לא פסלו את העדויות.

בהמשך, חזר בו בנימין הרטוב מעדותו נגד אביו, בקישור כאן.

החוקר האלים רונן מזרחיהחוקר רונן מזרחי מאיים על הקטין

החוקר רונן מזרחי תוקף את הקטין בנימין

רונן מזרחי חוקר אלים ומופרע משטרת ירושלים רונן מזרחי חוקר אלים ומסוכן לציבור משטרת ירושלים

דניאל אמבש חף מפשע! עדותו של בנימין בו הוא חוזר מדבריו המפלילים נגד אביו

קישורים:

שיטות משטרת ישראל לחקירת עדים החוקרת לילך רנן, קיללה נחקרת: "מזדיינת מלקקת חרא מתחתונים" את החקירה ניהלו איציק לוי, אשר ליזמי ולילך רנן

קראו לנו "שפחות" סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש שנידון ל- 26 שנות מאסר בכלא על לא עוול בכפו – צפו בסרט

שיטות משטרת ישראל לחקירת עדים החוקרת לילך רנן, קיללה נחקרת: "מזדיינת מלקקת חרא מתחתונים" את החקירה ניהלו איציק לוי, אשר ליזמי ולילך רנן

לראשונה בישראל, נחשפות החקירות המצולמות שעברו נשות דניאל אמבש וילדיהם, חקירות מחרידות, בהם החוקרת הראשית לילך רנן צורחת בחוסר שליטה ומכה נחקרת. צפו בסרטון.

לילך רנן, היא זונה שעברה שיקום על ידי פרויקט סלעית לשיקום זונות, שסידרה לה עבודה בתחנת משטרת ירושלים. רנן התקדמה לתפקיד חוקרת, אחרי שגילתה את הכישורים האורליים שלה למפקד התחנה. היא נחשבת לאחת שזורמת עם כל מאן דהוא. היא שכבה עם כל דרגות הקצונה במשטרת ירושלים, וכך קיבלה את התפקיד הנחשק: חוקרת מהגיהנום המוציאה הודאות שווא מכל הנחקרים, שלא מסוגלים לעמוד בעינויים הסדיסטיים שלה.

לילך רנן היא בהמה גסת רוח, עם שפת ביבים אותה היא מכירה מעבודתה בזנות בככר החתולות. החוקרת רנן סדיסטית מתעללת, נוהגת לסטור, לתלוש שערות מהנחקרות, ולהכות נמרצות את הקורבנות שנופלים בטלפיה. באלימות שלה היא סחפה את איציק לוי ואשר ליזמי, לנהוג בבריונות וברוטליות כלפי נחקרת, אמא צעירה ועדינה שמעולם לא פגעה בבריה.

בסרטון, נחקרת האמא שמחה אמבש, שהייתה אחת מ- 6 הנשים שחיו עם דניאל אמבש, הואשמה על לא עוול בכפה, כי "התעללה" בבתה הקטנה בת ה- 3 ואנסה אותה. מדובר בעלילות שווא מופרכות שנתפרו על ידי החוקרת ביחד עם משרד הרווחה, כדי להרשיע את דניאל אמבש, שניהל אורח חיים פוליאמורי שאינו מקובל על ידי המדינה. סופו של דבר, שמחה אמבש נשברה במהלך החקירה, העידה עדות שקר נגד דניאל אמבש, והתיק נגדה נסגר מחוסר אשמה פלילית ובתה הושבה אליה.

החוקרים איציק לוי ואשר ליזמי, נהגו באלימות מילולית קשה כלפי שמחה אמבש, כינו אותה בכינויים גסים ודוחים, הצטרפו ללילך רנן האלימה, שסחבה את שערות ראשה של שמחה ונתנו דרור ליצריהם האפלים. מי היה מצליח לשרוד חקירה מזוויעה כזו? אף לא אחד. השופטים שצפו בהקלטה, חשבו שזה בסדר שהחוקרת הבהמה מקללת "זונה, מזדיינת" ואיפשרו את ניבולי הפה והאלימות.

שמחה אמבש נכלאה בנווה תרצה במשך שנה, בתה נלקחה הקטנה נלקחה ממנה, כשהשופטים האטומים אישרו את המשך מעצרה וההתעללות בה, בלא שהיה בדל ראיה לעלילות הבדיוניות שנרקחו על ידי הזונה המשוקמת לילך רנן.

כך תפרו תיק שקר לדניאל אמבש, בגינו הורשע ל- 26 שנות מאסר.

שמחה אמבש, חזרה מעדותה נגד דניאל אמבש, כשהיא מספרת שאולצה להעיד נגדו לאחר שיטות חקירה סדיסטיות. הסרטון בקישור כאן.

הקשיבו לחקירה ולצרחות של לילך רנן: "איזה הקשר יש, להביא ילדה לחדר ולראות אותך מזדיינת שם עם מישהו אחר וצורחת… את מלקקת חרא מהתחתונים של אסא".

דניאל אמבש חף מפשע! עדותה של שמחה, אשתו של דניאל בה הוא חוזרת מדבריה המפלילים נגד בן זוגה

קישורים:

קראו לנו "שפחות" סרטה של ג'סיקה וטורי דמבו על נשות דניאל אמבש שנידון ל- 26 שנות מאסר בכלא על לא עוול בכפו – צפו בסרט

דר' אילן טל בטיפשותו תובע את גוגל למחוק קישורים ממנוע החיפוש המזהירים מפני "גנב נוכל עם ישבן פעור" ת"א 45773-03-16 אילן טל נ' גוגל ישראל

מי רוצה לשכור את שירותיו של פסיכיאטר ששיקול הדעת שלו הזוי, התובנות שלו מעורערות, תפיסת המציאות שלו תלושה לחלוטין ויש לו פרצי זעם בלתי נשלטים, תחושת גדלות ותסביכי "העכברוש ששאג"? אם יש לכם ספק על כשרותו של הפסיכיאטר הנ"ל וצוות המטורללות שכפופות לו, ולאיבר מינו, יעל סגל טרייביש וריקי פינצי דותן, הביטו בכתב תביעה הזוי זה.

דר' אילן טל תובע לשון הרע את גוגל ישראל לא פחות ולא יותר Google Inc. גוגל! כן גוגל! הוא אילן טל העכברוש, תובע את מלך החיות, האריה, גוגל. הוא, דר', אילן טל איננו שבע רצון מהתוצאות שמנוע החיפש של גוגל משקף עליו, וברצונו לכפות על גוגל למחוק את התוצאות. ממש גוגל תפחד ותיכנע ותסיר לו את התוצאות רק בגלל שהוא תובע? איפה חי האיש ההזוי הזה? הרי אם התביעה תצליח, כל העולם ואחותו יתבעו את גוגל למחוק את מה שלא נראה להם. גוגל תתעצבן ופשוט תפסיק לעשות עסקים עם ישראל.

למה אילן טל חושב שמגיע לו יחס מועדף? אפילו האמריקאים בארה"ב לא מצליחים לתבוע את גוגל, וגם לא מעזים לתבוע את גוגל, כי אף שופט שם לא יעיז לפסוק נגד גוגל. זאת למרות שגוגל היא חברה אמריקאית,  ואין בעיה לבצע להם מסירה. פה בישראל אילן טל צריך להוכיח שגוגל ישראל מקושרת לגוגל ארה"ב, ושגוגל חייבת להתאים את עצמה לחקיקה בכל מדינה ומדינה שבה פועל מנוע גוגל, בהתאם לחוק המקומי. כלומר גוגל צריכה לשרת את כל האילן טלים למינהם בזימבבווה לפי החוק הזימבבווי, ובלהור לפי החוק של פקיסטן. פסיכי אמרנו לכם?

לטענתו של אילן טל גוגל מחוייבת לנוהל של "הסרה" על פי דרישה. כלומר די בכך שהוא מכריז שאיזה פוסט מסויים מכפיש אותו, ועל כן גוגל מחוייבת לו למחוק או להסיר את הפוסט. למה? כי אילן טל חושב שמגיע לו. בדיחה כזו ועוד מפסיכיאטר שמאבחן אנשים מזמן לא שמענו. מכל הבליל של חירטוטי הזבל של אילן טל, לא הצלחנו להבין מה בדיוק הוא טוען, ולמה גוגל חייבת למחוק עבורו את מה שהוא רוצה להסתיר מעיני הציבור.

האם המטופש אילן טל לא מבין שעכשיו הוא נכנס לרשימה השחורה של גוגל, ועכשיו הם לא ימחמקו לו שום דבר, ויעשו לו את זה דווקא? העורכת דין המטופשת יוספה טפיירו כתבה מגילות, אבל בסופו של דבר הוא גם יחטוף הוצאות, והוא גם יכנס לרשימה השחורה וגוגל לא תמחוק שום דבר. באיזה בית ספר למשפטים למדה הגברת יוספה טפיירו? על פניו נשמעת כמו עוד נוכלת שמוליכה את הלקוח שלה באילוזיות שווא של פתרונות קסם.

אילן טל הפסיכימעבר לבעיית הסמכות, שכן גוגל ישראל לא אחראית על מנוע החיפוש של גוגל, הרי הדבר השני שגוגל תטען הוא שיש לצרף את נירית יעקובסון לתיק זה, האמא שאת חייה הוא הרס, ושבגללה נהרס הקשר שלה עם הבן שלה. אילן טל לא מספר בכתב תביעתו שהוא שולח בריונים לבית הלקוחות כדי לאיים עליהם לשלם את שכר טרחתו המופרז. הוא גם לא אומר שהוא גובה פי שניים ממה שמותר לו לגבות על פי חוק. אילן טל גם לא מספר שמי שזוכה אצלו בהערכות "חיוביות" הוא מי שמשלם לו בקשיש מהצד. אילן טל גם לא מספר שחוות הדעת שלו ברמת ליגה ז', טפשיות, ילדותיות, סתמיות, ושהנקבות החרמניות במשרד שלו, יעל סגל טרייביש, ריקי פינצי דותן מטורללות ברמות על, שאילו היו מאושפזות באברבנאל, המטפלים שם לא היו מבחינים בינם ובין המטופלים.

כתב תביעה לשון הרע בסך 200,000 ש"ח – ביהמ"ש שלום ת"א ת"א 45773-03-16 ד"ר א. טל מרכז לייעוץ בע"מ ח.פ. 514701408, ד"ר אילן טל תץזץ 027787050, ד"ר יעל סגל טרייביטש ת.ז. 24984668, פרופ' ריקי פינצי דותן ת.ז. 002053866 כולם ע"י יוספה טפיירו נגד Google Inc, גוגל ישראל בע"מ, קובץ pdf

000100020003000400050006000700080009001000110012001300140015

השופט יאיר דלוגין קבע: עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי רימתה לקוח, התנהלה בחוסר תום לב, ויש להגיש נגדה כתב אישום על מרמה – תא"מ 13738-06-13 ליטל יעקובוביץ-דראי נ' עופר בן יעקוב

השופט יאיר דלוגין קבע עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי ניסתה לגבות אלפי שקלים שלא הגיעו לה, תוך שימוש בפרשנות מופרכת למילה "דיון".

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי הגישה תביעת לשון הרע נגד לקוח לשעבר שלה בסך 75,000 ש"ח באמצעות עו"ד שלומי וינברג, על שפרסם עליה שהיא גבתה ממנו סכומי כסף שלא כדין.

יעקובוביץ-דראי טענה על עצמה שהיא עורכת דין מקצועית ביותר והגונה, היא פועלת ללא דופי ורואה לנגד עיניה את טובת לקוחותיה, מעולם לא הוגשה נגדה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, עברה המשמעתי צח כשלג, ומעולם לא הוגשו נגדה תביעות והיא לא הגישה תביעות כנגד לקוח.

הנתבע, מהנדס תוכנה, שכר את עו"ד יעקובויץ-דראי בחודש ינואר 2013 שתייצג אותו בסכסוך מול אשתו שהתפתח להגשת תביעות בביהמ"ש לענייני משפחה. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה ביום 1.1.13. ההסכם 2 עמודים וכלל 8 סעיפים. בסעיף 8 להסכם נקבע כי במקרה של סכסוך או מחלוקת בעניין הקשור להסכם, ימונה בורר מטעם לשכת עורכי הדין שיכריע בסכסוך. ובפרק שהוכתר כ"תנאים מיוחדים והערות" נרשם:

"שכר הטרחה ישולם בחלוקה לשלבים כדלקמן:

1. היה ועד למועד הגשת כתבי בי-דין (כתבי תביעה והגנה) יגיעו הצדדים להסכם, ישולם סך של 30% מסכום שכר הטרחה בצירוף מע"מ.

2. היה ועד למועד דיון ראשון ובדיון עצמו – יגיעו הצדדים להסכם כולל, ישולם סך של 50% מסכום שכר הטרחה בצירוף מע"מ.

3. לאחר דיון ראשון ישולם סכום שכר הטרחה המלא, 100% מסכום שכר הטרחה".

בפועל, הנתבע שילם 30,000 ש"ח כתשלום מראש, ואת היתרה מסר לעו"ד יעקובוביץ-דראי ב- 12 המחאות על סך של 1,660 ש"ח כל אחת.

ביום 12.3.13 חודשיים לאחר שנחתם הסכם שכר הטרחה, הושגה פשרה בין הצדדים במעמד הדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט.

יעקובוביץ-דראי הכינה 3 כתבי הגנה בתביעות השונות, תגובה לבקשה למזונות זמניים, תביעה לפירוק שיתוף, בקשות ביניים שונות והתכתבויות עם עו"ד של האישה.

כמו כן עופר בן יעקב (הנתבע) קיים 2 פגישות במשרד של יעקובוביץ-דראי ופגישה אחת במשרד של עו"ד המייצגת את האישה, ובפגישה זו הושגה הסכמה סופית בין הנתבע לאשתו על כל המחלוקות.

לאחר שהושגה הםשרה, נוצרה מחלוקת בין יעקובוביץ-דראי לבין הלקוח עופר בן יעקב.

באותו שלב, בן יעקב שילם מראש לתובעת סך 34,980 ש"ח, כשכבר נפדו 3 המחאות, כך שנותרו בידי יעקובוביץ-דראי 9 המחאות נוספות על סך 1,660 ש"ח כל אחת, ובסה"כ 14,940 ש"ח.

עופר בן יעקב, טען כי מאחר והגיעו לפשרה בדיון הראשון שהתקיים בבית המשפט, הוא זכאי להחזר כספי מהתובעת בסך 9,980 ש"ח, ההפרש שבין הסכום ששולם בפועל עד לאותו מועד, בסך של 34,980 ש"ח, ולבין 25,000 ש"ח, וכן זכאי להשבת יתרת ההמחאות.

עו"ד יעקובוביץ-דראי טענה כי גם פגישת מו"מ במשרד של באת כוח הצד שכנגד היא נחשבת לדיון וגם 2 הפגישות במשרד שלה הם דיון.

עופר בן יעקב הודיע לעו"ד יעקובוביץ-דראי כי עליה להשיב לו את הכספים ולא יגיש נגדה תלונה ללשכת עורכי הדין ויעלה את פעולותיה בבלוג שלו, כדי להזהיר אחרים לא לשכור את שירותיה.

עו"ד יעקובוביץ-דראי ענתה לו שזה מהווה סחיטה באיומים והיא פדתה את יתרת הצ'קים שנותרו בידה.

עופר בן יעקב פרסם סטטוס בבלוג שלו, בו הוא מתריע מפני מעשיה של ליטל יעקובוביץ-דראי. בדברים שפרסם אין לשון הרע.

במקביל, התיק הגיע לבורר של לשכת עורכי הדין, והוא קבע, כי הצדק עם עופר בן יעקב, וליטל יעקובוביץ-דראי, הייתה צריכה להחזיר 50% מהסכום ששולם לה ביתר.

לקריאת החלטת הבורר הקליקו כאן.

השופט יאיר דלוגין קובע כי עיון בבלוג עצמו, מגלה כי מרביתו הוא תיאור עובדתי של השתלשלות העניינים שארעה בין הצדדים, ביחס למחלוקת על פרשנות המילה "דיון".

"לא ניתן למצוא בו דבר מה שייחשב כלשון הרע כהגדרתו של מושג זה בחוק, למעט הפתיח של הבלוג, שמתחיל במילים "רמאים באים בכל מיני סוגים. לפעמים הם מגיעים בגוף של מי שאמור לעזור לך".

השופט דלוגין קבע, עמ' 10, סעיף 36 לפסק הדין:

"באתי לכלל מסקנה ברורה, כי התנהלות התובעת ביחס לפרשנות של המילה "דיון" הייתה שלא בתום לב. יתרה מכך – שוכנעתי כי אין זה מתקבל על הדעת שהתובעת סברה בתום לב כי יש בסיס כלשהו לפרשנות שהוצעה על ידה בזמנו. שוכנעתי כי מדובר היה אם כן בניסיון שלא בתום לב להימנע מלהשיב לנתבע את הכספים ששילם מעבר ל- 50% משכר הטירחה – משמע מעשה רמייה מצד התובעת כלפי הנתבע".

השופט דלוגין מדגיש, עד כמה מופרכת וחסרת תום לב הפרשנות של עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי:

המסקנה שהמילה "דיון" משמעותה אך ורק דיון בבית המשפט ולא פגישה במשרד של אחד מבאי כוח הצדדים ובוודאי שלא פגישה בארבע עיניים בין התובעת לנתבע בלבד, כל כך ברורה, עד כי הייתי מרחיק לכת ואומר, כי לו היה ההסכם מוצג לעשרים עורכי דין ויותר, ספק בעיני אם ולו אחד מהם היה מצדד בפרשנות שנתנה התובעת למילה "דיון". עד כדי כך מופרכת הפרשנות שלה.

בקרב עורכי דין בכלל ובמסגרת הסכמי שכר טרחה שעניינם ייצוג בבית המשפט בפרט, למילה "דיון" ישנה משמעות ברורה וייחודית.

כל עו"ד מתחיל ועל אחת כמה וכמה עו"ד מנוסה כתובעת, יודע כי הכוונה לדיון בבית המשפט וכי פגישה במשרד לא נחשבת כ"דיון".

מסקנה זו מתחזקת נוכח האופן שבו נוסח הסעיף שקבע את התשלום המדורג של שכר הטרחה".

השופט דלוגין מצטט בהרחבה את קביעת הבורר להשבת שכר הטרחה, כדי לחזק את דבריו בפסק הדין. ומדגיש:

"על דברי הבורר אין לי אלא לומר – דברים כדורבנות – וכאמור להצטרף אליהם בפה מלא.

ממצאי הבורר ביחס לפרשנות המילה "דיון" מהווים השתק פלוגתא בין הצדדים ומונעים מהתובעת לטעון בתיק דנא כי הפרשנות שלה הייתה נכונה וזאת נוכח סעיף 21 לחוק הבוררות, הקובע: "בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאים כוונה אחרת המשתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק הבוררות את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית דין".

עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי ניסתה לתקוף את פסק הבוררות, אולם השופט דלוגין דחה את דבריה, וקבע כי פסק דין שצירפה אינו רלוונטי לתביעה שלה והוא עוסק בסיטואציה אחרת לחלוטין.

על הרשויות להגיש כתב אישום פלילי נגד עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי בגין מרמה

השופט מדגיש שוב, כי התנהגותה של עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי הייתה מעשה רמאות, ועל הרשויות להגיש נגדה כתב אישום:

עמ' 15 לפסק הדין, סעיף 52:

"אין לי צורך להגיע למסקנה כי התנהלותה מהווה מרמה כהגדרתו של מושג זה בחוק העונשין ובוודאי שאין לי צורך, כתנאי למסקנה זו, לקבוע כי היה מקום להגיש כתב אישום כנגד התובעת בגין כך.

די לי להגיע למסקנה כי התנהלות התובעת יש בה משום מעשה רמייה או רמאות, במובנו הרגיל של מילה זו בדיבור היום יומי של האדם הסביר, וכאמור, אלה פני הדברים".

ההדגשה במקור!

למרות הדברים הקשים שהוטחו נגד עו"ד יעקובוביץ-דראי, השופט דלוגין קובע כי הפרסום "עו"ד ליטל יעקובוביץ – אזהרה", תחת הכותרת "נוכלים", וביחס למיקום כותרת הבלוג לצד כותרת בלוג שנרשם על אדם שהינו לכאורה נוכל סדרתי, הוא מוגזם. השופט קובע שעו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי רימתה אותו באופן חד פעמי, ואין להדביק לה תווית של "נוכלת" או של "רמאית", תווית שמשמעותה התנהלות לא ישרהע באופן סדרתי ולא באופן חד פעמי. השופט קבע כי על עופר בן יעקב לפצות את עו"ד יעקובוביץ-דראי בסך 10,000 ש"ח. לא נפסקו הוצאות בתיק זה.

לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו כאן:

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017 Document-page-018 Document-page-019 Document-page-020 Document-page-021 Document-page-022 Document-page-023

אזהרה לציבור: אתי אוזן – סלעית לשיקום זונות מצאה לה ג'וב כרכזת קלט חירום 'טירת הילד' שם היא מתעללת בילדים חסרי ישע

אתי אוזן זונה משוקמת מצאה שיקום כרכזת קלט חירום 'טירת הילד' בנתניה, שם היא בילדים של אימהות.

אתי אוזן מתעללת בילדים חסרי ישע שנחטפו מהוריהם על ידי פקידות הסעד לצרכי סחר בילדים. הילדים הללו שוהים בכפיה במרכז חירום "טירת הילד".

מרכז החירום מקבל 17,000 ש"ח בחודש על כל ילד. אתי אוזן, רכזת מרכז החירום, מתעללת בסדיסטיות ואכזריות בילדים בשם טובת הילד.

דיווח שהתקבל בידינו מעלה, אתי אוזן גררה קטין בשערותיו מהרצפה, לאחר שהילד השתטח וצרח שהוא רוצה את אמא שלו. שיטת "הטיפול" של אתי אוזן, היתה לבעוט בצלעות הילד השוכב על הרצפה, לסדוק לו 3 צלעות, לגרור אותו בשערותיו, תוך תלישת שערותיו מהקרקפת. כתוצאה מ"הטיפול" של אתי אוזן, הילד אושפז למשך 5 ימים בבית חולים לניאדו בנתניה.

מי שהגיעה לטפל בילד בבית החולים היתה אמא שלו, שממנה הוא נתלש בטענה שהיא מסכנת אותו.

כיצד תירצה אתי אוזן את אלימותה? היא מסרה, שהילד השתולל והיא הפעילה כוח הכרחי לרסן את הילד. את סדיקת הצלעות הסבירה, שהרגל שלה החליקה על הבטן של הילד ומסרה שהיא נאלצה לתפוס את הילד משערותיו, כי הוא התנגד בכפות ידיו לאחיזה.

כשהאמא איימה לתבוע את מרכז החירום באמצעות עו"ד מומחית חוק ונוער, אתי אוזן אמרה לאמא: "אני לא ממליצה על עורכת הדין הזו. היא לא מפנימה שאנחנו, מרכז החירום פועלים אך ורק לטובת הילד".

הילד סיפר לאמו, שאתי אוזן השאירה את דלת מרכז החירום פתוחה, כדי שהוא יוכל לברוח, ואז היא תאמר שהוא נחבל מחוץ לקלט החירום, אלא שהילד לא יכול היה לנשום, מאחר וצלעותיו רוסקו מהבעיטות של אתי אוזן, כך שהוא נותר שוכב על רצפת קלט החירום, מדמם מראשו ומעורפל בהכרתו.

אתי אוזן מתעללת בילדים חסרי ישע

אתי אוזן מתעללת בילדים חסרי ישע. זונה שעברה שיקום על ידי סלעית לשיקום זונות ונשלחה לעבוד כרכזת קלט חירום 'טירת הילד'

שער הכניסה למרכז חרום 'טירת היל', הושאר פתוח לרווחה כדי שהילד הפצוע יצא ממרכז החירום בכוחות עצמו, ואז אתי אוזן תטען שהוא פצע את עצמו כשנמלט

שער הכניסה למרכז חרום 'טירת היל', הושאר פתוח לרווחה כדי שהילד הפצוע יצא ממרכז החירום בכוחות עצמו, ואז אתי אוזן תטען שהוא פצע את עצמו כשנמלט

אזהרת עו"ס נוכלת ובזוייה: מאיה גולדברג 'המרכז לשלום המשפחה' (נתניה) מאכלסת מרכזי קשר מדופלמת הגישה תלונת שווא נגד גבר גרוש. השופטת גלית ציגלר מחקה את כתב האישום ת"פ 21781-05-14

הציבור מוזהר מפני עו"ס מאיה גולדברג אשר עובדת במרכז קשר המתקרא "המרכז לשלום המשפחה". המנוולת הזו מתגוררת בבניין פאר בנתניה, מרוויחה בחודש 30,000 ש"ח ומתמחה בלנתק אבות מילדיהם. מדובר בשונאת גברים פסיכופאטית, שהשקר הוא חלק מהדנ"א שלה.

עו"ס מאיה גולדברג משתתפת קבועה בישיבת נחשי הצפע של צמרת פקידות הסעד לסדרי דין, מטעם איגוד העובדים הסוציאליים של ההסתדרות, שם יושבות העו"סיות וזוממות כיצד לחסל הורים, כיצד לחלוב את תקציב הרווחה, כיצד לשפר את מעמדן הנחות בציבור הישראלי, וכיצד לפעול על מנת לשפר את שכרן, תחת מצגת שווא שהן, הסתומות והנאלחות בארץ, זכאיות לתוספת שכר.

עו"ס מאיה גולדברג משוייכת ל"מרכז לשלום המשפחה-מניעה וטיפול באלימות" ברחוב יהודה הנשיא 21, נתניה. המרכז לשלום המשפחה עוסק במניעה ובטיפול באלימות בין בני זוג. כביכול המרכז "מספק מענה לנשים גברים וילדים החיים במערכת זוגית אלימה וחשופים", אולם למעשה העו"ס שם עוזרות לנשים גרושות סכסכניות להעליל על הבעלים שהם אלימים, ולנתק אותם מילדיהם כדי לסחוט אותם כספית. עו"ס מאיה גולדברג מסייעת לאימהות סכסכניות להשחיר אבות.

במקרה שלפנינו מאיה גולדברג, הגישה תלונה באמצעות משלוח פקס, שם כתבה שקרים על אב גרוש, גיתי כהן. היא כתבה עליו שהוא איים על הגרושה שלו כשאמר לה "אני ארצח את האישה הזאת, אני לא בא יותר למרכז קשר ולא משלם מזונות. תקראי לה שתבוא לקחת את הילדה מיד". עוד דיווחה העו"ס השקרנית שכשהגיעה הגרושה למרכז הקשר כדי לקחת את הבת שלה הגרוש צעק לה "את לא תראי ממני שקל, אני לא אשלם לך יותר מזונות". גיתי כהן הואשם באיומים והוגש נגדו כתב אישום על ידי משטרת נתניה.

למזלו הרב של גיתי כהן, התיק הגיעה לידיה של השופטת הבכירה גלית ציגלר והיא מחקה את כתב האישום.

ראו קישור בכתבה כאן:

התובעת יפעת פינצובר ביזתה הליך פלילי: הגישה כתב אישום ע"פ הודעת פקס של עובדת סוציאלית במרכז קשר. השופטת הבכירה גלית ציגלר מחקה את כתב האישום ת"פ 21781-05-14

עו"ס מאיה גולדברג, מצדדת אוטומטית במשמורת נשים והשחרת גברים וכל התסקירים שהיא כותבת שקריים ונוטפים רעל וארס מגדרי.

מאיה גולדברג הגישה תלונה שקרית, כדי שהאבא גיתי כהן, לא יצא ממרכז הקשר עד שבתו תגיע לגיל 18 שנים.  מרכז קשר הוא עונש להורים שפקידות הסעד לא אוהבות. העו"סיות לסדרי דין וחוק הנוער הן שיוצרות את המאבקים הסוערים בגירושין, והן אלה שמדברנות את ההורים להשתמש בכלי נשק אחד נגד השנייה, כדי שאז לעו"סיות במרכזי הקשר תהיה תעסוקה.

על עו"ס מאיה גולדברג נאמר: "אילו היה מותקן תא גזים במרכז הקשר בנתניה, גם אז הייתה אומרת שההורים מנשקים לה את הידיים כאשר היא מכניסה אותם לתא הגזים" ולוחצת על הכפתור.

כתב האישום שהוגש נגד גיתי כהן:

Document-page-001 Document-page-002

החלטה – ביהמ"ש שלום נתניה שופטת גלית ציגלר ת"פ 21781-05-14 מדינת ישראל נ' גיתי כהן, כתב האישום נמחק, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006

אזהרת עו"ס נוכלת ובזוייה: מאיה גולדברג 'המרכז לשלום המשפחה' (נתניה) מאכלסת מרכזי קשר מדופלמת הגישה תלונת שווא נגד גבר גרוש. השופטת גלית ציגלר מחקה את כתב האישום ת"פ 21781-05-14

הציבור מוזהר מפני עו"ס מאיה גולדברג אשר עובדת במרכז קשר המתקרא "המרכז לשלום המשפחה". המנוולת הזו מתגוררת בבניין פאר בנתניה, מרוויחה בחודש 30,000 ש"ח ומתמחה בלנתק אבות מילדיהם. מדובר בשונאת גברים פסיכופאטית, שהשקר הוא חלק מהדנ"א שלה.

עו"ס מאיה גולדברג משתתפת קבועה בישיבת נחשי הצפע של צמרת פקידות הסעד לסדרי דין, מטעם איגוד העובדים הסוציאליים של ההסתדרות, שם יושבות העו"סיות וזוממות כיצד לחסל הורים, כיצד לחלוב את תקציב הרווחה, כיצד לשפר את מעמדן הנחות בציבור הישראלי, וכיצד לפעול על מנת לשפר את שכרן, תחת מצגת שווא שהן, הסתומות והנאלחות בארץ, זכאיות לתוספת שכר.

עו"ס מאיה גולדברג משוייכת ל"מרכז לשלום המשפחה-מניעה וטיפול באלימות" ברחוב יהודה הנשיא 21, נתניה. המרכז לשלום המשפחה עוסק במניעה ובטיפול באלימות בין בני זוג. כביכול המרכז "מספק מענה לנשים גברים וילדים החיים במערכת זוגית אלימה וחשופים", אולם למעשה העו"ס שם עוזרות לנשים גרושות סכסכניות להעליל על הבעלים שהם אלימים, ולנתק אותם מילדיהם כדי לסחוט אותם כספית. עו"ס מאיה גולדברג מסייעת לאימהות סכסכניות להשחיר אבות.

במקרה שלפנינו מאיה גולדברג, הגישה תלונה באמצעות משלוח פקס, שם כתבה שקרים על אב גרוש, גיתי כהן. היא כתבה עליו שהוא איים על הגרושה שלו כשאמר לה "אני ארצח את האישה הזאת, אני לא בא יותר למרכז קשר ולא משלם מזונות. תקראי לה שתבוא לקחת את הילדה מיד". עוד דיווחה העו"ס השקרנית שכשהגיעה הגרושה למרכז הקשר כדי לקחת את הבת שלה הגרוש צעק לה "את לא תראי ממני שקל, אני לא אשלם לך יותר מזונות". גיתי כהן הואשם באיומים והוגש נגדו כתב אישום על ידי משטרת נתניה.

למזלו הרב של גיתי כהן, התיק הגיעה לידיה של השופטת הבכירה גלית ציגלר והיא מחקה את כתב האישום.

ראו קישור בכתבה כאן:

התובעת יפעת פינצובר ביזתה הליך פלילי: הגישה כתב אישום ע"פ הודעת פקס של עובדת סוציאלית במרכז קשר. השופטת הבכירה גלית ציגלר מחקה את כתב האישום ת"פ 21781-05-14

עו"ס מאיה גולדברג, מצדדת אוטומטית במשמורת נשים והשחרת גברים וכל התסקירים שהיא כותבת שקריים ונוטפים רעל וארס מגדרי.

מאיה גולדברג הגישה תלונה שקרית, כדי שהאבא גיתי כהן, לא יצא ממרכז הקשר עד שבתו תגיע לגיל 18 שנים.  מרכז קשר הוא עונש להורים שפקידות הסעד לא אוהבות. העו"סיות לסדרי דין וחוק הנוער הן שיוצרות את המאבקים הסוערים בגירושין, והן אלה שמדברנות את ההורים להשתמש בכלי נשק אחד נגד השנייה, כדי שאז לעו"סיות במרכזי הקשר תהיה תעסוקה.

על עו"ס מאיה גולדברג נאמר: "אילו היה מותקן תא גזים במרכז הקשר בנתניה, גם אז הייתה אומרת שההורים מנשקים לה את הידיים כאשר היא מכניסה אותם לתא הגזים" ולוחצת על הכפתור.

כתב האישום שהוגש נגד גיתי כהן:

Document-page-001 Document-page-002

החלטה – ביהמ"ש שלום נתניה שופטת גלית ציגלר ת"פ 21781-05-14 מדינת ישראל נ' גיתי כהן, כתב האישום נמחק, קובץ pdf

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006

שופטת ביהמ"ש מחוזי ת"א עפרה צ'רניאק ביקורת נוקבת על הרשם אמיר צ'כנוביץ: "לצערי ערכאה קמא אף לא דייקה בעובדות בקבעה בהחלטה כי בשני המועדים בהם ביקר השליח הנמען הציץ דרך עינית הדלת וסרב לפתוח את הדלת לקבלת התביעה" רע"א 40741-01-16

אברהם פריאל תבע תביעת לשון הרע בארץ את גל שבח, תושב ניו יורק ואזרח אמריקאי, בטענה שהוציא נגדו לשון הרע בקבוצת וואצאפ אמריקאית. התביעה נדונה בפני הרשם אמיר צ'כנוביץ.

גל שבח, הגיש בקשה למחיקת כתב התביעה כשהוא מצרף תצהיר עליו חתם בקונסוליה הישראלית בניו-יורק, וצירף מסמכים המעידים כי הוא תושב ניו יורק ואזרח אמריקאי, ואין לו זיקה מספקת המצדיקה כי ייתבע בישראל, להבדיל מתביעה במקום מושבו.

שבח פירט 3 סיבות מדוע יש למחוק את כתב התביעה.

ראשית, המציאו לו את כתב התביעה לניו יורק מבלי לקבל אישור בית המשפט לפי תקנה 500.

שנית, גם על פי החלופות שבתקנה 500 אף אחת לא מתקיימת. בין התובע לנתבע אין כל חוזה. החלופה המתייחסת לנזיקין, תקנה 500 (7) מאפשרת המצאה לחו"ל אם המעשה או המחדל בוצע בארץ, אבל לא אם רק הנזק הנטען צמח בארץ. במקרה זה גם לא מדובר על נזק ממשי שצמח בישראל, כמו נזק בגין הפסד פרנסה, אלא רק על פיצויי עלבון "ללא הוכחת נזק. כלומר, אפילו נזק לא "צמח" בישראל, אלא הזיקה היחידה היא שבישראל קיימת לתובע רק זכות לתביעת פיצויים ללא נזק.

שלישית, מכיוון שהנתבע כתב את מה שכתב בקבוצת הוואצאפ, כשהוא פיסית בביתו בניו יורק, ועשה זאת במכשיר סלולרי אמריקאי המשדר בתדרים של רשת טלפונית אמריקאית מניו יורק אל שרתי חברת וואצאפ שבקליפורנציה, עם מספר בקידומת של ניו יורק, הרי שכל הפרסום התבצע בארה"ב, ולא בישראל, ולכן חלים על הפרסום הגנות חופש הדיבור של החוקה האמריקאית ודיני הנזיקין הספציפיים של ניו יורק לגבי דיבה.

שבח הוסיף, היות ודין זר יש לפרט כעובדה בליווי חוות דעת לעניין הדין הזר, והדבר לא נעשה בכתב התביעה, הרי שיש למחוק את התביעה, כי איננה מגלה עילה ואיננה מפרטת את הדין הזר. בענייני לשון הרע, ודאי שלא ניתן להחיל את חזקת שוויון הדינים, כי בארה"ב חופש הדיבור הוא בנשמת אפה של החוקה האמריקאית, ובישראל, להבדיל, כמעט לא קיים חופש דיבור והתבטאות באותה רמה של הגנה כמו בארה"ב. חופש הדיבור בישראל כמעט תמיד נסוג מפני טענות של "פגיעה בפרטיות" או העלבה. בישראל כמעט ולא ניתן לשאול שאלות או לרמוז רמזים, מבלי להסתכן בתביעת לשון הרע.

מי שמנהל שיחה עם אנשים כוחניים, עוד יותר חשוף לתביעת לשון הרע, כי בישראל ניתן הרבה יותר בקלות להגיש תביעת לשון הרע לצורך סתימת פיות או נקמה, מהסיבה שאין זכות חוקתית המגנה על הדוברים.

ההבדל בין שתי שיטות המשפט בנושא לשון הרע הם תחומיים. הנתבע במקרה זה זכאי להישפט על פי דיני מקום מושבו, ולטענתו כל הביטויים שהתבטא הם ראויים ומותרים על פי דין ניו יורק.

אילו בית המשפט ימצא כי קיימת סמכות שיפוט בישראל, הרי התוצאה תהיה אבסורדית. תובעים בישראל יגרמו לכך, שכל אזרח זר הבא איתם במגע מחו"ל, כמו למשל הנתבע, אפילו אם האזרח הזר מתבטא מהסלון שבביתו בחו"ל, ייאלץ לחייג לעו"ד ישראלי כדי לקבל אישור משפטי מראש, או להצטייד בפרה-רולינג בכל פעם שהוא מעוניין להתבטא בשיג ושיח עם תושב ישראל שעשוי לתבוע בגין לשון הרע. כנ"ל גם אם התושב הזר רק רוצה לשאול שאלות תם בקבוצת דיון בווצאפ.

הנימוקים הנכונים הללו, לא עשו רושם על הרשם אמיר צ'כנוביץ, והוא פסק לרעת גל שבח.

שבח הגיש בר"ע שלמזלו הרב, הגיע לידיה המנוסות של כבוד השופטת עפרה צ'רניאק, שקיבלה את הערעור.

השופטת צ'רניאק קיבלה את כל טענותיו של גל שבח ופירטה את חוסר הבנתו הבסיסית של אמיר צ'כנוביץ, כשהיא קובעת שהשליח רועי בן ברוך הבעלים של "גל-אופ שליחויות" מיבנה, שיקר ורימה תחת שבועה את בית המשפט:

"התצהיר עליו נתבססה המסירה ושאותו אימץ בית המשפט קמא, מפוקפק על פניו. לא רק שאינו מדייק בפרטים כי אם מעלה שאלה אם השליח ידע בכלל לאיזו דירה עליו להגיע והעיקר, כיצד ידע שמאחורי דלת סגורה עומד לא אחר מאשר מר יורם רום? גם לא ניתן להגיע על פיו למסקנה כיההדבקה נעשתה לאחר שקידה יתרה."

ביקורת חמורה על הרשם אמיר צ'כנוביץ על קבלת המעשיות של השליח

השופטת צ'רניאק קובעת שהרשם צ'כנוביץ התרשל בבדיקה בסיסית על המסירה שביצע השליח:

"מקום שבהדבקה עסקינן ועוד כשמדובר בתובענה נגד מי שאינו גר בארץ, על ערכאה קמא לחקור ולדרוש היטב בציציות, נסיבות ההדבקה בטרם תאשר על פיה מסירה, אם בכלל.

לצערי, ערכאה קמא אף לא דייקה בעובדות בקבעה בהחלטה כי בשני המועדים בהם ביקר השליח "הנמען הציץ דרך עינית הדלת וסרב לפתוח את הדלת לקבלת התביעה".

למרות שהמצהיר עצמו לא העז לטעון בתצהירו כי במועד השני מי שהציץ הוא הנמען כי אם כתב "ניגשתי לדירה האמורה גם שם הציצו דרך עינית ולא פתחו לי את הדלת".

גם הקביעה בהחלטה כי "השליח כפי המצוין בתצהירו אימת דבר מגורי אחיו של הנתבע במקום", חסרת בסיס עובדתי שהרי אין בתצהיר כל אמירה או ציון עובדה בהקשר זה.

אדרבא, הנטען בסעיף 4 לתצהיר השליח, מעורר תמיהה אם בכלל האח גר במקום.

ואם כן, באיזו דירה גר האח, האם בזו שאת דלתה פתחה גברת אלמונית שתפקידה בסיפור השליח נשאר עלום או שמא בדירה למעלה. האם שוהה פירושו גר? ואם רק "שוהה" מדוע הודבק כתב התביעה על דלת זו? ואולי בכלל לא ניתן להבין מהתצהיר על איזו דלת הודבקו "המסמכים"?

לסיכום, ההדבקה ככל שבוצעה לא תיכון ולא היה בסיס לאשר מסירה של כתב תביעה כלשהו בדרך זו".

חשבתם שעד כאן הביקורת החמורה על הרשם הרשלן? זה רק הסיפתח.

"ועוד, טענות המשיב על מסירה כדין של כתב התביעה למבקש באמצעות האח, הועלו לראשונה בפני ביהמ"ש בתגובה לעתירת המבקש, באופן סתמי, ללא תצהיר ומבלי לפרט על איזו הוראת חוק היא מבוססת וכיצד הוא עומד בתנאים הנדרשים על פיה, כל זאת כאשר הנטל רובץ עליו.

בנסיבות אלה היה מתבקש לדחות אותן על הסף במקום לבוא בטרוניה אל המבקש".

השופטת עפרה צ'רניאק קובעת שהרשם צ'כנוביץ חסר אמות צדק

"והנה נמצא שבהחלטה מילא בית המשפט מיוזמתו את מה שהחסיר המשיב מבלי שיש לפניו מקרה מיוחד או דרישות של צדק המחייבות זאת.

בדרך זו קופח המבקש משלא ניתנה למבקש האפשרות ההולמת לטעון כדבעי לעניינו.

ההחלטה נושא הבר"ע מבוטלת."

יישר כוח לשופטת עפרה צ'רניאק הענקית. אחד מפסקי הדין היפים ביותר שיצאו תחת ידיו של בתי המשפט בארץ. השופטת חייבה את המשיב, אברהם פריאל בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

טוב תעשה מערכת המשפט אם תדיח את הרשם הרשלן אמיר צ'כנוביץ, שאיננו בקיא בחוק, איננו מכיר את סדרי הדין האזרחי, איננו מכיר את הפסיקה הנוהגת בדיני לשון הרע לא בארץ ולא בחו"ל. מדובר ברשלנות קיצונית,  של רשם שהוציא תחת ידיו החלטה מקפחת, כשכל כולה מסתמכת על שקרים שלא נתמכו בתצהיר, ואילו תצהיר השליח התגלה כבלתי אמין, מופרך וסותר את עצמו.

לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו כאן:

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003

עפרה צרניאק שופטת משובחת מבית המשפט המחוזי תל אביב

עפרה צרניאק שופטת משובחת מבית המשפט המחוזי תל אביב

מאבטח מרכז חירום לילדים בסיכון "טירת הילד" בנתניה ישן שנת צהריים עמוקה במקום לשמור על ילדים בסיכון שהופקדו בידיו על ידי עובדות סוציאליות

כך משרד הרווחה "שומר" על ילדים שתלש מהוריהם. מאבטח מרכז חירום לילדים בסיכון "טירת הילד", בנתניה, מרח' רבי טרפון 7, נתניה, ישן שנת צהריים עמוקה, במקום לשמור על ילדים שהופקדו בידיו על ידי עובדות סוציאליות.

מדובר בהתנהלות מבישה ומכוערת של משרד הרווחה, שהרי תלש את הילדים בתואנה כי הילדים בסיכון, והנה הוא מפקיר אותם במרכז חירום, ללא שמירה וללא פיקוח ומסכן אותם עשרות מונים. התנהלות זו של משרד הרווחה מוכיחה, כי לא הגנת הילד בראש מעייניהם אלא סחר בילדים ותאוות בצע. מרכז החירום "טירת הילד" מקבל על כל ילד השוהה במוסד 17,000 ש"ח בחודש.

מאבטח טירת הילד נרדם בשמירההילדים בטירת הילד, נתלשו באופן ברוטלי מהוריהם, ומי שבוכה נענש. בדרך כלל הילדים נתלשים מאמא שהציקו לה העו"ס לפחות שנה, התישו אותה, מררו את חייה, רוששו אותה, ואז לקחו לה את הילדים. לאותה אימא לא רצו לתת שקל אחד כדי לשקם את חייה, אבל מיליוני שקלים למרכז החירום, לזה אין בעיה. בל נשכח שכל ילד פה עולה למדינה 17,000 ש"ח. על כל "טיפול" שהילד מקבל, הפנימייה גובה מאות שקלים לשעה, לכן מפציצים את הילדים האלה בשעות טיפול, וגם דוחפים להם סמים פסיכיאטריים שלא יתקוממו, ושלא ירגישו את הכאב בלב. על כל הסעה של הילד לבית המשפט שם האימא תנסה לשחרר את הילדים שלה, הפנימייה גובה 1,000 ש"ח לכל כיוון. בכסף הזה יכלו לשכן את הילדים האלה בבית מלון הילטון.  אבל הילדים צריכים להצטופף בחדרי מטר על מטר, שניים בחדר על מיטות עץ, כדי שבכל רגע נתון יהיה מי שילשין אחד על השני. רוב הילדים במרכז החירום טירת הילד הם אתיופים. אתיופיה הקטנה בנתניה מלבלבת לה בפסטורליות…

המגלומניה של עו"ס יחיעם שרלו בטירת הילד ילדים בסיכון נאלצים לסגוד לו

הקטינים הללו נאלצים לסגוד למנהל שלהם, יחיעם שרלו. הוא מאלץ את הילדים לשיר לו שירי תודה, לסגוד לו, ולומר למצלמה שהן מתחננים לאל שישמור על המנהל שלהם יחיעם שרלו, ושהאל יברך אותו. ילד אחד הוא הכריח אותו להודות שבזכות חסדיו ועצם קיומו, החיים שלו תלויים בו בשלומו ובבריאותו. פולחן אישיות כזה לחרמן דתי שכמוהו מזמן לא ראינו.

העלוקות העו"סיות נועצות טלפיים בילדי טירת הילד: עו"ס שרה דויטש

זוהי פנימייה שבה מעודדים את הילדים להלשין, כחלק מהמשטר של החינוך מחדש. כל ילד או ילדה צריכים לשבת שעות על גבי שעות מול עו"סים  ומדריכים, שמלמדים אותם כמה רע היה בבית, כמה אימא הייתה רעה, כמה אימא הזניחה אותם, ושעליהם לומר כל בוקר תודה לאלוהים ששלף אותם מבית ההורים, ושם אותם בפנימיית הדמעות, טירת הילד.

נציין רק כמה שמות של העו"סיות: עו"ס שרה דויטש, שלוטשת עיניים על הילדים לאומנה ואימוץ דרכה, אשתו של יחיעם, עו"ס עבריה שרלו. הבנות פשוט שונאות את הנשים הללו, שונאות את העו"סיות האלו, אבל שום דבר לא עוזר. העו"סיות משגרות מכתבי רעל לשופט הנוער, והן יכולות במכתב אחד לנעול את כל מי שיתנגד לסוציאליות האלה עד גיל 18. שום דבר מזה לא דולף החוצה. החוצה דולפת רק הפרופוגנדה. לדוגמא:  יחיעם שרלו: אנו, כולנו, שליחים נאמנים של המון חלומות קטנים, צנועים, פשוטים ותמימים, שליחי מצווה וחסד. כולנו, גם עם הקרן לידידות, פועלים יחד להגשמת החלומות למען הילדים".

שקרים על גבי שקרים.

מפעילי מרכז החירום הם אלה שמחליטים מה יהיו החלומות של הילדים. הם אלה שמחליטים את מי יפגשו הילדים האלה. הילדים האלה מחוייבים להתקשר רגשית עם כל מיני משפחות מארחות, וכל מיני "הורי משפחתונים" שאליהם הם נדרשים להתקשר אמוציונלית, ולשכוח לחלוטין מאיפה הגיעו, איפה נולדו, מי גידל אותם עד כה, ומי הם ההורים שמהם נחטפו.

קישורים:

פנים אמיתיות זעקת ילדי חטופי הרווחה תעשיית הסחר בילדים

אחד מכל ארבעה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקשר למיטתו

עידו אפרתי, http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2892442

"הראש שלי היה מפוצץ מרוב כעס על כך שקשרו אותי והשפילו אותי, למרות שלא עשיתי כלום ולא הייתי מסוכן לאף אחד. הכי מתסכל, שלא משחררים אותך אם אתה לא נרגע. שאלתי אותם: 'איך אני אמור להירגע במצב כזה?'. נשארתי קשור חמש שעות, עד שנמאס להם" (אלכס, בן 30, שאושפז באחד ממוסדות לבריאות הנפש במרכז הארץ).

עדות זו של מטופל בן 30, שאושפז בשנים האחרונות באחד ממוסדות הנפש במרכז הארץ, אינה אנקדוטה. קשירת מטופלים היא פרקטיקה מקובלת בבתי חולים פסיכיאטריים. היא כלולה בחוק ויש לה כללים, נהלים, ומיטות קשירה שנמצאות בכל אחד מ-13 בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. רק דבר אחד בסיסי ומהותי חסר בה: שקיפות מינימלית – מידע אמין ועדכני על השימוש שנעשה בה.

כמו בעניינים רבים אחרים הנוגעים לשירותי בריאות הנפש, גם קשירת מטופלים – פעולה הרחוקה מלהיכלל בהגדרה "פרוצדורה רפואית שגרתית", שרויה בערפל כבד.

בקהילה הפסיכיאטרית לא אוהבים לעסוק בפרהסיה בדרכי הריסון של "מטופלים סוערים" (מושג שחוזר על עצמו בהקשר זה), אבל לא רק שם. גם במשרד הבריאות – הרגולטור והבעלים של מרבית בתי החולים – מקפידים כבר שנים ארוכות שלא להאיר את הפינה האפלה הזו. המדיניות הלא רשמית הזו צורמת במיוחד נוכח סקר חוויית המטופל בבתי חולים פסיכיאטריים שעשה המשרד לאחרונה. הסקר עורר גאווה גדולה במשרד ואצל מנהלי בתי החולים, והוליד ממצאים מחמיאים במיוחד. אבל בין 40 השאלות שהוצגו למטופלים (בעודם מאושפזים) לא היתה שאלה מפורשת אחת שנוגעה לקשירת מטופלים ולאופן שהיא מבוצעת. למעשה, הפעם האחרונה שפורסמו נתונים על שיעורי קשירות מטופלים בישראל היתה לפני יותר משני עשורים, בשנת 1995.

עדויות המטופלים שנקשרו

לשתיקה הארוכה שגזרה המערכת עשויות להיות כמה סיבות, אך שכיחות נמוכה של שימוש בקשירת מטופלים היא בוודאי לא אחת מהן. נתונים שנחשפים כאן לראשונה מראים כי קרוב לרבע מהמטופלים בממוצע (23.2%) שמאושפזים בבתי החולים פסיכיאטריים ובמחלקות הפסיכיאטריות בישראל, נקשרים פעם אחת לפחות. כלומר, כאחד מכל ארבעה מטופלים.

זהו רק אחד הממצאים המטלטלים בדו"ח שמפרסם בימים אלה ארגון "בזכות" – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות – בנוגע לשכיחות השימוש בקשירת מטופלים בבתי החולים הפסיכיאטריים והמחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים. הדו"ח מבוסס על משאל אנונימי בקרב כ-250 מטופלים שנקשרו (שני שלישים מהם בחמש השנים האחרונות), על נתונים חדשים שהתקבלו ממשרד הבריאות לבקשת הארגון במסגרת חוק חופש המידע, ועל ספרות מחקרית וחוות דעת מומחים בנוגע לשימוש הקשירות.

התמונה שעולה מהמסמך מטרידה כמעט בכל היבט: בהיקף הקשירות, בקלות שבה הן ננקטות, ובאופן המעשי בו הן מבוצעות. הדו"ח מלווה לכל אורכו בקטעי עדויות אישיות קשות של מטופלים שנקשרו. הם מתארים השפלה, פגיעה פיזית ורמיסת זכויותיהם, כבודם ופרטיותם. הקשירה משמשת לא פעם אמצעי ענישה, הרתעה, או השגת שקט במחלקה. אבל מה שמטריד עוד יותר היא העובדה שאת תמונת המצב הזו חושף ארגון חברתי וולונטרי ולא מי שאמור, לפי הגדרתו, לשמור על בריאות הציבור וזכויות החולים.

"הייתי קשור 16 שעות ברצף, כאשר אני מתחנן לכוס מים וללכת לשירותים, ואין יחס, אין טיפול, ואין מענה. גם בבית חולים אחר בו הייתי מאושפז הייתי קשור בעבר 72 שעות".

מספר אלעד בן 41, שאושפז בבית חולי פסיכיאטרי בצפון הארץ.

מטופלת בת 20 שנקשרה בבית חולים במרכז הארץ מספרת:

"קשרו אותי ארבעה אחים ואחיות. הפריע לי שנגעו בי בחזה, ושהאחים שראו זאת צחקו. יש לציין שאני דתייה, כך שאי הנעימות היתה גדולה".

מטופלת בת 20 שנקשרה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע מספרת:

"הייתי בזמן דימום של המחזור החודשי וצרחתי שייתנו לי לצאת לשירותים, אבל במשך שעות ארוכות לא היה יחס. התמלאתי בדם של עצמי. לבסוף שחררו אותי מהמיטה והבגדים שלי היו ספוגים".

סעיף 34 לחוק טיפול בחולי נפש קובע כי ניתן לקשור מטופלים כדי במצבים שבהם קיימת סכנה שהמטופל יפגע בעצמו או בזולתו או על מנת להעניק לו טיפול רפואי. עוד מפרט החוק, כי החולה ייקשר בחדר המיועד לכך בהוראת רופא, לפרק זמן שלא עולה על ארבע שעות ושניתן להאריכו רק לאחר בדיקת רופא. במקרה חירום ובהעדר רופא רשאית האחות האחראית להורות על קשירת מטופל ולקבל  מהר ככל הניתן אישור מרופא.

בפועל, כפי שניתן לראות, מרחב הפרשנות של החוק גדול. בסופו של דבר הוא נתון לשיקול הדעת של צוות בית החולים, ולעתים לגחמה או לתפיסת עולם של דמות מרכזית אחת במוסד או במחלקה, שלא נדרשת לדין וחשבון משום גורם פיקוח או אכיפה חיצוני. המציאות הזאת מאפשרת לעשות שימוש נרחב בקשירת מטופלים למטרות שונות ובהיקפים שאינם מתקבלים על הדעת – גם בתרחישים קיצוניים. במדינות רבות נעשו בעשורים האחרונים מאמצים להפחית שימוש בקשירת מטופלים, אך בישראל המגמה הפוכה. בשנת 2014 אושפזו כ-14,300 מטופלים בבתי חולים או במחלקות פסיכיאטריות בישראל, ו–3,316 מהם נקשרו. כאמור, יותר מ-23%, לעומת 13.4% ב-1995. בגרמניה, למשל, לאחר מאמצים לצמצום שיעור הקשירה הוא הגיע ל-6.2% מהמאושפזים. נתונים שפורסמו בעשור האחרון הציגו שיעורים נמוכים. בשווייץ היה שיעור הקשירות 3.4% בממוצע, בניו זילנד 6.5%, ביפן 4.1%, בפינלנד 5% ובנורבגיה 2.6%.

שיעורי הקשירה הגבוהים בישראל אינם מבטאים בהכרח אג'נדה רפואית מנומקת, שרואה את טובת החולה ואת התרומה לשיפור מצבו הנפשי. במרבית המקרים הקשירות מבטאות מצוקה מערכתית שמציבה את הצוות המטפל במצבי עומס ושחיקה בלתי סבירים. בעשור האחרון עבר מערך האשפוז בבריאות הנפש תהליך התכווצות מתוכנן ומודע, שנועד לצמצם את הטיפול באשפוז לטובת טיפול בקהילה. במסגרת זו הופחת מספר מיטות האשפוז מכ-10,000 לפחות מ-3,500 מיטות. כוח האדם והמשאבים צומצמו בהתאם. למערכת האשפוזית מגיעים היום המקרים הקשים ביותר, שמחייבים תשומת לב וטיפול אינטנסיבי. לפי סקר משרד הבריאות בבתי החולים הפסיכיאטריים שפורסם לאחרונה, שביעות הרצון של המטופלים היא גבוהה, ויותר מ-90% שיבחו את יחס הצוות, את האכפתיות והאמון בחולים, וגם את התנאים הפיזיים נראו פתאום סבירים.

ארגון "בזכות" מציג תמונה פחות מחמיאה. בין אוקטובר לדצמבר 2015 ערך הארגון משאל אנונימי אינטרנטי שהתמקד כולו בקשירות מטופלים, ופנה למי שנקשרו בעת אשפוזם. לא מדובר בסקר או מחקר אקדמי, אלא במשאל שנועד לחוש באופן ממוקד יותר את ההתרחשויות בשטח. זאת לאור תלונות רבות של חולים ובני משפחה שהצטברו בארגון במהלך השנים. במשאל התקבלו עדויות ושאלונים מכ-240 מטופלים, שאושפזו רובם בחמש השנים האחרונות. מחציתם נקשרו יותר מפעם אחת, 12% נקשרו בין ארבע לשש פעמים, ו-12% נקשרו יותר משבע פעמים. "היו הרבה פעמים שקשרו אותי. אני זוכרת שספרתי ביחד 32 פעמים בשני האשפוזים שלי", סיפרה בסקר מטופלת בת 16 שאושפזה במרכז הארץ. "בשני האשפוזים שלי, שהיו שנה אחרי שנה… היו אחים שנראה לי שלקחו את ההתנהגות שלי אישית והיו מפעילים עלי הרבה כוח".

אם יש ויכוח מקצועי בעניין ההחלטה לקשור או לא לקשור מטופל מסוים, כשהדבר נוגע לרגישותם ובכבודם של המטופלים, יש כללים ברורים. אבל לפחות בחלק מהמקרים, הם אינם נשמרים.

על פי המשאל, פחות מ-10% מהאנשים אמרו שהצוות אפשר להם להתפנות בליווי לשירותים. כ-30% מהאנשים דיווחו שאנשי הצוות לא אפשרו להם להתפנות לשירותים לעשות צרכים בכל שעות הקשירה. כ-25% ממשתתפי המשאל ציינו כי נאלצו לעשות את צרכיהם על עצמם, וכ-8% ציינו שהלבישו להם חיתול ספיגה. 60% מהאנשים שענו במשאל דיווחו שלא שתו ולא אכלו בכל שעות הקשירה. רק 16% מהם דיווחו שהצוות הציע להם לאכול או לשתות. 10% מהם ציינו כי נתנו להם לאכול או לשתות רק לאחר שביקשו.

כ-77% מהמשתתפים במשאל דיווחו כי הופעל עליהם כוח פיזי בזמן הקשירה. "הקשירות לוו באלימות ובכוחניות. לרוב, כשקשרו אותי, הזמינו כוח עזר ואחים כלליים כדי לעשות זאת. בדרך כלל בין ארבעה לשישה גברים", סיפרה מורן, מטופלת בת 26 מאזור המרכז. כ-40% מהמשתתפים דיווחו כי נחבלו בעת קשירתם. במענה לשאלה "מה הרגשת במהלך הקשירה", השיבו 70% מהנשאלים כי חשו השפלה. רק 10% ציינו כי הרגישו ביטחון ורגיעה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד בוחן שיטות חדשניות שישמשו תחליף לקשירות, במטרה לצמצם את הקשירות למינימום ואף לבטלן. הגבלת מטופלים במערך בתי החולים הפסיכיאטריים היא כלי טיפולי. ככזו היא מבוצעת אך ורק כמוצא אחרון לאחר שדרכי טיפול אחרות כשלו (בין אם התנהגותית, שיחתית או תרופתית) ורק במקרים של סכנה ממשית לפגיעה עצמית או לפגיעה בסובבים על רקע החמרה במצב הנפשי, ובוודאי לא כ'ענישה' או השגת 'שקט'. משרד הבריאות אינו רואה בהגבלה פיזית אמצעי אידיאלי, ובוחן כל העת שיטות חדשניות (כגון טכניקות דה־אסקלציה) על מנת לצמצם מקרים אלו למינימום ואולי אף להפסיקם לגמרי". לפי המשרד, "לאחרונה יצאו נציגי המשרד ללמוד על הנושא במערכת הבריאות בבריטניה (שם אין כלל הגבלה מכנית של מטופלים) ונבנית כיום תוכנית כדי להתאים את הגישה הטיפולית שנלמדה לבתי החולים בישראל. הנושא נמצא בסדר העדיפויות של משרד הבריאות ומנכ"ל המשרד פועל באופן אישי לקדמו".

היועצת המשפטית של ארגון "בזכות", עו"ד שרון פרימור, אמרה:

"ממצאי הדו"ח, בכלל זה עדויות המטופלים ונתוני משרד הבריאות, העלו תמונה שמימדיה הצליחו לזעזע גם אותנו. הפתיע אותנו שמשרד הבריאות במהלך שני העשורים האחרונים לא מצא לנכון לבחון את הסוגיה ולבדוק את הנתונים שנמצאו תחת ידיו. אנו קוראים למשרד ליזום תכנית ממשלתית, בשיתוף עם ארגוני החברה אזרחית והמטופלים כדי למגר את הפרקטיקה הפוגענית שפסה מן העולם במרבית מדינות המערב".

צו פינוי מדירת יוקרה בכפר שמריהו לנוכלים דבורה מילשטיין ת.ז. 059019877 וצבי מילשטיין / אלון מילשטיין ת.ז. 022063465 תא"ח 30379-11-15 גליה אלבין נ' דבורה וצבי מילשטיין

באתר זה חשפנו את פרשת הנוכלים דבורה מילשטיין המתחזה לדבורה בסרי או דבורה מלכוב למעשי הונאה וגזילה ושל בעלה צבי מילשטיין המתחזה בשם אלון מילשטיין. בני הזוג נוהגים לשכור דירות יוקרה, חדרי מלון, לקבל שירותים יוקרתיים ולא לשלם עבורם. בתיק תא"ח 30379-11-15, הוגשה תביעת פינוי לבית המשפט השלום בהרצליה ע"י גב' גליה אלבין, שנפלה קורבן לתרגיל עוקץ מהנוכלים מילשטיין, ששכרו ממנה דירת יוקרה, ולא שילמו עבורה דמי שכירות. יתרה מכך, הזוג מילשטיין גרם לדירה נזקים כבדים בעשרות אלפי ש"ח. בנוסף, הנוכלים הסבו נזקים סביבתיים אקולוגיים כשגדעו עצים בני עשרות שנים מהגינה של הדירה אותה שכרו.

כב' השופטת לימור ביבי, קיימה דיון הוכחות בתיק, וקבעה כי על בני הזוג לפנות את הדירה.

מקריאת הפרוטוקול עולה, כי צבי מילשטיין מתחזה ומשתמש בשם אלון, כשהשם איננו מופיע במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ובנוסף הוא רושם כתובת בתעודת הזהות שלו, כשמעולם לא התגורר בה בניגוד לחוק. לזוג מילשטיין חובות בהוצל"פ, לטענתם בסביבות 700,000 ש"ח.

הזוג מילשטיין שכר דירה בסכום של 32,000 ש"ח בחודש, כשהוא לא שילם דמי שכירות. במהלך הדיון דרש הנוכל מילשטיין כי המתווכת שגישרה להשכרת דירת היוקרה ושהגיעה לצפות בדיון תוצא מהאולם. על כך העיר ב"כ התובעת עו"ד יניב מויאל: "לא מדובר בדיון בדלתיים סגורות. יש גם מחויבות של ביהמ"ש להגן על הציבור מפני גורמים שעושים את זה באופן שיטתי. אי אפשר להגיד שהמתווכת רק בגלל שהיא מתווכת מוקצית".

השופטת לימור ביבי קבעה בפסק הדין:

"המושכר נשוא התביעה הינו בית הבנוי על שטח של 900 מ"ר ברח' הזורע 45 הרשום בלשכת רישום המקרקעין בנתניה.

הסכם השכירות נחתם בין התובעת כמשכירה לבין הנתבע 2 כשוכר. אין חולק כי על הסכם השכירות נרשם גם מספר ת.ז. של הנתבעת 1. עוד אין חולק כי הנתבעת 1 משכה את השיקים נשוא הסכם השכירות.

אינני מוצאת להכביר במילים – עיון בעדותו של הנתבע מגלה באופן ברור וחד משמעי כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות וזאת החל מחדוש ספטמבר ואילך. אציין בהקשר זה כי הנתבע לא מעלה כל טענה כי שילם את דמי השכירות בכתב ההגנה מטעמו, קל וחומר שאינו מצרף כל תימוכין לתשלום כלשהו כאמור ויתרה מכך, עת נשאל באופן ברור ע"י בית המשפט האם שילם את דמי השכירות מחודש ספטמבר ואילך, סירב להשיב על השאלה. בנסיבות אלו הנני קובעת כי הנתבע חדל מתשלום דמי השכירות וזאת מלבד התשלום בגין חודש אוגוסט.

הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית ומשכך בדין הוגשה כנגדו תביעה לפינוי המושכר. אשר על כן הנני קובעת כי יש ליתן צו לפינוי הנתבע 2 מהמושכר.

כן, הנני מוצאת ליתן צו פינוי גם כנגד הנתבעת 1.

סוף דבר, ניתן צו לפינוי המושכר כנגד הנתבעים 1 ו- 2.

במקרה של הפרה יסודית אשר כאמור לעיל נמשכת מזה חודשים רבים זכאית התובעת לתפוס את המושכר באופן מידי."

עוד קבעה השופטת ביבי, כי מילשטיין ישלמו בהוצאות התובעת בסך של 700 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,500 ש"ח. הנוכלים מילשטיין לא שילמו דבר, אולם בסופו של דבר פינו את הדירה לאחר 7 ימים מעת מתן פסק הדין. אנו רק יכולים לנחש, כי הם בדרך לתרגיל העוקץ הבא. מי יהיה הקורבן הבא של הנוכלים מילשטיין? זאת נדווח בתביעה הבאה שתוגש נגדם.

הציבור נדרש להיזהר מהנוכלים מילשטיין. ראו את התמונות והיזהרו. בתמונה: הנוכלת דבורה מילשטיין המתחזה לדבורה מלכוב או דבורה בסרי.

מסירה לדבורה מילשטיין

הנוכל צבי מילשטיין מתחזה לאלון מילשטיין.

צבי הנכלול

הנוכלים בדירה בכפר שמריהו עם שוטר שהגיע עם צו פינוי.

צבי ודבורה מילשטיין צבי מחייך למצלמה

כניסה לדירה בכפר שמריהו של הנוכלים מילשטיין. בתמונה הנוכל צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין.צבי מילשטיין בכניסה לביתלקריאת פסק הדין נגד מילשטיין:

Document-page-001 Document-page-002 Document-page-003 Document-page-004 Document-page-005 Document-page-006 Document-page-007 Document-page-008 Document-page-009 Document-page-010 Document-page-011 Document-page-012 Document-page-013 Document-page-014 Document-page-015 Document-page-016 Document-page-017

צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין תז 022063465 אסור לקבל ממנו צקים

צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין תז 022063465 אסור לקבל ממנו צקים

קישורים:

הציבור מוזהר מפני נוכלים שרלטניים: צבי אלון מילשטיין ת.ז. 22063465 ו- מילשטיין דבורה בסרי מלכוב ת.ז. 59019877 – מפזרים שיקים ללא כיסוי לשכירות דירות יוקרה וחדרי מלון

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה בשם אלון מילשטיין ת.ז. 022063465 מכה שוב: נתן צ'ק ללא כיסוי וסירב לשלם את חובו לחב' ג'רני הפקות בע"מ ת.א. 39926-01-16

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה בשם אלון מילשטיין ת.ז. 022063465 מכה שוב: נתן צ'ק ללא כיסוי וסירב לשלם את חובו לחב' ג'רני הפקות בע"מ ת.א. 39926-01-16

צמד הנוכלים צבי מילשטיין המתחזה בשם אלון מילשטיין ובת זוגו דבורה מילשטיין המתחזה בשמות דבורה בסרי או דבורה מלכוב ת.ז. 59019877, גורמים נזקים לציבור.

באתר זה חשפנו את פשעיהם של צמד הנוכלים מילשטיין בכתבה:

הציבור מוזהר מפני נוכלים שרלטניים: צבי אלון מילשטיין ת.ז. 22063465 ו- מילשטיין דבורה בסרי מלכוב ת.ז. 59019877 – מפזרים שיקים ללא כיסוי לשכירות דירות יוקרה וחדרי מלון

דבורה מילשטיין וצבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין עם שוטר שבא לפנותם מהדירה של גב' גליה אלבין

דבורה מילשטיין וצבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין עם שוטר שבא לפנותם מהדירה של גב' גליה אלבין

מדובר בבני זוג שרלטנים שגורמים לנזקים אינסופיים: שקרים, גניבות, הונאות, התחמקויות מתשלום ונזקים נוראיים בדירות אותם הם שוכרים, וכמובן שלא משלמים את השכירות.

בתיק האחרון, חשפנו כיצד הונו בני הזוג את הגב' גליה אלבין, ממנו ששכרו דירת יוקרה בהרצליה פיתוח, אולם לא שילמו עבור השכירות, וגרמו לדירתה נזקים כספיים בשווי עשרות אלפי ש"ח. בעקבות החשיפה באתר שלנו, כבוד השופטת לימור ביבי מביהמ"ש שלום הרצליה, הוציאה פסק דין בתיק תא"ח 30379-1-15 אלבין נ' מילשטיין ואח', ביום 1/2/16 שם קבעה כי יש לפנותם לאלתר מהדירה: "הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית ומשכך בדין הוגשה כנגדו תביעה לפינוי המושכר. אשר על כן הנני קובעת כי יש ליתן צו לפינוי הנתבע 2 מהמושכר. הנני מוצאת ליתן צו פינוי גם כנגד הנתבעת 1. סוף דבר, ניתן צו לפינוי המושכר כנגד הנתבעים 1 ו- 2". בפסק דין זה, נקבעו נגד הנוכלים הוצאות משפט בסך 6,200 ש"ח וכמובן תשלום השכירות שלא שולם, אולם הנוכלים לא שילמו דבר. הגב' אלבין, הצליחה לקבל את הדירה שלה עם הנזקים שגרמו הנוכלים מילשטיין.

מערכת המשפט, כמו גופי האכיפה: משטרת ישראל והוצל"פ אינם נוקטים שום צעדים כנגד העבריינים מילשטיין, כדוגמת: כליאה ממושכת או פרסום שמם באינטרנט, כדי להזהיר את הציבור ממעשי הנוכלות שלהם, וכך מתווספים מידי יום ביומו קורבנות למעלליהם של צמד הנוכלים.

בתיק שלפנינו צמד הנוכלים שכרו את הזמר איזי להופעת בר המצווה של בנם. אפילו על שמחת בר המצווה של הבן שלהם, הנוכלים סירבו לשלם, וכך חב' ג'רני הפקות בע"מ הגישה נגד הנוכל אלון מילשטיין, ששמו כידוע צבי מילשטיין כתב תביעה על סך 12,610 ש"ח. בתביעה מפורט, כי הנוכל מילשטיין הזמין להופעת בר מצווה של בנו את האמן איזי, ונתן צ'ק נקוב בדולרים על סך 2,700 $. הצ'ק חזר והנוכל סירב לשלמו וכל ניסיונות חברת ההפקות לאתר את מילשטיין עלו בתוהו.

החברה לא תראה אגורה שחוקה מהנוכל, וספק אם תצליח לאתר את כתובתו החדשה, לאחר שהצליחה הגב' אלבין להתפטר מנוכחות הנוכלים.

הדרך היחידה לאתר את הנוכלים היא דרך העיריות השונות באמצעות אגף הארנונה, אם הם מסבים את חשבון הארנונה על שמם, או חברות גז.

צילום תעודת הזהות של מילשטיין צבי המתחזה בשם מילשטיין אלון. היזהרו והישמרו!

מילשטיין צבי אלון ת.ז. 022063465 נוכל שרלטן

מילשטיין צבי אלון ת.ז. 022063465 נוכל שרלטן

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין - הציבור נדרש להיזהר ולא לקבל ממנו צ'קים או להשכיר לו דירות

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין – הציבור נדרש להיזהר ולא לקבל ממנו צ'קים או להשכיר לו דירות. בכניסה לדירה של הגב' גליה אלבין

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין - הציבור נדרש להיזהר ולא לקבל ממנו צ'קים או להשכיר לו דירות

הנוכל צבי מילשטיין המתחזה לאלון מילשטיין – הציבור נדרש להיזהר ולא לקבל ממנו צ'קים או להשכיר לו דירות

כתב תביעה נגד אלון מילשטיין ת.ז. 22063465 ביהמ"ש שלום ת"א ת"א 39926-01-16, קובץ pdf

Document-page-001(1) Document-page-002(1) Document-page-003(1) Document-page-004(1) Document-page-005(1)

Document-page-006(1) Document-page-007(1) Document-page-008(1) Document-page-009(1) Document-page-010(1) Document-page-011(1) Document-page-012(1) Document-page-013(1) Document-page-014(1)

השופטת עפרה גיא השליכה את עו"ד שחר שוורץ המעורער בנפשו: "לעתיד יקפיד עו"ד שוורץ להגיש בקשות המתייחסות לגופו של הליך ולא לגופו של עו"ד ובוודאי שאינן כוללות פרטים חסויים על תיקים אחרים. הבקשה במתכונתה זו תוצא מהתיק"

שופטי מדינת ישראל לא יודעים מה לעשות עם עו"ד שחר שוורץ מרוב תלונות על התנהגותו המעורערת. הנ"ל מזהם בנוכחותו את הסביבה בה הוא נמצא.

לאחרונה, הגיש עו"ד שחר שוורץ בקשה הזויה ומופרכת בתיק משפחה, כשהוא משמיץ עו"ד המייצג את הצד השני וצירף לבקשה חומרים חסויים מתיק משפחה אחר שהוא מנהל באותה בקשה שאינה קשורה כלל להליך. בכך ניסה להשפיע על שופטת בית המשפט לענייני משפחה אשדוד, עפרה גיא, ולהטות משפט.

מערכת בתי המשפט מנסה לשמור בקנאות רבה על שמה הטוב. נשמת אפה היא האמון שהציבור רוחש לה. במיוחד שומרת מערכת המשפט על עצמה מפני השפעות זרות בכלל, ומצד עורכי הדין בפרט.

התביעה בישראל נוהגת גם היא יד קשה, ובצדק, נגד מי שנתפס בניסיון להשפיע על שופט שלא כדין. עונשים קשים נגזרו על אנשים שניסו להשפיע על שופט, שלא כדין. במקרים אחדים הם אף נידונו למאסר ממושך.

והנה, מתברר כי כל הדברים היפים הללו אינם תופסים כאשר מדובר בעו"ד מטורלל, שחר שוורץ. גם כאשר הוא נחשד במעשה חמור – ניסיון להשפיע על שופטת בישראל, שלא כדין – השופטת נמנעת, משום מה, ממיצוי הדין עימו ולא מפנה את החלטתה לטיפול ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ומשטרת ישראל.

הסיפור החל בבבקשה שהגיש עו"ד שחר שוורץ לביהמ"ש לענייני משפחה, שם הוא מייצג גברת  בתיק משמורת. במסגרת הבקשה שהגיש, הכפיש והשתלח בעו"ד המייצג את הגבר, תוך ציון דברים כוזבים, סילוף עובדות, שאין להם כל רלוונטיות לבקשה שאמורה לעסוק במרשתו של שוורץ. לבקשה זו צירף מסמכים מהליך אחר בדלתיים סגורות.

העו"ד המייצג את הגבר נדהם לקרוא את הבקשה ההזויה והמופרכת, והגיב באופן מיידי לבית המשפט בתהייה, מדוע אינו מתחלחל מעצם העובדה שעו"ד בישראל טוען טיעונים נגד עו"ד המייצג בתיק, שאיננו צד לתיק, ושאיננו איש ריבו כשבנוסף הוא מצרף מסמכים חסויים מהליך משפטי אחר, שאינם קשורים לתיק דנן. העו"ד התריע בפני כבוד השופטת, כי על בית המשפט למחוק את הבקשה מהתיק, ולהורות לעו"ד שוורץ לצרף תצהיר שמאשר את כל העובדות בה.

מכאן ואילך התגלגלו הדברים בדרך מעניינת: כבוד השופטת עפרה גיא הוציאה החלטה יום למחרת הגשת הבקשה:

"נוכח בקשה זו ולאחר עיון נוסף בבקשה, אף ללא עמדת הצד שכנגד, מצאתי מקום להורות לעו"ד שוורץ להגיש הבקשה בשנית כאשר אינה כוללת פרטים חסויים על תיקים אחרים ואינה כוללת דברים שאינם ממין העניין ומתייחסים לעו"ד מייצג.

עו"ד שוורץ יגיש הבקשה בשנית כאשר היא מתייחסת לטענות לגופו של הליך בלבד ואז אדרש לה.

החלטתי מיום 20/3/2016 בטלה.

הבקשה במתכונתה זו תוצא מהתיק.

לעתיד יקפיד עו"ד שוורץ להגיש בקשות המתייחסות לגופו של הליך ולא לגופו של עו"ד ובוודאי שאין לכלול בהן פרטים של תיקים אחרים".

הגבר מתכוון להגיש תלונה במשטרה נגד עו"ד שחר שוורץ. הוא ידרוש לפתוח בחקירה פלילית נגד עו"ד שחר שוורץ, בחשד לעבירות על חוק העונשין: "השפעה לא הוגנת" ו"שיבוש מהלכי משפט".

המחוקק רואה את העבירות האלה בחומרה רבה. סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שיבוש מהלכי משפט, קובע: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים"; לעניין זה, "הליך שיפוטי – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט". סעיף 250 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 השפעה לא הוגנת, קובע: "המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת".

במסגרת ההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופטת, הגבר יפנה אל היועץ המשפטי לממשלה, כדי לבדוק מה לעשות בנושא זה והחובה למצות את הדין עם עו"ד שחר שוורץ.

תלונה תוגש גם לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

עו"ד שחר שוורץ בולס עם אשתו. עאלק בדיאטה

עו"ד שחר שוורץ בולס עם אשתו. עאלק בדיאטה

משרד הרווחה חטף לכם תינוק/ת לאימוץ? התינוקת נמצאים בבית תינוקות "בית פעמונים" של ארגון ויצ"ו רח' אחד העם 2 או 3 אזור

מחפשים את התינוק/ת שלכם שנחטפו על ידי החוטפות הסוציאליות באזור המרכז?

הילדים נמצאים ברחוב אחד העם 2 או 3 בעיר אזור, ליד חולון.

בית פעמונים זה בית מעבר חסוי להורים מהם נחטפו הילדים, אליו מגיעים ילדים שנחטפו על ידי עובדות סוציאליות מגיל לידה ועד גיל 3 שהוצאו מחזקת הוריהם.

סיבת הוצאות הילדים: סחר בילדים.

בית המעבר לחטיפות ילדים פועל 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה ומופעל על ידי ארגון "ויצ"ו" עבור השירות למען הילד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בהסכם עם הארגון המפעיל "ויצ"ו", בית המעבר מוגדר כמקום חסוי להורים מהם נחטפו הילדים, והם עושים הכל כדי למנוע את חשיפת מיקומו, כדי שהאימהות לא יגיעו לשם ויקחו את התינוקות שנגנבו מהן.

הזוועות האלה מתרחשות מתחת לאף שלכם!

בית פעמונים - בית מעבר של ויצ"ו לתינוקות חטופים לפני אימץ מטעם משרד הרווחה רחוב אחד העם 2 או בעיר אזור

בית פעמונים – בית מעבר של ויצ"ו לתינוקות חטופים לפני אימוץ מטעם משרד הרווחה רחוב אחד העם 2 או בעיר אזור